אתר YNET מדווח על הסערה שהתרחשה ביום רביעי האחרון בועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת בענין חוק ה``אח הגדול``.
חוק נתוני תקשורת, הידוע בכינוי ``חוק האח הגדול``, אושר ידי הכנסת במהלך חודש דצמבר, ברוב של 35 תומכים מול חמישה מתנגדים.
החוק מאפשר למשטרה לקבל נתונים טכניים של תקשורת טלפוניה ואינטרנט, כמו יעדי שיחות, מספרי ברזל של מכשירים, נתוני איכון וכתובות IP.
מסתבר שהמשטרה השתמשה לרעה בסמכויות שנתן לה החוק והרחיבה את סמכויותיה על דעת עצמה. כך לדוגמה: מספר השוטרים שיש בהרשאתם לפנות ולקבל נתוני תקשורת ללא קבלת צו משופט המורה על כך, עומד על 20 על פי החוק, בעוד שבפועל הורחבה ההרשאה לכ-60 שוטרים.
ח``כ דוד רותם ויו``ר ועדת החוקה ח``כ בן שושן ביקשו לדעת את תוכן הפניה בגינה ביקשו לקבל נתוני תקשורת. בדיקה זו תאפשר למעשה לבחון האם באמת היה מדובר במקרה שהצריך להשתמש ב``מטה הקסם`` שמאפשר החוק המדובר.
ח``כ בן שושן מסר שיש לבחון מחדש את סעיף 8 לחוק מאחר והוא נתון לפריצה כך שמידע רגיש יכול להיות חשוף לדרגות נוספות של שוטרים ויש להגביל את הגישה למאגרים מידע אלה.
גם בגרמניה קבע בית המשפט לחוקה קבע כי הגישה לרשומות טלפון ודואר אלקטרוני תותר אך ורק עם צו ובחקירות של פשעים חמורים.
החוק הגרמני אשר נכנס לתוקף בחודש דצמבר, קבע כי על חברות התקשורת לשמור מידע, כגון כתובות דוא``ל, מספרים שחויגו וכיו``ב, לתקופה של שישה חודשים לפחות וכי עליהן למסור את המידע למשטרה ברגע שיידרשו.
30,000 גרמנים הגישות תביעה ייצוגית נגד החוק. כאמור, בית המשפט קבע כי חלקים מהחוק אינם חוקתיים. בפסיקתו, קבע בית המשפט כי חברות התקשורת אמנם צריכות לשמור את המידע , אולם קבע נורמות נוקשות ביותר לגבי השאלה למי תהיה גישה למידע.
|
חיפוש 
RSS
דיוורשת
דיני רשת-טקסט | 
דיני רשת-סלולר