Share


 

תאריך: 22.07.2008

בש"א 3175/08 (בתיק עיקרי א 16507/07)

בבית המשפט המחוזי בת"א

בפני כב` הרשם אבי זמיר

וויבס אודיו בע"מ נ` ירון משרקי

 

העובדות

 

1. בקשה לביטול החלטה מיום 13.03.2008, בה נעתר כב` ביהמ"ש לבקשת התובעת למתן צו גילוי מסמכים ומענה על שאלון, בהעדר התנגדות.

 

2. הנתבע טוען כי המסמכים שגילויים מבוקש אינם רלוונטיים להליך, גלומים בהם סודות מסחריים, וגילויים עלול לפגוע בצדדים שלישיים להליך. בנוסף, חלק מהשאלות שהופנו אליו, מגלמות מידע עסקי סודי וסודות מסחריים, שהתובעת אינה זכאית לקבלם, ולכן אין לחייבו להשיב עליהן.

 

3. התובעת טוענת כי בתביעה הנוכחית לא נכלל סעד למתן חשבונות, אלא תביעה כספית ותביעה לצו מניעה קבוע, ולכן אין מניעה להורות לנתבע למסור את המידע והמסמכים הרלוונטיים. בנוסף, הנתונים המבוקשים אינם צפויים לפגוע בסודות המסחריים של צדדים שלישיים, ומעבר לכך, טענה בדבר פגיעה בסודות מסחריים רלוונטית רק לשלב העיון ולא לשלב הגילוי.

 

נקבע

 

1. החלטת כב` ביהמ"ש מיום 13.03.2008 מבוטלת מאחר וניתנה מבלי שתגובת הנתבע (שהוגשה קודם לכן) היתה מצויה בתיק בית המשפט.

 

2. מאחר וגילוי רשיונות השימוש אינו יכול לפגוע בסודות מסחריים של הנתבע עצמו, מתבקש הנתבע לגלות רשיונות אלה בתצהיר גילוי, שיימסר לתובעת בתוך 30 יום ולהוסיף אליהם את תכתובות הדואר האלקטרוני שהתקבלו אצלו מהתובעת מאחר והן עשויות להיות רלוונטיות לבירור טענת ההגנה, וקיימת חשיבות לגילויין.

 

3. מעיון בשאלון ותצהיר התשובות של הנתבע קבע ביהמ"ש לחייב את הנתבע במתן מענה רק ל – 3 שאלות, במסגרת תצהיר תשובות משלים שיימסר בתוך 30 יום. בית המשפט קבע כי יתר השאלות אינן רלוונטיות או שהן עלולות לפגוע באינטרסים של צדדים חיצוניים להליך, ללא הצדקה.
 


 

 

   

בשא003175/08

בשא008058/08

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

(ת"א 1650/07)

22/07/2008

תאריך:

כבוד הרשם אבי זמיר

בפני:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

וויבס אודיו בע"מ

בעניין:

התובעת

קהת

ע"י ב"כ עו"ד

 

 

נ ג ד

 

 

ירון משרקי

 

הנתבע

בוסתנאי

ע"י ב"כ עו"ד

 

 

 

החלטה

 

בשא 3175/08-

הנתבע עותר לביטול החלטתי מיום 13/3/08, בה נעתרתי לבקשת התובעת למתן צו לגילוי מסמכים ומענה על שאלון, בהעדר התנגדות.

הנתבע הגיש את תגובתו לבקשה למתן החלטה ביום 6/3/08, אך התגובה מצאה את דרכה לתיק לאחר שכבר ניתנה החלטה (כפי שציינתי בהחלטתי מיום 20/3/08).

בבקשה הנוכחית, מפנה הנתבע לבקשה למתן החלטה, וברכיב הגלום בה, למתן הארכת מועד להגשת תגובתה לבקשה.

 

לעצם העניין, טוען הנתבע, כי המסמכים שגילויים מבוקש אינם רלוונטיים להליך, גלומים בהם סודות מסחריים, וגילויים עלול לפגוע בצדדים שלישיים להליך (הנתבע מתייחס באופן ספציפי לקבוצות המסמכים השונות, ומסביר כיצד גילויין עלול לפגוע בסודות מסחריים כאמור).

