תאריך: 10.10.2005
בש``פ 7995/05
כבוד השופטת ד` ביניש
בית המשפט העליון בישראל
מדינת ישראל נ` מרדכי להב
עובדות:
מדובר בהליך פלילי בו הואשם אדם בגין מעשי סדום ומעשה מגונה בקטינה אשר לא מלאו לה 14 שנה. נתגלה בחקירת המשטרה כי הקשר בין המתלוננת הקטינה והנאשם נוצר במסגרת שיחות מקוונות אשר התבצעו באמצעות תוכנת ה-ICQ. מחשב המתלוננת נתפס ונבדק על ידי מומחה מחשבים. בעקבות כך, נבחנו שיחותיה של המתלוננת באמצעות ICQ, לרבות שיחותיה עם הנאשם. השיחות הרלוונטיות הוגדרו כחומר חקירה על ידי הפרקליטות אשר הועבר לסניגוריו של הנאשם. האחרונים הגישו בקשה לקבל לידיהם את הדיסק השלם, הכולל את כל שיחותיה של המתלוננת הקודמות לאירוע נשוא כתב האישום, במטרה שיוכלו להוכיח כי הקטינה יצרה קשרים דומים באמצעות אינטרנט בעבר ואשר הסתיימו בקיום יחסי מין. בית המשפט המחוזי בנצרת דחה את הבקשה. על החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט העליון.
נפסק:
בית המשפט צמצם את המחלוקת לשיחות של המתלוננת עם אחרים, באמצעות ICQ המתייחסות לתקופה עד 10 חודשים לפני שיחתה הראשונה עם הנאשם. בית המשפט נאלץ לערוך איזון ערכי בין הזכות להגנתו של הנאשם לבין הגנת כבודה ופרטיותה של המתלוננת. בשל כך, בחן בית המשפט את חשיבותו של החומר נשוא הערר. בית המשפט העליון דחה את הערר ואישר את החלטתו של ביתה שמפט המחוזי בנצרת, לפיה אין המדובר בחומר חקירה לאור העובדה כי אין זיקה ישירה בין השיחות אשר ההגנה מבקשת לקבל, לבין תוכן כתב האישום ו/או הנאשם.
יתרה מכך, הבהיר בית המשפט כי לא תעלה מגילוי השיחות הללו כל תועלת להגנת הנאשם. |
