Share


 

תאריך: 25.05.2008

פ 3786/06

בבית משפט השלום בראשון לציון

בפני כב` השופטת ליאורה ברודי, סגנית נשיא

מדינת ישראל נ` משה מזן

 

העובדות

 

1. הנאשם יצר קשר עם קטין (יליד 1992), באמצעות צ`ט באינטרנט, כשהוא מציג עצמו כנער בן 15. בהמשך, הציע הנאשם לקטין לקיים עימו יחסי תמורת כסף. השניים נפגשו, והקטין ביצע בנאשם מין אוראלי, תמורת תשלום של 50 ₪.

 

2. בהזדמנות אחרת, הנאשם ביצע בקטין הנ"ל ובקטין נוסף אקטים מיניים שונים, תמורת תשלום.

 

3. הנאשם הודה בביצוע עבירות אלו במסגרת הסדר טיעון.

 

בית המשפט קבע

 

1. בית המשפט קובע כי הנאשם, יליד שנת 1960, ניצל את הקטינים ניצול ציני וקשה. לא ניתן לדבר על הסכמה כפי שמושגת בין בגירים, שכן מדובר בנערים רכים בשנים, בגיל ההתבגרות, המלווה בדרך כלל בסקרנות מינית, המהווים טרף קל.

 

2. בית המשפט מציין כי יש לראות בחומרה את העובדה שהנאשם עשה שימוש באינטרנט לאיתור הקטינים.

 

3. בית המשפט קובע כי הינו סבור שיש מקום להטיל על הנאשם מאסר מאחורי סורג ובריח. ברם, בקביעת אורך תקופת המאסר, בית המשפט מתחשב בנימוקים לקולא: עברו הנקי של הנאשם וכפועל יוצא העובדה שמדובר במאסרו הראשון, הודייתו אשר ייתרה את העדת הקטינים, חרטתו, ההליך הטיפולי אותו עבר, והעובדה שהיה נתון ב"מעצר בית" מלא.

 

4. לכן, בית המשפט גוזר על הנאשם מאסר בפועל למשך 24 חודשים, מאסר על תנאי למשך 12 חודשים ופיצוי הקטינים בסכומים של 25,000 ₪ לכל אחד מהם.

 

               

בעניין:

מדינת ישראל

 

 

 

 

המאשימה

 

נ ג ד

 

 

משה מזן

 

 

 

 

הנאשם

 

נוכחים:

ב"כ המאשימה - עו"ד מיה בש

הנאשם וב"כ - עו"ד טליה גריידיש

 

פרוטוקול

מר קצנברג אברהם מוזהר כחוק:

הנאשם עבד אצלי, עבדנו ביחד, היינו שותפים בחנות ספורט תקופה מסויימת, בעיקר עבד אצלי בתחום הכדורסל כמאמן, חבר לדרך, כל מה שצריך.

אני יו"ר אגודת מכבי פתח תקווה, חבר הנהלת איגוד הכדורסל בישראל היום, אני מכיר את משה מזן 20 שנה, בעיקר בתחום הכדורסל כמאמן, כמאמן בכיר בארץ, שהיה ברמות הגבוהות ביותר במדינת ישראל משך שנים ארוכות - אירופה, ישראל, איש שהיה בעמדת מפתח בכדורסל הישראלי משך לא מעט שנים, נבחרות ישראל הצעירות, משחקים בארץ ובחו"ל, והצליח מאוד לשמור על מעמדו, אדם נחשב בכדורסל הישראלי. במשך חמש שנים היינו שותפים בחנות ספורט גדולה בפתח תקוה.

אומר כי הנאשם היה במעמד מסויים כזה, וסך הכל אני יודע מהנפילה הזו, ממה שקרה, שזה שבר גדול מאוד. אני אמנם לא מלווה אותו באופן אישי יום יום, אבל העונש הגדול עבורו זה ההתנתקות ממה שעשה 20 שנה, וזה מעל ומעבר למה שאדם יכול לקבל ולחוות.

 

מר מאיר כהן מוזהר כחוק:

הנאשם חבר שלי מזה 22 שנה. אני יודע במה הנאשם הורשע.

הייתי מנהל מכירות בחב` נייק, הוא עבד אצלי, היה אחראי על כל נושא תפוצות הספורט, עבד במסירות ובאחריות, אחרי זה עבד אצלי בחב` אדידס, כמו שעבד בחב` נייק עבד גם באדידס. בהמשך עבר לעבוד כמנהל מחלקת סיטונאות במגה. אחרי זה עבר משבר גדול, בכל מקום שעבד הוא היה בגג העולם וכולם העריצו אותו, ואז הגיעה נפילה גדולה, וזו תקופת ההסתבכות שלו.

משיחות שלי עם הנאשם, כשהיה ב"מעצר בית", מאוד התרשמתי ממנו שהוא מבין את הטעות שעשה, ורוצה להיות חזרה כאחד האדם, היה מרוצה מזה שהלך לטיפול, הטיפול עזר לו, גם ככה עבר תקופה קשה מאוד בשנתיים האלו שהיה כלוא בבית, ומחכה לו תקופת שיקום קשה, להתחיל הכל מ- א`.

 

ב"כ הנאשם:

מגישה לבית המשפט ארבעה מכתבים כראייה לעניין העונש - ע/1, ע/2, ע/3, ע/4.

 

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

הנאשם הודה והורשע בכתב אישום המייחס לו שני אישומים של מעשי סדום בקטינים מתחת לגיל 16 ומעשה מגונה בפומבי בפני קטינים מתחת לגיל 16.

הנאשם הודה והורשע והופנה לממונה על עבודות שירות, ללא כל הבעת עמדה של המאשימה לעניין העונש, כאשר שבנו והדגשנו עוד בשלבים מוקדמים, כי עמדת המאשימה למאסר מאחורי סורג ובריח.

עובדות כתב האישום זועקות ומדברות בעד עצמן. אבקש לחדד מס` נקודות לחומרא: הנאשם באותה עת, בן 46, אב לשני ילדים, יוצר קשר מכוון עם קטין באמצעות צ`ט באינטרנט, במטרה לנצל אותו ניצול מיני זול. כבר כאן אומר כי לצערנו ידועה אותה תופעה בזויה, לפיה עברייני מין משתמשים במדיה זו כדי ליצור קשר עם קורבנות פוטנציאליים, בעיקר קטינים, לפתות אותם ולבצע בהם מעשים מגונים.

הנאשם מפתח יחסי אמון וחברות עם אותו קטין א.א., תוך שהוא מציג עצמו במרמה כנער בן 15. מתוך האמון האמור, מקבל הנאשם לידיו את מס` הטלפון הנייד של הקטין, ומכאן מתגלגלת אותה התנהלות שהיא הכנת הקרקע למעשים המיניים, אותם מבקש הנאשם לבצע.

כאמור, הנאשם נקט בתחבולות על-מנת להביא את הקטין לקיים עימו יחסי מין, ועוד תמורת תשלום, כשהוא בודה סיפורים מליבו, ומשכנע את הקטין להיכנס איתו לאותה הרפתקאת מין שלפנינו. הנאשם לא עצר ממעשיו לרגע, לא חשב על מעשיו והשלכותיהם, המשיך בתכניתו על-מנת להביא לסיפוקו המיני. אין מדובר בטעות של רגע או כתאונה, כפי שהנאשם הגדיר זאת לפני המרכז להערכת מסוכנות, אעמוד על כך בהמשך.

