17/05/2004 |  משה הלוי
הנוטריון הדיגיטלי




הנוטריון הדיגיטלי
בימים אלו מגבש משרד המשפטים הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות. מטרתו של התיקון לחוק הוא לאפשר הגשת העתקי מסמכים לבתי המשפט בלי הצורך להגיש את המסמך המקורי, שלפעמים אינו קיים. החידוש בתיקון החקיקה החדש הוא הקביעה כי מסמכים שפורסמו ברשת האינטרנט והופקו ממחשב ביתי, יהיו קבילים בבתי המשפט בלא צורך להוכיח כי המסמך המקורי תואם בתוכנו לדף שהתפרסם ברשת האינטרנט ואינו תמיד קביל בבית המשפט כראייה.


הנוטריון הדיגיטלי 13/12/2003 | דואר חשמלי | גיליון מספר 33 משה הלוי | halemo בימים אלו מגבש משרד המשפטים הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות. מטרתו של התיקון לחוק הוא לאפשר הגשת העתקי מסמכים לבתי המשפט בלי הצורך להגיש את המסמך המקורי, שלפעמים אינו קיים. החידוש בתיקון החקיקה החדש הוא הקביעה כי מסמכים שפורסמו ברשת האינטרנט והופקו ממחשב ביתי, יהיו קבילים בבתי המשפט בלא צורך להוכיח כי המסמך המקורי תואם בתוכנו לדף שהתפרסם ברשת האינטרנט ואינו תמיד קביל בבית המשפט כראייה. הבעיה כאשר אדם תובע במשפט אזרחי את חברו, על פרסום לשון הרע למשל שפרסם ברשת האינטרנט, נוצרת בעיה בהוכחת התביעה: אם הצד הנתבע אינו מודה בתוכן הפרסום שפורסם באינטרנט, על התובע להוכיח כי הראיה שצירף, למשל תדפיס של דף אינטרנט, הוא קביל ועומד בפקודת הראיות. בניגוד למשפט פלילי בו תובעת המדינה את האזרח, וברשותה כלים להוכחת פרסום ברשת האינטרנט, כמו למשל החרמת ציוד מחשב, הפקת פלט וחקירת המפרסם תחת אזהרה, הרי לאזרח מן השורה אין את הכלים הללו, וכאשר האחרון מבקש לתבוע מפרסם, עומדת בפניו בעיה שלא תמיד הוא מודע לה: בית המשפט עלול שלא לקבל את הדף המודפס שצירף לכתב התביעה או לתצהיר שלו, והתביעה שלו עלולה ליפול אם הצד השני יתעקש שלא להודות בתוכן הפרסום שהוגש לבית המשפט. המצב במערכת המשפט בישראל בישראל קיים חוק הנקרא פקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א 1971. הפקודה שנחקקה בשנת 1971 תוקנה במשך השנים, ובשנת 1995 עת חוקק חוק המחשבים הישראלי, תוקנה גם פקודת הראיות וכללה התייחסות לפלט מחשב כראיה. בשנת 1995 נוספה לפקודת הראיות התייחסות למושג "פלט" כפי שהוגדר בחוק המחשבים. כמו כן תוקן הסעיף המפרש את המושג "רשומה מוסדית". רשומה מוסדית הוגדרה גם כפלט של מחשב. פלט כזה נקבע כראיה קבילה בבית משפט אם מתקיימים תנאים מסוימים. ואילו התנאים: (1) המוסד נוהג, במהלך ניהולו הרגיל, לערוך רישום של האירוע נושא הרשומה בסמוך להתרחשותו. (2) דרך איסוף הנתונים נושא הרשומה ודרך עריכת הרשומה יש בהן כדי להעיד על אמיתות תוכנה של הרשומה. (3) דרך הפקת הרשומה יש בה כדי להעיד על אמינותה. (4) המוסד נוקט, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה לחומר מחשב ומפני שיבוש בעבודת המחשב. מוסדות הנוהגים להגיש פלט מחשב כראיה לבתי המשפט הם הבנקים למשל. בית