Share


 

תאריך: 12/03/2008

ת"ק 5073/07

בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים

בפני כב` השופט טננבוים אברהם

זריני אלי נ` אלחייני דני

 

העובדות

 

1. התובע מצלם, מדפיס ומוכר פוסטרים לפרנסתו, בחנותו שבירושלים ובאתר האינטרנט שלו. לדברי התובע, הוא הבחין כי באחת החנויות בירושלים נמכרת תמונת קלף, עליה מופיע צילום זהה לאחד הפוסטרים אותם צילם, בתוספת הכיתוב – "כל הזכויות למילות השיר ולציור שמורות לדני אלחייני, פ"ת, 1980".

 

2. לדברי הנתבע, הוא רכש מצייר כלשהו, אשר זהותו אינה ידועה, את התמונה בתום לב.

 

בית המשפט קבע

 

1. בית המשפט מציין כי מדובר בהעתקה שנעשתה ללא הסכמתו של התובע, ותוך הפצה לצרכיו המסחריים של הנתבע. אין כל חולק לכן כי הנתבע פגע בזכויות היוצרים של התובע, ואף הוא למעשה לא מכחיש זאת.

 

2. בית המשפט מציין כי טענת הנתבע כי קנה ציור בעלמא מאדם שאיננו מכיר תמוהה בעיניו. בנוסף, מציין בית המשפט כי היות והנתבע העיד על עצמו כמי שעוסק בתחום שנים רבות, מוטלת עליו החובה לבדוק ולוודא כראוי כי הציורים אותם הוא רוכש אינם פוגעים בזכויות יוצרים של אחרים, במיוחד כאשר איננו מכיר את הצייר. חובה זו מקבלת משנה תוקף כאשר בתחתית תמונת הקלף כתב הנתבע כי הזכויות שמורות לו.

 

3. לעניין שאלת הסעד, בית המשפט מציין כי אין בסמכותו לתת צו המורה לנתבע להעביר לידי התובע את כל ההעתקים הקיימים של תמונת הקלף (סעד כזה אינו מצוי בסמכות בית משפט לתביעות קטנות). עם זאת, בית המשפט מציין כי ראוי שהנתבע יוודא כי לא יימכרו העתקים נוספים של תמונת הקלף, שכן כל מכירת העתק נוסף כמוה בהפרה נוספת, המחייבת את הנתבע בפיצוי מחודש לתובע.

 

4. לעניין גובה הפיצוי, בית המשפט מציין כי יש לראות בחורמה את העובדה שמדובר בהעתקה ברורה ומפורשת מבעל זכויות יוצרים המתפרנס מכך. כמו כן, מציין בית המשפט את חשיבות הרבעת הרבים במקרים כגון אלו. לכן, בית המשפט קובע כי ראוי לפסוק לתובע את מלוא הסכום.

 

5.  לכן, בית המשפט פוסק לתובע סכום של 17,800 ₪. בנוסף, קובע בית המשפט כי המשך מכירתן, הצגתן, ועצם הופעתן בשוק של תמונות הקלף, בעוד שישים יום מיום מתן פסק הדין משמעותו הפרה חדשה עליה יכול התובע לתבוע את הנתבע מחדש.

 

 

 

בית משפט לתביעות קטנות ירושלים

תק 005073/07

 

בפני:

כב` השופט טננבוים אברהם

תאריך:

12/03/2008

 

 

 

 

 

 

 

בעניין:

זריני אלי

 

 

 

 

תובע

 

נ ג ד

 

 

אלחייני דני

 

 

 

 

נתבע

 

פסק דין

 

השאלה בקליפת אגוז – הפרת זכות היוצרים על תמונת צנחן בכותל המערבי

 

1.         תביעה זו עניינה הפרת זכות יוצרים של תמונת צנחן בכותל המערבי. השאלה המופנית להכרעתו של בית המשפט היא האם הפר הנתבע את זכויות היוצרים של התובע בנסיבות המקרה. ובמידה ואכן הייתה הפרה, מה הסעד לו זכאי התובע בבית המשפט לתביעות קטנות.