בנוסף, טוען הנתבע כי גם חלק מהשאלות שהופנו אליו, מגלמות מידע עסקי סודי וסודות מסחריים, שהתובעת אינה זכאית לקבלם, ולכן אין לחייבו להשיב עליהן (הנתבע השיב על חלק מהשאלות, במסגרת תצהיר שצורף כנספח ד` לבקשה).

 

בתגובתה, טוענת התובעת כי בתביעה הנוכחית לא נכלל סעד למתן חשבונות, אלא תביעה כספית ותביעה לצו מניעה קבוע, ולכן אין מניעה להורות לנתבע למסור את המידע והמסמכים הרלוונטיים.

בנוסף, טוענת התובעת כי הנתונים המבוקשים אינם צפויים לפגוע בסודות המסחריים של צדדים שלישיים, ומעבר לכך, טענה בדבר פגיעה בסודות מסחריים רלוונטית רק לשלב העיון ולא לשלב הגילוי.

התובעת מתייחסת באופן ספציפי לקטגוריות המסמכים שמבוקש הגילוי בהן, וכן לשאלות שהנתבע מסרב להשיב עליהן.

 

בתשובתו לתגובה, טוען הנתבע כי בניגוד לטענת התובעת, מדובר בתובענה למתן חשבונות, ועל פי הפסיקה, התובעת אינה רשאית לבקש בתובענה פירוט של חשבונות הנתבע, אלא רק לאחר שתוכיח, בתביעה העיקרית, את זכותה לכך על פי הדין המהותי. הנתבע מתייחס שוב לקטגוריות המסמכים ולשאלות השונות, ומסביר מדוע גילוי המסמכים והמענה על השאלות עלול לפגוע באינטרסים העסקיים של צדדים שלישיים להליך.

 

ראשית, מאחר שהחלטתי מיום 13/3/08 ניתנה מבלי שתגובת הנתבע (שהוגשה קודם לכן) היתה מצויה בתיק בית המשפט, אני מורה על ביטול ההחלטה, לצורך בחינת טיעוני הצדדים לגופו של עניין.

 

העקרונות הרלוונטיים לעניין היקף הגילוי, הם אחידים למדי, ורלוונטיים (בשינויים המחוייבים) גם לגבי מענה על שאלון.

במאמרו של כב` השופט יצחק עמית- "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי- ניסיון להשלטת סדר", ספר אורי קיטאי,  עמ` 247, הוסבר הרציונל העיקרי בסוגייה זו, באופן הבא-

"צד המבקש גילוי מסמכים ספציפיים מהצד שכנגד צריך להראות כי המסמכים המבוקשים הם רלוונטיים לזירת המחלוקת. קשה להגדיר מראש מה ייחשב כרלוונטי לזירת המחלוקת, ועניין זה מסור לשיקול דעתו של בית המשפט, על פי השכל הישר ובהתאם לחזית המחלוקת, על פי כתבי הטענות של הצדדים.

דרישת הרלוונטיות היא תנאי מקדמי שאין בלתו, ואין לקבל טענה נוסח "אם לא יועיל לא יזיק". אין להקדים נעשה לנשמע, ואין לאפשר לצד לדיון לעיין בחומר לפני שהוחלט שהחומר רלוונטי לדיון, שאם לא כן, נמצאנו מכבידים על ניהול ההליך ומרחיבים את זכות הגילוי מעבר למידה הנדרשת באיזון בין הצדדים. גישת הפסיקה בנושא הרלוונטיות היא ליברלית. כל מסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו הוא רלוונטי...לאחר שבית המשפט מצא כי המסמך שגילויו מתבקש הוא רלוונטי לזירת המחלוקת, הנחת המוצא היא שיש להורות על גילוי המסמך אלא אם ניתן להצביע על חיסיון או על אינטרס או על ערך מוגן אחר שהאינטרס הנעלה של גילוי האמת העובדתית ניגף מפניו...".

 

בענייננו, הערך המוגן הנטען הוא שמירה על האינטרסים העסקיים של צדדים חיצוניים להליך.