המשפט מתייחס בדרך כלל לפלט המחשב של הבנק כרשומה מוסדית, מכיוון שהבנקים עומדים בתנאים שנקבעו בפקודת הראיות: האירועים נרשמים גם בספרי הבנק וכן הבנק נוהג באמצעי הגנה סבירים מפני חדירה לחומר מחשב ומפני שיבוש בעובדת המחשב (לא תמיד נכון, אבל יש להוכיח זאת). כאמור, בתי המשפט לא נוהגים לקבל פלט מחשב כראיה קבילה במשפט אזרחי אם הצד הנתבע אינו מודה בתוכן המסמך. הטענה הנפוצה ביותר כנגד הגשת מסמכים שהופקו במחשב ביתי היא שהמסמך אינו עומד בכלל הראיה הטובה ביותר ואינם עומדים בכלל האוסר על עדות מפי השמועה כלל הראיה הטובה ביותר כלל הראיה הטובה ביותר הוא כלל משפטי הקובע כי כדי להוכיח עובדה משפטית, יש להביא ולהשתמש בראיה הטובה ביותר. משמעות הדבר היא שאין להביא ראיה אשר מטבעה מצביעה על קיום ראיה טובה יותר בידי צד לעניין. לשימוש בכלל יש שני פירושים: 1. הפירוש הראשון שולל הבאת ראיה כאשר ישנה ראיה טובה ממנה. 2. הפירוש השני מאפשר שימוש בראיה פחות טובה או אפילו גרועה כאשר אין בנמצא ראיה טובה יותר. לפי כלל הראיה הטובה ביותר, יש להוכיח כל מסמך באמצעות המקור שלו, כלומר כל צילום מסמך באמצעות המקור של המסמך. המקור של המסמך מוכיח את תוכן המסמך. למרות הכלל הנוקשה, ישנם חריגים לכלל המאפשרים לבית המשפט לעשות צדק ולהרשות שימוש בהעתק מסמך כראיה משנית: 1. כאשר המסמך המקורי אבד או הושמד. 2. כאשר אין אפשרות טכנית בהבאתו של המסמך הנדרש. 3. כאשר נמצא המסמך בידיו של אדם זר או בידי היריב והוא מסרב להגישו. 4. כאשר הצד השני מודה בתוכנו של המסמך. כלל הראיה הטובה ביותר בעידן המחשב, מתייחס לפלט של מחשב שהופק והודפס על נייר, כאשר המקור של המסמך הוא תוכן שמוצג על מסך של מחשב ומקורו נמצא על שרתי מחשב מרוחק. לא תמיד תוכן המסמך שהודפס על נייר ומוגש לבית המשפט שווה ודומה למסמך המקורי המוצג על מסך מחשב או נמצא על שרת מחשב מרוחק. דוגמה לכך היא הודעה בקבוצת דיון שצבע הרקע שלה הוא אדום, הכתב כתוב בלבן, אבל כאשר המסמך מודפס על נייר בעזרת מדפסת, הוא נכתב דיו שחור על גבי נייר לבן ואינו תואם למסמך המקורי מבחינת הצורה. הכלל האוסר על עדות מפי השמועה הכלל האוסר על עדות מפי השמועה הוא כלל מרכזי בדיני ראיות בבית המשפט. הכלל אוסר עד להעיד עדות שלא נקלטה בחושיו שלו, אלא בחושיו של אחר. כך למשל, עד המעיד על כך שחברו שמע או ראה משהו, עדותו פסולה, מכיוון שהדברים לא נקלטו בחושיו של העד המעיד, אלא בחושיו של חברו. הכלל האוסר על עדות מפי השמועה בעידן המחשב, מתייחס לעובדה שפלטי מחשב הם תוצר של עבודת מחשב במופע הנהיר לבני אדם. למשל הדפסה על דף לבן שהופק על ידי מדפסת שהיא אמצעי פלט. פלט המחשב על דף שונה בצורתו המהותית מהצורה הפיזית בה נשמר הפלט בזיכרון המחשב. התקן פלט אחר יכול להפיק את אותו פלט מבוקש בצורה אחרת. השוני בין הפלטים הוא בשל העובדה שהפלט יוצר על ידי תוכנת מחשב. הזנת הנתונים המקוריים למחשב באמצעות מקלדת (ההודעה עצמה) יכולה היתה לכלול תקלה