תאריך: 28.04.2008

פ 1847/07

בבית משפט השלום בחיפה

בפני כב` השופטת רחל חוזה, סגנית נשיא

מדינת ישראל נ` קוריאט קלוד

העובדות

1. ע"פ כתב האישום, הנאשם, בהיותו מנהל חשבונות ברפא"ל, שינה נתונים של הלוואה שניתנה לו כך שבמקום הלוואה בסך של 25,000 ₪ שהיה אמור לפרוע בתשלומים חודשיים של 500 ₪ כל אחד, הופיע כי קיבל הלוואה בסך של 15,000 ₪ בלבד וכי ההחזרים החודשיים יהיו בסך של 200 ₪ כל אחד. הנאשם עשה זאת תוך שימוש במחשב של חברו לעבודה, ללא ידיעת והסכמת החבר.

2.הנאשם הורשע בעבירות של נסיון לקבל דבר במרמה ומידע כוזב.

בית המשפט קבע

פרוטוקול

ב"כ הנאשם:

התקבלה חוות דעת הממונה על עבודות השירות באשר לריצוי המאסר בעבודת שירות במשטרת נהריה, והנאשם מביע הסכמתו לכך.

גזר - דין

הנאשם הועמד לדין על כך שבתאריך 22.8.06, בהיותו מנהל חשבונות ברפא"ל, שינה נתונים של הלוואה שניתנה לו כך שבמקום הלוואה בסך של 25,000 ₪ שהיה אמור לפרוע בתשלומים חודשיים של 500 ₪ כל אחד, הופיע כי קיבל הלוואה בסך של 15,000 ₪ בלבד וכי ההחזרים החודשיים יהיו בסך של 200 ₪ כל אחד.

הנאשם עשה את השינויים, כמפורט לעיל, תוך שהינו משתמש במחשב של חברו לעבודה, ללא ידיעתו והסכמתו של החבר, וכאשר הינו עושה כן בחסות שם המשתמש והסיסמה של חברו.

העבירות שיוחסו לנאשם בכתב האישום המתוקן הן נסיון לקבל דבר במרמה, בניגוד לקביעות הסעיפים 415 + 25 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 ומידע כוזב, בניגוד לקביעות הסעיף 3 (א)(1) לחוק המחשבים.

בישיבת בית המשפט מיום 12.12.07 הודה הנאשם בעובדות ובעבירות, כמפורט לעיל, ועתר, באמצעות בא כוחו, כי בטרם יורשע יתקבל לגביו תסקיר של שירות המבחן שיבחן, בין היתר, את שאלת אי הרשעתו.

התביעה התנגדה לדחיה לשם קבלת התסקיר ואף הביעה התנגדות לאפשרות כי הנאשם לא יורשע בדינו.

ביום 2.1.08 ניתנה על ידי הכרעת דין שבה הורשע הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן, בקובעי כי לא נתקיימו לגביו הקריטריונים שנקבעו בפסיקה לענין אי הרשעה.

לאחר מתן הכרעת הדין עתר ב"כ הנאשם פעם נוספת כי ינתן לגבי הנאשם תסקיר של שירות המבחן, וזאת לענין העונש בלבד.

נעניתי לבקשה זו בחיוב ולישיבת בית המשפט שנקבעה ליום 27.3.08 הוגש תסקיר של שירות המבחן שהביא את הנתונים האישיים של הנאשם, המשבר האישי שחווה עם גירושיו והנסיבות המיוחדות שהביאוהו לביצוע העבירות.

בתסקיר הומלץ להסתפק בעונש של מאסר על תנאי ולחילופין מאסר לתקופה שתאפשר המרתו בעבודות שירות.

בטיעוני התביעה לענין העונש הצביעה המאשימה על החומרה שבמעשי הנאשם וטענה כי יש לדון הנאשם לעונש של מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים אשר ירוצה בעבודות שירות, אם ימצא מתאים לכך, ומאסר על תנאי מרתיע.

ב"כ הנאשם הצביע על עברו הנקי לחלוטין של הנאשם, שזה הוא כשלונו הראשון בפלילים, על מצוקתו הנפשית שהביאה אותו לבצע את מעשה העבירה שבו הודה ואת העובדה כי אורח חייו עד לאותו אירוע היה נורמטיבי לחלוטין.

כן הצביע על הפגיעה הכלכלית, הקלון והבושה אותם חווה הנאשם.

ב"כ הנאשם ביקש כי לא יוטל על הנאשם מאסר בפועל אלא מאסר על תנאי בלבד אך אם יוחלט על שליחתו למאסר – יהא זה לתקופה קצרה מ-6 חודשים שתרוצה בעבודת שירות, כאשר הנאשם מסכים לכך.

כן ביקש להקל בענין הקנס שיוטל על הנאשם וזאת עקב מצבו הכלכלי הקשה כל כך.

הנאשם עצמו הביע חרטה, שקיבלתיה ככנה ואמיתית, על שעשה וביקש את התחשבות בית המשפט.

לבית המשפט הוגשה חווות דעת הממונה על עבודות השירות ובה הומלץ כי הנאשם ירצה עונש של מאסר בפועל בעבודת שירות ציבורית במשטרה נהריה והנאשם הביע הסכמתו לכך.

אין ספק כי מעשהו של הנאשם ניחן בחומרה ובכיעור המצדיקים, ככלל, ענישה משמעותית שתכלול רכיב של מאסר בפועל.

עם זאת, אין אף ספק בליבי כי מעשהו של הנאשם הינו יוצא דופן מבחינת אישיותו וכל אורחות חייו, הינו הולם באופן מלא את המושג "כשלון" ויש ליתן לכך ביטוי בגזירת הדין.

בנסיבות אלה כולן, הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס כספי בסך של 5,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשיים רצופים ושווים של 1,000 ₪ כל אחד החל מיום 28.5.08 ואילך.

אם לא ישולם אחד מן התשלומים במועדו – יחול פרעון מיידי של כל היתרה.

כן הנני דנה את הנאשם למאסר לתקופה של 28 חודשים, מתוכם ירצה הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 4 חודשים והיתרה מאסר על תנאי למשך 3 שנים.

התנאי הוא כי הנאשם לא יעבור אחת העבירות עליהן הורשע וכן אחת העבירות של מרמה וגניבה.

הנני קובעת כי הנאשם ירצה את עונש המאסר בפועל שהוטל עליו, בעבודת שירות ציבורית, במשטרת נהריה, בעבודות סיוע, אחזקה ומינהלה, בימים ובשעות כפי שנקבעו על ידי הממונה על עבודות השירות.

הנאשם יתייצב ביום 14.5.08 בשעה 08.00, בפני מפקדת מחוז צפון, יחידת עבודות שירות, מתחם בית סוהר חרמון, לשם תחילת ריצוי עבודות השירות.

ניתן היום כ"ג בניסן, תשס"ח (14 באפריל 2008) במעמד הצדדים.

והודעה זכות הערעור תוך 45 יום מהיום.