מדובר בתכנית לאורך זמן שהנאשם יכול היה לחדול ממנה. יודגש, כי בפעם הראשונה בה יצר הנאשם קשר עם הקטין הראשון - א.א., זה ניתק מייד את הטלפון, אבל הנאשם לא הרפה, חזר והתקשר אל הקטין.

הנאשם הוא שמציע לקטין לקיים עימו יחסים תמורת תשלום, לאחר מכן נפגשים הם בשעת ליל, הנאשם לוקח את הקטין לחולות ראשון לציון, שם מורה לו לפשוט את בגדיו - מפנה לכתב האישום.

לא זו אף זו, לאחר המעשים המיניים בקטין הראשון, ביקש אותו קטין לנתק עם הנאשם מגע. אולם, הנאשם כבשלו, משכנע אותו להכיר לו את חבריו, ומכאן באישום השני, כתב האישום בפני בית המשפט. לציין כי באחד הדיונים נטען על-ידי הסנגורית כי המעשים נעשו בקטינים, כביכול בהסכמתם. לגבי נקודה זו, המחוקק קבע, ולא בכדי, כי אין דינה של הסכמת קטין כהסכמת בגיר. מלמדים על כך באופן מוחשי תסקירי קורבנות העבירה, ולא בכדי נחקק החוק, ואל הנאשם להיבנות מאותה הסכמה לכאורה.

הנאשם בחר במכוון קטינים לשמש כקורבנותיו, ככל הנראה, גם לאור יכולתו לשכנע נערים צעירים אלו לשמש לו ככלי לסיפוק יצריו המיניים.

כפי שציינתי, תסקירי הקורבן מכחישים את נקודת ההסכמה, שכן בקליפת אגוז, מציינים את מצבם הנפשי, החברתי המורכב מאוד של הקטינים, במהלך חייהם ובייחוד באותה תקופה, ומשליכים לעניין ההסכמה.

לגבי תסקירי שירות מבחן - אציין ככלל, בית המשפט מודע לכך, המלצת שירות המבחן אינה מחייבת את בית המשפט, מול שירות המבחן עומד אינטרס יחידי - שיקום הנאשם, וניתן לראות בתסקירים כי זה האינטרס שנשקל.

אנו יודעים שפסיקת בית המשפט העליון קבע לא אחת באופן מפורש כי בעיקר בתיקים מסוג זה, גובר האינטרס הציבורי על זה של הנאשם.

מהערכת המסוכנות שנעשתה לנאשם, עליה אעמוד בהרחבה בהמשך, עולה אף כי דבריו בפני שירות המבחן והבעת החרטה מוטלים בספק, ונראה כי נאמרו לשם הקלה בעונש, ועל-מנת לרצות את שירות המבחן.

לגבי הערכת המסוכנות - נכתב כי הנאשם מתיחס לאישומים השונים כאל תאונה, כאל עבירה אחת, אני שואלת את בית המשפט אכן האם פעילות מתוכננת כזו יכולה להיות תאונה? פירטתי את השתלשלות העניינים. עוד מצויין כי ישנו פער בתוך דברי הנאשם, תחילה אומר כי גילה כבר עת שהשתמש בשירותי האינטרנט את גילו של הקורבן הראשון ולאחר מכן ההיפך. לדבריו, הנער הציע את תשלום הכסף, למרות הודייתו בכתב האישום.

לגבי העבירה השנייה מצויין כי הנאשם מחלק האחריות בינו לבין הקורבנות. עוד נכתב כי הנאשם לוקח אחריות פורמלית על מעשיו, חש כקורבן מרכזי של הפרשה, ההתרשמות היא כי החרטה הינה מן הפה אל החוץ, ואין הנאשם מגלה אמפתיה ממקור פנימי כלפי הקורבנות.

עוד נכתב כי מדובר באדם אינטיליגנט, מרוכז בצרכיו, חווה משבר נרקסיסטי, חשובה לו תדמיתו, גם בחיים בקשר, נוטה למקד את האחריות החוצה ממנו ולא לראות את חלקו בתחומים שונים. עוד נכתב כי אמינותו של הנאשם אינה גבוהה. הנאשם מתאים את דבריו לשומע במטרה להרשימו, לכן קיים פער בין מה שאומר הנאשם בקבוצה, והרושם שיצר בקרב מטופליו לבין מה שאמר בבדיקה של המרכז להערכת מסוכנות. נראה כי הנאשם בוחר לחשוף מידע בהתאם לסיטואציה ובהתאם למה שסבור שירוויח ממנו. הנאשם הפנים ברמה פורמלית את תכני הקבוצה אך נמנע מרווחים שונים.

בסופו של דבר, לאור נתונים סטטיים ודינמיים נקבעה הערכת מסוכנות בינונית - נמוכה.

אנו סבורים שמדובר בפער בין הערכת המסוכנות להערכת שירות המבחן, שאל לבית המשפט להתעלם ממנו.

אנו מברכים נאשמים שפונים לאפיק טיפולי. ברם, בחוות הדעת הגורם המקצועי, ניתן לראות תהליך השיקום שהועבר לנאשם הינו בעייתי ואינו כנה או אמיתי כפי שהוצג בתסקיר שירות המבחן, שאינו מתיחס כלל וכלל לאמינותו של הנאשם, המוטלת בספק.

לעניין תסקירי הקורבן - מפנה לתסקירים ולאמור בהם, ובפרט אדגיש שהתסקירים הם טרגדיה בפני עצמה. בסופו של דבר, הנפגע הופך לפוגע, בייחוד כשהנפגע הוא קטין. לצערי, אנו יודעים על תופעות אלו. לגבי התקופה שעברו הקטינים, במי מדובר, מורכבותם, הענין שמשליך לעניין ההסכמה, גם לכך התייחסתי והדבר עולה מתסקירי הקורבנות.

עוד מתואר כי שני הקורבנות חוו משבר נפשי תהומי, לאחר המתואר בכתב האישום, חוו הדרדרות בכל התחומים שהביאה אותם לאובדן גבולות.

לא אחת חוזרת שם תחושת הבושה, הגועל שחוו לאחר המעשים, וכן הקושי והטראומה שעלו מבחינת החשיפה למשפחה ולקהילה. כאמור, מדובר בקטינים מרקע דתי.

תסקירי הקורבן מצביעים על קשר וודאי בין המעשים שבוצעו בקטינים על-ידי הנאשם לבין הדרדרותם הטוטאלית.

יודגש כי המאשימה ערה לכך שהנאשם נעדר עבר פלילי, וכי הודה בהזדמנות הראשונה שהיתה לו בבית המשפט. אולם, אין בכך להפחית מחומרת המעשים והשלכותיהם על הקטינים.

על בית המשפט להעדיף את הצורך במתן ביטוי לחומרת מעשי הנאשם והרתעת הציבור, בעבירות כאלה, על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם. זאת, בנוסף לכך שלא ניתן ללמוד מחוות הדעת על נסיבות חיים קיצוניות, שיש בהן לרכך ולו במעט את חומרת העבירות.

מגישה לבית המשפט אסופת פסיקה - לעניין השיקולים והאמירות המתוארות שם לגבי עבירות מין שמבוצעות באמצעות האינטרנט, בקטינים, והשיקולים שלעמדתנו, על בית המשפט לשקול.

אני עותרת להטיל על הנאשם מאסר מאחורי סורג ובריח, מאסר על תנאי, פיצוי למתלוננים.

