מתמטיקאי אשר פיתח טכנולוגיה למיפוי עירוני מצא עצמו מסובך בתביעת זכויות יוצרים עם חברת Maponics.

ברנט והל פיתח שיטה מתמטית אשר נועדה למפות שכונות בלתי רשמיות. באמצעות שיטה זו, מיפה והל למעלה מ-18,000 שכונות ב-350 ערים בארה"ב ובעולם.

חברת Maponics הגישה תביעה נגד והל, בה הוא נדרש להפסיק לייצר מפות של שכונות אשר "מתבססות על או מכילות חלקים" ממפות אותן הפיק והל לפני 4 שנים.

מדובר על מפות של כ-7,000 שכונות בכ-100 ערים, אותן מיפה והל עבור פורטל אינטרנט העוסק בנדל"ן, אשר מצידו מכר את המפות לחברת Maponics. היות ו-7,000 השכונות הנ"ל מצויות בערים הגדולות בארה"ב, התביעה עלולה למנוע מוהל להמשיך בעסקי המיפוי.

הגשת התביעה העלתה את השאלה האם כלל ניתן לתבוע בעלות על הגדרת שכונות - מיקומן וגבולותיהן.

בשנת 2007 דיווחנו על אישורו של חוק זכויות יוצרים בקריאה שניה ושלישית, אשר החליף את החוק הקיים בישראל, חוק אנגלי משנת 1911. ההצעה הסדירה לראשונה את ענף זכויות היוצרים בישראל.

לפי החוק, ביצירה שנוצרה על פי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים הוא היוצר, אלא אם כן סוכם אחרת.

תהליך החקיקה של הצעת החוק החדשה החל כבר בכנסת הקודמת. בחוק החדש מוגדר כי זכות יוצרים ביצירה תהיה למשך חייו של היוצר, וכן 70 שנה לאחר מותו. זכות היוצרים בתקליט תשמר ליוצרה חמישים שנה ממועד הנפקת התקליט.

סכום הפיצוי במקרה של הפרת זכויות יוצרים על פי החוק, יקבע על ידי בית המשפט ולא יעלה על 100 אלף שקל, וזאת ללא הוכחת נזק.