תגובות מעורבות למדיניות שיתוף הקבצים החדשה שהוצגה באנגליה
בחודש יוני פורסם באנגליה הדוח Digital Britain, ובו נקבעה השנה 2012 כדדליין להחליט האם יש לנקוט באמצעים טכניים על מנת לתפוס אנשים אשר משתפים קבצים באופן פיראטי.

כעת החליטה ה-Department for Business, Innovation and Skills בממשלת אנגליה כי אי אפשר לחכות.

הממשלה מציעה עמדה קשוחה כלפי משתפי קבצים, וקוראת לנתק אותם מהרשת אם לא יחדלו ממעשיהם.

היא מציעה בנוסף שהעלות עבור איתור אותם פיראטים עיקשים תתחלק חצי-חצי בין ספקיות האינטרנט לבין בעלי זכויות היוצרים.

ספקיות האינטרנט באנגליה אינן ששות לאור החדשות הללו. הן טוענות שהמהלך עשוי להיות חסר ערך, שכן קל מאוד להסוות זהות או פעילות ברשת. בנוסף, אנשים שחולקים כתובת IP עם משתף קבצים עלולים להיענש על לא עוול בכפם.

הספקיות גורסות כי המהלך יגרום להרחקה וניכור של הגולשים, וכי הדרך הנכונה להילחם בתופעה היא ע"י חינוך או פניה לבית המשפט.

וכמו בכל מקרה, גם כאן יש גורמים שדווקא מרוצים מהודעת הממשלה.

חברת BPI, אשר מייצגת את תעשיית המוזיקה המוקלטת בבריטניה, מברכת על ההודעה ותומכת במדיניות, שהיא לדבריה, יעילה ופרופורציונית.

תופעת שיתוף הקבצים היא נרחבת לאין שעור, באנגליה ובמדינות אחרות בעולם.

במאי העריכו חוקרים אשר מהווים יועצים לממשלת אנגליה כי כ-7 מיליון איש באנגליה לוקחים חלק בהורדות קבצים בלתי-חוקיות.

השימוש הנרחב בתוכנות בלתי-חוקיות עולה למדינה עשרות מיליארדי ליש"ט.

בצרפת ממשיכים לדון בחוק שלוש הפסילות, אשר ירד לאחרונה שוב מהפרק לאחר שמחוקקים אירופאיים קבעו כי הוא אינו חוקתי.

ובארה"ב, ג`ואל טננבאום, אשר הואשם בכך שאיפשר להוריד 816 קבצי מוזיקה ממחשבו, הודה ונמצא אשם בהפרת זכויות יוצרים.

התביעה התמקדה ב-30 שירים והמושבעים פסקו כי על טננבאום לשלם לחברות התקליטים קנס בסך 22,500$ עבור כל שיר. סה"כ ישלם 675,000$.


© כל הזכויות שמורות