 

 

 

ב"כ הנאשם:

בית המשפט קיבל לידיו מספר מסמכים שיכול ועל פניו לבוא וליצור איזה שהוא כף מאזניים לטובת בקשת המאשימה. אבל, אני ארצה באמת להציג לבית המשפט את הדברים כהוויתם ולבקש מבית המשפט לבחון את הדברים כמות שהם, על מנת שביהמ"ש יערוך איזון ראוי בין כל מה שהוצג בפניו, ומה שהוצג בפניו, כולל תסקירי הקורבן להוות שיקולים לקולא לגבי הנאשם.

 

לגבי הנסיבות האישיות של הנאשם, שאולי בעצם יסבירו את אותו עניין שגרם לו והביא לביצוע העבירות, ומה יוצרת אותה עבירה היום.

 

כפי שפורט בתסקירי שירות המבחן בהרחבה, מדובר באדם שלאורך חיים ספג אובדנים רבים, את אימו שסעד ונפטרה, אחותו שתמך בה וחיה אצלו עד גיל 24 ונפטרה, אח"כ האב נפטר ממחלת הסרטן. נכון להיום הוא נשאר עם אחות צעירה ממנו, וזהו. לאורך השנים, למרות כל האובדנים, הוא תיעל את זה, וזה די מפליא, למקומות טובים. התגייס לצה"ל, זכה לאות הצטיינות של הנשיא בשירות הצבאי, ואחרי זה התקדם בחייו. הדבר מסביר מדוע היה חשוב לו להיות הכי טוב ולהצליח. אפשר להבין איך אדם שחי במצוקות כלכליות מגיל אפס, שאיבד כל-כך הרבה בחיים, בעצם התדמית והמסכה על הפנים ליוותה אותו כל החיים. חשוב לי להדגיש זאת רק בגלל שאותה אישיות שבנה, לבנות מסכה על מי שהוא, הגלגל הסתובב וקיבל מכה בנקודה הכואבת.

 

אנחנו רואים במהלך השנים, הוא התפתח, עדי האופי העידו. המשמעות של להיות מאמן על בכדורסל ולעסוק בשיווק נייק ואדידס, זה לגעת בפסגת העולם, להתחכך בזוהר, לפגוש באנשי המקושרים בארץ ובעולם, להיות סלב, כפי שאמר בהערכת המסוכנות. במהלך השנים הוא גם נישא, הוליד שני ילדים, נישא לאישה ממוצא אנגלי, כשהתגרשו הוחלט באיזה שלב שהילדים יועברו אליו, והלכה למעשה גידל את הילדים. כשרשום בהערכת המסוכנות שיש לו שיחות טובות עם הבת שלו, חשוב להדגיש שהוא גידל את בתו, גם בגיל ההתבגרות, גם כשקיבלה את המחזור הראשון, גם החבר הראשון. כיום האמא נמצאת בארץ.

 

הנאשם הגיע לשלב בחיים שהוא מאבד את מקום העבודה שלו, כשיש לו תקווה וציפיה כן להמשיך במקצועו, כי כולם מכירים אותו. נכון להיום, אם לא היה את התיק הזה אז היה מוצא עבודה בתחום. הנאשם נפרד מהחברה הזאת, מדובר על חופשת קיץ, הבן טס ללונדון, והבת התגייסה לצה"ל, והנאשם לא עובד, ואז נכנס לאינטרנט לאתר של מבוגרים, שלא תהא מחלוקת בעניין שהחל לחפש נערים. גם הקטינים מסבירים איך הגיעו לאתר.

 

בכל אופן, גם בהערכת המסוכנות, זה בעצם היה הטריגר והמשבר שחווה, שהביא אותו לביצוע העבירות. חשוב לי להדגיש, שהעבירות לא ארעו בגלל שמדובר בפדופיל עם סטייה מינית, לא מדובר באדם עם בעייה פתולוגית מינית, שהסכנה הנובעת ממנו שלא נגמר בזה, כי יש לו משיכה לנערים, אף אחד לא אמר את זה בשום שלב. יש פער בין מה שנרשם לגבי קווי האישיות שלו לבין הערכת המסוכנות שהיא בינונית - נמוכה. נרשם במפורש בהערכת המסוכנות שתמרורי האזהרה שקיבל לאורך כל הדרך, הם ירתיעו אותו מלחזור על העבירות בעתיד.

 

אחרי שהנאשם נעצר והובא לתחנת המשטרה, שהה במעצר של ממש משך כחודש, הודה בחקירה במשטרה בעבירות המיוחסות לו, החוקר תיאר עד כמה לא הפסיק לבכות וניסה להרגיע אותו כדי שיספר, כבר תיאר באותו שלב שהוא סולד ממה שעשה ונגעל, זה היה השלב הראשוני. לקיחת האחריות היתה מיידית במשטרה. ואז, אחרי מעצר של חודש ימים הוא נשלח למעצר בית בעיר חיפה. פה בעצם החל, אני סבורה, העונש שלו ולמה? הנאשם לא מצא אדם אחד בישראל מכל החברים שהיו לו, שחשב שיש לו, שהיו מוכנים לקחתו למעצר בית, כולם התנתקו, לא היו מוכנים להכיר בו והזדעזעו מהמעשים. לא רק שזה זהות מינית שונה, אתה הולך עם בנים, אלא ביצעת עבירות כנגד קטינים. הנאשם מצא אצל דודה בקריות, כשהוא מרוחק ממרכז הארץ, מהילדים שלו שנשארו לגור בחולון בדירה, כל תקופת מעצר הבית, משך שנתיים, התיק משנת 2006, לא חגים, לא שבתות לא שום דבר, נתנו לו שעות התאווררות, הוא יצא ולא מעבר לזה. כל התקופה הזאת הוא פשוט, פה התחיל השלב שגם אני באופן אישי ראיתי שהנאשם נשבר לרסיסים, הוא הלך לשירות המבחן, כבר בתקופת המעצר היה בטיפול שירות המבחן. הם ניסו לחפש לו, היו ימים, ורשמו את זה בתסקירי המעצר, היו ימים שהוא פשוט היה בדכאונות עמוקים ששירות המבחן ביקר אותו במעצר הבית בחיפה, הוא עבר נכון להיום חמישה קציני מבחן שונים. חשוב לי להגיד את זה כדי להראות שכולם הגיעו לאותה מסקנה, וכולם כשהכירו אותו לאורך זמן, ראו גם את הצדדים האחרים שלו ונתאפשר טיפול. לא כמו שיחה בת שעתיים עם מעריכת המסוכנות.

 

בשלב זה, בשירות המבחן התחיל בטיפול פרטני של שיחות, ובשל מצוקה כלכלית, ניסו להגיע לאוניברסיטת חיפה למצוא לו סטודנטים שיתנו לו טיפול תמורת 50 ₪ לשעה. בהמשך הגיע לקצינת מבחן שנתנה לו שיחות פרטניות, ובהמשך לשיחות בשירות המבחן בעפולה.

