ההוצאות החבויות של זהירות יתר
המאמר מפרט את העלויות הרבות, הישירות והעקיפות, הקשורות לניהול רישוי תוכנה בעסקים וארגונים מקצועיים אחרים.

מחבר המאמר טוען כי הנושא של רישוי תוכנה מהווה כאב ראש לחברות מסביב לעולם, בנסיונן להתאים בין השימוש בתוכנות של צדדים שלישיים עם הרשיונות שנותנים להן את הרשות לתפעל את התוכנות הללו.

המחבר טוען כי בעבר הדאגה העיקרית היתה רישוי חסר- שימוש בתוכנה ללא רשיון, שחשף את החברה לצעדים משפטיים שעלולים להינקט נגדה, לקנסות ועוד. כיום, דאגה לא פחות עיקרית היא רישוי עודף- תשלום עבור רשיונות שימוש, תמיכה ותחזוקה של התוכנה שלא עושים בהם שימוש.

המחבר סוקר את המצב בחברות ואומר כי הסכם רישוי רחב בארגון בדרך כלל מכסה שימוש בתוכנה על ידי כל עובד של החברה וההסכמה בין החברה לספק התוכנה מושתתת על בסיס מספר העובדים בחברה. מספר העובדים שלמעשה עושים שימוש בתוכנה עלול להיות הרבה יותר נמוך והמשמעות היא שהחברה משלמת עבור רשיונות שלא עושים בהם שימוש.

לטענת המחבר היכולת להוכיח כמה אנשים עשו שימוש בתוכנה היא צעד ראשון בהקטנת מספר הרשיונות שאינם דרושים ואין צורך לשלם עבורם. מחקר שנעשה על ידי Computacenter מצא כי ההתאמה בין השימוש ברשיונות תוכנה ופעולה לפי החובות ברשיונות מהווים את האתגר הראשי במיוחד לאחר מיזוג או רכישה.

המחבר סוקר בהמשך המאמר את הקשיים הכרוכים בהשגת שליטה וידע לגבי השימוש הארגוני בתוכנות שונות וניצול הרשיונות לתוכנה בחברות כמו גם את היתרונות הכלכליים הנובעים מידע זה.


© כל הזכויות שמורות