כלשהי בהזנת הנתונים, מה שגרם לפלט שנוצר על ידי תוכנה אחרת, להיות מוצג בצורה לא נכונה ולא אמינה. כדי להוכיח את אמינותו של הפלט, יש להוכיח את אמינותה של התוכנה שאפשרה הזנת הנתונים וכן אמינותה של התוכנה להפקת הפלט. כל עוד לא הוכחה אמינותם של המכשירים והתוכנות, נחשבת הראיה כעדות מפי השמועה, והיא אסורה בשימוש. חריג לכלל האוסר עדות מפי השמועה היא רשומה מוסדית כהגדרת בפקודת הראיות. משרד המשפטים מנסה לתקן את המצב בימים אילו מנסה משרד המשפטים בישראל לתקן את המצב המעוות. משרד המשפטים החל להפיץ תזכיר חוק לתיקון פקודת הראיות. החוק החדש יקרא "חוק לתיקון פקודת הראיות (מקור והעתק כראיה) התשס"ד 2003". על פי התזכיר: דין העתק שווה לדין מקור והנו קביל בבית המשפט. משרד המשפטים החל להבין כי קצב הטכנולוגיה המואץ גורם לעיתים לטשטוש האבחנה בין העתק למקור. כך למשל, כשמדובר בחומר מחשב, לא ברור מה נחשב למקור: האם פלט המחשב או שמא הקובץ? לאחר שבית המשפט העליון מתח ביקורת על המשך קיומו של הכלל, הוכן תזכיר חוק במשרד המשפטים המשווה דין העתק לדין מקור ומוריד את מחסום הקבילות מפני הגשת העתקים בבתי המשפט. במצב החדש, ככלל הדיון במהימנותו של העתק יועבר למישור משקל להבדיל מקבילות. התזכיר משאיר פתח לבית המשפט לא לקבל העתק כראיה רק במקרה שמתעורר חשש שאין ההעתק זהה למקור או שקבלת ההעתק אינה הוגנת בנסיבות העניין. משרד המשפטים פרסם באתר שלו את תזכיר החוק כולל מתן אפשרות להוריד ת תזכיר החוק עצמו הכולל עשרה דפים המפרטים את המצב הקיים ואת ההצעה לתיקונו http://www.justice.gov.il/MOJHeb/News/evidence.htm תזכיר החוק המלא נמצא גם כאן http://halemo.net/edoar/0033/evidence.pdf אחת הבעיות הנזכרות בתזכיר החוק היא האפשרות שתיקון פקודת הראיות ומתן אפשרות בידי התובעים להגיש תדפיסי מחשב, תפתח אפשרות לא רצויה של הגשת מסמכים מזיופים לבית המשפט, בגלל הקלות הבלתי נסבלת של זיוף קל של מסמכים באמצעות מחשב, במיוחד מסמכים שמקורם ברשת האינטרנט, ובפרט דפי אינטרנט הכתובים בקוד פתוח וניתנים לשינוי ושיבוש במחשב המקומי, המפיק את הראיה (הפלט). אז מה ניתן לעשות עד לתיקון החוק? אדם המבקש להגיש לבית המשפט מסמך שהופק באמצעות מחשב יכול פשוט לעשות את הדבר הבא: להפיק (להדפיס) את המסמך מהמחשב אל המדפסת. יש לוודא שהמסמך המופק יהיה כמעט זהה למקור - הפרסום באתר האינטרנט (למשל). את המסמך המודפס ואת הקישור הישיר אליו יש להביא אל עורך דין המשמש גם כנוטריון. לא כל עורך דין יכול לשמש כנוטריון. על פי חוק הנוטריונים תשל"ו 1976, עו"ד המבקש להיות נוטריון, חייב לעמוד במספר פרמטרים על פי סעיף 2 בחוק: (1) הוא אזרח ישראלי; (2) הוא חבר לשכת עורכי הדין. (3) עסק במקצוע של עורך-דין בישראל 15 שנים לפחות. (4) או הגיע לגיל 65 ועסק במקצוע של עורך-דין בישראל 10 שנים לפחות. (5) או עסק במקצוע של עורך דין 10 שנים לפחות, מהן שנתיים לפחות בישראל, והגיש את בקשתו לרשיון תוך שבע שנים