05/01/2004 |  עוה``ד אביב אילון ויונתן בר-שדה
באג 2000 - חלק 3 מתוך 3




באג 2000 - חלק 3 מתוך 3
חלק שלישי ואחרון מסדרת מאמרים בהם סוכמה התקופה עד לשנת אלפיים, מהו באג אלפיים, כיצד הוא התפתח, ומה קרה עד חלוף המילניום, לרבות התפתחות, אם בכלל, של עולם המשפט בעקבות התפרצות `הבאג`.


Y2K האומדנים נעים בין 300 –600 מיליארד דולר לסכומים שהושקעו במאמצים להתמודד עם באג 2000. האם כל ההשקעה הזו הייתה לריק ? האם לא יהיו תביעות משפטיות לנזקים בסכומי עתק שמטרתן - לפצות על אותן ארוחות שתכננו לאכול לאור נרות למשך תקופה ארוכה עד אשר מערכות החשמל יתוקנו וניתן יהיה לשוב ולטוס במטוסים שלא התרסקו ולשוב למקומות העבודה – תביעות שלא תצאנה לפועל ותביעות שכנראה כבר לא יוגשו ?
לדעתנו, ההוצאות וההכנות שנעשו לא היו לשווא. אלה שנעזרו בשירותים משפטיים במערך הכנותיהם לשנת 2000, נאלצו בדרך-כלל לעמוד בפני רשימה בדיקות ארוכה לפני שקיבלו אישור סופי כי הינם מוכנים, ככל האפשר, לכניסת האלף השלישי. הרשימה כללה, בין היתר, את הנתונים הבאים:
1. חוזים – מהם החובות והזכויות החוזיות העולות מחוזים הקשורים למערכות מידע ? (לדוגמה, חוזי שירותי תחזוקה של מערכות מידע או חוזי פיתוח תוכנה – האם כללו סעיפי אחריות בנושא מוכנות המערכות לשנת 2000, האם היו סעיפי אחריות כלליים לתקינות המוצר, וכיו"ב).
2. ביטוחים – האם פוליסת הביטוח מכסה נזקים בגין תקלות הנובעות מקריסת מערכות מידע, האם הביטוח מכסה הוצאות בגין תיקוני מערכות מידע והכנותיהן לקראת שנת 2000 ?
3. אחריות מנהלים ובעלי תפקיד – מה ההנהלה עושה למען התגוננות בפני הבאג וצמצום הנזק ?
4. מיזוגים/רכישות – איזה Due Diligence ואמצעים אחרים יש לבצע לפני מיזוג או רכישה של חברה אחרת או של נכסיה ?
5. קניין רוחני – האם יש סודות מסחר ו/או זכויות שונות בקניין רוחני העלולים להיפגע ?
6. ליטיגציה – אילו צעדים יש לנקוט לפני כניסת שנת אלפיים אשר יעזור במקרה של תביעה ?
שאלות אלו עלו וחדרו לתודעתנו במהלך השנה האחרונה עקב ההכנות לקראת באג 2000. אך כאשר מתעלמים מהמושג באג 2000, שאלות אלה בעצם לחם חוקם של רוב עורכי הדין שעליהם להתמודד עמן בחיי המסחר היומיומיים. כפי שההתמודדות הטכנית עם באג 2000 העלתה למודעות את נושא מורכבות מערכות המידע ועד כמה אנו תלויים במורכבות זו, כך עלתה גם המודעות לסוגיה המשפטית.
באג 2000 רק חיזק את ההנחה כי במערך הטכנולוגי של המאה ה- 21 הפן הטכנולוגי והפן המשפטי נמצאים בקו אחד עם המערך המסחרי. עוד בתחילת 1999, הצטיירה תמונה שונה מאוד מזו שניסו לצייר בתקשורת. בראיון רדיו במהלך חודש דצמבר, מחברי טור זה טענו שלא תהיה קריסה המונית של מערכות מחשב, מטוסים לא יפלו מן השמיים, מערכות תשתית ימשיכו לתפקד והחיים יימשכו כתמול שלשום. הוספנו וטענו שייתכן ותקלות מסוימות אכן יתעוררו, אך אלו יתגלו ויתוקנו עד מהרה.
