קריאת דואר לא מורשית היא האזנת סתר, לפעמים
קריאת דואר לא מורשית היא האזנת סתר, לפעמים
לפני כשבוע, ביום 30 אפריל 2003, קיבל בית המשפט העליון ערעורו של אדם שהורשע בהאזנות סתר לתאים קוליים של בזק. למרבה ההפתעה, פרקליטות המדינה דווקא לא התנגדה לזיכויו של האיש בהאזנת סתר לתאים קוליים, וכך קיוותה אולי שגם בית המשפט העליון יפסוק הלכה כי האזנה לא מורשית לתאים קוליים ולתיבות דואר אינה בגדר האזנת סתר, אבל בית המשפט העליון לא קנה את התרגיל.


קריאת דואר לא מורשית היא האזנת סתר, לפעמים 08/05/2003 | דואר חשמלי | גיליון מספר 11 משה הלוי | halemo קריאת דואר לא מורשית היא האזנת סתר, לפעמים לפני כשבוע, ביום 30 אפריל 2003, קיבל בית המשפט העליון ערעורו של אדם שהורשע בהאזנות סתר לתאים קוליים של בזק. למרבה ההפתעה, פרקליטות המדינה דווקא לא התנגדה לזיכויו של האיש בהאזנת סתר לתאים קוליים, וכך קיוותה אולי שגם בית המשפט העליון יפסוק הלכה כי האזנה לא מורשית לתאים קוליים ולתיבות דואר אינה בגדר האזנת סתר, אבל בית המשפט העליון לא קנה את התרגיל. לפני כשבוע, ביום 30 אפריל 2003, קיבל בית המשפט העליון ערעורו של אדם שהורשע בהאזנות סתר לתאים קוליים של בזק. למרבה ההפתעה, פרקליטות המדינה דווקא לא התנגדה לזיכויו של האיש בהאזנת סתר לתאים קוליים, וכך קיוותה אולי שגם בית המשפט העליון יפסוק הלכה כי האזנה לא מורשית לתאים קוליים ולתיבות דואר אינה בגדר האזנת סתר, אבל בית המשפט העליון לא קנה את התרגיל. האחים בדיר האחים בדיר הם שלושה אחים תושבי כפר קאסם, בשנות העשרים לחייהם, שלושתם עיוורים מלידה. מוזהר בדיר הוא האח הבכור, כבן 27 שנים. מונדיר צעיר ממנו בשנה, והאח השלישי, שאדי, הוא הצעיר שבהם, כבן 22. שלושת האחים גדלו ביחד, ובמשך שנים ארוכות אף חיו באותו החדר, חילקו ביניהם את מאמציהם להתמודד עם המגבלה הפיזית הקשה, עימה נולדו. מכיוון שלא היו יכולים לבצע פעילויות רבות, שבני גילם האחרים "הרואים" עסקו בהן, תיעלו הנאשמים את מרצם לעיסוקים אחרים. המגבלה של האחים בדיר, העיוורון, הובילה אותה לעולם הטלפוניה ולהתעסקות עם עולם התקשורת הישראלי, וטיפול במכשירי טלפון של חברת בזק, וחברות סלולריות נוספות כמו פלאפון, כולל הכרת מערכות המחשבים השונות. חוש השמיעה החזק שלהם, אפשר להם לזהות צלילים ולהבחין בין כל צליל לצליל וכך לגלות את שפת התקשורת בין מרכזיות של בזק ובין טלפון לטלפון. כך הם גילו קודים, גילוי אותו ניתבו כדי לפרוץ למרכזיות של בזק, לכניסה לתאים קוליים ולביצוע מעשים נוספים האסורים על פי חוק. בנוסף לכך, הם ניתבו את מומחיותם לתחום העסקים הפרטיים ועסקו בייעוץ לחברות שונות, והקימו חברה לייעוץ בשם "שח רחוק" בתל אביב. כתב