האם בתי המשפט צריכים להסתמך על הרשת?
כולנו עושים שימוש נרחב ברשת, ונעזרים בתכניה כמקור נוח וזמין, בין אם בכתיבת עבודות או על מנת לענות לעצמנו על שאלה כלשהי באופן מיידי. זאת, על אף הידיעה כי לא כל מה שמפורסם ברשת הוא אמין ומדויק ב-100%.

במאמר זה מתייחס מרנשטיין לשימוש ההולך ונרחב של בתי משפט במידע שמקורו באינטרנט, ומספר כי מידע זה לעיתים אף מקבל התייחסות של judicial notice. המשמעות היא כי עובדות מסוימות, שמקורן, כאמור, ברשת, יכולות להיחשב ראיות שלא ניתן לסתור אותן.

מרנשטיין מספר, לדוגמא, על פרשה משפטית שהתרחשה בפנסילבניה, ובמהלכה בית המשפט הסתמך על אינפורמציה אודות העברת בעלות של מכונת מזל, שמקורה בידיעה שהתפרסמה באתר האינטרנט של עיתון מקומי.

מרנשטיין מעמיד את מהימנות האתר בסימן שאלה, כמקור למידע שמהווה ראיה משפטית שאינה ניתנת לסתירה.

בהמשך המאמר מתוארות דוגמאות נוספות לשימוש משפטי במידע אינטרנטי, אחת מהן מתארת בפירוט מקרה בו בסופו של דבר, הפך בית משפט לערעורים את פסיקת בית המשפט הפדרלי, והביע מורת רוח מהסתמכות האחרון על מידע אינטרנטי.

בסוף המאמר קורא מרנשטיין לשופטים שלא להיכנע לפיתוי של "סתימת חורים ראייתיים" באמצעות מידע מהאינטרנט, ומדגיש את הסטנדרט הגבוה שיש לשמר, בהתייחסות לעובדה כלשהי כ-judicial notice.


© כל הזכויות שמורות