 

מדובר בתקופה של שנתיים שהנאשם עבר תהליך פורה וחיובי ויפה, ולא ניתן בעליל לרוקן אותו מתוכן. שירות המבחן לא נתן בו אמון מההתחלה. הוא אמר שהוא שינה את דרכי החשיבה, הוא אמר שרואה את מסוכנותו כבינונית, עשו לו מבחנים של מסוכנות בהתחלה, ובטיפול קבוצתי ופרטני, משך למעלה משנה, רק שנה וחצי חלפה לה מיום הכרעת הדין מ- 3/07, מאז שהודה עד היום חלפו שנה וחצי של טיפול. אי אפשר לשקר לאורך זמן ולהציג הצגות לאורך זמן. נכון אפשר לקלוט את קווי האישיות מייד, כפי שקלטה מאבחנת המסוכנות, אך להגיד שחרטתו אינה כנה ואינו מגלה אמפתיה לקטינים, אי אפשר לומר זאת כתוצאה משיחה של שעתיים אצל המאבחנת. בזמן ששירות המבחן יושב איתו פעם אחר פעם, בשיחות קשות בקבוצה, ופתאום הנאשם קורא לעצמו עבריין מין, ועוברים דיונים ודחיות בתקווה להמשיך בטיפול, זה לא פורמלי. בסופו של דבר, מאבחנת המסוכנות אומרת שמסוכנותו בינונית - נמוכה, המשבר הנרקסיססטי הוא לא בעייה מינית שיש לו,אלא מציינת שהוא זקוק לעוד טיפול, ושיש כנגדו תמרורי אזהרה לאי ביצוע עבירות דומות בעתיד. היא מציינת שמדובר באדם החושב רק על עצמו, נכון שיש לו קווים כאלה באישיותו, והנאשם הצליח להתמודד כל התקופה הארוכה הזו עם שירות המבחן, יש לראות בזה הסתכלות במראה ולהגיד איפה אני ומי הייתי.

 

שירות המבחן מטפל בהרבה עברייני מין, עושה הערכות מסוכנות שלו, ורואים לאורך כל הדרך שלא כל יום ניתנים כאלה תסקירים ואמון כזה באדם, למרות שמודעים לקווים שלו. הם רושמים ומסבירים ובתסקיר האחרון ישנה התייחסות להערכת המסוכנות. אני סבורה שיש לתת משקל ראוי לתסקירים.

 

נסיבות העבירה, עד כמה שמעוררות סלידה, בוז ושאט נפש, הן ברף הנמוך שלהן. ביצוע עבירות מין כלפי קטינים רכים בשנים, או אפילו בגיל הזה, אבל לא בהסכמה, או אפילו בגיל הזה כשאין רקע מיני קודם. כאשר מדובר בעבירות מין שמדובר בנערים שהציגו עצמם כבני 15.5, ונערים שהיה להם רקע מיני קודם.

 

המחוקק אמר שעבירת מין כלפי קטין מתחת לגיל 16, בין בהסכמה, ובין אם לאו, יש לתת את הדין. אבל מעל גיל 16, אם בהסכמה, אין פה עבירה.

 

אני מבקשת לראות את זה בפרופורציות הנכונות, ואבקש מבית המשפט לבוא ולאזן לעונש. מדובר בעבירות שנעשו בהסכמה, הנערים היו בני 15.5 וצריך לשלם את המחיר. על בית המשפט לזכור שאם הם היו בני 16 אז הנאשם לא היה משלם על זה. יש לי פסיקה בעניין, בגלל המשמעות והיסוד של ההסכמה, לא היו דברים בכח או בכפייה, יש משמעות לגיל שלהם ולטווח עד מתי זה לא עבירה, ויש משמעות בכך לעניין העונש.

 

לגבי נסיבות העבירה, הנאשם לוקח אחריות, היום הוא מבין שמדובר בקטינים, זה לא משנה אם כסף או לא כסף, אם רצו או לא. אבל אני מבקשת מבית המשפט, כשבוחנים את נסיבות העבירה, ואומרים שאותם קטינים, כמו שעולי בתסקירי הקורבן, שזה פעם ראשונה שלהם ושמאז הם במצב נפשי קשה ושהם לא יודעים בכלל למה נכנסו, הם היו מופתעים והרגישו חוסר שליטה, אני כסנגורית חייבת להתייחס בעיקר לאור הראיות שהוצגו.

 

נערך צ`ט בין שני הקטינים, לפני הפגישה עם הנאשם. בצ`ט הזה הם מתכננים מה יקרה בפגישה. הם סוגרים כמה כסף הם יבקשו, הם מדברים בקודים, נכון שמדובר בגיל ההתבגרות, אבל יש פה איזה משהו שאני מרגישה, והתסקירים התבקשו לאחר 7 חודשים מהיום שהנאשם הודה, היו תסקירי שירות מבחן בלבד, ואז נכנס חוק הערכת המסוכנות והדיון נדחה, ואז על הדרך, המאשימה ביקשה תסקירי קורבן. אז, בגלל זה, הגענו לעוד דיון, ובגלל תסקירי הקורבן היתה עוד דחייה של חודשיים, ושוב דחייה של שלושה חודשים, ובסוף התקבלו תסקירי קורבן כאלה, שעל פניו יכולים להפוך ולהחמיר עם הנאשם. אני מבקשת מבית המשפט לראות את התמונה הנכונה לעניין העונש.

 

מדובר בשני קטינים מרקע דתי, וכבר בגיל ילדות מרדו, עזבו את העולם הדתי, אחד מהם עבר מבית ספר לבית ספר, עד שהגיע לבית ספר ברמה הכי נמוכה שיש. בתסקיר קורבן רשום שכתוצאה ממעשי הנאשם הקורבן הפסיק לגמרי ללמוד. הרשום הוא חמור, אבל אני כסנגורית לא יכולה להתעלם מכך שהאמא, ברחל בתך הקטנה, בחקירה במשטרה מספרת שעוד הרבה לפני הנאשם הקטין הפסיק את הלימודים והחל לעשן (הכוונה לא.ב.).

 

כך למשל, במסקנה של שירות המבחן בתסקיר של א.ב. נרשם שזו החשיפה הראשונה שלו למין, הוא חש בושה וחוסר שליטה. אבל לאחר חוות דעת פתולוגית נחשף כי הוא התנסה עם בן אותו מין במשגל, איני יכולה להתעלם מזה.

 

ב"כ המאשימה:

יש אמירה כזאת בחוות הדעת הפתולוגית של התנסות במין עם נער צעיר ממנו. 


 

 

ב"כ הנאשם ממשיכה:

תסקירי הקורבן פה מהווים חרב פיפיות. בסופו של דבר, רשום שלאור כל מה שהקטינים עברו שנה לאחר מכן ביצעו עבירת מין כלפי קטינה בת 8. תסקירי קורבן ניתנו אחרי שכבר שירות המבחן דיבר עם קציני המבחן המטפלים בהם בתיק הפלילי המתנהל נגדם. זאת אומרת שהם באיזה שלב פה, איך שלא נסתכל עליהם, אם נקבל זאת באמת שכתוצאה ממעשיו של הנאשם הם הלכו והדרדרו, ואם אומרים שהנזק שנגרם להם כתוצאה ממעשיו של הנאשם, אז למה שלא יפעל גם לטובת הנאשם? שגם הוא נפגע מינית, וזה היה הרקע בהערכת המסוכנות ובתסקירי קציני המבחן.

 

בסופו של יום, ליבי עם הנערים והסבל שגררו כל החיים, ומה שחוו עם משפחתם, הקושי הכי גדול, לדעתי, שהם נחשפו. הרי מדובר באנשים שהלכו מחוץ למסגרות, ופתאום נחשף שהיה להם קשר מיני גם עם בן אותו מין, וזה נרשם בתסקיר של א.א. הבושה הגדולה שהוא לא יכול להתמודד איתה שההורים יודעים.

 

בצ`ט דובר על מה יסכימו לעשות ומה לא. מדברים בקודים, שלי לקח זמן להבין למה מתכוונים, והקטינים בעצמם דיברו אחד עם השני מה הם ירצו לעשות, הם אמרו שירצו לעשות משגל, אך הם לא בטוחים אם הנאשם יסכים בפעם הראשונה.