בעניין מעין זה, נקבע בבש"א (חיפה) 12695/06, ת"א 430/05 פרוימוביץ נ` מזאריב, תק-מח 2006(4) 2389-

"במסגרת מלאכת האיזונים בין הערכים המתנגשים יש להבחין בין מידע כלכלי מוגן השייך לבעל דין במשפט, לבין מידע כזה הנדרש מצד שלישי שאינו מעורב בהליך השיפוטי כבעל דין. כאשר המידע הנדרש שייך לבעל הדין, בהתמודדות בין ערך ההגנה על הפרטיות לאינטרס קיומו של הליך שיפוטי תקין, מקבל האינטרס האחרון מישנה משקל, בהיות בעל הדין בעל עניין ישיר בתוצאות המשפט. יתר על כן, מן ההיבט הדיוני, ניתן לברר באמצעות בעל הדין לו שייך החומר את מידת החיוניות שבהצגתו, ולבחון בעזרתו האם עשויות להימצא דרכים חלופיות לבירור עובדות חשובות גם בלא הצגת המסמכים המוגנים עצמם. שונה הדבר כאשר המידע המוגן שייך לצד שלישי שהינו זר להתדיינות. במקרה זה, אין מדובר בבעל דין שיש לו עניין בהליך. לעומת זאת, הפגיעה הכרוכה בהצגת חומר פרטי השייך לו עלולה להיות קשה ומזיקה. לפיכך, מצבים המתירים פגיעה בפרטיות של צד שלישי על דרך הצגת מידע מוגן הנוגע אליו במשפט-לא-לו הם נדירים ויוצאי דופן ביותר. דרישה לגילוי מידע מוגן של אדם שאין לו עניין במשפט תחייב מידת שכנוע רבה בדבר נחיצותו וחיוניותו. אחד המקרים החריגים בהם ניכרת נטייה להתיר הצגת מידע פרטי של צד שלישי היא מקום שבית המשפט שוכנע כי אפשר וקיימת קנוניה בין בעל הדין לבין הצד השלישי וזיקה קרובה בין השניים באופן שניתן לראות את הצד השלישי כמעורב, ולו בעקיפין, בהתדיינות".

 

לשם בחינת קטגוריות המסמכים שגילויים מבוקש, מידת הרלוונטיות שלהם ומידת הפגיעה האפשרית בגילוי בסודות מסחריים ואינטרסים עסקיים של צדדים חיצוניים להליך, יש לבחון, ראשית, את הרקע העובדתי לתביעה.

 

על פי כתב התביעה, התובעת עוסקת בפיתוח, ייצור, תמיכה ושיווק של תוכנות וציוד חומרה לעיבוד אותות וידאו דיגיטליים, והיא בעלת זכויות היוצרים במספר רב של תוכנות מחשב. תוכנות מחשב אלו נועדו להתגבר על בעיות הנוצרות במהלך ההתמרה של צלילים בשיטה הדיגיטלית, מגדילות את אפשרויות ניצול אביזרי השמע, מאפשרות שליטה על סוג ואיכות הצליל המופק ממכשירי השמע ומאפשרות שיפור של איכויות הצליל המופקות ממכשירי השמע.

התובעת טוענת, כי נודע לה, שהנתבע משתמש בתוכנות המחשב שלה, בתחום אולפן ההקלטות שלו. לטענת התובעת, היא שלחה מכתב התראה לנתבע, בדבר הפרת זכויות היוצרים בתוכנות המחשב שלה, במסגרתו איפשרה לו לרכוש ממנה רישיון שימוש לתוכנות שהפר, בנוסף לתשלום ההוצאות המשפטיות והוצאות החקירה שנגרמו לה.

לטענת התובעת, מתגבשות בענייננו שורה של עילות מתחום הקניין הרוחני- הפרת זכויות יוצרים, הפרת סימני מסחר, הפרת פטנטים, פגיעה במוניטין וגניבת עין.

התובעת עתרה לחייב את הנתבע בתשלום פיצויים בגין עלות התוכנות המפרות (17,662 ₪ ), פיצויים בגין הרווחים שהפיק הנתבע כתוצאה מההפרות ופיצויים סטטוטוריים.

במסגרת עתירתה לרכיב החיוב השני (פיצויים בגין הרווחים שהפיק הנתבע כתוצאה מההפרות), טענה התובעת כי בשלב זה אין ברשותה את הנתונים המלאים והמדוייקים באשר למספר השימושים המפרים שנעשו באולפן בשתי התוכנות המפרות, והרווחים שהופקו כתוצאה מהפרות אלו, ולכן היא מעריכה את סכום התביעה ב-200,000 ₪ בלבד, ושומרת על זכותה לתקן את הסכום הנתבע, ככל שיידרש.

