האם לשון הרע שפורסמה באתר אינטרנט בחו``ל היא עבירה בישראל?
סוגיה משפטית ראשונית ומעניינת הועלתה בהחלטה שניתנה על ידי בית המשפט השלום בירושלים: סטיב רמבם, יהודי, חוקר פרטי הגר בארה"ב, בעל מוניטין בישראל, אך אינו אזרח ישראל, הגיש קובלנה פלילית פרטית בישראל, כנגד שני תושבי ארה"ב, גם הם יהודים, וביקש מבית המשפט בישראל לקבוע כי פרסום לשון הרע שפורסם כנגדו באתר אינטרנט הנמצא על שרת מחשב בחו"ל, נחשב לעבירה פלילית גם בישראל. בית המשפט דחה את התביעה, למרות שתושבי ישראל היו חשופים לפרסום המשמיץ באינטרנט. בית המשפט קבע כי המשמיצים חייבים להיות אזרחי ישראל, כדי לשאת בדין.


האם לשון הרע שפורסמה באתר אינטרנט בחו"ל, היא עבירה בישראל? 15/02/2004 | דואר חשמלי | גיליון מספר 42 משה הלוי | halemo סוגיה משפטית ראשונית ומעניינת הועלתה בהחלטה שניתנה על ידי בית המשפט השלום בירושלים: סטיב רמבם, יהודי, חוקר פרטי הגר בארה"ב, בעל מוניטין בישראל, אך אינו אזרח ישראל, הגיש קובלנה פלילית פרטית בישראל, כנגד שני תושבי ארה"ב, גם הם יהודים, וביקש מבית המשפט בישראל לקבוע כי פרסום לשון הרע שפורסם כנגדו באתר אינטרנט הנמצא על שרת מחשב בחו"ל, נחשב לעבירה פלילית גם בישראל. בית המשפט דחה את התביעה, למרות שתושבי ישראל היו חשופים לפרסום המשמיץ באינטרנט. בית המשפט קבע כי המשמיצים חייבים להיות אזרחי ישראל, כדי לשאת בדין. בית המשפט השלום בירושלים דחה חלקית בשבוע האחרון, קובלנה פלילית פרטית של תושב ארה"ב בשם סטיב רמבם (steve rambam או steve rombom), אשר ניסה לטעון כי לשון הרע שפורסמה כנגדו באתר לא ישראלי בחו"ל, היא ברת אישום בישראל. הבסיס לטענה של רמבם היתה פרסומה של מודעה פרטית בעיתון הג`רוסלם פוסט אשר הפנתה לאתר של הנתבעים. בית המשפט קבע כי אין מדובר בעבירת פנים וגם לא בעבירת חוץ של תושב ישראלי, ולכן אין נפקות לתביעה כלפי מי שאינו אזרח ישראל. רקע סטיב רמבם הוא יהודי החי בארה"ב. במקצועו הוא חוקר פרטי, שעיקר חקירותיו הם בנושאים יהודיים, בהם איתור נאצים המסתתרים ברחבי העולם. בחודש אוגוסט 1998, פורסמה מודעה בעיתון ג`רוסלם פוסט (Jerusalem Post), עיתון ישראלי המופיע בשפה האנגלית, ומופץ בישראל ובחו"ל, ובה נכתב כי "הסיפור האמיתי" על רמבם, מופיע באתר אינטרנט שכתובתו צורפה למודעה בעיתון. המודעה הפנתה לאתר אינטרנט שאינו יושב בישראל, אלא בארה"ב. על המודעה היו חתומים שני יהודים, גם הם תושבי ארה"ב ובעלי אזרחות אמריקאית, בשם מרדכי מרק לוי (Mordechai Levy) ואלון וברמן (A.D. Weberman). באתר של השניים הופיעה מידע רב על החוקר הפרטי סטיב רמבם. לטענתם, סטיב רמבם אינו יהודי, משמש כמלשין לשלטונות, וכי הוא דווקא מחבב נאצים. רמבם טען כי מדובר בהשמצות אישיות ובהוצאת לשון הרע כלפיו. התביעה הראשונה החוקר הפרטי מארה"ב סטיב רמבם החליט לתבוע את בעלי האתר בישראל, לאחר שהללו פרסמו את כתובתו של האתר במודעה שפירסמו בעיתון ג`רוסלם פוסט בחודש אוגוסט 1998. במודעה כאמור, ניתנה כתובתו של האתר המשמיץ. רמבם לא יכול היה לתבוע בארה"ב מכיוון שפרסום המידע עליו באתר האינטרנט, אינו מהווה