תפ 8371/07 (שלום תל אביב) מדינת ישראל נ` פלוני
בית המשפט זיכה את אחד מנאשמי תחקיר הפדופילים של ערוץ 10 בטלוויזיה. בית המשפט קבע כי לנאשם עומדת הגנה מן הצדק לאחר שהודח לדבר עבירה על ידי תחקירני התוכנית. עוד נקבע כי מעשי הנאשם אינם עולים לכדי נסיון להטרדה מינית ולא לנסיון לביצוע מעשה מגונה.


תאריך: 31.01.2010
תפ 8371/07
בית משפט שלום תל אביב
בפני כב` השופט דן מור
מדינת ישראל נ` פלוני
 
 
העובדות
 
1. הנאשם הואשם הנאשם בשתי עבירות, נסיון למעשה מגונה ונסיון להטרדה מינית.
2. הנאשם נהג לגלוש באתרי אינטרנט שונים, בחדרי "צ`ט", ולהתכתב עם גולשים אחרים, כולל באמצעות תוכנות המסנג`ר וה- I.C.Q. הנאשם נתפס כחלק מתוכנית טלוויזיה בערוץ 10 בה אותרו אותרו פדופילים לכאורה, המנצלים את האינטרנט ליצירת קשר מיני עם קטינים.
3. הנאשם יצר קשר עם תחקירנית מבוגרת שהתחזתה לנערה בת 13. הנאשם שוחח עם התחקירנית כאשר הוא משתמש בשם בדוי גם כן.
4. על פי כתב האישום, הנאשם ניהל עם התחקירנית המתחזה שיחות בעלי תוכן מיני כולל התייחסות לאברי מין.
5. הנאשם הוזמן והגיע לדירה שהוכנה מראש על ידי אנשי ערוץ 10. בבית המתינה לו שחקנית שאופרה כנערה צעירה. לאחר שיחה קצרה, יצאה התחקירנית מהחדר ולחדר נכנס הכתב דה גילהר שעימת את הנאשם עם דברים שכתב בצ`אט. לאחר מכן, נעצר הנאשם על ידי אנשי המשטרה שהמתינו בחוץ.
 

בית המשפט קבע
 
1. בית המשפט החליט לזכות את הנאשם מכל אשמה.
2. לנאשם ההגנה של Entrapment, או בשפתנו – "פח יקוש", דהיינו – הנאשם הודח לביצוע העבירה בנסיבות המקימות לו הגנה מן הצדק. לנאשם עומדת הגנה מן הצדק, כאשר הוא הודח לביצוע העבירה של הטרדה מינית, כך שנפגעה זכותו למשפט הוגן. התנהגות התחקירנית, כסוכן מדיח, חרגה מהוראות פסקת ההגבלה, תוך ניצול ציני של חולשות אנוש.
3. לענין העבירה של הטרדה מינית, לא הוכחה המחשבה הפלילית של הנאשם הנדרשת בסעיף העבירה. מעשי הנאשם, בשיחותיו ברשת ובחדרי הצ`ט, אינם עולים לכדי עבירה. המעשים נעשו בתחום הוירטואלי והאנונימי. הנאשם לא יכול היה לדעת אם הוא משוחח עם קטינה דווקא. בפועל, הוא סבר כי כלל אין מדובר בקטינה אלא בנערה בוגרת. נאשם המשחק את משחק המסכות ברשת, אינו הופך לעבריין, בהעדר הוראה חוקית ברורה הקובעת מעשים אלו כעבירות. כל תפיסה אחרת מהווה פגיעה בעקרון החוקיות. מעבר לכך, הרי היסוד הנפשי הנדרש לעבירה המיוחסת לנאשם לא הוכח. גם אם "חשד" הנאשם באפשרות כי מדובר בקטינה, הרי בהעדר כל דרך לברר את הדברים, לא ניתן לייחס לו מודעות לנסיבת היות המשוחחת קטינה.
4. לענין העבירה של נסיון למעשה מגונה, לא הוכח כי מעשי הנאשם חרגו ממעשי הכנה בלבד. העבירה של נסיון למעשה מגונה – לא הוכחה. לא ניתנה לנאשם האפשרות לברר ולוודא כי אכן מדובר בפגישה עם קטינה, ובעיקר – הנאשם לא עבר את קו הגבול שבין מעשה הכנה לנסיון. הנאשם לא גמר בדעתו לבצע את העבירה ואף לכדי נסיון – לא הגיע.
5. במקרה שבפנינו, הרי כלל לא הוכח שהנאשם הינו "פדופיל" ואינו בעל משיכה לילדים. אין בפני בית המשפט כל ראיה על התנהגות פדופילית "ממש" על ידי הנאשם, עובר לאירועי כתב האישום. 
6. בכל תכני השיחות שהופקו ממחשב הנאשם, גם עם מי שנחזו כקטינות, אין תוכן מיני. גם התמונות של נערות שנשלחו אל הנאשם במסגרת קשריו ברשת, לא היו תמונות "מיניות". רק במקרה בודד אחד, נחשפו תמונות של נערה, הנראית מעל לגיל 14 שנים, וביניהן תמונת חזה חשוף של נערה, שאף לא ניתן לזהות את זהות המצולמת. תמונה זו אינה יכולה להחשב כ"חומר תועבה", כאמור בסעיף 214 לחוק, ואין מדובר בפורנוגרפיה, אף לא "קלה".
7. גם אנשי ערוץ 10 פקפקו אם יש להמשיך בנסיונותיהם ללכוד את הנאשם למסגרת תוכניתם.
8. בתרשומות של אנשי הפקת התוכנית של ערוץ 10, ובהן הוראות לתחקירניות, כולל הדרכים וההתבטאויות שימשכו את המשוחחים איתן לתכנים מיניים. השיחות של התחקירניות אינן כה תמימות. מדובר בהטמנת פח באופן מתוחכם ומכוון.
 

© כל הזכויות שמורות