מומחים מבקרים בחריפות את התוכנית הבריטית להקמת מאגר-מידע אשר יכיל את כל שיחות הטלפון ותכתובות הדואר האלקטרוני אשר נשלחו בבריטניה.
הממשלה שוקלת את הקמת המאגר כחלק ממאבק מתמשך בפשיעה ובטרור. עם זאת, הקמת המאגר נתקלה בביקורת רבה. כך למשל, העוזר לנציב המידע, ג`ונתן במפורד, הזהיר כי בריטניה עלולה להפוך לחברה העוקבת אחר אזרחיה.
אחרים מודאגים מנושא האבטחה של מאגר כאמור. ג`אמי קופר, מומחה לאבטחת מידע בחברת PGP Corporation, אמר כי הממשלה לא נתנה את דעתה לנושא אבטחת המאגר.
קופר הוסיף כי, ``בשורה התחתונה - מידע מסוג כזה צריך להישמר אם ורק אם ניתן להראות קיומה של מערכת ראויה של איזונים ובלמים וכן כי אבטחת המידע המאוחסן נמצאת בחשיבות עליונה``.
לפני כחודשיים דיווחנו כי בית המשפט לחוקה בגרמניה קבע כי הגישה לרשומות טלפון ודואר אלקטרוני תותר אך ורק עם צו ובחקירות של פשעים חמורים.
החוק הגרמני אשר נכנס לתוקף בחודש דצמבר, קבע כי על חברות התקשורת לשמור מידע, כגון כתובות דוא``ל, מספרים שחויגו וכיו``ב, לתקופה של שישה חודשים לפחות וכי עליהן למסור את המידע למשטרה ברגע שיידרשו.
30,000 גרמנים הגישות תביעה ייצוגית נגד החוק. כאמור, בית המשפט קבע כי חלקים מהחוק אינם חוקתיים. בפסיקתו, קבע בית המשפט כי חברות התקשורת אמנם צריכות לשמור את המידע, אולם קבע נורמות נוקשות ביותר לגבי השאלה למי תהיה גישה למידע.
האם בית המשפט העליון ילך בעקבות בית המשפט לחוקה בגרמניה ויפסול חלקים מחוק נתוני תקשורת?
כזכור, בחודש דצמבר אישרה הכנסת בקריאה שניה ושלישית את חוק נתוני תקשורת , ברוב של 35 תומכים מול חמישה מתנגדים.
החוק מאפשר למשטרה לקבל נתונים טכניים של תקשורת טלפוניה ואינטרנט, כמו יעדי שיחות, מספרי ברזל של מכשירים, נתוני איכון וכתובות IP.
החוק מאפשר למשטרה לקבל את הנתונים בשלוש דרכים: דרך צו שופט, ובמקרים דחופים על ידי קצין בדרגת סגן ניצב ודרך מאגר נתונים לרשות המשטרה.
לפי החוק, בדרך השנייה ניתן יהיה לשתמש במקרים בהם יש צורך לקבל את הנתונים באופן מיידי- לשם הצלת חיי אדם, למניעה או גילוי של מבצע העבירה.
כאמור, הדרך השלישית היא מאגר המידע. קצין משטרה אשר הוסמך על ידי ראש אגף החקירות והזיהוי במשטרה, רשאי לדרוש נתונים מחברות התקשורת הכוללים נתוני זיהוי ומספר של מכשירי טלפון ורכיביהם.
|