 

עד עכשיו דיברנו על נסיבות העבירה, מה שהמחוקק קבע וההסכמה, ואיך זה בא לידי ביטוי, והרחבתי לגבי חרב הפיפיות של תסקיר הקורבן, הרקע והסתירות, וזאת כדי שביהמ"ש בעורכו את האיזון לא ישים לנגד עיניו רק ובעיקר את העובדה שמדובר בקטינים ובעבירות מין, אלא את האיזון הראוי.

 

הנאשם הודה בבית המשפט בכתב האישום כמות שהוא, בלי תיקונים, מההתחלה לאורך כל הדרך, וגם הפרקליטות ידעה, הוא לא רצה בהעדת הילדים, לא היה מוכן שהם יבואו. הנאשם הודה, נשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן בחודש 11/07 ניתן תסקיר הכולל המלצה. אלא מאי? שנכנס חוק הערכת המסוכנות ואז היו הדחיות.

 

אני סבורה שזה כן צריך לפעול לטובת הנאשם, במיוחד ולאור העובדה שהנאשם היה ב"מעצר בית" תקופה ארוכה.

 

בסופו של יום, אבקש מבית המשפט לבוא ולאזן כראוי בין כל השיקולים. זה לא הנסיבות שצריך להרים את הדגל השחור ולזעוק הרתעת הרבים, בעיקר כשמדובר בהסכמה.

 

אבקש מבית המשפט לבוא ולראות את כברת הדרך הארוכה שהנאשם עשה והחיובית, שירות המבחן מציין כי הכל יתרוקן מתוכן אם הנאשם יכנס למאסר. כל הדחיות וכל השנתיים שחלפו כאילו לא נעשה דבר, זה יגרום לרגרסיה. אז למה דחינו ולמה הלכנו לטיפול? אני מבקשת מבית המשפט לשים לנגד עיניו את המכה הקשה שהנאשם קיבל, ואני מפנה להערכת המסוכנות, אדם שנחשף בקלקלתו בצורה הכי קשה, הוא במקצוע שהיה לו לא יגע בו יותר, מאמן כדורסל לא יהיה יותר, זו מכה קשה, הוא עומד לבנות את החיים מאפס.

 

אני מבקשת שלא להשית מאסר בפועל, זה לא התיק הראוי והנכון. אבקש להטיל מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, מאסר על-תנאי, פיקוח שירות מבחן ופיצוי.

 

מגישה לבית המשפט אסופת פסיקה. 

 

הנאשם:

האמת שמאוד קשה לי לעמוד פה (בוכה...). אני לפעמים לא מאמין, כשאני שומע כשמדברים, שזה אני. אני יודע שביצעתי עבירה מאוד קשה, אני באמת מכה על חטא, אני יותר ממצטער, ואם אפשר להתנצל וזה הזמן, ובטח בפני ההורים והנערים, אני יודע כהורה יחיד שגידלתי את הילדים שלי (בוכה מאוד...), משך עשר שנים, אני יכול להבין את הרגשות שלהם ואת הכעסים עלי. אם יש דבר אחד שאני מודה זה לכל מערכת המשפט, שנתנה בי אמון ותומכת בי.

אני נמצא באופן קבוע עם שני קציני מבחן, שהם באמת מבחינתי זה מערכת, זה קשר רציף, עד כדי כך שפעם אחת הביאו לי כסף לאכול. אני נמצא בקבוצה טיפולית, בחודש הבא יהיה שנה, הבנתי שאני צריך להיות שם שנה וחצי, יש שם שלושה קציני מבחן שהם מדריכים ומראיינים, נשלחתי גם לממונה על עבודות שירות וגם לועדה. אני רואה פה איזה שהוא הליך, ושכן מאמינים בי ותומכים בי.

אני עושה דרך ארוכה, אני שלם עם הטיפול שאני עושה. במצב שאני נמצא בו היום, אני חושב שאני עושה את המקסימום שאני יכול היום. אני באמת תקווה שמערכת המשפט תמשיך לתת בי אמון, ואני רוצה לסיים את ההליך השיקום והטיפול.

אני עוד פעם, באמת, נאמרו עלי יותר מדי דברים שהיה לי קשה לשבת ולשמוע, מהפה והחוץ וכאלה. אני מביע חרטה עמוקה, לקחתי אחריות מהשנייה הראשונה, לא כל מיני תרגילים, אלא מהשנייה הראשונה.

 

גזר דין

 

הנאשם הורשע על פי הודייתו בעבירות של מעשה סדום בקטין, מתחת לגיל 16 שנים, בניגוד לסעיף 347 (א) (1) רישא לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (לגבי שני האישומים) ומעשה מגונה בפומבי בפני קטין מתחת לגיל 16, בניגוד לסעיף 349 (ב) לחוק הנ"ל (לגבי אישום שני), במסגרת הסדר טיעון, שלפיו נשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן. בנוסף, הופנה הנאשם לממונה על עבודות שירות, כהסכמה דיונית בלבד. בנוסף, הודיעו ב"כ הצדדים כי רכיב הפיצוי למתלוננים מוסכם, וגובה הוסכם הושאר לשיקול דעת בית המשפט.

 

בחודש יולי 2007 הגישה ב"כ המאשימה לבית המשפט בקשה לתיקון פרוטוקול, התקיים דיון במעמד ב"כ הצדדים, והמאשימה הבהירה כי ההסכמה אליה הגיעה אינה בגדר "הסדר טיעון", וכי היא עומדת מאחורי הסכמתה לקבלת תסקיר שירות מבחן, אך עמדתה היא להטלת מאסר מאחורי סורג ובריח, מאסר על-תנאי ופיצוי למתלוננים, כאשר ב"כ הנאשם אישרה כי אין הסדר לעניין העונש.

 

עובר לתחילת יולי 2006, נהג הנאשם לערוך צ`טים באמצעות האינטרנט, ובמסגרת זו שוחח עם א.א (קטין יליד 6/2/92), כשהוא מציג את עצמו כנער בן 15 שנים, בשם גל. בהמשך, יצר הנאשם קשר טלפוני עם א.א, והציע לו לקיים עימו יחסי מין תמורת כסף, השניים נפגשו בשעת לילה מאוחרת, נסעו ברכבו של הנאשם לחולות בראשון לציון. באותן נסיבות, הורה הנאשם לא.א. לפשוט את בגדיו ונגע באיבר מינו. לאחר מכן, החדיר הנאשם את איבר מינו לפיו של א.א. עד אשר הגיע לסיפוקו המיני, ותמורת מעשים אלה נתן הנאשם לא.א. סך של 50 ₪.

 

לאחר האירועים המפורטים לעיל, פנה הנאשם לא.א. וביקשו להיפגש בשנית, א.א. סירב, והנאשם ביקשו להכיר לו חברים נוספים. בעקבות שיחה זו, פגש הנאשם בא.א. ובקטין אחר - א.ב. (יליד 24/3/91), הקטין הסיע את שני הקטינים לדירתו, הורה להם להתפשט, ליטף את גופם ונגע באיבר מינם.