אישום בשנת 1999 הם נעצרו ע"י משטרת ישראל לאחר שנחשדו בפריצה למרכזיות של חברות פלאפון, דיגיטל, בזק ועוד. הפריצה למרכזיות הללו נוצלה כדי לגנוב שיחות ולקיים שיחות בינלאומיות על חשבון הקורבן שהמרכזייה שלו נפרצה. כתב האישום פירט יותר מארבעים סעיפי אישום שונים כנגד האחים, החל מעבירות על פי חוק העונשין כמו שיבוש הליכי משפט, קבלת דבר במרמה, ועד להאשמות בהאזנות סתר על פי חוק האזנת סתר משנת 1979. האשמות נוספות היו חדירות לא מורשות למחשב על פי חוק המחשבים משנת 1995. הנאשמים יוצגו בתיק הפלילי ע"י עו"ד אביגדור פלדמן. הכרעת הדין ביום 4 ספטמבר 2001, כתבה השופטת סביונה רוטלוי מבית המשפט המחוזי בתל אביב את הכרעת הדין. הכרעת הדין תופסת נפח של כ 370 עמודים, ובה מפורטים אחד לאחד האישומים כנגד הנאשמים, האחים בדיר, בחלקם זוכו ובחלקם הורשעו. על מנת להרשיע את האחים בדיר בחלק מהאישומים, היה צורך בעדותם של מומחים רבים. כך למשל, על מנת להאשים את האחים בדיר בחדירה לא מורשית למחשב, היה צורך בעדותם של אנשי בזק שהעידו בבית המשפט כיצד מרכזיה של בזק מורכבת, האם היא מכילה מעבד, וכך בעצם לקבוע עובדתית שמרכזיה של בזק היא מחשב לכל דבר ועניין. ללא קביעה זו, היו מזוכים הנאשמים מסעיף של חדירה לא מורשית למחשבים. אחד הסעיפים שבו הורשעו האחים בדיר היה האזנת סתר לתאים קוליים. חוק האזנת סתר קובע שהאזנה לא מורשית מצד אחד מהצדדים לשיחה כלשהי, הן בטלפון והן במכשיר אחר, היא האזנת סתר ואסורה על פי החוק. כבוד השופטת קבעה כי כאשר הנאשם חדר לתא קולי והקשיב להודעות המוקלטות, הוא ביצע האזנת סתר אסורה. השופטת סביונה רוטלוי קבעה כי הנאשמים עברו על סעיף 2 בחוק האזנות סתר: [ציטוט] 2. האזנת סתר שלא כדין ושימוש שלא כדין בהאזנה (א) המאזין האזנת סתר שלא על פי היתר כדין, דינו - מאסר חמש שנים. (ב) המשתמש ביודעין וללא סמכות כדין בידיעה או בתכנה של שיחה שהושגו על ידי האזנת סתר, בין שנעשתה כדין ובין שנעשתה שלא כדין, או מגלה ידיעה או תוכן שיחה כאמור ביודעין לאדם שאינו מוסמך לקבלה, דינו - מאסר חמש שנים. (ג) המציב או המתקין מכשיר למטרת האזנת סתר שלא כדין או כדי לאפשר שימוש בו למטרה האמורה, דינו - מאסר חמש שנים. [סוף ציטוט] גזר הדין הרשיע בסופו של דבר את הנאשמים בעבירות על החוקים הבאים: עבירות על חוק העונשין, התשל"ז 1977; חוק המחשבים, התשנ"ה 1995; חוק הבזק, התשמ"ב 1982; חוק האזנת סתר, התשל"ט 1979 וחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו 1986. גזר הדין ביום 13 נובמבר 2001, כתבה השופטת סביונה רוטלוי את הכרעת הדין, וגזרה על הנאשמים עונשים שונים. על נאשם מספר 1, מונדיר בדיר, נגזרו שבע שנות מאסר, מהן חמש שנים לריצוי