29/05/2017 |  אביב אילון ושות' עורכי דין
רגולציה בעידן של כלכלת שיתוף




רגולציה בעידן של כלכלת שיתוף



בשנים האחרונות אנו עדים לעלייתה של כלכלת השיתוף, המבוססת על ניצול טכנולוגיות, בדגש על טכנולוגיות אינטרנט ומאפשרת גישה משותפת למוצרים ושירותים ומכירתם בין יחידים במקום דרך השוק הפרטי. יחד עם זאת, כלכלת השיתוף מביאה איתה קונפליקטים והתנגשויות בין חברות הפועלות במודל שיתופי לבין גורמים הרואים עצמם נפגעים מאופי הפעילות האמור. ככל שחברות המבוססות על מודל שיתופי מתרבות והיקף פעילותן מתרחב, נוצר צורך של מחוקקים לייצר מנגנון רגולציה שימתן השפעות מזיקות של מודל פעילות זה. 




שתי דוגמאות בולטות לכך ניתן למצוא בתביעות שהוגשו לאחרונה בעולם ואשר מערבות את החברות Airbnb ו- Uber , נושאות הדגל של הכלכלה השיתופית.

חברת Airbnb המספקת פלטפורמה להשכרה קצרת טווח של נכסי נדל"ן ומחברת בין בעלי נכסים לבין לקוחות המעוניינים להשכיר דירה לצורך נופש או מגורים לטווח קצר הייתה מעורבת במספר תביעות, בעיקר מול רשויות מוניציפליות בטענה שהיא פוגעת בשוק השכירות המקומי.

רק לאחרונה נקלעה החברה לסכסוך משפטי עם עיריית סאן פרנסיסקו, כאשר העירייה דרשה
להגביל בחוק את תקופת השכירות של נכסים המושכרים דרך Airbnb ל- 90 יום בשנה פר יחידה.

לטענת העיריה, הצורך בפיקוח נובע ממחסור חמור בדירות וביחידות להשכרה בעיר שהוחמר לאחר תחילת פעילות החברה. העירייה טוענת כי שוק השכירות המקומי נפגע קשות מכך שאלפי יחידות דיור מושכרות דרך Airbnb בשל פוטנציאל הרווח שלהן כיחידות להשכרה לטווח קצר, כאשר האחרונות יכלו לשמש שוכרים פוטנציאליים לטווח ארוך .

גם עם עיריית ניו יורק נקלעה החברה לעימות שהסלים כדי תביעה משפטית. לאחרונה ביטלה החברה תביעה שהוגשה כנגד עיריית ניו יורק, לאחר שהאחרונה העבירה תקנה המאפשרת לה לקנוס את חברת Airbnb באלפי דולרים על כל רישום שלא כדין של דירה או יחידת דיור להשכרה. החברה החליטה לבטל את התביעה לאחר שהגיעה לפשרה עם מדינת ניו יורק, לפיה העירייה תוכל לקנוס משכירי נכסים שפעלו שלא כחוק, אך לא את החברה ישירות .

חברה נוספת המתמודדת עם רגולציה הולכת ומתהדקת היא חברת Uber המספקת שירותי מוניות והיסעים במתכונת דומה לזו של Airbnb ומציעה פלטפורמת מחשב ומובייל המחברת בין לקוחות לבין נהגים זמינים על בסיס מיקום גיאוגרפי. נציין כי החברה מתמודדת לאחרונה עם גל תביעות בנושאים שונים ומגוונים, החל מתביעות בגין הטרדה מינית וכלה בהאשמות בהונאה ובפגיעה בתחרות, כך שעתידה באופן כללי לוטה בערפל, אך לצורך הדיון הרלוונטי לענייננו, נתייחס לתביעות שעניינן רגולציה על פעילות החברה בלבד.

כאמור, החברה נתבעה לאחרונה בספרד על ידי חברת מוניות מקומית בגין הפעלה בלתי חוקית לכאורה של חברת היסעים, בעוד שהחברה טוענת כי היא אינה חברת היסעים, אלא פלטפורמה אינטרנטית המחברת בין משתמשים לבין נהגים זמינים .  שאלת הגדרתה של החברה נידונה גם בהיבטי מיסוי, כאשר נתגלעה מחלוקת משפטית באשר לפעילות החברה בטיוואן, בה היה מעורב נשיא טיוואן בכבודו ובעצמו, אשר הורה באמצעות משרד התחבורה הטיוואני לאפל ולגוגל להסיר את אפליקציות אובר ממכירה בחנויותיהן המקוונות לאור מחלוקת סביב מיסוי פעילות החברה .  

לטענת המדינה, הגדרתה של אובר כפלטפורמת אינטרנט ולא כחברת היסעים פועלת לטובתה של החברה ומאפשרת לה להימנע מתשלומי מסים החלים על חברות היסעים.

עד כה ניתן לראות נסיונות להסדרה ברמה המקומית מול רשויות וגורמים ספציפיים, אך נשאלת השאלה האם ישנו צורך בפיתוח מנגנון חוקי אחיד לפיקוח על חברות כלכלה שיתופית, כזה שיאפשר לתמוך בחדשנות וקדמה מחד אך יהיה בעל ערך ציבורי ויאפשר יישום יעיל של עצמו מאידך.

יש המציעים למחוקקים לפתח חשיבה אסטרטגית ולקחת חלק פעיל בעיצוב כלכלת השיתוף העתידית אליה יש לשאוף, להבדיל מלפעול באופן תגובתי ונקודתי .

אנו סבורים כי כלכלת השיתוף אינה מיזם עתידני, היא כבר כאן, חיה ובועטת ונראה כי לא מדובר בתופעה חולפת, אלא בפלפורמת מסחר אשר תלך ותיעשה פופולרית יותר ואשר עשויה לגלוש לתחומי חיים רבים נוספים.

הצורך ברגולציה הוא אמיתי והמחוקק חייב לתת על כך את הדעת, לא מתוך מצוקה ובדיעבד, אלא כחלק מאסטרטגיה כלכלית מוסדרת.

פעמים רבות מוצא עצמו המחוקק נבוך למול קצב התקדמות הטכנולוגיה. כאן קיימת הזדמנות ללמוד מן הקיים, לנצל את המומנטום ובמקום להתכתש עם חברות הטכנולוגיה בין כתלי בית המשפט, לחבור אליהן ולעצב יחד את עתידה של כלכלת השיתוף.

© כל הזכויות שמורות