 

הנאשם החדיר את איבר מינו של א.ב. לפיו וליקק את גופם של הקטינים, החדיר את איבר מינו של א.א. לפיו, הורה לקטינים להחדיר את איבר מינו לפיהם והם עשו כן, ובנוסף הורה ל-א.ב. לרכון על ארבע, והחדיר את איבר מינו לפי הטבעת שלו, וחדל לעשות כן לאחר שא.ב. התלונן כי המגע מסב לו כאב. הנאשם אונן בפני הקטינים עד שהגיע לסיפוק מיני, ותמורת המעשים נתן לא.א. סך של 50 ₪ ולא.ב. סך של 70 ₪.

 

ב"כ המאשימה עותרת להטיל על הנאשם מאסר מאחורי סורג ובריח, מאסר על-תנאי ופיצוי לשני המתלוננים, בהדגישה את חומרת העבירות, גילם הצעיר של המתלוננים, העובדה כי אין מדובר במקרה חד פעמי, ובהפנותה את בית המשפט לתסקירי שירות המבחן והערכת המסוכנות, בה נקבעה מסוכנות בינונית - נמוכה. בנוסף, הופנה בית המשפט לתסקירי הקורבן, שהתקבלו אודות שני הקטינים ולנזק הנפשי הקשה שנגרם לכל אחד מהם. ב"כ המאשימה ביקשה אפוא לדחות את המלצת שירות המבחן להטיל על הנאשם מאסר שירוצה בעבודות שירות ולהעמידו בפיקוח שירות מבחן, ועתרה להעדיף את האינטרס הציבורי - חומרת העבירות, הצורך להביע שאט נפש מניצול קטינים, והנזק הרב שנגרם להם, על פני נסיבותיו האינדיבידואליות של הנאשם.

 

מנגד, עתרה ב"כ הנאשם לאמץ את המלצת שירות המבחן במלואה, להטיל על הנאשם מאסר שתיבחן האפשרות לרצותו בעבודות שירות, מאסר על-תנאי ופיצוי למתלוננים, ובנוסף להעמיד את הנאשם בפיקוח שירות מבחן.

 

ב"כ הנאשם הדגישה בטיעוניה את גילו של הנאשם, עברו הנקי ותפקודו הנורמטיבי והתקין לאורך השנים (על כך העידו גם מר אברהם קצנברג ומאיר כהן), את התקופה המשברית שחווה, שעמדה ברקע לביצוע העבירות, את נסיבות ביצוע העבירות - מדובר בשני קטינים כבני 15.5 שנים, אשר הסכימו לקיים יחסי מין עם הנאשם וחפצו בתשלום, הנאשם הודה מייד, הביע חרטה, עבר הליך טיפולי משמעותי, ושירות המבחן ממליץ שלא להטיל עליו מאסר בפועל, על מנת שלא תיגרם רגרסיה במצבו הרגשי, וההליך הטיפולי/שיקומי בו הוא נמצא, יקטע.

 

כמו כן, הדגישה כי הנאשם היה נתון במעצר כחודש ימים, ומאז ועד היום (תקופה כבת שנתיים) ב"מעצר בית" מלא, ננטש על ידי חבריו, וחווה משבר נפשי חמור.

 

כמו כן, הודגש כי הנאשם הודה מייד בחקירתו במשטרה, מה שמצביע על נטילת אחריות וחרטה, ובכך אף ייתר את העדת הקטינים.

 

אשר לתסקירי קורבן שנערכו אודות הקטינים - כך ב"כ הנאשם - יש לקרוא את האמור בהם בזהירות מירבית, בין היתר, הפנתה לכך שבניגוד לאמור בתסקיר שהוגש אודות א.א, אין מדובר בקטין שנחשף ליחסי מין לראשונה עם הנאשם, ובנוסף, הפסיק לימודיו עוד בטרם פגש בנאשם, ולא כנאמר בתסקיר.

 

ב"כ הנאשם עותרת אפוא לשים את הדגש על הפן הטיפולי, ובפרט כאשר להשקפתה, נסיבות ביצוע העבירה אינן מן החמורות.

 

הנאשם שבפני הנו יליד שנת 1960, ללא עבר פלילי. בתסקיר התייחסות לנסיבותיו האישיות המורכבות: הנאשם חווה אובדנים (הוריו ואחת מאחיותיו נפטרו), בהיותו ילד עבר מסכת התעללות מינית מצד בן משפחה מבוגר, נושא זה נחשף אך ורק עם הסתבכותו בעבירות אלה. הנאשם שירת שירות צבאי מלא, קיבל אות הצטיינות מנשיא המדינה (ע/4), ולאורך השנים עסק באימון קבוצות כדורסל ומכירת מוצרי ספורט של חברות בינלאומיות, וכפי שהעידו עדי ההגנה, החזיק בעמדת מפתח בכדורסל הישראלי. מספר חודשים לפני הסתבכותו בעבירות, פוטר לראשונה מתפקיד בכיר בו שימש באחת החברות, ונקלע למשבר רגשי.

 

הנאשם גרוש, אב לשניים, שיתף את שירות המבחן בקשרים מיניים שהיו לו לאחר הגירושין (עמ` 2 לתסקיר מיום 13/6/07, פיסקה 2), תיאר כי ביצע את העבירה בתקופה בה היה שרוי במשבר רגשי, וחווה תחושות בדידות לאחר שנפרד מבת זוגו באותה עת, בתו גוייסה לצה"ל ובנו נסע לבקר את אימו בחו"ל, ועל כן בילה זמן רב באינטרנט, בחיפוש אחר בני זוג מזדמנים.

 

הנאשם החל בהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן, המיועד לעברייני מין (טיפול קבוצתי ופרטני), ניכר כי עבר תהליך משמעותי, מגלה תובנה באשר לעיוותי חשיבה בהם השתמש בעת ביצוע העבירות בטרם כניסתו לתהליך הטיפולי, גילה אמפתיה לקורבנות, ונראה כי הפנים את תכני הטיפול. בהתחשב בהליך הטיפולי המשמעותי ובהערכת המסוכנות (בינונית - נמוכה), המלצת שירות המבחן היא להטיל על הנאשם מאסר שתיבחן האפשרות לרצותו בעבודות שירות, וכן להעמידו בפיקוח שירות מבחן, על מנת שישלים את התהליך הטיפולי במסגרת הקבוצה לטיפול בעברייני מין, ויעמוד בקשר מלווה ומפקח עם שירות המבחן (תסקיר מיום 14/5/08).

 

מהערכת המסוכנות (שנערכה בפברואר 2008), עולה כי הנאשם ביטא גישה קורבנית, הגדיר את מעורבותו בעבירות כ"תאונה", ציין כי לא ידע את גילו של הקטין עימו יצר את הקשר לראשונה, ומעריכת המסוכנות התרשמה מנאשם "המדקלם" את מה שהוא סבור שהשומע מעוניין לשמוע. הנאשם נטל אחריות פורמלית למעשיו, ונראה כי המעצר, החשיפה, הפגיעה בשמו והמפלה הכלכלית, מהווים עבורו תמרורי אזהרה מפני ביצוע עבירות דומות בעתיד.

 

עוד מצויין בדו"ח כי על רקע קווי האישיות הנרקסיסטיים של הנאשם, המשבר שחווה (פיטוריו), היווה טריגר לתחילת ביצוע העבירות, כשברקע גם קיימות הפגיעות המיניות שחווה בעברו.

 

בסופו של דבר, הגיעה מעריכת המסוכנות למסקנה כי חרף התרשמותה מהנאשם (בנושא האמינות) ואופן הצגת הדברים (עמ` 6 לדו"ח), נכונה עבודה טיפולית רבה עם הנאשם, ולאור הפקטורים הסטטיסטיים והדינמיים, וההתרשמות הקלינית, רמת המסוכנות של הנאשם היא בינונית - נמוכה.