 

2.         ונעיר כבר עכשיו שאין חולק כי הנתבע הפר את זכויות היוצרים של התובע. במקרה הנוכחי, כאשר מדובר בתובע התלוי בזכויות היוצרים שלו בפרנסתו, ולאור הקלות של ההעתקה, מן הראוי לפסוק לתובע את מלוא הפיצויים האפשריים, וגם בית משפט לתביעות קטנות יכול לעשות זאת.

 

והכל כפי שיפורט.

 

עובדות המקרה – העתקת הפוסטר

 

3.         התובע, מר אלי זריני (להלן: "התובע"), מצלם, מדפיס ומוכר פוסטרים לפרנסתו. אלו נמכרים בחנותו שבירושלים או דרך אתר האינטרנט שלו http://www.israeliposters.co.il. בין היתר ארגן התובע לפני כאחד עשר שנים צילום של שני בניו, בנו החייל ובנו הקטין, כשהם מצולמים מכיוון הגב ופניהם לכיוון הכותל. התובע הפיק מהתמונה פוסטר, אשר לטענתו נמכר ברחבי העולם (להלן: "הפוסטר") ומחירו באתר התובע הוא 28$.

 

4.        ביום 14.5.2007 הבחין התובע במעין תמונת-קלף "תפילה לשלום חיילי צה"ל" (להלן: "תמונת-הקלף"), הנמכרת בחנויות בירושלים, ועליה מצויר חייל על רקע אבני הכותל. במבט חטוף ניתן לראות כי תמונת-הקלף היא `בעלת דמיון רב` לצילום המופיע בפוסטר. בתחתית תמונת-הקלף נכתב באותיות קטנות כי "כל הזכויות למילות השיר ולציור שמורות לדני אלחייני, פ"ת, 1980".

  

5.         אמרנו דימיון רב, אך ברור כי תמונת-הקלף מבוססת על ציור שנעשה בעקבות הפוסטר. הדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, בתנוחת החייל וגודלו, קפלי המדים, הידיים בכיסים, צורת הנחת הכומתה, מיקום החייל ביחס לאבני הכותל, דרך נשיאת הרובה וכיו"ב. נעיר גם כי הפוסטר ברוחבו כפול מתמונת-הקלף, אך גודל דמויות החיילים כמעט זהה. במילים פשוטות, הציור בתמונת-הקלף מועתק מן הפוסטר.

 

עובדות המקרה – כיצד לגירסת הנתבע הגיע הציור לידיו?

 

6.         לטענת הנתבע, הוא עוסק שנים רבות בהפקות של מזכרות לתיירים. בין השאר, נוהג הוא להפיק ציורים על קלף אשר אותם הוא מוכר בדוכנים שונים. במסגרת זאת הוא נוהג לרכוש מפעם לפעם ציורים מציירים שונים בתמורה לסכום של 100 דולר. זאת כמובן כאשר הללו מוכרים לו את מלוא זכויותיהם בציור.

 

7.         לגרסת הנתבע, כך גם עשה במקרה שלפנינו, ורכש את התמונה בתום לב. אך לרוע המזל אין הוא יכול להביא את הצייר המקורי. לטענתו, רכש את ציור השמן מצייר לא ידוע, עולה חדש מחבר העמים, אשר אין הוא יודע את שמו ואין לו כל דרך לאתרו. לטענתו, לא ידע ואף לא הייתה לו כל סיבה לחשוד כי הציור מועתק מהפוסטר שהופק על ידי התובע.

 

8.         הנתבע הסביר כי לאחר שהתבררה לו הבעיה, היה מוכן לשלם סכום מה לתובע. אם בדרך כלל משלמים מאה דולר לצייר, היה מוכן לשלם יותר, ואפילו אולי פי חמישה. אולם לטענתו דרישות התובע עולים כידי סחיטה ולזאת איננו מוכן להסכים.

המסגרת החוקית – דיני זכויות היוצרים

(ואין חולק כי הנתבע פגע בזכויות היוצרים של התובע)

 

9.         החקיקה המסדירה כיום את נושא זכות היוצרים היא חוק זכות יוצרים, 1911, (להלן: "החוק") ופקודת זכות יוצרים. לאחרונה, נחקק חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 (להלן: "חוק זכות יוצרים החדש"), אשר פורסם ביום 25.11.2007 ואולם חוק זה ייכנס לתוקף שישה חודשים ממועד פרסומו ומשכך אין הוא חל במקרה דנן.

