Share


 

תאריך: 26/03/2008

בש"א 151638/07

בית משפט השלום תל אביב-יפו

בפני כב` השופטת אביגיל כהן

לוי אשר נ` בזק בינלאומי בע"מ ואח`

 

העובדות

 

1. המדובר בבקשה לחשיפת זהות גולשי אינטרנט ולשמירת החומרים הרלוונטיים עד למתן פסק דין בתובענה. התובענה הינה בגין אמירות אשר לטענת התובע פורסמו באתר האינטרנט של אגודת חיבה וכן באתרים כמו "הגננת" ו-"גן פור יו", כולם אתרים העוסקים בתחום הגננות וגני ילדים במגזר הפרטי.

 

2. התובע הינו סוכן ביטוח, אשר תחום עיסוקו הינו ביטוח גני ילדים, פעוטונים ומשפחתונים. לטענת התובע, במהלך חודש יוני של שנת 2006, הופיעו בפורום של אתר האינטרנט של אגודת חיבה הודעות משמיצות, מהן רבות אשר נשלחו מאותן כתובת IP, תחת שמות משתמש שונים. עוד טוען התובע כי בחודש נובמבר 2007 נפתח נגדו מסע השמצות מחודש.

 

3. המשיבות, מצידן, מתנגדות לבקשה, וטוענות כי לא הוכח כי למפרסמים עלולה לקום אחריות פלילית וכן כי התובע לא הצביע על קיומו של "דבר מה נוסף", המצדיק את חשיפת פרטי הגולשים.

 

בית המשפט קבע

 

1. בית המשפט מציין כי בבוחנו האם להעתר לבקשה לחשיפת פרטי גולש, ראשית יש לבדוק האם היתה עומדת לתובע זכות תביעה כנגד המפרסם אילו זהותו היתה ידועה לו, בשים לב לכך שכאשר מדובר בפרסום באינטרנט, יש לתת פירוש רחב יותר להגנה של הבעת דעה.

 

2. בנוסף, יש למצוא "דבר מה נוסף", במסגרתו על בית המשפט לבחון את התועלת שתצמח מחשיפת זהותו של הגולש לעומת הנזק שעלול להיגרם בעקבות החשיפה.

 

3. בית המשפט מציין כי לדעתו אין הצדקה לכך שרק במקרה של חשש לעבירה פלילית ניתן יהיה להיעתר לבקשה לחשיפת פרטי גולש, שכן אין להפוך את האנונימיות ברשת האינטרנט למקום מחסה לאנשים אשר מוצאים לנכון להשמיץ ולבזות בבוטות.

 

4. במקרה דנן, בית המשפט מציין כי אין מדובר בתגובה חד פעמית או הבעת דעה בלבד, אלא מדובר בביטויים אשר יכולים להיכנס בקלות להגדרת "לשון הרע" והם חורגים מגבולות הבעת דעה שנטענת בתום לב.

 

5. בית המשפט מציין כי העובדה שמדובר במספר רב של תגובות אשר נשלחו מאותה כתובת IP, וזאת ביחס למספר כתובות IP, מחזקת את הרושם כי מדובר במפרסם ו/או מפרסמים אשר מצאו לנכון להשתלח בתובע באופן שיטתי, תוך יצירת רושם כי מדובר במספר רב של מפרסמים אשר חושבים כמותם.

 

6. בית המשפט מציין עוד כי מדובר בפרסומים באתרים אליהם נחשפים גננות ואנשי מקצוע אחרים העוסקים בתחום, כך שהפרסומים יכולים לפגוע בפרנסתו ובשמו הטוב ואין מדובר רק בהבעת דעה בתום לב לכאורה, אלא, על פניו נראה כי מדובר במסע הכפשות מסיבי אשר נערך על ידי אלמונים נגד התובע.

 

7. לכן, בית המשפט קובע כי יש לחשוף את זהות גולשי האינטרנט כמבוקש בבקשה.

 


 

 

   

בית משפט השלום תל אביב-יפו

בש"א 151638/07

ת.א   012997/07

בפני:

כב` השופטת אביגיל כהן

תאריך:

26/03/2008

 

 

 

 

 

 

 

בעניין:

לוי אשר

 

 

 

 

המבקש

 

נ ג ד

 

 

1. בזק בינלאומי בע"מ

2. ברק אי.טי. סי (1995) החברה לשירותי בזק בינלאומיים בע"מ ("ברק")

3. נטוויז`ן בע"מ

 

 

 

 

המשיבות

 

 

החלטה

 

1.         בפני בקשה למתן צו עשה לחשיפת זהות גולשי אינטרנט ולשמירת החומרים הרלוונטיים עד למתן פסק דין בתובענה.