בפועל החל מיום מעצרו בתאריך 14/06/1999 והיתרה על תנאי למשך שלוש שנים מתום תקופת מאסרו. כמו כן, הפעילה כבוד השופטת מאסר מותנה שעמד כנגדו מתיק פלילי אחר בבית משפט השלום בתל אביב בסך שמונה חודשים: ארבעה חודשים ירצה נאשם מספר 1במצטבר לעונש המאסר בתיק זה וארבעה חודשים ישא בחופף. בנוסף, הוטל עליו תשלום קנס בסך 75,000 ש"ח או שבעים וחמישה ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בתוך שישה חודשים מתום תקופת מאסרו. על נאשם מספר 2, מוזהר בדיר, נגזרו עשרים וארבעה חודשי מאסר, מהם שישה חודשים לריצוי בעבודות שירות, והיתרה על תנאי למשך שלוש שנים מתום תקופת מאסרו. בנוסף, הוטל עליו תשלום קנס בסך 25,000 ש"ח או עשרים וחמישה ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בתוך שלושה חודשים. על נאשם מספר 3, שאדי בדיר, שהיה קטין בעת המעשה, נגזרו עבודות שירות במועד אחר. הכרעת הדין כחרב פיפיות בהכרעת הדין של כבוד השופטת סביונה רוטלוי, שפרקליטות המדינה עמלה קשות כדי שזו תיכתב ותייחס לנאשמים גם עבירות של האזנות סתר, הפכה בעצם לחרב פיפיות כלפי המדינה. הכרעת הדין כנגד האחים בדיר, התופסת נפח של כ 370 עמודים, משמשת כיום כמעין אורים ותומים לגבי עבירות שונות בתחום הטכנולוגיה כמו חוק המחשבים, חוק הבזק וחוק האזנת סתר. הכרעת הדין קבעה בעצם כי חדירה לא מורשית לתאים קוליים להאזנה לשיחות המוקלטות בתאים אלו, היא האזנת סתר לכל דבר ועניין. הקביעה הזו כי האזנה לתא קולי היא האזנת סתר אסורה, יצרה מצב אבסורדי שכאשר משטרת ישראל מחרימה מחשב בחשד לביצוע עבירה כלשהי, אסור לחוקרי המשטרה להיכנס לדואר האלקטרוני של החשוד, מכיוון שזו נחשבת בגדר האזנת סתר אסורה ומחייבת לקבל צו מתאים מבית המשפט. כך למשל, אם אדם כלשהו נעצר ע"י המשטרה, כי כתב הודעה כלשהי בקבוצת דיון אשר עברה על חוק כלשהו, מחשבו מוחרם ומשטרת ישראל מחפשת להשתמש בנתונים על הדיסק הקשיח כראיה בבית המשפט, אם יוגש כתב אישום. אבל, הודעות שנכתבו בפורומים ברשת, אינם נשמרות בדרך כלל ע"י המחשב, ולא ניתן תמיד לקשר מבחינה משפטית טהורה בין ההודעה שנכתבה בפורום לבין האדם ולבין התוכן על הדיסק הקשיח. כאשר משטרת ישראל תופסת מחשב של חשוד, היא אינה מסתפקת בחיפוש ראיות לעבירה שבגינה נעצר החשוד, אלא היא מחפשת יותר בשר, קרי דברים מפלילים נוספים הנמצאים על הדיסק הקשיח. מומחי המחשבים של משטרת ישראל מפעילים תוכנות הסורקות את הדיסק הקשיח ומחפשות למשל תוכנות וכלי פריצה של האקרים. חיפוש אחר שרוצה המשטרה לבצע היא קריאת הדואר האלקטרוני הנמצא על הדיסק הקשיח של מחשבי החשוד, ולשם כך היא חייבת להפעיל את תוכנת הדואר האלקטרוני של החשוד, למשל תוכנת אאוטלוק אקספרס, ולהתחיל