 

10.        נהרות דיו נשפכו על הגדרת זכויות היוצרים ועל מטרותיהן השונות. אין זה כמובן המקום להיכנס לכך, אך בלא כלום לא אפשר. מטרת זכויות היוצרים היא להגן על יצירות, תוך איזון בין אינטרסים שונים. מצד אחד רוצים אנו לאפשר ליוצר ליהנות מפרי עמלו כדי שיוכל להמשיך ליצור למען החברה כולה. מן הצד השני, רוצים אנו כי הקניין הרוחני יהיה נגיש לציבור גדול כמידת האפשר שיוכל ליהנות ממנו ולהשתמש בו על מנת להמשיך ליצור.

 

11.        "זכות יוצרים" מוגדרת בסעיף 1(2) לחוק כדלהלן:

"לצרכי חוק זה, "זכות יוצרים" פירושה הזכות הבלעדית ליצור או ליצור שנית את היצירה או כל חלק עיקרי הימנה בכל צורה של ממש,......

אם זו יצירה ספרותית, דרמטית או מוזיקלית, לעשות כל תקליט, לוח מנוקב, סרט ראינועי, או כל מכשיר אחר שבאמצעותם אפשר להציג או למסור את היצירה בדרך מיכנית, ולהרשות את עשייתם של המעשים דלעיל."

 

התמונה שצילם התובע והפוסטר שהפיק ממנה, מוגדרים בחוק כ"יצירה אמנותית", עפ"י סעיף 35(1) בו:

"`יצירה אמנותית` כוללת יצירות ציור, שרטוט, פיסול ומלאכת אמנות ומעשי-אמן אדריכליים ופיתוחים וצילומים......`צילום` כולל צילומי ליתוגרף וכל יצירה הנעשית בכל דרך הדומה לצילום". 

 

12.        גם הפרת זכות יוצרים מוגדרת בסעיף 2 לחוק:

 

 

 

 


 

 "זכות יוצרים ביצירה תיחשב כאילו הופרה ע"י כל אדם אשר שלא בהסכמת בעל זכות היוצרים עושה מעשה שהזכות הבלעדית לעשייתו נתונה בחוק זה לבעל זכות היוצרים..."

(2) כמו כן תיחשב זכות יוצרים ביצירה כאילו הופרה ע"י כל אדם אשר —

...........................

(א)                    מוכר או משכיר, או מעמיד או מציע לשכירות בדרך מסחרית;......

(ב)                                         מפיץ לצרכי מסחר או במידה שיש בה כדי לפגוע לרעה בבעל זכות היוצרים;

 

כל יצירה שלפי ידיעתו היא מפירה זכות יוצרים או היתה מפרה זכות יוצרים אילו נעשתה בתוך החלק של מושבות המלך שבו נמכרה או הושכרה או הועמדה או הוצעה למכירה או לשכירות, או שבו הוצגה או שלתוכו יובאה.

 

13.        במקרה דנן צייר מאן דהוא ציור בהתאם לפוסטר, ואת הציור הזה הפך הנתבע למעין `תמונת-קלף` אותה הציג הפיץ ומכר לרבים. מדובר בהעתקה שנעשתה ללא הסכמתו של התובע, ותוך הפצה לצרכיו המסחריים של הנתבע. אין כל חולק לכן כי הנתבע פגע בזכויות היוצרים של התובע, ואף הוא למעשה לא מכחיש זאת.

 


 

האם עומדת לנתבע הגנת תום הלב? (והתשובה, לא ולא).

 

14.        לא כל פגיעה בזכויות יוצרים גוררת בעקבותיה סנקציה וישנן לעיתים הגנות. בין השאר ישנה הגנת תום הלב הקובעת (סעיף 8 לחוק) כי:

 

"אם הוגש משפט מחמת הפרת זכות יוצרים ביצירה, והנתבע טוען שלא ידע מדבר קיומה של זכות יוצרים ביצירה, לא יהא התובע זכאי לכל תרופה משפטית, פרט לצו מניעה או איסור לגבי ההפרה, אם הוכיח הנתבע שבתאריך ההפרה לא ידע ולא היה לו יסוד סביר לחשוד שקיימת זכות יוצרים ביצירה".