 

2.         הבקשה הוגשה ביום 16/1/07 כאשר הוגשה התביעה נגד המשיבות.

 

3.         בחודש ינואר 2008 הגיעו התובע והמשיבות להסכמה דיונית אשר ניתן לה תוקף של החלטה ביום 6/1/08.

על פי אותה הסכמה, נדחתה התביעה נגד הנתבעות 1 – 3, המשיבות דנן.

נקבע, כי יוגש כתב תביעה מתוקן נגד מי שיכונה בשלב זה "פלוני" וקבעתי מועד לדיון בבקשה שבפני.

 

 

 

 

 

            כתב תביעה מתוקן אכן הוגש ביום 8/1/08.

 

4.         התביעה היא תביעה על סך 100,000 ₪ וזאת בגין "הוצאת דיבה, לשון הרע, פגיעה במוניטין, פגיעה בשם הטוב, פגיעה בכבוד האדם, פגיעה בחופש העיסוק".

התביעה היא בגין אמירות שנכתבו על התובע והתפרסמו באתר האינטרנט של איגוד חיבה WWW.HIBA.ORG  (להלן: "ח.י.ב.ה").

 

5.         התובע טען למסע השמצות שקרי שהתנהל נגדו על ידי אותם מעוולים בין התאריכים 9/6/06 עד שהאתר הורד ביום 26/6/06 וכי בחודש נובמבר 2007 נפתח נגדו מסע חדש ודומה של השמצות בפורום בשני אתרים נוספים "הגננת" ואתר "גן פור יו", שגם הם כמו אתר חיבה, אתרים המציגים עצמם כאתרים המיועדים והמובילים בתחום גננות וגני ילדים במגזר הפרטי.

 

6.         התובע הוא סוכן ביטוח שתחום עיסוקו העיקרי הוא ביטוח גני ילדים, פעוטונים ומשפחתונים.

התובע טען, כי הנתבע/ים הם אנשים אשר החליטו לחסל אותו אישית ועסקית ועל כן לצורך כך ניצלו את האנונימיות ברשת האינטרנט והחלו נגדו במסע הכפשה ארוך, מתוכנן זדוני ומגמתי רצוף בשקרים.

אתר האינטרנט חיבה הוא אתר של איגוד גננות פרטיות אשר הוקם בשנת 1999 על ידי צוות גננות שהיו שייכות לארגון הגנים הפרטיים.

 

7.         התובע טען, כי בחודש יוני 2003, הוא יצר קשר עם איגוד חיבה. למד את הצרכים הביטוחיים והאחרים של הגננות באיגוד ונתן הצעה לשיתוף פעולה.

בהמשך הוענק לו על ידי האיגוד בלעדיות בנושא ביטוחי גנים וגננות של החברות באיגוד חיבה למשך חמש שנים.

 

 

 

באוקטובר 2004 הוא קיבל מכתב באינטרנט משני סוכני ביטוח, מר אמנון איליה ומר רם נבטי, בעלי הקולקטיב הארצי. (להלן: "הקולקטיב") ובו כתבו:

"אנו עדיין לא יוצאים למתקפה, אולם במידה ונחליט אחרת אתה תשמע על כך (גם ממנהל הבנק שלך!!!!)".

 

8.         במאי 2005 הוחלף הוועד של האיגוד. נבחר מזכיר חדש והאתר של חיבה נרשם על שמו של המזכיר החדש של האיגוד, מר דר נחום.

בתחילת 2006 לאור חילוקי דעות אישיים החליט מר דר נחום לבטל את הפוליסה שהיה מבוטח בה אצל התובע ולעבור לסוכני הקולקטיב אמנון ורם.

בפברואר 2006, מר נחום שלא היה מרוצה מדרך ביטול הפוליסה, ייפה את כוחם של אמנון ורם להגיש בשמו תלונה נגד התובע בחברת מגדל ובמקביל, קיבל התובע שיחות טלפון מגננות ובעלי גנים ובהם הוא נשאל, אם הוא הפסיק להיות הסוכן המומלץ על ידי חיבה.

