תא 566/02 (שלום קרית גת), בני חסון מ` גיל לנדאו
תאריך: 08/11/2003
בית המשפט השלום קרית גת
השופט אבי זמיר
א 566/02
בני חסון (התובע) נ` גיל לנדאו (הנתבע)

סוגיות:
לשון הרע באינטרנט
אי השתתפותו של הנתבע בפרסום לשון הרע שפורסמה בעיתון שבו רואיין

אזכורי חקיקה:
חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה 1965

העובדות:
התובע, בני חסון, הוא חבר מועצת העיר קרית גת, ומקורב לענייני הכדורגל בעיר. הנתבע, גיל לנדאו, הוא מאמן כדורגל, שאימן את קבוצת הכדורגל של העיר קרית גת.

ביום 3.8.2001 הגיש הנתבע תלונה נגד התובע למשטרת ישראל בגין איומים והסתה שלו ושל אוהדי כדורגל אחרים בעיר. דבר התלונה הגיע לידי גם לעיתונות המקומית והארצית שפרסמה את המקרה. הנתבע רואיין קצרות וסירב לומר מעבר לכך שחורה לו מצב הכדורגל בעיר. עיתונות הספורט הרחיבה את הנושא וכתבה מהרהורי ליבה תוך ייחוס מעשים פסולים לתובע. הדברים פורסמו גם באתרי ספורט ידועים ופופולאריים ברשת האינטרנט.

התובע, שנפגע מן הפרסומים, הגיש תביעת לשון הרע נגד הנתבע, אך לא הגיש כל תביעת לשון הרע כנגד עורכי העיתונים שפרסמו את הדברים.


נפסק:
בית המשפט קבע כי לא הוכח שהנתבע היה שותף ללשון הרע שפורסמה בעיתונים. הנתבע עצמו הכחיש כי נתן תגובות לעיתונות בנושא, ורק הודה בכך כי אמר דבר מה כללי שאין בו לשון הרע.

בית המשפט מתח ביקורת מרומזת על התובע שלא טרח לתבוע את העיתונים שהביאו את הדברים, והסתפק בתביעה רק נגד הנתבע.

בית המשפט קיבל את טענתו של הנתבע וקבע כי לא היה שותף ל"הרפתקאה הדיבתית" (לשון בית המשפט). בית המשפט קבע כי לא הוכח על ידי התובע כי הנתבע היה שותף לכך, ואף לא הביא לעדות את העיתונאים שציטטו את הדברים הפוגעים.

בית המשפט לא דן בהגנות לשון הרע, לא בהגנת תום לב ולא באמת בפרסום, מאחר ולא הוכח כי הנתבע היה שותף לפרסום לשון הרע.

בית המשפט דחה את התביעה וחייב את התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 7,500 ש"ח פלוס מע"מ.

הערה:
בתיק זה ניתנה בעבר החלטה חשובה הנוגעת לעניין הסמכות המקומית של בית המשפט לענייו פרסומים ברשת האינטרנט. נקבע כי פרסום באינטרנט הוא בכל הארץ, וניתן לתבוע בכל מקום. הנתבע דרש להעביר את הדיון לסמכותו של בית המשפט השלום בתל אביב, דרישה שנדחתה בהחלטה מנומקת בש"א 884/02.


© כל הזכויות שמורות