07/12/2008 |  השופטת תמר נאות פרי
ת``א 8024-09-08 (שלום חי`) נטינג בע``מ נ` הכל לים בע``מ




ת``א 8024-09-08 (שלום חי`) נטינג בע``מ נ` הכל לים בע``מ

 

תאריך: 07.12.2008

ת"א 8024-09-08

בבית משפט השלום בחיפה

בפני כב` השופטת תמר נאות פרי

נטינג בע"מ נ` הכל לים בע"מ

 

העובדות

 

1. בקשה לסילוק על הסף מחמת חוסר סמכות מקומית.

 

2. התובעת (המשיבה), אשר משרדיה במחוז חיפה, הזמינה שירותי פרסום מאת הנתבעת (המבקשת), אשר משרדיה במחוז תל אביב, באתר אינטרנט מסוים, במטרה לפרסם באתר מבצעים והנחות שהיא מקיימת לגבי המוצרים שאותם היא מוכרת. לטענת התובעת בתיק העיקרי, הנתבעת לא סיפקה את השירותים המוסכים וגרמה לה נזקים.

 

3. לטענת התובעת, בית המשפט בחיפה הוא המוסמך לדון בתביעה, שכן מקום השיפוט הוא "מקום יצירת ההתחייבות". לדידה, החוזה נכרת בכך שההצעה נשלחה ממשרדי הנתבעת בתל אביב למשרדי התובעת בחיפה, התובעת חתמה על ההצעה והחזירה אותה חתומה למשרדי הנתבעת.

 

4. הנתבעת, מצידה, טוענת על בסיס נתונים אלו כי מקום קבלת הודעת הקיבול היה במשרדי הנתבעת בתל אביב, שכן מיקום כריתתו של חוזה הינו במקום בו נמסרה הודעת הקיבול, משמע- בתל אביב. לכן, הנתבעת טוענת כי אין לבית המשפט בחיפה סמכות מקומית לדון בתובענה.

 

בית המשפט קבע

 

1. בית המשפט מציין כי תקנות סדר הדין האזרחי אינן מותאמות להתפתחויות הטכנולוגיות בנות זממנו ואינן נותנות מענה לשאלות שעולות בכל הנוגע לעסקאות הקשורות באינטרנט. עוד מבחין בית המשפט בין כמה סוגים של עסקאות "הקשורות באינטרנט" – א. התקשרויות שמתייחסות לאינטרנט עצמו, כלומר – שנשוא העסקה הוא האינטרנט. את העסקה עצמה, במקרים מסוג זה, ניתן לחתום גם על גבי דף ניר, סביב שולחן במשרד. ב. עסקאות שנחתמות באינטרנט אך נשוא העסקה אינו קשור לאינטרנט. ג. מקרים משולבים, בהם בנוסף למעורבות "האינטרנט", חלקים מההתקשרויות מבוצעים בטלפון ו/או בפקס.

 

2. במקרה דנן, עסקינן בראש ובראשונה בעסקה שנושאה פרסום באינטרנט. לכן, אין "מקום" מוחשי שנועד לקיום ההתחייבות, כיון שהיה צריך לקיים אותה באינטרנט והיא נועדה להתקיים בכל מקום בארץ. אין אף מקום מוגדר למסירת הנכס נשוא ההתקשרות וכן אין עיר מסוימת שבה נעשה המחדל או המעשה נשוא התובענה.

 

3. לכן, קמה סמכות מקומית לבית המשפט לאור תקנה 3(א)(3) וגם (4) וגם (5) לתקנות סדר הדין האזרחי.

 

4. כמו כן, בית המשפט מציין כי אינו בטוח שקיימת חובה לראות את מקום כריתת החוזה דווקא במשרדיה של הנתבעת, וייתכן שקמה לבית המשפט סמכות גם לאור תקנה 3(א)(2) – ראשית, לא ברור מהמסמך ששוגר – מהי ההצעה, מהו הקיבול, מתי נשלח אישור על הקיבול וכו`. שנית, בית המשפט מציין כי אינו סבור שהמקום הקובע הוא בהכרח המקום שאליו שוגר הפקס המאשר את ההתקשרות בין הצדדים.

 

5. בנוסף, בית המשפט מציין כי עמדתו העקרונית היא שיש מידה מסוימת של חוסר תום לב בהעלאת טענה לגבי חוסר סמכות מקומית במקרים כאלו.

 

6. לכן, בית המשפט דוחה את הבקשה.

© כל הזכויות שמורות