 

ניתן להיווכח, כי כפי שטוענת התובעת, לא נכלל בכתב התביעה סעד של מתן חשבונות, לא במפורש וגם לא באופן מרומז, וממילא, המסמכים שגילויים מבוקש והשאלות שהופנו אל הנתבע, לא נועדו "לעקוף" את התביעה העיקרית.

במכתב הדרישה מיום 20/12/07 אוזכרו שלוש קבוצות מסמכים שגילויין נדרש-

(א)    כל ההקלטות הדיגיטליות שבוצעו באולפן ההקלטות שבבעלות הנתבע, כל הגיבויים להקלטות דיגיטליות אלה וכל הדיסקים הקשיחים בהם נשמרו ובוצעו ההקלטות הדיגיטליות. התובעת הבהירה, כי היא מבקשת שיועמדו לבדיקתה לא רק התוצרים הסופיים של ההקלטות הדיגיטליות, אלא גם כל קבצי המחשב המכילים את המידע של כל אחת מההקלטות. בנוסף, מבקשת התובעת להעביר לבדיקתה קבצי מחשב מסויימים (PTS);

(ב)     כל רשיונות השימוש שיש לנתבע בתוכנות מחשב שבשימושו הפרטי או המסחרי (במסגרת אולפן ההקלטות).

(ג)      המכתבים והודעות הדואר האלקטרוני שהנתבע קיבל מהתובעת, הכוללים הצעות להורדת תוכנות או רכישת תוכנות, או גירסאות דמו של התוכנות. 

 

קטגוריית המסמכים הראשונה מנוסחת באופן כוללני וגורף, ובמתכונת זו, אין הצדקה לחייב את הנתבע בגילוי המסמכים הגלומים בה (בש"א (תל אביב-יפו) 21920/05 ארגיל שירותי תובלה (1993) בע"מ נ` תעבורה אחזקות בע"מ, תק-מח 2006(2) 3126), שכן מטבע הדברים, מדובר במסמכים ונתונים רבים, ואופן ניסוחם הנוכחי, אינו מאפשר התמקדות בנתונים הרלוונטיים לבירור סוגיית הפרת תוכנות המחשב. 

בנוסף, אני מסכים עם הנתבע בכך שגילוי הנתונים הרלוונטיים להקלטות הדיגיטליות עלול לפגוע באינטרסים עסקיים של צדדים חיצוניים להליך, שהתקשרו עם הנתבע לביצוע ההקלטות הדיגיטליות באולפן. בתגובתה, טוענת התובעת כי המידע הגלום בקטגורית מסמכים זו חיוני להוכחת ההפרות שבוצעו על ידי הנתבע בתוכנות של התובעת, ומכמת את זכותה לפיצוי. התובעת טוענת, כי המידע המבוקש אינו בגדר סוד מסחרי, מה גם שלא ניתן לטעון טענת חיסיון לגבי גילוי מסמכים, אלא רק לגבי עיון בהם. לחלופין, טוענת התובעת, כי ניתן לגלות את המידע המבוקש תוך השמטת פרטים מזהים אודות הצדדים השלישיים.

כפי שטוענת התובעת, טענה בדבר חיסיון מסמכים רלוונטית להליך העיון במסמכים, ואין כל מניעה לאזכר מסמכים מסויימים בתצהיר גילוי, בכפוף לטענת חסיונם.

עם זאת, בענייננו, כאמור, קטגוריית המסמכים נוסחה באופן כללי ביותר, ואיזכורה בדרך זו בתצהיר הגילוי עשוי לגרור אחריה, מטבע הדברים, גם את העיון בהם, ובמתכונת המורחבת שבה נוסחו, לא ניתן לחייבה בגילוי.

לאור זאת, בשלב זה, מתייתר הצורך לדון בשאלת חסיונן של ההקלטות (הרלוונטית לשלב העיון). אציין, כי ככל שבשלב מתקדם יותר, יתעורר הצורך בעיון, הרי שהמהלך שראוי יהיה לנקוט בו הוא, העברת הסבר בכתב לגבי תוכן ההקלטות וקצבי המחשב, במעטפה סגורה.