 

תסקירי הקורבן מעלים תמונה קשה אודות הנזקים שנגרמו לקורבנות העבירה: אשר לקטין א.א. - קטין זה גדל כילד "חריג" בחברה ובמשפחה, מתואר כרגיש, בעל דמיון עשיר, נוטה להתבודדות ורגיש לשינויים, סבל מהתעללות קשה מצד ילדים בכיתתו. הפגיעה יצרה אצל הקטין שבר נפשי גדול, תיאר הדרדרות בכל תחומי חייו, לרבות הדרדרות בלימודים, איבד גבולות בכל התחומים, בידוד חברתי, תחושת גועל ממעשיו, בושה ואשם, ואפילו מחשבות אובדניות.

 

הנזק הנפשי בא לכלל ביטוי במלוא עוצמתו, והדברים נכונים גם לגבי הקטין א.ב, בפגיעה מינית של שני הקטינים (לכאורה) בקטינה כבת 8.5 שנים, ובנוגע לכך, תלוי ועומד הליך משפטי כנגד שני הקטינים. פקידת הסעד מציינת כי הקטינים והוריהם מעוניינים להעצים את תוצאות הפגיעה על מנת להפחית את העונש שעלולים הקטינים לקבל בגין הפגיעה בקטינה.

 

הגורמים המטפלים בקטין א.א. מדווחים על הקושי בשלב הנוכחי להגיע במסגרת ההליך הטיפולי לקשר בין הפגיעה שנפגע לפגיעה שפגע, לאור עמדתו המכחישה של הקטין את הפגיעה שנפגע. פקידת הסעד מסכמת אפוא כי לאחר שהקטין נוצל מינית, חש תחושת שבר כללית, בושה קשה והדרדרות בכל תחומי חייו, סירב לקבל טיפול, ניסה בכל כוחו להכחיש את הפגיעה, מאיים באובדנות, ולמעשה טרם החל עדיין לעבד את הפגיעה הקשה. מכל מקום, נראה כי הוא זקוק לטיפול ארוך טווח.

 

אשר לקטין א.ב. - קטין זה הסביר את הפיתוי לפגיעה המינית ברצונו להרוויח כסף במהירות ובקלות, חש תחושת בושה וגועל לאחר הפגיעה, הפסיק לימודיו כליל, שכב במיטה מספר רב של חודשים, ניסה לברוח מהמציאות, וסבל מסימפטומים קשים של כפייתיות והרטבה במיטה (הדברים מתוארים בתסקיר בחריפות רבה - עמ` 5).

 

כאמור, כשנה לאחר האירוע בו נפגע מינית, פגע קטין זה לכאורה עם קטין אחר בקטינה כבת 8.5, נראה כי רק היום הוא מגלה תובנה לכך שנפגע קשות, ניכרת אפוא פגיעה נפשית קשה בקטין, הן במישור הנפשי והן במישור המשפחתי והקהילתי. קטין זה זקוק לטיפול ארוך טווח, ונראה כי יעברו שנים עד אשר יוכל להחזיר את חייו לנורמליזציה.

 

אין צורך להכביר מילים בדבר חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם. אינני מקבלת את טענת ב"כ הנאשם כי נסיבות ביצוע העבירה המתוארות, יש בהן כדי להקהות מן החומרה, באשר שני הנערים שהיו קרובים לגיל 16, הסכימו לקיום יחסי המין עם הנאשם תמורת כסף. התרשמותי היא כי הנאשם, שהוא כאמור יליד שנת 1960, ניצל את הקטינים ניצול ציני וקשה. לא ניתן לדבר על הסכמה כפי שמושגת בין בגירים, שכן מדובר בנערים רכים בשנים, בגיל ההתבגרות, המלווה בדרך כלל בסקרנות מינית, המהווים טרף קל. פגישתם באישון לילה, לקיחת אחד מהם לחולות ראשון לציון, הבאתם לדירה ועשיית המעשים הקשים - אלה מעידים על נסיבות חמורות של ביצוע העבירות.

 

התייחסתי בהרחבה לרקע לביצוע העבירות על ידי הנאשם, ובהקשר זה אדגיש כי מדובר במי שהיה נפגע והפך לפוגע, ומכאן שבמעשיו - פגיעה בקטינים - הפך אף אותם לפוגעים (לכאורה) בילדה רכה בשנים, והדברים מדברים בעד עצמם.

 

תסקירי הקורבן מעידים על נזק קשה ביותר שנגרם לקטינים, ומדובר באחד משיקולי הענישה המרכזיים (ראה למשל ע"פ 225/88 מדינת ישראל נגד שורדקר), פד"י מג (3) 1, עמ` 3; ע"פ 1/97 דאודאי נגד מדינת ישראל, תק - על 97 (2) 679 וע"פ 1339/04 מדינת ישראל נגד פלוני תק - על 94 (2) 2024).

 

יש לראות גם בחומרה את העובדה שהנאשם עשה שימוש באינטרנט לאיתור הקטינים. בע"פ 783/04 בלנק נגד מדינת ישראל, דחה בית המשפט העליון ערעור על חומרת העונש, תוך הדגשה של הדברים שנכתבו על-ידי בית המשפט המחוזי:

 

            "...על רקע זה ראה מקום לתת משקל מכריע לחומרתם המופלגת של המעשים ולנזקים הגדולים שנגרמו בעתיים, על פני שיקולי שיקום. הוא הדגיש גם את הצורך להחדיר מסר עונשי ברור וראוי למי שמנצלים את רשת האינטרנט למטרות פליליות, כדי שידעו עבריינים מסוג זה כי ניצול מסוג זה למטרות פוגעניות לא ישאר בלא ענישה ממשית".

 

אשר להודייתו של הנאשם, והמלצת שירות המבחן להמשיך את ההליך הטיפולי ולא לגזור על הנאשם מאסר מאחורי סורג ובריח : כפי שפסק בית המשפט העליון, יש לאזן בין מרכיבי הענישה הצופים פני האינטרס הציבורי לעומת מרכיב השיקום הצופה פני הנאשם (ראה ע"פ 2825/05 פלוני נגד מדינת ישראל):

 

            "...שני צידי המשוואה בענישה ראויים למשקל יחסי משמעותי. היבטי הגמול, ההרתעה וההגנה על הציבור ראויים להדגשה יתרה בענישה. מדובר במערער אשר ביצע שורה של עבירות מין נפשעות בקטינים, תוך ניצול חולשתם וחוסר הישע שלהם... הנזק שגרם לקורבנותיו רב ללא שיעור, וספק אם ניתן כיום לאמוד את מלוא היקפו. חובתה של החברה לבטא בענישה את מימד הגמול הכבד שיש לגמול לנאשם על עבירות מסוג אלה שעבר, ועל הפגיעה האנושה שפגע בקורבנות צעירים, אשר בוודאי תיתן את אותותיה בהמשך חייהם. על הענישה להרתיע אחרים, להעביר מסר חד וברור כי ניצול נפשע של בני אדם למטרות סיפוק יצרי מין ראוי לכל הוקעה... הענישה במאסר אמורה לשמש הרתעה מפני הישנות מעשי עבירה הן ביחס לעבריין עצמו והן ביחס לעבריינים פוטנציאליים אחרים, והחזקתו בין סורג ובריח גם מבטיחה כי למשך תקופת מאסרו הוא יבודד מן החברה, ושוב לא יסכן את הציבור".