אז החל מתגבש באתר חיבה ניהול מסע הכפשה נגדו.

 

9.         התובע תיאר בכתב התביעה את השיח של ההודעות בפורום באתר האינטרנט בין התאריכים 9/6/08 עד 26/6/08.

לא אחזור בהחלטה זו על כל האמירות, ואציין את מקצת הטענות בסעיף 48 לכתב התביעה נטען:

מוטיב החוזר בפורום הוא עד כמה "אשר לוי = אכזבה" "...נוהג לסלף דברים, טוב יש לו רשיון מבורא עולם", "אי יושרו האישי", "מזכיר לה את הפינוי מעזה, ואם המתיישבים העלילו עלילות מטורפות והיסטריות בזמן הפינוי כנראה שאתה כמוהם!! זה בדם שלכם", "דו-פרצופי", "לא ישר", "ערמומי", "מפוחד", "מסלף לאורך כל הדרך", יש לו "רישיון מבורא עולם לשקר ולסלף, והוא מנצל זאת עד תום!!", "סובל ממחלת הרדיפה", "נכנס לפורום בשבת ורושם בשם גננות אחרות!", "לא אמין", מוליך שולל את היושבת ראש, מירה"... ועוד".

 

 

 

בסעיף 49 נכתב:

"מוטיב חוזר נוסף בפורום הוא: עד כמה לעומת אשר לוי הסוכנים המתחרים רם ואמנון מהקולקטיב הינם: "נפלאים" "טיפולם מסור ומהיר". הפוליסה שהן מציעים "יותר זולה ויותר מקיפה מאשר לוי". "אנשים ישרים והגונים, המשדרים יציבות ברוחם, רצון של עזרה, ומבי לחפש עוד מקורות רוח, מעבר לביטוח. פשוט נפלא".

 

 

יתרה מכך מספר פעמים מאותם כתובת IP עצמה נשאלות שאלות מנחות ע"י לכאורה "שואלים שונים" והתשובות שניתנות ממשיבים יוצאים כולם מאותה כתובת IP עצמה.

לדוגמה: ב- 6/12/06 בשעה 23:19 נכנסת "רחל" מכתובת IP : 181.106.65.85 ושואלת: "האם פעם שמעתם על הקולקטיב מבחינה טיפול בתביעות? ושירות אישי? מאותה כתובת IP עצמה כותב "טל – ילדים צים צים" ב- 6/12/06 בשעה 23:23 "טלפונים הקולקטיב הארצי" "יהודית שלום רב, אני ממליץ בחום רב, הם הוכיחו עצמם ולא פעם אחת, במידה ותרצי לדעת אשמח לספר לך על טיפולם המסור והמהיר, ולא רק זאת: גם קיבלתי פוליסה מקיפה יותר ויותר זולה מאשר לוי. 9046070-03, 2431906-052 – תוכלי לפנות לאמנון ורם. דרך אגב, לא מעט מחברות וחברי חיבה מבוטחים דרכם".

בשעה 23:25 שוב מאותה כתובת עצמה כותב "טל": תשובה לשאלתך (טל) תפני לקולקטיב הארצי, ולא תצטערי על כך. 9046070-052 אמנון ורם הם פשוט נפלאים!".

 

בסעיף 50 נכתב:

"המשמיצים לא הסתפקו בהכפשה של המבקש ובהילול שמות סוכני הקולקטיב המתחרים אמנון ורם, אלא במקביל לדברי ההלל שהרעיפו על רם ואמנון סוכני הקולקטיב הסיתו נגד המבקש, לדוגמה: מכתובת 186.61.65.85 ביום שישי ה- 16/06/06

1. מסית "ישראלי" את טל לתבוע את אשר: "... אז שישלם את המחיר!! בהצלחה בבית המשפט, רק אל תשכח לתבוע אותו באופן אישי", "רוית" מתירה את דמו כשהיא טוענת שאשר "מזכיר לה את הפינוי מעזה, ואם המתיישבים העלילו עלילות מטורפות והיסטוריות בזמן הפינוי כנראה שאתה כמוהם!!! זה בדם שלכם...".