 

לעומת זאת, רישיונות השימוש של הנתבע בתוכנות המחשב, הן חיוניות לבחינת השאלה, האם מדובר בתוכנות חוקיות, וכמה מהתוכנות הן חוקיות, ועל פני הדברים, לא אמורים להיות גלומים בהם נתונים עסקיים השייכים לצדדים חיצוניים להליך. בניגוד לטענת הנתבע, איני סבור כי גילוי רישיונות השימוש עלול לפגוע בסודות מסחריים של הנתבע עצמו.

אמנם, גם קטגוריית מסמכים זו נוסחה באופן כוללני למדי, אך מטבע הדברים, מדובר במספר מוגדר ומתוחם של של רישיונות, כך שאין מדובר במהלך העלול להכביד על הנתבע.

 

לפיכך, מתבקש הנתבע לגלות רישיונות אלה בתצהיר גילוי, שיימסר לתובעת בתוך 30 יום. העיון ברישיונות יתבצע בתוך 30 יום לאחר מכן. 

 

הנתבע טוען, כי תכתובות הדואר האלקטרוני שהתקבלו אצלו מהתובעת, אמורים להימצא ברשותה, בעוד שהוא עצמו לא שמר את כל התכתובות.

התובעת טוענת בתגובתה, כי דרישתה לגילוי תכתובות אלה נובעת מטענת ההגנה של הנתבע, לפיה התובעת מפיצה את התוכנות שלה בכל דרך אפשרית, לרבות באמצעות אי מיילים המציעים להוריד בחינם את תוכנות המחשב שלה.

לטענת התובעת, מאחר שמדובר בטענת הגנה של הנתבע, קיימת חשיבות בגילוי התכתובות.

לטעמי, תכתובות אלה אכן עשויות להיות רלוונטיות לבירור טענת ההגנה האמורה, וקיימת חשיבות לגילויין, בכפוף להימצאותן ברשות הנתבע (מובן כי ככל שקיימות תכתובות שאינן מצויות ברשות הנתבע, ניתן "להסתפק" באיזכור עובדה זו על גבי התצהיר).

 

לפיכך, מתבקש הנתבע לכלול תכתובות אלה במסגרת תצהיר הגילוי האמור, ולהעבירן לעיון התובעת, בתוך 30 יום לאחר מכן.

 

העקרונות הרלוונטיים לעניין השאלון זהים במהותם לאלו שאוזכרו קודם לכן.

כאמור, הנתבע השיב לשאלון שהופנה אליו באופן חלקי, והתנגד להשיב לשאלות שמספרן- 8, 14, 15, 21, 22, 24, 37, 38, 39 ו-41.

עיינתי בשאלון ובתצהיר התשובות, ואני רואה לנכון לחייב את הנתבע במתן מענה רק לשאלות 14, 15 ו-24, במסגרת תצהיר תשובות משלים שיימסר בתוך 30 יום (אציין, כי הוראה זו אינה כוללת את רכיב הגילוי הגלום בשאלה 15, שאין מקומו בשאלון) יתר השאלות אינן רלוונטיות או שעלולות לפגוע באינטרסים של צדדים חיצוניים להליך, ללא הצדקה.

בתגובתה, איזכרה התובעת שאלות נוספות שלהן, לשיטתה, לא ניתן מענה מלא ומספריהן- 1, 4, 6, 13, 20, 34 ו-35.

עיינתי בשאלות אלה ובתשובות שניתנו להן, ואני מורה לנתבע להשיב בשנית על שאלות מס` 1, 4, 6, 13 ו-20, במסגרת תצהיר התשובות המשלים האמור (הנתבע השיב על שאלות 34 ו-35 על פי זכרונו).

 

בש"א 8058/08-

הנתבע עותר לחייב את התובעת בהשלמת ההליכים המקדמיים, בהתאם למכתבי הדרישה שהופנו אליה (גילוי ועיון במסמכים, מענה על שאלון ופרטים נוספים).

התובעת צירפה לתגובתה תצהיר תשובות לשאלון ותצהיר מענה לפרטים נוספים, ולטענתה, היא אינה מחוייבת במסירת תצהיר גילוי, שכן במכתבי הדרישה לא נכללה דרישת גילוי.

