בית המשפט האירופי לזכויות אדם קבע כי משטרת בריטניה פעלה שלא כחוק כאשר לקחה את ה-DNA ותביעות האצבעות של שני אזרחים.

המידע נלקח על ידי המשטרה והועבר למאגרי המידע הלאומיים למרות שאף אחד מן הגברים לא הורשע בשום עבירה.

לדברי השופטים, לא ניתן לראות שמירת מידע זה כהכרחית בחברה דמוקרטית. לפסק הדין עשויות להיות השלכות משמעותיות לגבי האופן בו נתונים מאוכסנים במאגרי ה-DNA הלאומיים בבריטניה.

על פי החוק הנוכחי בבריטניה, פרופיל ה-DNA של כל מי שנעצר בחשד לביצוע עבירה נשמר במאגר המידע, בין אם מוגש נגד האדם כתב אישום בין אם לאו. כך - מידע לגבי כ-4.5 מיליון אנשים נשמר במאגרים, כאשר לכל אדם חמישי כלל אין תיק פלילי.

ואילו בישראל, משרד הפנים יזם את הקמתו של מאגר נתונים ביומטריים של כל תושבי המדינה.

תזכיר החוק, הקרוי "תעודת זהות, מסמך נסיעה ומאגר מידע ביומטריים", הציע להקים מאגר מידע אשר יכלול תמונות ותביעות אצבעות של תושבי המדינה. לפי דברי ההסבר לחוק, המאגר נועד להקשות על זיוף ושימוש בתעודות זהות ודרכנים מזויפים.

סיבה נוספת להקמת המאגר הינה המלחמה בפשיעה. על פי תזכיר החוק, ניתן יהיה להסתייע במאגר לצורך גילוי, חקירה או מניעה של עבירות מסוג פשע וכן לצורך תפיסת עבריינים, סיכול פיגועים והגנה מפני פגיעה בחיי אדם.

כאמור, תזכיר החוק הועבר כעת לקבלת עמדתם של גורמים משפטיים בכירים, כגון היועץ המשפטי לממשלה, נשיאת בית המשפט העליון, מבקר המדינה ונציבות שירות המדינה.

נראה כי זכויות אדם נרמסות לא רק על ידי ממשלות, אלא גם על ידי חברות פרטיות - בחודש ינואר דיווחנו כי חברת מיקרוסופט מפתחת מערכת אשר תעקוב אחר נתוניהם הגופניים של עובדיה באמצעות חיישנים. המערכת תוכל לעקוב אחר תפוקת העובד, מצבו הגופני, כשירותו ויכולתיו המקצועיות.

המערכת הנ"ל תעקוב אחר נתונים גופניים כמו דופק, חום גוף, הבעות פנים, לחץ דם ואף חילוף חומרים. ארגוני עובדים בבריטניה הביעו חשש כי המערכת תגרום לפיטורם של עובדים בעקבות מצבם הבריאותי.

המערכת עוררה זעם בקרב ארגונים להגנת הפרטיות. ארגונים אלו, בשיתוף עם נציבות המידע הבריטית, מחו על כוונתה של מיקרוסופט לפתח את המערכת, כיוון שלטענתם היא תפגע קשות בזכויות ובצנעת הפרט.