תא 12773/08 (שלום תל אביב) לביב יגאל נ` גוגל ישראל בעמ
תאריך: 22.10.2009
תא 12773/08
בית משפט שלום תל אביב
בפני כב` השופטת אביגיל כהן
לביב יגאל נ` גוגל ישראל בע"מ ואח`
 
העובדות
 
1. תביעת לשון הרע שהוגשה כנגד חברה המפעילה מנוע חיפוש באינטרנט וממפתחת מידע מאתרים אחרים, הכולל דיבה.
 
2. התובע הוא עיתונאי ותיק שחשף פרשות שונות בעברו העיתונאי.
 
3. הנתבעים מפעילים אתר אינטרנט בשם גוגל, המאנדקס מידע וטקסטים מאתרים שונים ברשת ומציג חלקים מהמידע בתוצאות החיפוש למשתמש. המידע מוצג באמצעות קישור.
 
4. באתר האינטרנט "חדשות מחלקה ראשונה" פורסם מאמר שבו הוזכר עברו של התובע. באתר  הנתבעות הופיע קישור (LINK) המפנה למאמר, נשוא התובענה, מעצם היותו מנוע חיפוש.
 
5. המאמר אשר לא פורסם ולא חובר על ידי מי מבין הנתבעות.
 
6. התובע טען, כי פרסומים אלו מהווים הוצאת לשון הרע נגדו ויש בהם כדי לגרום לנזק בלתי הפיך לשמו הטוב.
 
7. המאמר וכן הקישור אליו, הוסרו ע"י האתר המפרסם עוד בטרם הוגשה התביעה, והם אינם מופיעים בדף תוצאות החיפוש של מנוע החיפוש.
 
 
בית המשפט קבע
 
1. כיוון שאין מחלוקת עובדתית ביחס לשאלת האחריות, המחלוקת היא משפטית בלבד.
 
2. לא חלה אחריות על הנתבעות לבדיקת התוכן המפורסם באתרים השונים, אשר מוכנס למנוע החיפוש של גוגל באמצעות קישור.
 
3. לא קיימת חבות של מי מהנתבעות כלפי התובע, לפיכך דין התביעה להידחות.
 
4. מנוע החיפוש מבוסס על "זחל" (crawler) העובר בין דפי האינטרנט השונים ויוצר באופן אוטומטי לחלוטין – אינדקס המאפשר להגיע במהירות מכל מילה או צירוף מילים לדפי אינטרנט ספציפיים. למנוע החיפוש אין שליטה על התוכן.
 
5. מנוע החיפוש אינו יוצר תוכן בעצמו אלא מציג קישורים לדפי אינטרנט שונים, שנערכו ופורסמו ע"י צדדים שלישיים. כאשר האתר המפרסם מסיר את התוכן, מוסר אותו תוכן גם מתוצאות מנוע החיפוש. כפועל יוצא מכך, לאחר שהסיר האתר המפרסם את התוכן המתייחס לתובע, הוסר התוכן גם ממנוע החיפוש.
 
6. הפסיקה הקיימת קובעת, כי אין להחיל על אתר אינטרנט אחריות לפרסום בהתאם לסעיף 11 לחוק איסור לשון הרע.
 
7. הוגשה הצעת חוק בנוגע לאחריותן המשפטית של הנהלות אתרי האינטרנט על דברי הגולשים המגיבים באתריהן, אך עד כה לא תוקן החוק וסעיף 11 בנוסחו הקיים הוא המחייב.
 
8. המידע מוכנס באופן אוטומטי למנוע החיפוש ולא יכול מבחינה מעשית לעבור בדיקה מקדמית של גורם אנושי אשר יבדוק את אותו מידע.
 
9. מקרה שבו בית המשפט משתכנע כי בעל אתר האינטרנט לא ידע על הפרת זכויות היוצרים, וכאשר נודע לו על כך, הסיר את הפרסום המפר סמוך להודעה, אין מקום להטיל על בעל האתר אחריות לאותה הפרה. הדברים יפים גם בהיבט של פרסום לשון הרע.
 
10. במקרה דנן, בהתאם לשיטות המשפט האמריקאיות והאירופית וכן ברוח הצעות החוק שהוצעו בישראל ובהתאם לפסיקה שניתנה בישראל בעניינים אלו, אין מקום לחייב את גוגל כמנוע חיפוש באחריות לפרסום תוכן מאמר המפורסם ע"י האתר המפרסם (שהוא צד ג`). לפיכך, אין עילת תביעה מכוח חוק איסור לשון הרע.
 
11. לא מוטלת על מנוע החיפוש חובה כלשהי לבצע בדיקה מוקדמת של תוכן הפרסום אליו הוא מפנה תוכן אשר מוכנס באופן אוטומטי לחלוטין למנוע החיפוש, ולפיכך לא קיימת במקרה דנן עוולת הרשלנות מכוח פקודת הנזיקין.
 
12. מנוע החיפוש אינו יכול "להבין" או להפעיל צנזורה מקדמית על התוכן שמועלה ע"י האתרים השונים – צדדי ג`, אין לראות בו משתף או משדל לפי פקודת הנזיקין.
 
13. קבלת תביעת התובע לא רק שתוביל לאפקט מצנן שיעמיד בסכנה את קיומו של כל מנוע חיפוש – שהוא שירות חיוני לציבור בתקופתנו, אלא תקעקע לחלוטין את כל יסודות השירות החיוני של מנוע החיפוש. מידע שיתווסף למנוע חיפוש יצטרך לעבור "צנזורה מוקדמת" של בעלי מנוע החיפוש.
 
14. מנוע חיפוש לא אמור להוות תחליף לשירות ו/או קומוניקטים המסופקים ע"י יחצ"נים ואנשי פרסום של גורם זה או אחר, אלא מטרתו לשקף באופן אמין את כל המידע המפורסם באתרים השונים.
 
15. דין התביעה להידחות.  נתובע ישא בהוצאות הנתבעות, ביחד ולחוד, ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ + מע"מ.

 
 
© כל הזכויות שמורות