עבירה בארה"ב והוא מוגן על פי החוקה האמריקנית תחת הסעיף של הזכות לחופש ביטוי. ניתן לתבוע אזרחית על נזק, אך לא ניתן לתבוע במסגרת הליך פלילי. סטיב רמבם ביקש גם לתבוע בישראל מכיוון ששמו הטוב קשור לעבודה עם גורמים ישראליים במדינת ישראל, כחוקר פרטי העוסק בנושאים יהודיים ובאיתור פושעים נאציים. בחודש נובמבר 2000 הגיש סטיב רמבם קובלנה פלילית פרטית כנגד שני בעלי האתר. הקובלנה, שהיא כתב אישום פלילי פרטי שמגיש אזרח כנגד אזרחים אחרים, הוגשה לבית המשפט השלום בירושלים (ק"פ 117/00). דיון ודחיית התביעה הקובלנה הפלילית הפרטית הובאה לדיון בפני השופט שמעון פיינברג. כבר בדיונים שהתקיימו במשך שנת 2001, נדרש בית המשפט לעניין אזרחותם של הנאשמים, מרדכי מרק לוי ואלון וברמן. האחרונים הם אזרחי ארה"ב. בא כוח הקובל, עו"ד ראובן וולף ביקש להורות למשרד הפנים ולסוכנות היהודית, להציג מסמכים ואישורים בדבר אזרחותם הישראלית של השניים. ביום 15 יולי 2001 נתן השופט פיינברג צו המורה למשרד הפנים ולמשרד הפנים לתת תשובות בקשר לאזרחותם הישראלית של הנאשמים. משרד הפנים וסוכנות היהודית לא הצליחו לקבוע כי מדובר באזרחים ישראלים. ביום 10 מרץ 2002 כתב השופט שמעון פיינברג את החלטתו בתיק. השופט פיינברג קבע כי הקובל סטיב רמבם וכן שני הנאשמים מרדכי מרק לוי ואלון וברמן, הם יהודים תושבי ארה"ב, ולא הוכח כי הנאשמים הם אזרחי ישראל. בא כוח הנאשמים פירט מספר סיבות בהם ראוי היה למחוק את הקובלנה. השופט פיינברג דחה את רובן. אחת מהטענות היתה כי חוק איסור לשון הרע אינו מגדיר פרסום באינטרנט. בית המשפט דחה טענה זאת וקבע כי מדובר ב"פרסום בכל אמצעי אחר" כפי שמנוסח בחוק. עבירת פנים? בית המשפט נדרש להתייחס האם המדובר בפרסום לשון הרע באתר אינטרנט בחו"ל שגם ישראלים יכולים לצפות בו, והאם ייחשב כ"עבירת פנים". "עבירת פנים" מוגדרת בסעיף 7 (א) (1) לחוק העונשין בתור, "עבירה שנעברה כולה או מקצתה בתוך שטח ישראל." השופט פיינברג קבע כי אמנם אין מחלוקת כי כל גולש אינטרנט בישראל היה חשוף לפרסומים המשמיצים שפורסמו באתר אינטרנט בחו"ל, אולם יסודות העבירה של לשון הרע אינן מתייחסות לחשיפה, אלא למקור הפרסום. מכיוון שהפרסום נעשה בחו"ל, על שרתי מחשב בחו"ל, אין מדובר בעבירת פנים לפי חוק העונשין. בית המשפט הוסיף וקבע כי עצם פרסום המודעה בעיתון ג`רוסלם פוסט, אינה מהווה חלק מיסודות העבירה, מכיוון שהפרסום עצמו נעשה באתר האינטרנט ולא בעיתון. העיתון רק הפנה את הקוראים לאתר. עבירת חוץ? בית המשפט התייחס גם לסוגיה האם פרסום לשון הרע באתר אינטרנט בחו"ל שגם ישראלים יכולים לצפות בו, ייחשב כ"עבירת חוץ". "עבירת חוץ" מוגדרת בסעיף 13 בחוק העונשין הישראלי כעבירה נגד מדינת ישראל או כנגד העם היהודי. סעיף 14 לחוק מגדיר אותה כעבירה כנגד אזרח ישראלי או תושב ישראלי. סעיף 15 לחוק מגדיר אותה כעבירה שנעברה בידי אזרח או תושב ישראל. בית המשפט קבע כי לא התמלאו התנאים להיותה של העבירה כ"עבירת חוץ", מכיוון שהקובל והנאשמים אינם תושבי ישראל והעבירה אינה כנגד המדינה או העם היהודי. בית המשפט דחה את הקובלנה הפלילית הפרטית של סטיב