הנתבע טוען בתשובתו לתגובה, כי השאלון ודרישת הפרטים הנוספים לא קיבלו מענה שלם וממצה, ומאזכר את השאלות וסעיפי הפרטים הנוספים הטעונים מענה נוסף.

ככל שלנתבע השגות לגבי היקף המענה על השאלון והיקף המענה על דרישת הפרטים הנוספים, הוא רשאי להגיש בקשה נפרדת, אך לא ניתן להתייחס להיקף המענה על סמך התשובה לתגובה בלבד, ללא קבלת עמדת התובעת, ובאותה מידה, לא ניתן לאפשר הגשת תגובות על גבי תגובות. לפיכך, נדחית בקשתה הנוכחית של התובעת למענה על שאלון ומתן פרטים נוספים.

עם זאת, הבקשה מתקבלת בכל הנוגע לרכיב הגילוי והעיון, וניתן צו כמבוקש כלפי התובעת, לביצוע בתוך 30 יום.

 

אין צו להוצאות.

 

ניתנה היום י"ט בתמוז, תשס"ח (22 ביולי 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

 

אבי זמיר, שופט

רשם בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו

 



22/07/2008



חדשות
ארצות הברית  | צעיר נעצר על-ידי המשטרה בגלל פוסט בפייסבוק  
ישראל  | פייסבוק בשירות צה``ל  
ארצות הברית  | החשוד בפריצה נעצר בעקבות חשבון MySpace  

מאמרים
ישראל  | ראיות, ראיות, ראיות!  
ארצות הברית  | אזרחים תמימים יורשעו בגין אחזקת פורנוגרפיית ילדים?  
ארצות הברית  | האם בתי המשפט צריכים להסתמך על הרשת?  

פסיקה
ישראל  | עפא 80059/07 (מחוזי ת``א) גנאל אברהם ואח` נ` עיריית תל-אביב  
ישראל  | עא 158/04 (שלום חיפה), דרעי מיכאל נ` אלבר ציי רכב בע``מ  
ישראל  | ברע 638/09 (מחוזי באר שבע) ר.ב. נ` ו.ג.  

חקיקה
ישראל  | הצעת חוק המתירה לגופים ציבוריים להמציא מסמכים באמצעות דואר אלקטרוני  
ארצות הברית  | תקנות גילוי אלקטרוני  
ישראל  | תקנות העדות (העתקים צילומיים)(תיקון) התשס``ה - 2005  





מדורים

 

קניין רוחני

לשון הרע

מידע כללי

הגנת הפרטיות

מסחר אלקטרוני

זכויות יוצרים

לשון הרע

אילון ושות` עורכי דין

דואר זבל

מניות, ניירות ערך

סימני מסחר

תביעת לשון הרע

אודות דיני רשת

משרדי עורכי דין

מונופולין, הגבלים עסקיים

פטנטים

לשון הרע בפייסבוק

ניהול משברים

קניין רוחני

שמות מתחם

 

 

חוקרים פרטיים

סקס פורנוגרפיה

דואר אלקטרוני

סוגיות בזכויות יוצרים

פלילים

מומחים יועצים

שיתוף קבצים

עבודה

זכויות יוצרים בתמונות

עבירות מחשב

עו"ד אביב אילון

מנהל סחר אלקטרוני

ריגול ומעקב

זכויות יוצרים במוזיקה

עבירות אינטרנט

יעוץ משפטי

הימורים

ספקי שירותים

זכויות יוצרים בתוכנה

הונאה

 

סמכות שיפוט

טרור קיברניטי

זכויות יוצרים בוידאו, סרטים וטלויזיה

פלילים

 

בורורות גישור

מנועי חיפוש באינטרנט

זכויות יוצרים בפרסום

 

 

פדופיליה

ילדים

רישום זכויות יוצרים

 

 

אתיקה

נשים

שמירת זכויות יוצרים

אינדקס ויזואלי


בחירות אלקטרוניות

גברים

 

קטעי וידאו


מילון מונחון

משפחה

 

חדשות עיתונות


אנונימיות

פורומים

 

משרדי עורכי דין


נוטריון

חברת המידע

 

משפטים


חוזים הסכמים

ננו טכנולוגיה

 

 


מכשירים חכמים

גירושין

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

          שותפי תוכן 

 

 

פטנטיםתאונת אופנוע | תאונות דרכים | תוכנית עסקית

 

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אביב אילון 1999-2022