לקרוא הודעות. אבל, כאן בדיוק נמצאת הבעיה הכואבת של המשטרה ופרקליטות המדינה. הצו שנתן השופט מאפשר בדרך כלל למשטרה לחפש רק את הראיות לעבירה שבגינה ניתן הצו. הוא לא ניתן לגבי דברים או חשדות אחרים. בעקבות הכרעת הדין במשפטם של האחים בדיר בו נקבע כי האזנה לתאים קוליים היא האזנת סתר אם לא ניתן צו, הרי גם קריאת דואר אלקטרוני במחשבי החשוד, תחשב כהאזנת סתר. מנסים לתקן את ה"לקונה" את העבודה של תיקון הלקונה ותיקון המצב שיצרה הכרעת הדין בעניין האחים בדיר, סיפק למדינה מונדיר בדיר, שערער על הרשאתו בסעיף של האזנות סתר. פרקליטיו החדשים של מונדיר בדיר, עו"ד נילי חלד ועו"ד עמי קובו טענו כי על פי החוק, האזנת סתר אסורה היא האזנה לשיחה בין צדדים שלא נתנו את הסכמתם, ולא האזנה להקלטה שבה לא קיימים צדדים לשיחה, אלא אדם אחד מקליט הודעה וזו נשמרת ויכולה להיות מושמעת מספר רב של פעמים. פרקליטות המדינה ניסתה לנצל מצב זה ונתנה את הסכמתה למחיקת האישום בגין האזנת סתר כנגד מונדיר בדיר. הפרקליטות קיוותה כי בית המשפט העליון שאליו הוגש הערעור, יקבע הלכה מחייבת ויקבע כי האזנה לתא קולי אינה נחשבת האזנת סתר. שופטי בית המשפט העליון, אהרון ברק, דליה דורנר ואסתר חיות, הבינו לאן מנסה המדינה להכניסם, וסירבו לקבוע הלכה מחייבת בעניין. "אין לראות בפסק דיננו זה משום נקיטת עמדה בסוגיה זו אותה אנו משאירים בצריך עיון", כתבו השופטים בהחלטתם מיום 30 אפריל 2003. מונדיר בדיר אשר זוכה מהאישום הזה, שוחרר לביתו באותו היום לאחר שריצה את מרבית ימי המאסר שנגזרו עליו. למרות זאת: כניסה לא מורשית לתא קולי היא עדיין האזנת סתר למרות הסכמת המדינה לזכות את מונדיר בדיר מסעיף של האזנות סתר לתא קולי, בית המשפט העליון סירב לקבוע הלכה מחייבת במקרה זה. כניסה לתא קולי ולדואר אלקטרוני בצורה לא מורשית וללא צו מתאים, עדיין נחשבים להאזנות סתר אסורות על פי חוק. למרות הדיווחים השונים בכלי התקשורת (גלובס, הארץ), שככל הנראה ניזונים מבעלי עניין כמו הפרקליטות, האזנת סתר אסורה היא גם קריאת דואר אלקטרוני לא מורשית, גם ע"י שוטרים בתפקיד שהחרימו מחשב מגולש אינטרנט או מחשוד במעשים אחרים. הכרעת הדין בפרשת האחים בדיר היא הכרעת דין מחייבת. פרקליטות המדינה מנסה לחפות על מעשים של שוטרים בתפקיד "הנאלצים" לקרוא דואר אלקטרוני של חשודים בצורה לא מורשית וללא צו מתאים מבית המשפט, שבדרך כלל נותן צו לביצוע פעולה מסויימת ותו לא. קריאת דואר אלקטרוני לא מורשית ע"י אחרים היא עדיין בגדר האזנת סתר אסורה ,ואל תתנו לפרקליטות לבלבל אתכם. ע"פ 10343/01, בית המשפט העליון ירושלים מונדיר בדיר נ` מדינת ישראל http://halemo.net/edoar/0011/20030430vertict.htm
© כל הזכויות שמורות