תאריך: 23.07.2008

תק 2134/08

בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים

בפני כב' השופטת יעל ייטב

גבאי אמיר נ' הירשברג דודי

העובדות

1. התביעה נדונה לענין פגיעה בזכויות יוצרים. התובע טען כי הנתבע שהינו המתחרה שלו העלה תכנים מפרי יצירתו של התובע לאתר הנתבע ללא קבלת רשות.

2. התובע טען כי מדובר בהפרת זכויות יוצרים ופגיעה בקניינו הרוחני.

3. הנתבע טען שרוב המידע שפורסם באתר שלו מבוסס על תיאורים מקצועיים הנמצאים בשימוש כלל הציבור וככאלה לא קיימת עליהם הגנה.

בית המשפט קבע

1. באתר המדובר קיים שימוש במושגים מקצועיים אך בד בבד קיים גם מידע הראוי להגנה.

2. טענת הנתבע לפיה לא ידע כי לפנינו פגיעה בזכויות יוצרים הינה מופרכת מיסודה, שכן לפנינו קיימת העתקה בין מתחרים ומשכך חלה פגיעה בקניינו הרוחני של התובע.

פסק דין

1.                  בפני תביעה כספית בסכום של  17,800 ₪ בשל פגיעה בזכויות יוצרים.

גרסת התובע

2.         בכתב התביעה טען התובע, שהינו רואה חשבון, המתמחה בתחום המיסוי והפרישה, אשר צבר במשך השנים ניסיון רב בתחום עיסוקו. במסגרת עיסוקו הוא מנהל אתר אינטרנט בענייני מיסוי בפרישה, שבו מופיעים מאמרים, טבלאות, והמחשות פרי יצירתו.

3.         בחודש אוגוסט 2007, גילה לתדהמתו, שקטעים מיצירתו הופיעו באתר אינטרנט של הנתבע, שהינו מתחרהו, וזאת ללא שהנתבע קיבל הרשאה לכך.

4.         ביום 19/8/07 פנה התובע באמצעות ב"כ לנתבע, וזה אכן הודה במכתב מיום 23/8/07 שהיו מספר שורות שהועתקו בנושא בעלי שליטה. הנתבע טען במכתבו שהדבר נעשה שלא בכוונה. על אף הודאתו של הנתבע, ומספר פניות שנעשו אליו, סרב הנתבע לפצות את התובע. לטענת התובע, אמר לו הנתבע "נראה אותך פונה לבית המשפט, זה ייקח שנים". רק לאחר מספר התראות, פניות והתכתבויות, ולאחר שהנתבע סרב לפצות את התובע הוגשה התביעה שבפני.

5.         התובע פרט שעל פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אין לפגוע בקניינו של אדם ועל כן יש להקפיד הקפדה יתירה בשמירה על זכויות הקניין, בכללם קניין רוחני.

            נטען שמדובר בהפרת זכויות יוצרים, כאמור בחוק זכות יוצרים, 1911 ובפקודת זכויות יוצרים, 1924, בכך שהנתבע העתיק את דברי התובע מבלי להזכיר את שמו ומבלי לתת לו קרדיט כנדרש, תוך ניכוס זכויות יוצרים לעצמו. התובע הוסיף וטען שמדובר בגזל, גניבת עין, עשית עושר שלא במשפט וחוסר תום לב.

גרסת הנתבע

6.         בכתב ההגנה טען הנתבע, שהוא יועץ פנסיוני מורשה, העובד במסגרת חברת יעוץ פנסיוני רול ייעוץ ללא משוא פנים בע"מ (להלן – החברה), שבחדשים מרץ עד אפריל 2007, העלה אתר לרשת האינטרנט, וזאת לתקופת הרצה וניסיון.

            ביום 2/5/07 הצטרף לחברה, כך שלא נעשה באתר כל שימוש והוא נותר אתר בבניה.

            לטענתו, בתקופה שבין חודש מרץ 2007 ועד לחודש אוגוסט, החודש שבו הוסרו התכנים מהאתר, נכנסו לאתר בממוצע 1.3 אנשים ליום, ביניהם התובע ואנשים מטעמו.

7.         ביום 19/8/07 פנה התובע לנתבע במכתב וביקש פיצוי בסכום של 26,500 ₪ בתוספת מע"מ, וזאת בשל שימוש בקטעים מסוימים המופעים באתר האינטרנט של התובע. הנתבע בדק את הטענה ומצא שבטעות ובתום לב הועלו לאתר בזמן ההרצה קטעים אינפורמטיביים המהווים בעיקרם ביטוי להוראות החוק הרלוונטיות המתייחסות לבעלי שליטה. מיד כשגילה זאת, הסיר הנתבע את כל המידע מהאתר, ניסה להתקשר לתובע, ומשלא נענה סר למחרת למשרדו ואולם התובע לא נכח במקום.

ביום 23/7/07 הודיע הנתבע בכתב לתובע שהחומר הוסר מהאתר, לאחר שהוא הועלה מבלי משים ובתום לב, בעקבות טעות אנוש. מאוחר יותר ניסה להיפגש עם התובע ולסיים את הפרשיה בנועם ואולם התובע דרש פיצוי בסכום 26,500 ₪ + מע"מ.