מהיום שבו היה לראשונה תושב ישראל. (6) לא הורשע בישראל או מחוצה לה בעבירה פלילית שיש בה משום קלון. (7) לא הוצא ולא הושעה מלשכת עורכי הדין בישראל על פי פסק דין סופי בהליכים משמעתיים, למעט הליך על פי סעיף 78 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (להלן - חוק הלשכה), ולא בוטל רשיונו ולא הותלה תקפו בהליכים משמעתיים לפי חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, תש"י - 1950. (8) ועדת הרשיונות מצאה אותו ראוי להיות נוטריון, לאחר שנתנה את דעתה, בין השאר, לעונשים משמעתיים שהוטלו עליו לפי חוק הלשכה או חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, תש"י-1950, תוך 10 שנים לפני מתן הרשיון, פרט לאלה האמורים בפיסקה (4). (9) ועדת הרשיונות רשאית לתת לאדם רשיון נוטריון אף אם הורשע כאמור בסעיף קטן (א)(3) אם עברו עשר שנים מיום שגמר לרצות את ענשו, ואף אם הוטל עליו אחד העונשים האמורים בסעיף קטן(א)(4) אם עברו 10 שנים מיום שבו הוטל העונש. כלומר, נוטריון מוסמך הוא אדם שלא עבר עבירה פלילית בחייו, הוא בעל ניסיון רב במשפט ובעריכת דין וחתימתו המאשרת מסמך נחשבת בעיני בית המשפט כחותמת כשרות לנכונותו של המסמך. יש לפנות אל נוטריון שגם מבין באינטרנט, גולש ברשת האינטרנט ומכיר מהו דף אינטרנט, מהו פרסום ברשת האינטרנט ובעל יכולת לראות במו עיניו שהפלט המוגש לו לאישור שווה בתוכנו לפרסום המקורי הקיים בדף האינטרנט. על מנת שלא ייפול למניפולציות של מבקש האישור, הוא חייב לדעת להבחין ולאשר כי תוכן המסמך פורסם תחת קישור של אתר נכון ואמיתי ולא קישור אל אתר פיקטיבי. את הקישור (ושם האתר) שבו פורסם המסמך, עליו לאשר ביחד עם הפלט המוגש לאישורו. הגשת מסמך שאושר על ידי נוטריון לבית המשפט יכול להיחשב לראיה קבילה וחזקה יותר מאשר סתם מסמך שהופק על ידי התובע ולא הודה בו הצד הנתבע. כיום נוהגים בתי המשפט לבקש אישור נוטריוני לגבי מסמכים שונים. כך למשל, בתביעות לשון הרע למשל שהתפרסמו בעיתונים ישראלים בשפה זרה שאינה אנגלית, נדרשים התובעים להביא את המסמך מתורגם לעברית ומאושר על ידי נוטריון השולט בשפה שבה פורסמה לשון הרע. צוואות ומסמכים הנוגעים לירושות, תמיד נדרשים באישור של עורך דין או נוטריון, וגם לאחר תיקון החוק המוצע על ידי משרד המשפטים, הם יישארו עם דרישה שכזו. בפני עורכי הדין העוסקים בתחום ובעלי רשיון של נוטריון, נפתחת אפשרות לפרנסה חדשה: אישור מסמכים דיגיטליים שהופקו מרשת האינטרנט על מנת שהללו יוגשו לבית המשפט ויקבלו את ההתייחסות המתאימה שלהם מצד בית המשפט. מדינת ישראל גם היא יכולה לאשר מסמכים שפורסמו ברשת האינטרנט. כיום ניתן לאשר תצהירים באמצעות רשמים בבתי המשפט תמורת מס בולים בסך 41 ש"ח (קונים בולי הכנסה ומדביקים אותם על התצהיר). בתי המשפט והרשמים שממילא מפעילים מחשב המחובר לרשת האינטראנט (וגם האינטרנט) של בתי המשפט, יכולים לאשר עבור האזרח הקטן מסמכים שמקורם ברשת האינטרנט.
© כל הזכויות שמורות