 

10.        בכתב התביעה המתוקן נטען, כי במסע ההשמצות המחודש מנובמבר 2007, אשר התנהל בשני אתרים "הגננת" ו"גן פור יו" ניתן לראות, כי אותם משתתפים בפורום מציינים, כי יש להיזהר מהתובע.

כך למשל ב- 9/11/07 נכתב:

"לכל המבוטחים אצל אשר לוי לגני הילדים, כיצד הוא עובר על החוק ומטעה בעלי גנים וכו` וכו` וכו` אנא הזהרו. גם אם חשבתי אי פעם לבטח דרכו – כמובן שלא אעשה זאת לאור הדברים שמתגלים עליו מפעם לפעם. איפה הנהלת האתר במקרים כאלה? בושה !!!!! לא בדקתם את מהימנותו כסוכן לפי שנתתם לו לנהל את האתר? זה לא מיקצועי ולא רציני. נותנים לבעלי גנים לסמוך על מישהו שקבוע גורם לעבירות מס חמורות. זה ממש לא בסדר...." וכן באותם אתרים ניתן לראות כי המשתתפים ממליצים על אמנון ורם.

 

11.        התובע טוען, כי במקרה דנן, הוכחה הכוונה פלילית. אין לאפשר השתלחות חסרת רסן ומעצורים תוך ניצול חופש הביטוי והזכות לאנונימיות של המפרסם.

ניתן לראות ביצוע העבירות ועוולות נגד התובע באמצעות הנתבעות.

נטען, כי ניתן להוכיח את חוסר תום הלב של הגולשים המשמיצים ועל פי הפסיקה, יש מקום להיעתר לבקשה.

 

12.        המשיבה 1 (להלן: "בזק") טענה, כי אין מקום להיעתר לבקשה.

נטען, כי גם על פי גישתה של כב` השופטת ד"ר מיכל אגמון גונן אשר נדרשה לעניין בבש"א 4995/05 פלונית ואח` נ` בזק בינלאומית ואח` (להלן: "הלכת פלונית") הודגש, כי רק במקרים חריגים, חופש הביטוי וזכות הגולשים לאנונימיות יסוגו בפני זכותו של אדם למצות את הדין עם מעוולו.

כמו כן נקבע שם, כי רק במקרים בהם עשויה לקום למפרסם לשון הרע אחריות פלילית, אזי יש להגביל את חופש הביטוי של הגולש באינטרנט וליתן לניזוק סעד של חשיפת שמו של הגולש.

 

 

 

13.        ב"כ המשיבה ציין את גישתו של כב` השופט עמית מבית המשפט המחוזי בחיפה בבר"ע 850/06 רמי מור נ` ידיעות אינטרנט מערכות אתר YNET ואח` (להלן: "הלכת רמי מור") ולפיה לא אומץ המבחן שנקבע על ידי כב` השופטת אגמון בהלכת פלוני אלא נקבע מבחן אחר ולפיו טרם שיורה בית משפט להורות על חשיפת פרטי גולש, על המבקש להראות קיומו של "דבר מה נוסף" המצדיק להורות כן ויש לנקוט בשורה של צעדים מקדימים בטרם תיחשף זהות הגולש.

בסעיף 23 לתגובה נטען, כי המשיבה לא נוקטת עמדה אם במקרה דנן מתקיים אותו "דבר מה נוסף" ומשאירה עניין זה לשיקול דעת בית משפט, אך אם בית משפט יסבור שיש הצדקה לגילוי שם הגולש או הגולשים כי אז בטרם יכריע בית המשפט בבקשה, יש לתת למפרסם האנונימי הזדמנות נאותה ליתן הסכמה לגילוי פרטיו או לחלופין להתגונן בפני הבקשה.

 

14.        ב"כ המשיבות 2 – 3 סקר אף הוא את ההלכה וציין, כי למרות שהתובע טוען, כי התקיימו במקרה דנן מרכיבי העבירה הפלילית של איסור הוצאת לשון הרע, הוא לא מצא לנכון לפנות לגורמי אכיפת החוק כלומר, למשטרה.

עוד נטען, כי עצם העובדה שמדובר לטענת התובע בכ- 26 גולשים שונים (לפי כתובות ה- IP שלהם) אשר טרחו ופרסמו הודעות שונות באתר האמור נגד המבקש והספק, במטרה "להלל ולרומם סוכנים מתחרים ולהעביר אליהם לקוחות פוטנציאליים קיימים" מלמדת כי לכל היותר, מדובר במקרה דנן, בסכסוך כלכלי מסחרי והנסיבות שונות לחלוטין מהמקרה בעניין פלונית.

