בתי המשפט

החלטה

1.         המבקשים (נתבעים 1 – 2, 4 – 7) הגישו בקשה לדחיית התביעה מחמת חוסר סמכות מקומית.

2.         בבקשה נטען, כי כל הצדדים לתובענה מתגוררים בדליית אל כרמל שבאזור חיפה, שם גם מקום עיסוקיהם ו/או עסקיהם.

התביעה הוגשה בתל אביב רק כיוון שמשרדו של ב"כ התובעים נמצא ברמת גן ועל כן למרות חוסר הבהירות בעניין סמכות השיפוט המקומית בכל הנוגע לעוולות במרחב הקירבנטי, אין מקום לנהל את התובענה בבית משפט בתל אביב.

לחלופין, התבקש בית המשפט להעביר את הדיון בתובענה לבית משפט מוסמך באזור חיפה.

3.         ב"כ התובעים טען, כי יש לדחות את הבקשה ולו מהסיבה שלא צורף תצהיר לבקשה.

ב"כ התובעים טען, כי מדובר בתביעה אשר הוגשה בגין כתיבת פרסום לשון הרע באינטרנט.

בית המשפט קנה את הסמכות המקומית לדון בתובענה בהתאם לתקנה  3 (א) (5) לתקסד"א.

זאת ועוד, העוולות בוצעו באתר אינטרנט שהוא במרחב קיברנטי הנגיש ונמצא בכל מקום על כדור הארץ.

מה עוד, שבעקבות הפרסום, פנו לתובעים מכרים שונים שלהם מרחבי הארץ לרבות מאזור המרכז והעיר תל אביב אשר צוינו, כי הם קראו את הפרסום.

ב"כ התובעים הפנה להחלטות שונות בבית משפט מחוזי.

בש"א 2841/03 (מחוזי ירושלים) רעות אלקטרוניקה ורכיבים בע"מ נ' מראות אימג' בע"מ.

בש"א 2994/07 (מחוזי נצרת)  דפוס שלומי גרפיקס ואח' נ' חברת ספקטרום דפוס ו/או קשת הפקות ואח'.

ב"ש 8033/06 (שלום ירושלים) אלון שטיינברג נ' חיים לוי.

בש"א 884/02 (שלום קרית גת) גיל לנדאו נ' בני חסון וכן להחלטות שונות אשר ניתנו בבתי משפט לתביעות קטנות.

4.         בהחלטתי מיום 12/2/08 ציינתי, כי יש להמתין לתשובת ב"כ המבקשים ולפיכך לא ניתנה החלטה כיוון שלא הוגשה תשובה.

5.         ב"כ המבקשים הגיש בקשה למתן החלטה ומכאן ניתן להבין, שהוא לא מתכוון להגיש תשובה לתגובה אשר הוגשה, ולפיכך ניתנת החלטתי זו.

6.         לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה יש מקום להורות על העברת התובענה לבית משפט השלום בחיפה וזאת מהנימוקים הבאים:

אכן בתי המשפט השונים נוטים שלא לייחס משמעות מופרזת לשאלה, אם תובענה פלונית מוגשת בתחום סמכותו המקומית של בית משפט זה או אחר וזאת בהתחשב במימדיה המצומצמים של מדינת ישראל. (ראה לעניין זה: רע"א 6290/94 יאיר לוי נ' צבי פולג ואח' פ"ד נט (2) 731, 734).

כאשר מדובר בתביעה שבמסגרתה נדונות עילות / עוולות אשר בוצעו באמצעות האינטרנט, קיימת נטיה מוגברת שלא לייחס חשיבות יתרה לסוגיית הסמכות המקומית.

יחד עם זאת, אין להתעלם מהאלמנט הברור של נוחיות הדיון במקרה דנן, וכן אין להתעלם מהעובדה, כי "הזיקה" בין התובענה דנן ובין בימ"ש השלום בת"א היא קלושה ביותר ומאולצת.

התובעים דנן הם תושבי עוספיה (כמצוין בכותרת של כתב התביעה). הנתבעים כולם הם תושבי דליית אל כרמל והצפון.

בסעיפים 52 – 56 לכתב התביעה צינו התובעים, כי הפרסום היה באתר נפוץ בקרב תושבי עיר הכרמל בכלל ובקרב חברי הקהילה הדרוזית בפרט וכי תכני האתר חשופים לעיני כל לרבות שכניהם ומכריהם ועמיתיהם לעבודה.

מטבע הדברים, רוב העדים (אם לא כולם) בתיק זה הן מטעם התובעים והן מטעם הנתבעים אינם תושבי מרכז הארץ ככלל, והעיר תל אביב בפרט, והזיקה בין התובענה דנן ובין בית משפט השלום בתל אביב היא קלושה ביותר וגורמת לאי נוחות בולטת לנתבעים. (ולדעתי – גם לתובעים).

7.         בנסיבות מן הראוי להעביר את התובענה לבית משפט השלום בחיפה.

לפיכך, מכוח סמכותי על פי סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984, אני מורה על העברת התובענה לבית משפט השלום בחיפה.

8.         לא מצאתי לנכון לפסוק את הוצאות הבקשה.

9.         המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ה' בתמוז, תשס"ח (8 ביולי 2008), בהעדר הצדדים.