המאמר דן בתיקון לחוק התקשורת, הידוע בכינוי "חוק דואר הזבל", ובין היתר מפרט המאמר את השלכות החוק ואת דרכי ההערכות של גורמים שונים לקראת כניסתו לתוקף.

על פי הדיווח באתר YNET, בסוף נובמבר ייכנס לתוקפו התיקון לחוק התקשורת, בדבר "שיגור דבר פרסומת באמצעות מתקן בזק". זהו תיקון לחוק שעבר בכנסת בחודש מאי, ומטרתו להגן על הצרכנים, מפני התקפת דואר זבל – פרסומות לא רצויות - בתיבת הדואר האלקטרוני, בטלפון, בפקס ובהודעות טקסט בסלולר.

במצב החדש, נמען שקיבל הודעה פרסומית לא רצויה - יוכל לתבוע את החברה המפרסמת ואף לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק - בסך 1,000 שקלים.

בשונה מהמצב היום שבו דואר הזבל יפסיק להישלח רק למי שביקש להסיר את עצמו מרשימות התפוצה לאחר שכבר קיבל דואר זבל, על פי התיקון לחוק, חברות הפרסום יוכלו לשלוח הודעות דואר זבל רק למי שנתן את הסכמתו לכך במפורש מבעוד מועד.

על פי הדיווח, ספקיות האינטרנט אופטימיות. הן מנסות להתמודד עם תופעת דואר הזבל כבר שנים, ועם כניסת החוק לתוקף הן מצפות לירידה בכמויות הספאם.

חברות הסלולר, מצידן, כבר ערוכות לחוק. לטענתן, משלוחי SMS בתפוצה רחבה, המבוצעים על ידי ספקי תוכן חיצוניים, אינם באחריות חברות הסלולר, שכן הן מוגדרות בחוק כ`צינור` המעביר את המידע בלבד. באחריות הגורמים הרלוונטיים לוודא כי ההודעות ישלחו בהתאם לאישור הלקוח, ועל פי דרישות החוק.

על פי הדיווח מספר חברות שעוסקות בשליחת דואר אלקטרוני פרסומי באמצעות מערכות אוטומטיות שעובדות בשיגור כמויות ענק התאגדו ויצאו למאבק לשינוי החוק. לטענתן, העסקים הקטנים לא יכולים להרשות לעצמם לשלם עבור שלטי חוצות ופרסומות בטלוויזיה ובלי שיווק במייל הן לא ירוויחו.

מאידך, בימים אלה נערכים כבר מספר חברות וארגונים ושולחים הודעות שונות שמטרתן להשאיר את הנמען בתוך רשימת התפוצה שלהן, ולקבל את הסכמתו לקבל הודעות פרסומיות - עוד בטרם ייכנס החוק החדש לתוקף.