עוד נטען, כי המבקש לא מיצה את יתר האפשרויות שעמדו בפניו ומתן צו כמבוקש פוגע בציפייה הסבירה של לקוחות המשיבות לפרטיות, אנונימיות וחופש ביטוי ברשת האינטרנט וכן מתן צו שכזה פוגע במשיבות במישור התדמיתי המסחרי שלהם כלפי כלל הציבור וכלפי ציבור הלקוחות בפרט.

 

15.        לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה יש מקום להיעתר לבקשה.

 

 

 

א)         הניתוח המשפטי:

(1)        כפי שציינו ב"כ הצדדים, הסוגיה של חשיפת זהות גולשים ברשת האינטרנט לא הוסדרה עד כה בחקיקה הישראלית ובפסיקה קיימת התייחסות לתזכיר הצעת חוק מסחר אלקטרוני, התשמ"ו – 2005 (להלן: "התזכיר").

הבקשה דנן הוגשה עוד בחודש ינואר 2007 אך על פי ההסדר הדיוני, אני דנה בבקשה תוך התייחסות לכתב התביעה המתוקן אשר הוגש ביום 8/1/08.

מספר ימים אחרי הגשת כתב התביעה המתוקן, פורסמה הצעת חוק מסחר אלקטרוני התשס"ח 2008. (ביום 14/1/08).

 

(2)        בסעיף 13 (ב) להצעת החוק נכתב:

"(ב) הוכח להנחת דעתו של בית משפט כי קיים חשש של ממש שתוכנו של מידע שהועלה לרשת תקשורת אלקטרונית או הפצתו ברשת כאמור, מהווים עוולה כלפי אדם או הפרת זכות קניין רוחני שלו, רשאי הוא, על פי בקשת אותו אדם, להורות לספק שירותי אינטרנט המספק שירות גישה או שירות אירוח, למסור למבקש פרטים שברשותו שיש בהם כדי לזהות את מפיץ המידע".

 

ובדברי ההסבר לאותו סעיף נכתב:

"לסעיף קטן (ב) – מוצע להסמיך את בית המשפט לצוות על ספק שירותי אירוח ועל ספק שירותי גישה למסור את פרטיו של מפיץ מידע, שנטען לגביו שהוא מהווה עוולה או עבירה כלפי אדם אחר, אם הוכח להנחת דעתו של בית המשפט כי קיים חשש של ממש שתוכנו של מידע שהועלה לרשת תקשורת אלקטרונית או הפצתו ברשת כאמור, מהווים עוולה כלפי אדם או הפרת זכות קניין רוחני שלו".

 

(3)        בפסיקה אשר נדונה עוד בטרם פורסמה הצעת החוק, התגבשו שתי גישות עיקריות:

 

גישה אחת – היא גישתה של כב` השופטת ד"ר אגמון גונן אשר ניתנה בבית משפט השלום בירושלים בבש"א 4995/05 פלונית נ` בזק בינלאומית בע"מ שם קבעה כב` השופטת ד"ר אגמון – גונן:

"יש ליתן משקל גבוה לחופש הביטוי באינטרנט, אלא במקרים חריגים בהם ראוי כי זכותו של הגולש לביטוי תיסוג מפני האינטרס שעומד מנגד. אינטרס כזה עשוי להיות אינטרס של הגנת הציבור או שלום הציבור. אלו הם אותם מקרים בהם יתכן שמעשיו של גולש האינטרנט עולים כדי מעשה פלילי, אז ייסוג חופש הביטוי וזכותו לפרטיות. במשפט האזרחי, מדובר במקרים חריגים וקיצוניים ביותר. האיזון הראוי, בהקשר של לשון הרע, כדי לא לפגוע יתר על המידה בשימוש ברשת האינטרנט, יאפשר גילוי באותם מקרים שעשויים להקים אחריות פלילית בגין לשון הרע. כלומר, כאשר מקרה הבא בפני בית המשפט עשוי להקים אחריות פלילית בגין לשון הרע שנעשתה כלפי המבקש, קיים אינטרס ציבורי להגביל את חופש הביטוי באינטרנט, ולתת סעד למבקש".

