בית משפט פסק כי שופט רשאי לבדוק ראיות בגוגל
שופט בית המשפט המחוזי דני צ`ין בדק ראיות שונות במסגרת תביעה נגד אנטוני בארי אשר נשפט למאסר של 12 שנה בגין שוד בנק, על הפרת תנאי השחרור שלו לאחר שהואשם בשוד של בנק נוסף.

בין הראיות היה סרטון וידאו שצולם במצלמת האבטחה של הבנק בו נראה השודד כשהוא חובש כובע צהוב.
כובע צהוב דומה לזה שנראה בסרטון, נמצא גם אצל בארי בבית.

כדי לוודא שהראייה משמעותית, בדק השופט במנוע החיפוש גוגל את התוצאות עבור המילים כובע צהוב. בתוצאות החיפוש הוא מצא כובעים צהובים רבים המוצעים למכירה לציבור.

לאור כך, פסק השופט כי הראיה רלבנטית ומצביעה על מעורבות בארי בביצוע השוד.

בארי ערער וטען כי קיים חוק האוסר על שופטים לתת עדות במשפט בו הם דנים.

הממשלה לעומת זה טענה כי קיים חוק אחר המאפשר לשופטים להעזר במקורות מהימנים לבדיקה ולמידה של עובדות וכי החיפוש באינטרנט שערך השופט עומד תחת חוק זה.

לפני כשנה פרסמנו מאמר הדן בשאלה האם בתי המשפט צריכים להסתמך על הרשת ?

המאמר מתייחס מרנשטיין לשימוש ההולך ונרחב של בתי משפט במידע שמקורו באינטרנט, ומספר כי מידע זה לעיתים אף מקבל התייחסות של judicial notice. המשמעות היא כי עובדות מסוימות, שמקורן, כאמור, ברשת, יכולות להיחשב ראיות שלא ניתן לסתור אותן.

בעבר דחה שופט בית משפט השלום בשיקגו ארלנדר קיס את בקשתה של חברה טלוויזיה אמריקאית בשפה הפולנית בשם פולסקה, למנוע את הצגת הראיות שהגישה נגדה חברת שידורי לווין בשם אקוסטאר, שמקורן באתר ארכיון האינטרנט בטענה של עדות מפי השמועה, שהיא עדות שאינה קבילה.



© כל הזכויות שמורות