 

15.        יושם לב כי ההגנה היא על הנתבע, וכי היא חלה רק אם הוכיח הנתבע שבתאריך ההפרה לא ידע ולא היה לו יסוד סביר לחשוד שקיימת זכות יוצרים ביצירה.

 

16.        שאלה מעניינת היא מהו נטל הראיה המדויק על הנתבע המעוניין להוכיח כי לא היה לו יסוד סביר לחשוד בזכות היוצרים ביצירה. אולם במקרה שלפנינו שוכנעתי כי הנתבע לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש בהתאם להוראת הסעיף הנ"ל ממספר סיבות.

 

17.        ראשית, יש לתובע טענה לא מקובלת כי אין הוא יודע כל פרט מזהה, לרבות שמו ו/או כתובתו ו/או דרך לאיתורו, של הצייר ממנו לטענתו רכש את הציור והזכויות בו. טענה זו כי קנה ציור בעלמא מאדם שאיננו מכירו, תמוהה בעיני ולא אוסיף בכך.

 

18.        שנית, הנתבע העיד על עצמו כמי שעוסק בתחום שנים רבות. דווקא לכן מוטלת עליו החובה לבדוק ולוודא כראוי כי הציורים אותם הוא רוכש אינם פוגעים בזכויות יוצרים של אחרים. במיוחד כאשר איננו מכיר את הצייר. חובה זו של הנתבע מקבלת משנה תוקף כאשר הוא כותב בתחתית התמונת-הקלף כי "כל הזכויות למילות השיר ולציור שמורות לדני אלחייני, פ"ת, 1980". כיצד מהין הוא לקבוע כי הזכויות בציור שמורות לו?

 

אשר על כן אני קובע כי לא עומדת לנתבע כל הגנה שהיא.

 


 

הסעד הרלוונטי למקרה דנן – פיצוי כספי

 

19.        משהכרעתי כי הנתבע הפר את זכות היוצרים של התובע וכי הגנת סעיף 8 לחוק אינה חלה עליו, נשאלת השאלה מהו הסעד הראוי לתובע. הסעד הנדרש על ידי התובע הינו פיצוי כספי וצו המורה לנתבע להעביר לידי התובע להשמדה את כל ההעתקים הנמצאים ברשות הנתבע וברשות מפיציו.

 

20.        אין בידי לתת לתובע סעד של השמדת העותקים שבידי הנתבע. סעיף 60 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 קובע:

 

"(א)    בית משפט לתביעות קטנות ידון בתביעה אזרחית שהגיש יחיד

 

 

 


 

           (1) לתשלום סכום שאינו עולה על 17,800 שקלים חדשים;מיום 1.1.1986

צו תשמ"ו-1985

ק"ת תשמ"ו מס` 4881 מיום 12.12.1985 עמ` 265

(1) לתשלום סכום שאינו עולה על 100,000 3000 שקלים חדשים;

 

מיום 1.1.1990

צו תשמ"ט-1989

ק"ת תשמ"ט מס` 5217 מיום 14.9.1989 עמ` 1386

(1) לתשלום סכום שאינו עולה על 3000 5000 שקלים חדשים;

 

מיום 1.3.1995

צו תשנ"ה-1995

ק"ת תשנ"ה מס` 5667 מיום 2.3.1995 עמ` 1194

(1) לתשלום סכום שאינו עולה על 5000 8000 שקלים חדשים;

 

מיום 1.4.1998

צו תשנ"ח-1998

ק"ת תשנ"ח מס` 5887 מיום 24.3.1998 עמ` 554

(1) לתשלום סכום שאינו עולה על 8000 15,000 שקלים חדשים;

 

מיום 1.1.2002

הודעה תשס"ב-2002

י"פ תשס"ב מס` 5046 מיום 10.1.2002 עמ` 554

(1) לתשלום סכום שאינו עולה על 15,000 16,700 שקלים חדשים;

 

מיום 1.1.2003

הודעה תשס"ג-2003

י"פ תשס"ג מס` 5145 מיום 7.1.2003 עמ` 1063

(1)           לתשלום סכום שאינו עולה על 16,700 17,800 שקלים חדשים;

(2) החלפת מצרך או לתיקונו או לביטול עסקה, כששווי המצרך או התיקון או סכום העסקה, לפי הענין, אינו עולה על הסכום האמור בפסקה (1)".