 

בעקבות החלטה זו ניתנו גם החלטות בבש"א (חי`) 5478/06 ק.אס.פי מחשבים בע"מ נ` ברק אי.טי.סי (1995) החברה לשירותי בזק בינלאומים בע"מ, תק-של 2006 (3) 16416  ובש"א (חי`) 1238/07 מור נ` ברק 013 שירותי אינטרנט בע"מ תק-של 2007 (1) 13881.

 

הגישה השניה – היא הגישה שנקבעה על ידי כב` השופט יצחק עמית בבית המשפט המחוזי בחיפה בבר"ע 850/06, 1632/07 תק-מח 2007(2), 18 רמי מור נ` ידיעות אינטרנט מערכות אתר YNET – מערכת הפורומים ברק אי.טי.סי (1995) החברה לשירותי בזק בינלאומיים בע"מ.

גישתו זו של כב` השופט עמית היא גישה מרחיבה יותר.

 

כאשר נכתבה החלטתו, היה קיים התזכיר אשר טרם הבשיל לכדי הצעת חוק אך כב` השופט סבר, כי ניתן להיעזר בתזכיר כמשקף גישה אפשרית של המחוקק לסוגיה ועל פי

 

 

התזכיר רשאי בית משפט לתת צו למסירת מידע לזיהוי הכותב במקרה של "חשש של ממש לביצועה של עוולה" ולא רק במקרה של חשש לביצוע של עבירה פלילית על פי המבחן שנקבע בהלכת פלונית.

 

(4)        בסעיף 27 להחלטה ציין כב` השופט עמית:

" אנונימיות משמעה עילום שם ופנים רבות לה. יש אנונימיות של מתן בסתר, יש אנונימיות של תרומת זרע, ויש אנונימיות של שם-עט (פסבדונים) ונזכיר לטובה את אחד העם ומנדלי מוכר ספרים. בהקשר של רשת האינטרנט, להיות אנונימי פירושו להיות בלתי ניתן להשגה (unreachable). לשלוח דואר אלקטרוני לפלוני, או ללוח מודעות מקוון מבלי ששם השולח יופיע במסר הנשלח, להשתתף בקבוצות צ`ט או בפורום או במשחק, מבלי שהזהות תיוודע למשתתפים האחרים, או לבקר בכל אתר ברחבי הרשת, מבלי להזדהות.

החופש לגלוש ברחבי הרשת הוא נגזרת של חופש הביטוי - מיכאל ד` בירנהק "החופש לגלוש בספריות ציבוריות" משפט וממשל ו (2001), 421, 435 - 443. האנונימיות, כשלעצמה, נתפסת כחוסה תחת כנפי חופש הביטוי והזכות לפרטיות. אך אין בכל אלו כדי להסביר מדוע, אם בכלל, עלינו להגן על האנונימיות של מי שמשתמש בה לרעה ומפרסם באינטרנט דברים שפוגעים בשמו הטוב או בפרטיותו או במשלח ידו של אחר.

יש הקושרים כתרים לאנונימיות, ומנגד, יש הגורסים כי יש להילחם ב"רעולי פנים וירטואליים", ביטוי בו השתמש ח"כ ישראל חסון שהגיש הצעת חוק לפיה ייאסר פרסום תגוביות אנונימיות ברשת. נבחן להלן, אם לאנונימיות ברשת האינטרנט, יש תרומה סגולית משל עצמה, עבורה ראוי להקריב אינטרסים אחרים, כמו שמו הטוב או פרטיותו של אדם".

 

וכן ציין את היתרונות והחסרונות בשמירה על האנונימיות ברשת האינטרנט.

 

(5)        בהחלטה נקבעו מבחנים אשר לפיהם תיערך בדיקה עם הפרסום האנונימי ישאר אנונימי או שיש מקום לגלות את זהותו של המפרסם.

 

המבחן הראשון לבדיקת תוכנו של הפרסום הוא – אם היתה עומדת לתובע זכות תביעה כנגד המפרסם אילו זהותו היתה ידועה לו.

ובשים לב לכך, שמדובר בשיח מקוון הומלץ לאמץ מבחן גמיש יותר בשאלה – אם הפרסום באינטרנט יהווה לשון הרע או לתת פירוש רחב יותר להגנה של הבעת דעה.

