07/01/2009 |  השופטת ד``ר דרורה פלפל, סגנית נשיא
ה``פ 250/08 (מחוזי ת``א) ברוקרטוב בע``מ ואח` נ` גוגל ישראל בע``מ ואח`




ה``פ 250/08 (מחוזי ת``א) ברוקרטוב בע``מ ואח` נ` גוגל ישראל בע``מ ואח`

 

תאריך: 07.01.2009

ה"פ 250/08

בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו

לפני כב` השופטת ד"ר דרורה פלפל, סגנית נשיא

ברוקרטוב בע"מ ואח` נ` גוגל ישראל בע"מ ואח`

 

העובדות

 

1. בקשה להורות למשיבה 1 להמציא למבקשים את כל הפרטים הנוגעים לשתי כתובות דוא"ל, לרבות שמם המלא של בעלי כתובות הדוא"ל וכתובתם הפיזית.

 

2. למבקשים אתר אינטרנט בשם "ברוקרטוב נקודה נט". לטענתם, ברשת הוקם אתר בשם "ברוקרטוב נקודה קום", אשר תכניו וצורתו מפרים סימן רשום של המבקשת 1. בין היתר, המבקשים טענו כי האתר המפר נבנה כך שציבור הגולשים המחפשים את אתר המבקשים יגיעו בטעות אל האתר המפר.

 

3. המבקשים טוענים כי המשיבים או מי מטעמם, פגעו בסימן מסחר רשום שלהם ובשימוש אותו הם עושים בו. כמו כן, המבקשים טוענים כי המשיבים או מי מטעמם ביודעין ובמכוון עשו כל שביכולתם כדי להסתיר את זהות בעלי האתר המפר ובעלי שם המתחם. מכאן הבקשה.

 

4. לטענת המשיבה 1, כלל אין יריבות בינה לבין למבקשים, שכן ההתקשרות בין בעלי תיבות הדוא"ל הנ"ל בוצעה עם חברת Google Inc ולא עימה.

 

בית המשפט קבע

 

1. בית המשפט מציין כי Google Inc מתייחסת לגוגל המקומית כאל שותפה ו/או חברת בת, ולכן ניתן להסיק שבדברים "ניטראליים" כמו מסירת מידע, אמורה היתה להיות בעיני גוגל הבינלאומית, אילו היתה עקבית, זהות בינה לבין גוגל המקומית, לפחות לפי הצהרותיה בחוזה ההתקשרות עם הגולשים.

 

2. כמו כן, בית המשפט מציין כי כאשר מדובר בחברה א`, שמלוא מניותיה מוחזקות על ידי חברה ב`, אזי או שמדובר בישויות שותפות, שניתן לתבוע מי מהן לפי הצורך ולפי הארץ או לפי משקל התביעה, או שניתן להרים את מסך ההתאגדות ולאמור כי המדובר בחברה ישראלית "ששייכת" לחברת גוגל הבינלאומית, בין כשותפה ובין כחברת בת.

 

3. לכן, בית המשפט קובע כי ניתן להסתפק בגוגל הישראלית כצד לעתירה.

 

4. בית המשפט קובע כי מסך האנונימיות הקיים באינטרנט, אינו מיועד לעזור למבצעי עבירות פליליות להימלט מחשיפתם לאור השמש, כמו גם לא למעוולים למיניהם. בית המשפט קובע כי ספק רב האם גילוי כתובת אינטרנט, הוא מסוג העניינים הפרטיים עליהם בא חוק הגנת הפרטיות להגן. לכן, בית המשפט קובע כי אין להימנע מחשיפת כתובת ה-IP עקב שמירה על פרטיות.

 

5. בית המשפט מציין כי בחינת הראיות במקרה דנן מעלה כי יש לפחות גניבת עין אם לא מעבר לזה בשימוש בשם של המבקשת 1, שמטרתו עשיית רווחים ממוניטין שלה שנצברו במהלך השנים ואשר גובשו בסימן רשום מטעמה לגבי שם זה, ולכן לכאורה קיימת למבקשת 1 עילת תביעה.

 

6. בית המשפט חוזר על האמור בה"פ (ת"א) 1244/07 מזמור הפקות בע"מ נ` מעריב הוצאת מודיעין בע"מ (אתר האינטרנט NRG) (תק-מח 2008 (1), 13530), ומציין כי שיטת המשפט אמנם אמורה ליתן מקום נרחב וליברלי לחופש הביטוי, אבל אינה אמורה לאפשר שימוש במכשירי חופש הביטוי החדשים, כדי לפגוע בזכויות קנייניות של הפרט, אותן צבר ובהן השקיע במשך שנים.

 

7. לכן, בית המשפט קובע כי אין כל מניעה שבתי המשפט יחשפו כתובת אינטרנט של גולש שפוגע בחסות האינטרנט בזכויות קניין רוחני של אחר, מתוך רצון להתגרות בו.

 

8. מאחר ובדרך שבה נעשה שימוש בשמה של המבקשת 1, נוצרה, לכאורה, הפרה של סימן מסחר רשום שלה וגם נוצרה לכאורה מראית של גניבת עין, בית המשפט מורה על חשיפת כתובת ה-IP באמצעות משיבה 1.

© כל הזכויות שמורות