 

21.       לאור הוראת סעיף 60 לחוק הנ"ל, בית משפט זה אינו מוסמך לתת צו המורה לנתבע להעביר לידי התובע את כל ההעתקים הקיימים של תמונת-הקלף. אולם מן הראוי הוא שהנתבע יוודא כי לא יימכרו העתקים נוספים של תמונת-הקלף, שכן כל מכירת העתק נוסף כמוה כהפרה נוספת המחייבת את הנתבע בפיצוי מחודש לתובע. לפנים משורת הדין אני קובע כי אם תוך שישים יום מהיום יסלק הנתבע את כל תמונות הקלף מהחנויות, לא תחשב הצגתן עד אז כהפרה.

 

כיצד יחשב בית המשפט את גובהו של הסעד הראוי?

 

22.        באשר לפיצוי הכספי, העמיד התובע את תביעתו של סכום של 17,800 ₪ שזהו הסכום המקסימלי שבסמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות. בהתאם להוראות סעיף 3א לפקודת זכות יוצרים, רשאי בית המשפט, לפסוק לתובע פיצויים ללא הוכחת נזק בשיעור שלא יפחת מ – 10,000 ₪ ולא יעלה על 20,000 ₪.

 

23.        הרציונל לקביעת הוראה זו על פיצויים ללא הוכחת נזק מובא בדברי ההסבר להצעת חוק זכות יוצרים החדש:

 

"לעתים קרובות , במקרים של הפרת זכות יוצרים , קשה לתובע להוכיח בצורה מדויקת את נזקו , אף שברור כי נגרם נזק . בנוסף , נוכח המאפיינים של זכות היוצרים והקלות הרבה בה היא עלולה להיות מופרת , קיים צורך לפסוק פיצוי שיהיה בו גם משום הרתעה . מתוך שני צרכים אלה מוצע לקבוע סמכות לבית המשפט לפסוק, במקרים המתאימים , פיצויים בלא הוכחת נזק" (הצעות חוק , 196 י "ג בתמוז התשס"ה , 20.7.2005, עמ` 1137).

 

24.        יושם לב כי בחוק החדש רשאי בית המשפט לפסוק לתובע פיצויים ללא הוכחת נזק בשיעור של עד 100,000 ₪ (סעיף 56 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007). זאת בניגוד לחוק הישן שבו הוגבל הסכום לעשרים אלף שקלים. אומנם החוק החדש איננו חל על המקרה שלפנינו עדיין, אך הוא מראה את כוונת המחוקק להחמיר אם אלו הפוגעים בזכות היוצרים של אחרים.

 

25.        החוק החדש גם נתן מספר רכיבים שבהם יכול בית המשפט להתחשב במקרה של פסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק, וביניהם היקף ההפרה, חומרתה, הנזק הממשי שנגרם לתובע, הרווח שצמח לנתבע, תום לבו של הנתבע ועוד (סעיף 56(ב) לחוק זכות יוצרים התשס"ח – 2007). יצויין שרכיבים אלו אינם ייחודיים ובית המשפט יכול גם להתחשב בשיקולים אחרים.

 

26.        לענייננו, יש לראות בחומרה את העובדה שמדובר בהעתקה ברורה ומפורשת מבעל זכויות המתפרנס מכך. קרי, כל פרנסתו של התובע היא מפוסטרים שונים, ואם לא יוכל להגן על זכויות אלו, ישאר חסר כל.

 

27.        בנוסף למקרה הפרטי, אין מנוס מהרתעת הרבים במקרים כגון אלו. תקופתנו מתאפיינת בכך שהקניין הרוחני הוא הקניין האמיתי והיחיד לעיתים של רבים. אחד התחומים שבו מבורכת ישראל קשור ליכולת ליזום, לפתח, ולהמציא פטנטים ורעיונות ייחודים. אי הגנה על קנינים אלו פוגעת לא רק בבעליהם הפרטי אלא בציבור כולו. אשר לכן, מן הראוי לפסוק את הסכום המקסימלי האפשרי. מכל אלה עולה כי מן הראוי לפסוק לתובע את מלוא הסכום.