 

במקרה דנן, סבורה אני כי יש מקום להטיל על הנאשם מאסר מאחורי סורג ובריח. ברם, בקביעת אורך תקופת המאסר, אתחשב בנימוקים לקולא: עברו הנקי של הנאשם וכפועל יוצא העובדה שמדובר במאסרו הראשון, הודייתו אשר ייתרה את העדת הקטינים, חרטתו, ההליך הטיפולי אותו עבר, והעובדה שהיה נתון ב"מעצר בית" מלא, על כל המשתמע מכך, כמפורט לעיל.

 

מכל האמור לעיל, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים, כדלקמן:

 

א)         מאסר בפועל למשך 24 חודשים (בניכוי ימי המעצר: 31/7/06 - 29/8/06).

 

ב)         מאסר על תנאי למשך 12 חודשים, והנאשם לא ישא בעונש זה אלא אם כן יעבור בתוך שלוש שנים מיום שחרורו עבירה בניגוד לסימן ה` לפרק י` לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, למעט עבירה בניגוד לסעיף 349 (א) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 - לגביו יעמוד המאסר על-תנאי למשך שישה חודשים למשך שלוש שנים מיום שחרורו. 

 

ג)          פיצוי למתלוננים:

 

הקטין א.א. סך של 25,000 ₪.

הקטין א.ב. סך של 25,000 ₪.

 

בהיות המתלוננים קטינים, יועבר הפיצוי למי מהוריהם אשר ישתמשו בו לטובתם.

 

             הפיצוי, אשר יופקד בקופת בית-המשפט ישולם ב- 20 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 1/9/08 וב- 1 לכל חודש שלאחריו.

 

            כל תשלום יחולק בחלקים שווים בין המתלוננים.

 

הנני ממליצה בפני שלטונות שב"ס לבדוק התאמתו של הנאשם להמשך הליך טיפולי במסגרת המאסר.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

 

מזכירות בית-המשפט תשלח בדחיפות העתק פרוטוקול ישיבת היום לשירות המבחן למבוגרים.

ניתן היום כ` באייר, תשס"ח (25 במאי, 2008) במעמד הצדדים.

ליאורה ברודי, שופטת

סגנית נשיא

 

ב"כ הנאשם:

אבקש עיכוב ביצוע גזר הדין בעיקר לצורך התארגנות.

 

ב"כ המאשימה:

מסכימה, בכפוף לערבויות, למס` ימים.

 

החלטה

 

הנני מעכבת ביצוע המאסר בפועל עד יום   10/6/08 שעה 10:00, ועל הנאשם להתייצב במזכירות הפלילית של בימ"ש השלום בראשון לציון.

 

עיכוב הביצוע הוא בכפוף לתנאים, כדלקמן:

 

א)         ערבון במזומן או ערבות בנקאית בסך 5,000 ₪.

 

            ערבון בסך 1,000 ₪ באם קיים, ישמש כחלק מהסכום הנ"ל להבטחת ההתייצבות.

 

ב)         שתי ערבויות צד ג` בטוחות על פי נוהלי המזכירות, כל אחת ע"ס 5,000 ₪.

 

ג)          מוצא בזאת צו עיכוב יציאה מהארץ (על הנאשם להפקיד את דרכונו במזכירות בית המשפט). 

 

            יש לאפשר לנאשם שיחות טלפון להסדרת הערבויות.

 

ניתנה היום כ` באייר, תשס"ח (25 במאי, 2008) במעמד הצדדים.

 

ליאורה ברודי, שופטת

סגנית נשיא

 

03786/06פ 126 כנרת

ב"כ הנאשם:

אבקש ארכה להמצאת הדרכון שלא בידי הנאשם.

 

ב"כ המאשימה:

מתנגדת.

 

החלטה

 

הבקשה נדחית, עיכוב הביצוע יחול אך ורק לאחר שהנאשם יעמוד בתנאים שנקבעו.

 

 

ניתנה היום כ` באייר, תשס"ח (25 במאי, 2008) במעמד הצדדים.

 

ליאורה ברודי, שופטת

סגנית נשיא

 

 

 

 



25/05/2008



חדשות
ארצות הברית  | אתר היכרויות יבדוק האם גולשיו עברייני מין  
ללא  | אתר craigslist ממשיך להרוויח ממודעות מין  
ארצות הברית  | 13 אתרי אינטרנט יחסמו גישה לעברייני מין  

מאמרים
ישראל  | עוד חוק נפל  
ישראל  | אינטרנט פלילי - אינטרנט אקסטרה 75  
ישראל  | הורשע צעיר שהציף שרתי מחשב וגרם לקריסתם  

פסיקה
ישראל  | פ 2225/07 (שלום ראשל``צ) מדינת ישראל נגד אברהם ליאור  
ישראל  | בפ` 1152/08 (שלום תל-אביב) מדינת ישראל נ` חיים ניסים  
ישראל  | פ 5778/07 (שלום ת``א) מדינת ישראל נ` גוריון יוסף  

חקיקה
ישראל  | הצעת חוק העונשין (תיקון- משחקים אסורים, הגרלות והימורים ברשת האינטרנט), התשס``ז  
ישראל  | חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-נתוני תקשורת), התשס``ח - 2007  
ישראל  | תיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (תפיסת חומר מחשב), התשס``ג 2003  

מקורות מקוונים
קנדה  | המרכז הבינלאומי למניעת הפשיעה - ICPC  
גרמניה  | המרכז האינטרנטי למחקרי שחיתות - ICGG  
אילינוי  | הלשכה הלאומית לפשעי ביטוח - NICB  





מדורים

 

קניין רוחני

לשון הרע

מידע כללי

הגנת הפרטיות

מסחר אלקטרוני

זכויות יוצרים

לשון הרע

אילון ושות` עורכי דין

דואר זבל

מניות, ניירות ערך

סימני מסחר

תביעת לשון הרע

אודות דיני רשת

משרדי עורכי דין

מונופולין, הגבלים עסקיים

פטנטים

לשון הרע בפייסבוק

ניהול משברים

קניין רוחני

שמות מתחם

 

 

חוקרים פרטיים

סקס פורנוגרפיה

דואר אלקטרוני

סוגיות בזכויות יוצרים

פלילים

מומחים יועצים

שיתוף קבצים

עבודה

זכויות יוצרים בתמונות

עבירות מחשב

עו"ד אביב אילון

מנהל סחר אלקטרוני

ריגול ומעקב

זכויות יוצרים במוזיקה

עבירות אינטרנט

יעוץ משפטי

הימורים

ספקי שירותים

זכויות יוצרים בתוכנה

הונאה

 

סמכות שיפוט

טרור קיברניטי

זכויות יוצרים בוידאו, סרטים וטלויזיה

פלילים

 

בורורות גישור

מנועי חיפוש באינטרנט

זכויות יוצרים בפרסום

 

 

פדופיליה

ילדים

רישום זכויות יוצרים

 

 

אתיקה

נשים

שמירת זכויות יוצרים

אינדקס ויזואלי


בחירות אלקטרוניות

גברים

 

קטעי וידאו


מילון מונחון

משפחה

 

חדשות עיתונות


אנונימיות

פורומים

 

משרדי עורכי דין


נוטריון

חברת המידע

 

משפטים


חוזים הסכמים

ננו טכנולוגיה

 

 


מכשירים חכמים

גירושין

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

          שותפי תוכן 

 

 

פטנטיםתאונת אופנוע | תאונות דרכים | תוכנית עסקית

 

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אביב אילון 1999-2018