רמבם. ההחלטה המלאה, כאן (ק"פ 117/00, שלום ירושלים, השופט שמעון פיינברג) ערעור לבית המשפט המחוזי החוקר הפרטי סטיב רמבם לא השלים עם החלטת שופט השלום פיינברג וערער על החלטתו בפני בית המשפט המחוזי בירושלים. בחודש מאי 2002 הגיש סטיב רמבם את עירעורו לבית המשפט (ע"פ 6254/02). דיון בערעור התקיים ביום 18 מרץ 2003 בפני הרכב של שלושה שופטים, יעקב צמח, מרים מזרחי ויהודית צור. בא כוח הקובל, עו"ד נדב בלום, הצליח להוכיח לבית המשפט כי נאשם מספר 2, אלון וברמן, מחזיק באזרחות ישראלית, לאחר שהצהיר על כך בארה"ב בחקירה תחת אזהרה. הכתובת בישראל שמסר היתה ברחוב מוצקין בתל אביב. בין הצדדים נקבע בהסכמה כי פסק הדין של השופט פיינברג מבית משפט השלום יבוטל, וכי התיק יחזור לבית המשפט השלום לסיבוב נוסף. ההסכמה קיבלה תוקף של פסק דין. הפרוטוקול ופסק הדין בהסכמה, כאן (ע"פ 6254/02, מחוזי ירושלים) a20030318protocol.htm סיבוב נוסף: התביעה השניה ביום 10 פברואר 2004, נתן כבוד השופט שמעון פיינברג החלטה חדשה בתיק. לאחר שהוכח כי נאשם מספר 2 הוא אזרח ישראלי החי בארה"ב, הקובלנה עמדה בתנאי הסף לקביעת עבירה לפי חוק העונשין הישראלי. החלטתו הקודמת של השופט פיינברג ניתנה שנתיים קודם לכן, בחודש מרץ 2002. מאז התפתחה רשת האינטרנט ופסקי דין שונים שניתנו בחו"ל, דנו בסוגיה של הסמכות המקומית לגבי פרסומים ברשת האינטרנט. השופט פיינברג סקר בהחלטתו פסקי דין שנסקרו במאמרים באתר של עו"ד חיים רביה וצוות משרדו, המתמחים בדיני מחשבים ואינטרנט. בהחלטה אף ניתנו קישורים למאמרים. האתר של עו"ד חיים רביה http://www.law.co.il השופט פיינברג נתן סקירה קצרה של פסקי דין שניתנו בארה"ב ובאוסטרליה, הקובעים דבר והיפוכו, וקבע כי אינם רלוונטיים לדין בישראל. השופט מחק את כתב האישום כנגד נאשם 1 שלא הוכח כי הוא אזרח ישראלי. לגבי נאשם 2 קבע השופט פיינברג כי מכיוון שהוכח לכאורה שהוא אזרח ישראלי, יש להגיש כתב אישום מתוקן המתייחס אליו מפורשות. השופט מחק את כתב האישום כלפי נאשם 2, ונתן ארכה לקובל סטיב רמבם להגיש לבית המשפט קובלנה מתוקנת. ההחלטה המלאה, כאן (ק"פ 117/00, שלום ירושלים, השופט שמעון פיינברג) http://halemo.net/edoar/0042/a20040310decision.htm בהמשך אותו הדיון, ניתנה החלטה נוספת הנותנת צו פורמלי המאפשר לקובל לברר את סוגיית אזרחותו הישראלית של נאשם 2, אלון וברמן, מול משרד הפנים. מידע נוסף האתר המשמיץ לכאורה נגד סטיב רמבם: אתר ארגון ההגנה היהודית http://www.jdo.org דפים עם מסמכים נגד סטיב רמבם http://jdo.org/rambam.htm http://jdo.org/rombom.htm העתק הדף המשמיץ את החוקר הפרטי סטיב רמבם (הדף המקורי נמחק) http://jdo2.freeyellow.com האתר של החוקר הפרטי סטיב רמבם, בעל חברת החקירות "פלוריום" http://www.rambam-steve.com האתר "הישראלי" של החוקר הפרטי סטיב רמבם http://www.detectives.co.il סטיב רמבם, "נואם השנה" לשנת 2003, של ארגון החוקרים הפרטיים בארה"ב http://www.pimall.com/nais/nl/rambamspeaker.html אתר אוקראיני נגד החוקר הפרטי סטיב רמבם http://ukar.org/rambam.html

© כל הזכויות שמורות