השאלה המתעוררת כעת היא מה אכן קרה לפני כשלושה שבועות, האם מערכות קרסו ומה ניתן ללמוד מתרגיל באג 2000 ? מספר מערכות אכן סבלו מבעיות עם חלוף השנה. לא כולם הודו בעובדה. ספק שירותי אינטרנט גדול בארצות הברית סבל מהיעדר דואר אלקטרוני בראשון לחודש, אך הם טענו שהבעיה, שתוקנה תוך מספר שעות, לא הייתה קשורה לבאג.
מדאיג יותר הייתה נפילתה של מערכת תקשורת לוויני הריגול של הצבא האמריקאי. שלושה ימים עברו בטרם זו תוקנה, והודאת הממשלה שהמערכות נפלו עקב באג 2000 איחרה לצאת גם כן. תחנת כוח בווינסקונסין, ארצות הברית, חוותה מספר בעיות כאשר מערכת השעון-תאריך שאחראית על מערכת הממסרים קפצה 35 ימים קדימה. תקלה זו תוקנה תוך מספר דקות ולא פגעה בהספקת החשמל. כך נגרמה הפסקת אספקת חשמל למשך יממה בתחנת כוח גרעינית בצפון קרוליינה, ברם, קיים ספק האם קריסת המערכת נגרמה מקידוד התאריך.
מיקרוסופט הגדולה הודיע על מספר בעיות המשפיעות על שימוש בשירותי הדואר האלקטרוני החינם שלה (Hotmail) ובחלק מגרסאות הדפדפנים שלה. אין ספק כי מדובר בתקלות קטנות הניתנות לפתרון מהיר, במיוחד כאשר מיקרוסופט הוציאה עשרות מליוני דולרים בהכנה לבאג. התקלה בדואר האלקטרוני לא גרמה לאיבוד מידע או למניעת שימוש מ 50 מיליון בעלי תאי הדואר.
למרות נבואות הזעם, כניסת שנת 2000 באה וחלפה כמעט ללא פגע. נביאי הזעם העמידו עצמם בעמדה ממנה לא יכלו להפסיד – באם הייתה קריסה המונית של מערכות מידע, היו מתקיפים את מנהלי המערכות שלא שעו לאזהרותיהם. באם המערכות לא יקרסו, כפי שאכן קרה, הם טוענים כי ההוקרה מגיעה להם שבזכות אזהרותיהם, מנהלי מערכות מידע פתרו את הבעיה בעוד מועד ובכך נמנע האסון.
רוב העולם המערבי, וישראל בתוכה, דאגו מבעוד מועד להתגונן מפני הבאג על ידי הערכות טכנולוגית ותפעולית. חלק מן ההכנות העלו בעיות ארוכות טווח. (כמו במקרה של חברת הקידוח הימית Global Marine אשר הריצה את מערכות המידע שלה 4 שנים קדימה (2004) לבדוק את השנה המעוברת הבאה. התוצאה – המערכות נכבו והתברר שהרישיון לתוכנה פג ב- 2002).
מרבית המדינות בעולם כשלו בהכנת תשתית משפטית מתאימה, מתוך אמונה שהתשתית המשפטית הקיימת תוכל לעמוד בפני בעיות משפטיות אשר עלולות לעלות מנושא באג 2000. אין חולק, כי אילו מערכות המידע אכן היו קורסות, מערכות המשפט השונות בעולם היו ודאי קורסות גם הן מפאת מבול התביעות. רק ארצות הברית הכינה תשתית משפטית מיוחדת, אך גם זו, כל מטרתה הייתה לצמצם בכמות ובהיקף תביעות משפטיות אשר עלולות לעלות מקריסת מערכות מידע עקב הבאג. כך לדוגמה, ספק באם חברת התוכנה, CyberCash תמצא אשמה בגרימת נזק עקב חיוב כפול של לקוחות על-ידי חברות אשר השתמשו בתוכנה לחיוב לקוחות באמצעות כרטיסי אשראי. הסיבה לכך היא שהחברה החלה להודיע לקהל צרכני התוכנה על הבאג כבר בדצמבר 1998. החברה פרסמה הודעה על לוח המודעות האלקטרוני שלה באינטרנט וכן הוציאה הודעה בדואר לכלל ציבור הצרכנים הרשומים. קמעונאים מסוימים התעלמו מן ההודעה, לא שידרגו את התוכנה, ועקב כך חייבו לקוחות חיוב כפול. ספק באם ניתן יהיה לבוא בטענות לחברת CyberCash, שכן זו נקטה בצעדים סבירים להודיע על הבעיה ואשם תורם יימצא באלה שהתעלמו מן ההודעות המפורשות.
© כל הזכויות שמורות