למי הזכות לחסום תשדורת סלולרית?
חסימת תשדורת סלולרית, או שיבוש קליטה, (Jamming) הינה דבר אסור בארה"ב ובמדינות נוספות בעולם. עוד ב-2007 דיווחנו על השימוש הבלתי חוקי באותם משבשי קליטה, דבר שיכול להיות יעיל ונוח במצבים רבים.

מקור החוק נגד חסימת שידורי אותות הוא כבר ב-1934, בתקנה שאוסרת לחסום שידורי רדיו באשר הם. באופן פרדוקסלי, תקנה זו בהגדרתה יוצאת גם כנגד עצם קיום התמסורת סלולרית, ולא רק חסימתה.

במדינות מסוימות, כמו יפן ובריטניה, מותר להחזיק בחוסם סלולרי – אך לא להשתמש בו. במדינות אחרות רשאים סוהרים או מורים בבתי ספר להשתמש בחוסמים סלולריים. השימוש מותר במקרים מסוימים גם בבתי חולים, בכנסיות ועוד.

בארה"ב ובמדינות נוספות יש שימוש בחסימת תשדורת סלולרית למטרת סיכול פיגועים שמקורם במכשיר סלולרי. כך נעשה, למשל, בהשבעתו של הנשיא אובמה בחודש שעבר.

במאמר זה מתעוררת השאלה האם זה מוצדק שרק לגורמים ממשלתיים בארה"ב שמורה הזכות להשתמש בחוסמים סלולריים. מה לגבי המשטרה ובתי הכלא, שלא לדבר על מסעדות ובתי קולנוע?..

בימים אלה נרקמת בקונגרס הצעת חוק שתאפשר לסוהרים להשתמש בחוסמים סלולריים, שכן שיעור הברחות המכשירים הסלולריים לבתי הכלא גבוה מאוד, והאסירים עושים במכשירים שימוש כדי לנהל את עסקיהם הבלתי-כשרים מבין חומות הכלא. המתנגדים להצעה זו גורסים כי החסימה עלולה להפריע גם לשיחות המתנהלות מחוץ לבית הכלא.

כותב המאמר ממשיך ומפרט גורמים נוספים שעשויים לדרוש את האפשרות לחסום שידורים סלולריים בתחומיהם, ואולי בצדק. לדבריו, אם הדבר אסור, הוא צריך להיות אסור על כולם, כולל גורמים פדרליים. ואם הדבר מותר, וההצדקה לכך היא השמירה על ביטחון הציבור, מדוע למנוע זאת מגורמים אחרים במדינות ארה"ב?

לפי כותב המאמר, הנושא אינו פשוט כפי שהוא נתפס בעיני הציבור, ויש לשקול ולהעריך אותו מחדש.


© כל הזכויות שמורות