כב` השופט עמית קבע, כי הוא אינו רואה מניעה להתערבות של בית משפט, כאשר נעשה שימוש לרעה באנונימיות ברשת, שימוש המהווה על פניו עוולה בנזיקין.

בשים לב ל"אפקט המצנן" והחשש שמא גולשים ימנעו מלהביע דעה מחשש שימצאו עצמם נחשפים ונתבעים בבית משפט, הציע כב` השופט עמית לדרוש "דבר מה נוסף".

לצורך בחינת אותו "דבר מה נוסף" הציע מספר מבחנים גמישים אשר אינם מתיימרים להיות רשימה סגורה, כמו למשל: על התובע להראות שהתביעה מוגשת בתום לב שלא מתוך שימוש לרעה בהליכי משפט. על התובע להראות סיכויי תביעה טובים. יש לבדוק אם התובע אישיות ציבורית ואם יש בפרסום עניין לציבור, לבדוק עוצמת הביטוי הפוגע, האם מדובר בפרסום חד פעמי או פרסום חוזר ושיטתי, טיבו של האתר שבו פורסם הביטוי הפוגע והקשר הדברים והדבקם, האם יש להניח שהקורא הסביר נתן משקל של ממש בביטוי הפוגע ויש לבחון את הסוגיה באספקלריה של רכיב המידתיות שבפסקת ההגבלה.

כלומר בית המשפט יבחון את התועלת שתצמח מחשיפתו של הגולש לעומת הנזק שעלול להיגרם עקב החשיפה.

 

(6)        כב` השופטת ד"ר אגמון – גונן בהחלטתה מיום 11/11/07 בה.פ. 541/07  עו"ד יעקב סבו נ` ידיעות אינטרנט (שותפות רשומה), התייחסה לפסק הדין בעניין רמי מור ולתזכיר וציינה:

"...סבורה אני כי יש מקום להפריד בין חשש לביצוע עבירה פלילית, לבין חשש לביצוע עוולה, וייתכן  כי יש מקום לאבחן בין עוולות שונות (לשאלה האם עדיפה אחידות

במבחנים לאחריות לעוולות ברשת ראו: Mark Lemley, “Rationalizing Internet Safe Harbors”, Stanford ublic Law Working aper 979836 (2007) Available at SSRN:

 At p. 9. http://ssrn.com/abstract=979836

 

יש להקל בחשיפת זהות גולשים, כאשר מדובר בעבירה פלילית, ולקבוע מבחנים לחשיפה בכל הנוגע לעוולות. ייתכן כי לעניין עוולות אזרחיות יש לקבוע פרוצדורות שעל המבקש גילוי יהיה לעמוד בהן, כפי שקבע השופט עמית בפרשת רמי מור. אולם, גם להסדרה עצמית יש חסרונות. קיים גם טיעון נגדי לפיו ההסדרה העצמית עדיין מעלה חששות מהותיים לעניין חופש הביטוי (ראו ברזילי-נהון וברזילי, חופש הביטוי באינטרנט שם עמ` 501). Elkin-Koren, Making Technology Visible ".

 

בסיפא של סעיף 7 לפסק הדין ציינה כב` השופטת ד"ר אגמון – גונן, כי כל עוד אין חקיקה הקובעת אחרת, יש להתערב רק במקרים חריגים וקיצוניים ולענייננו, כאשר העוולה האזרחית מקימה עבירה פלילית לכאורה על פי חוק איסור לשון הרע וציינה:

"לסיכום, יינתן צו לחשיפת זהות גולש באינטרנט בטענה שפרסם דברי לשון הרע כאשר מהפרסום עולה לכאורה כי הדברים שנאמרו מהווים עבירה פלילית לפי חוק איסור לשון הרע.

בנוסף, על המבקש להראות כי ניסה לפנות לגולש באותו אתר או פורום, להודיע לו על רצונו להגיש נגדו תביעה, ולבקש ממנו לחשוף את זהותו".

ההחלטה בעניין עו"ד סבו ניתנה בטרם גובש התזכיר להצעת חוק.

 

(7)       ביום 20/3/08 ניתן פסק דין על ידי כב` השופטת ד"ר דרורה פלפל בבית המשפט המחוזי בתל אביב בה.פ. 1244/07 מזמור הפקות בע"מ נ` מעריב הוצאת מודיעין בע"מ (אתר האינטרנט NRG): כב` השופטת ד"ר פלפל ציינה את העובדה, שבינתיים פורסמה הצעת חוק מסחר אלקטרוני התשס"ח – 2008, ובהצעת החוק לא נדרש "דבר מה לחיזוק" ואין צורך בתנאים מקדמיים שבית משפט צריך לבחון, אם ברצונו להורות על גילוי זהות, מפיץ המידע.