8.         הנתבע טען שמרבית המידע שפורסם הינו עובדות, נתונים, ביטויים והגדרות, שאינם מקוריים, אלא תיאורים מקצועיים המקובלים בשוק הפנסיוני, המשמשים את הציבור הרחב, ואשר אינם ראויים להגנה.

דיון והכרעה

9.         לאחר שעיינתי בתוכן הדברים מצאתי שאף שנעשה שימוש במונחים מקצועיים, התוכן שפורסם ראוי להגנת הדין.

10.       הצדדים התייחסו בטיעוניהם לפקודת זכות יוצרים, 1924, וכן לחוק זכות יוצרים, 1911 , ואולם יש להתייחס גם להוראות חוק זכות יוצרים, התשס"ח - 2007, (להלן – החוק החדש), אשר נכנס לאחרונה לתוקף. חוקי זכויות יוצרים נועדו להגן על הקניין הרוחני של האדם ולמנוע פגיעה בו. ההגנה על זכויות יוצרים מגנה לא רק על בעל הזכות, אלא על הציבור כולו, שכן הבטחת זכויות יוצרים מעודדת יוזמה, פיתוח, המצאה ותחרות, תוך כדי מתן שירות טוב יותר לקהל הלקוחות. לשם ההגנה האמורה, נקבעו סנקציות על הפגיעה בזכות בדמות של פיצויים.

11.       אין למעשה מחלוקת בין הצדדים על כך שקטעים ממאמר מקצועי של התובע פורסמו באתר האינטרנט של הנתבע מבלי שניתנה הרשאה לכך, ומבלי שניתן לתובע קרדיט.

12.       מטבע הדברים, במאמר מקצועי נעשה שימוש במונחים, ביטויים והגדרות הקבועים בחוק, ואולם עצם העיבוד שנעשה לחומר, הופך אותו לראוי להגנה.

13.       לא מצאתי שמתקיימת בענייננו הגנה מהגנות הקבועות בדין. לא מצאתי שהנתבע הוכיח שלא ידע על קיומה של זכות יוצרים, אף לא מצאתי מקום לקבל את הטענה לפיה שולב התוכן באתר האינטרנט בשל טעות אנוש. העלאת חומר לאתר אינטרנט מחייבת פעולה אקטיבית, הדבר אינו נעשה באקראי. מדובר בחומר מקצועי ורלוונטי ששולב באתר, לא הוכחה טעות, הגרסה בדבר טעות כביכול אף אינה מתיישבת עם הנסיבות. לא הוכח שמדובר באתר בהקמה, ומה נפקותה של טענה זו לעניין הפגיעה בזכות הקניין. לעניין ההפרה, אין די בכך שלאחר שהתובע פנה לנתבע, הוסר המידע מהאתר באופן מיידי. מצאתי שמדובר בנסיבות חמורות, שכן מדובר בהעתקה ברורה ומפורשת של קניין רוחני, מאת מתחרה של הנתבע, בתחום שממנו הוא מתפרנס.

14.       סעיף 3א לפקודת זכות יוצרים קובע פיצויים ללא הוכחות נזק, בשיעור שלא יפחת מ-10,000 ₪ ולא יעלה על 20,000 ₪ . בחוק החדש נקבע שבית המשפט רשאי לקבוע פיצוי ללא הוכחת נזק עד לשיעור של 100,000 ₪. חקיקת החוק החדש וכן הגדלת גובה התקרה, מלמדים על החשיבות הרבה שמייחס המחוקק להגנת זכויות יוצרים ולצורך בענישה משמעותית ובהרתעה.

נקודת המוצא שביסוד הוראה זו, הינה שבנסיבות של קניין רוחני ופגיעה בו, אין ספק שנגרם לנפגע נזק. יחד עם זאת בשל אופי העוולה, קשה בדרך כלל להוכיח את שיעור הנזק, לעיתים אף קשה להוכיח את הקשר הסיבתי שבין העוולה לנזק. בשים לב לאופייה המיוחד של העוולה ולקשיים לאתרה, קיימת גם חשיבות רבה להרתעה.

15.       בסעיף 56(ב) לחוק החדש, מונה המחוקק מספר שיקולים שרשאי בית המשפט לשקול בפסיקת הפיצוי ללא הוכחת נזק, כגון היקף ההפרה, חומרתה, הנזק הממשי שנגרם לתובע, הרווח לנתבע, ותום ליבו של הנתבע.

16.       אשר על כן, אני מקבלת את התביעה. לאור הנסיבות המיוחדות, לרבות משך הזמן שהחומר הופיע באתר האינטרנט, הנתונים על מספר הגולשים, טיבו של האתר, וטיבו של החומר שבו מדובר, אני סבורה שדי בענייננו בפיצוי בסכום של 10,000 ₪, ולפיכך אני קובעת שהנתבע ישלם לתובע בתוך 30 ימים 10,000 בצירוף של 500 ₪ הוצאות משפט.

המזכירות תשלח העתק לצדדים.

ניתנה היום כ' בתמוז, תשס"ח (23 ביולי 2008) בהעדר הצדדים.

002134/08תק 330 סיגלית נקי