תאריך: 26/10/2008
ת"ק 8796-06-08
בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב-יפו
בפני כב` השופט בני שגיא
אבי רועי דוביצקי נ` ליאב שפירא
העובדות
1. התובע גילה כי תמונתו ומספר הטלפון הנייד שלו פורסמו באתר ההיכרויות "Meet Me" ברשת האינטרנט, תחת הכותרות: "מחפש קטינות להיכרות משעשעת", "מציע שירותי מין לנשים תמורת תשלום" וכן "לנערות בחינם".
2. התובע פנה אל הנתבע, בעלי האתר, וביקש ממנו להסיר את הפרסום ולפרסם הודעת התנצלות באתר. הנתבע הוריד את הפרסום, אולם סרב לפרסם הודעת התנצלות באתר.
2. התובע טוען כי הינו זכאי לפיצוי כספי מבעל האתר בגין נזק שנגרם לשמו הטוב, על בסיס הטענה כי בעל האתר כשל ביצירת מנגנוני הגנה למניעת שימוש לרעה באתר.
3. הנתבע, מצידו, טוען כי לנוכח אופיו של האתר והחשיבות בשמירה על אנונימיות הפונים, אין כל דרך ראויה "לסינון הפונים". עם זאת, הסביר הנתבע כי לאור קיומם של מקרים בהם נוצלה הפלטפורמה האינטרנטית לרעה, נקט במספר פעולות המבטיחות מענה מהיר ויעיל להסרת הפרסום הפוגע תוך זמן קצר ביותר, כפי שאכן אירע בענייננו.
בית המשפט קבע
1. בית המשפט קובע כי הפרסום הנ"ל מהווה לשון הרע. פרסום תמונתו של התובע, מספר הטלפון הנייד שלו וכן אותן כתוביות נועדו, בין היתר, על מנת להשפיל את התובע, לעשותו מטרה לבוז ולעג ולבזותו בשל מעשים והתנהגות המיוחסים לו. כמו כן, בית המשפט קובע כי התקיים יסוד ה"פרסום", שכן הפרסום היה באתר היכרויות אינטרנטי, נגיש לכלל הגולשים.
2. בית המשפט קובע כי לא ניתן להטיל אחריות על האתר מכוח סעיף 11 לחוק איסור לשון הרע, שכן אתר ההיכרויות האינטרנטי אינו מהווה "אמצעי תקשורת".
3. לכן, בית המשפט בוחן האם ניתן להטיל אחריות על האתר מכוח דיני הנזיקין. בית המשפט מציין כי קיימת חובת זהירות מושגית של בעל אתר אינטרנט כלפי פרט העלול להינזק מפרסום תכנים מסוימים באתר.
4. בית המשפט אף קובע כי במקרה דנן קיימת חובת זהירות קונקרטית, שכן הנתבע מפעיל פלטפורמה אינטרנטית, המאפשרת לגולשים ליצור "כרטיס אישי" המכיל נתונים רבים ואשר פתוח לעיונם של כלל הגולשים ברשת. הנתבע הוא זה אשר יכול לקבוע את מגבלות ההרשמה ואת אופיין של הבדיקות המתבצעות טרם הפרסום, ולכן קיימת חובת זהירות בין מפעיל האתר לבין אנשים אשר עלולים להיפגע כתוצאה משימוש באותה פלטפורמה.
5. עוד מציין בית המשפט כי הנתבע עצמו ציין בעדותו כי שימוש לרעה באתר הינה תופעה מוכרת המתרחשת מספר פעמים ביום, דבר המעיד על יכולת לצפות פגיעה בצדדים שאינם נרשמים לאתר ועל היכולת לצפות קיומו של נזק.
6. בית המשפט מציין כי פשטות הליך פתיחת הכרטיס האישי ובעיקר האנונימיות של התהליך, הופכת את האתר לכלי זמין ל"סגירת חשבונות" עם אנשים אחרים. עוד מציין בית המשפט כי האינטרס בשמירה על שמו הטוב של אדם הינו בעל עוצמה ומשמעות רבה, עד כדי הצדקה בחיוב בעל האתר בפיצוי צדדים אשר נפגעו כתוצאה מפעילות האתרים אשר בבעלותם, ככל שיוכח שבעל האתר לא נקט בכל פעולה ממשית אשר יש בה כדי לצמצם את האפשרות לשימוש לרעה באתר.
7. בית המשפט מציין כי המענה המהיר לנפגעים והסרת הפרסום לאחר מספר שעות אינם מהווים מנגנון שיש בו די כדי לצמצם את הפגיעה בשמו הטוב של אדם. בית המשפט קובע כי יש להפעיל מנגנון מסוים אשר ימנע או יצמצם את האפשרות לשימוש לרעה בפלטפורמה האינטרנטית, וזאת כבר בנקודת הזמן בה נרשם גולש לאתר ולא רק בדיעבד ולאחר פרסום לשון הרע.
8. בית המשפט קובע כי הפעלת האתר ללא כל מנגנון הגנה משמעותי אשר יפחית באופן ניכר את האפשרות לפגיעה בשם הטוב של אנשים באופן של פרסום פוגע, הינה חריגה משמעותית מסטנדרט הזהירות הראוי. לכן, בית המשפט קובע כי הנתבע, שהפעיל את האתר ללא כל מנגנון הגנה משמעותי, התרשל, ורשלנות זו אפשרה את הפגיעה בשמו הטוב של התובע.
9. בית המשפט מציין כי כתוצאה מרשלנותו של הנתבע, נפגע שמו הטוב של תובע. לכן, בית המשפט חייב את הנתבע לפצות את התובע בסכום של 400 ₪.