 


 

סוף דבר

 

28.        לאור כל מה שכתבנו למעלה, אני פוסק לתובע סכום של 17,800 ₪ שישולם לו תוך 30 יום מהיום. לא ישולם, יישא ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

 

אין צו להשמדת תמונות-הקלף הנותרות אך הנתבע מוזהר כי המשך מכירתן, הצגתן, ועצם הופעתן בשוק, בעוד שישים יום מהיום משמעותו הפרה חדשה עליה יכול התובע לתובעו מחדש.

 

זכות בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך חמישה עשר יום מהיום.

 

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

 

ניתנה בלשכתי בהעדר הצדדים היום יום רביעי 12 מרץ 2008.

 

                                                                                                            אברהם נ. טננבוים

                                                                                                                      שופט

 

 



12/03/2008



חדשות
ישראל  | יצוגית נגד מראות אימג' בגין הונאה וסחיטה  
ישראל  | ויקיפדיה ישראל פועלת למען שינוי חוק זכויות יוצרים  
אנגליה  | גלריית הפורטרטים הלאומית שוקלת לתבוע אדם שפירסם תמונותיה בוויקיפדיה  

מאמרים
ישראל  | המפר ה``תמים``! או ה``מיתמם``?  
ארצות הברית  | פורצי ה- PlayStation 3 נתבעים על-ידי חברת סוני  
בינלאומי  | הפיראטים מגלים אתרים חדשים  

פסיקה
ישראל  | א 9080/07 (מחוזי ירושלים), כהן מזל (מולי) נ` סולומון סויסה שמעון ואח`  
ישראל  | א 18571/08 (שלום ירושלים) גליה גוטמן נ` בריזה עולם של מטיילים בע``מ  
ישראל  | ת.א 4291-05-08 (שלום טבריה) אייל יוסף נ` חברת בית וגן בע``מ ואח`  

חקיקה
ישראל  | חוק זכות יוצרים, התשס``ח – 2007  
ישראל  | הצעת חוק זכות יוצרים (מדיה דיגיטאלית), התשס``ו-2006  
ארצות הברית  | חוק בידור המשפחה וזכויות היוצרים 2005  

מקורות מקוונים
ישראל  | גנקו הפקות  
ישראל  | המקור-עמותה ישראלית לקוד מקור פתוח ותוכנה חופשית  
אנגליה  | שירות זכויות היוצרים הבריטי - רישום זכויות יוצרים  





מדורים

 

קניין רוחני

לשון הרע

מידע כללי

הגנת הפרטיות

מסחר אלקטרוני

זכויות יוצרים

לשון הרע

אילון ושות` עורכי דין

דואר זבל

מניות, ניירות ערך

סימני מסחר

תביעת לשון הרע

אודות דיני רשת

משרדי עורכי דין

מונופולין, הגבלים עסקיים

פטנטים

לשון הרע בפייסבוק

ניהול משברים

קניין רוחני

שמות מתחם

 

 

חוקרים פרטיים

סקס פורנוגרפיה

דואר אלקטרוני

סוגיות בזכויות יוצרים

פלילים

מומחים יועצים

שיתוף קבצים

עבודה

זכויות יוצרים בתמונות

עבירות מחשב

עו"ד אביב אילון

מנהל סחר אלקטרוני

ריגול ומעקב

זכויות יוצרים במוזיקה

עבירות אינטרנט

יעוץ משפטי

הימורים

ספקי שירותים

זכויות יוצרים בתוכנה

הונאה

 

סמכות שיפוט

טרור קיברניטי

זכויות יוצרים בוידאו, סרטים וטלויזיה

פלילים

 

בורורות גישור

מנועי חיפוש באינטרנט

זכויות יוצרים בפרסום

 

 

פדופיליה

ילדים

רישום זכויות יוצרים

 

 

אתיקה

נשים

שמירת זכויות יוצרים

אינדקס ויזואלי


בחירות אלקטרוניות

גברים

 

קטעי וידאו


מילון מונחון

משפחה

 

חדשות עיתונות


אנונימיות

פורומים

 

משרדי עורכי דין


נוטריון

חברת המידע

 

משפטים


חוזים הסכמים

ננו טכנולוגיה

 

 


מכשירים חכמים

גירושין

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

          שותפי תוכן 

 

 

פטנטיםתאונת אופנוע | תאונות דרכים | תוכנית עסקית

 

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אביב אילון 1999-2019