קיימת הדגשה הן בלשון הצעת החוק והן בדברי ההסבר לכך שצריך להיות "חשש של ממש" לביצוע עוולה ונטען, כי למעשה הצעת החוק היא ליברלית יותר מהפסיקה הנמצאת כיום, ובית המשפט יתערב ויורה על גילוי שמו של מפיץ המידע כאשר השימוש

 

 

באנונימיות ברשת יהווה לכאורה על פניו עוולה בנזיקין ולא רק במקום שיש חשש ממשי לביצוע של עבירה פלילית כפי שנקבע בפרשת פלוני.

 

ב)        ומן הכלל אל הפרט -

(1)        במקרה דנן גם אם לא תתקבל הצעת החוק כלשונה הליברלית, וגם אם לא אפעל על פי הגישה המרחיבה של כב` השופטת ד"ר פלפל, אזי בנסיבות המקרה דנן, התקיימו המבחנים אותם ציין כב` השופט עמית בעניין פרשת רמי מור, אשר אני סבורה, כי יש מקום לקבלם.

לדעתי, אין הצדקה לכך שרק במקרה של חשש לעבירה פלילית ניתן יהיה להיעתר לבקשה מעין זו.

קיימת חשיבות עילאית בחופש הביטוי ברשת האינטרנט אך יש להקפיד כל העת לכך, שחופש הביטוי לא יהפך להיות חופש הביזוי, וכלשונו של כב` השופט ריבילין בע.א. 9462/04 מורדוב נ` ידיעות אחרונות בע"מ תק-על 2005 3500 פסקה 9:

"חופש הביטוי אינו חופש הביזוי, והזכות להשמיע איננה הזכות להשפיל"

 

אין להפוך את האנונימיות ברשת האינטרנט למקום מחסה לאנשים אשר מוצאים לנכון להשמיץ ולבזות בבוטות.

 

(2)        במקרה דנן, אין מדובר בתגובה חד פעמית או הבעת דעת בלבד אלא קיימים ביטויים אשר יכולים להיכנס בקלות להגדרת "לשון הרע" כמשמעותם בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע.

 

אמנם לגבי חלק מהביטויים ניתן לטעון, כי מדובר בהבעת דעה ובהחלט מותר להשמיע ביקורת עניינית באשר לתובע ומקצועיותו, אך חלק נכבד מהביטויים הם לכאורה בגדר השמצה של ממש, החורגים מגבולות הבעת דעה שנטענת בתום לב.

 

 

כפי שציין התובע – המבקש בבקשה, מדובר במספר רב של תגובות אשר נשלחו מאותה כתובת IP וזאת ביחס למספר כתובות IP.

עובדה זו מחזקת את הרושם, כי מדובר במפרסם ו/או מפרסמים אשר מצאו לנכון להשתלח בתובע באופן שיטתי, תוך יצירת רושם, כי מדובר במספר רב של מפרסמים אשר חושבים כמותם, שכן אם לצורך הדוגמא, דעתו של המפרסם האנונימי נתמכת בדעתן של חמש גגנות, יקבל הגולש באתר את הרושם ולפיו קיימת ביקורת רחבת היקף על התובע, ולא רק אותו מפרסם אנונימי סובר כך.

 

(3)       קיימת גם התגרות מצד אותו מפרסם אנונימי אשר מציין מילים בסגנון "נו נראה אותך תובע אותי".

לא זו אף זו, מדובר בקמפיין מתמשך נגד התובע.

כאשר הוגשה התביעה בשנת 2007 תואר מסע השמצות מיום 9/6/06 ועד 26/6/06.

אך מחודש נובמבר 2007 נפתח מסע חדש של פרסומים נגד התובע.

כפי שציין התובע בסעיף 19 לכתב התביעה המתוקן אזי מאותה כתובת IP שמספרה 62.219.187.5 יצאו ממחשב אחד 37 הודעות של לכאורה 17 גולשים שונים, הגיעו באתר הגננת עם תחילת הגל החדש, 15 הודעות משמיצות של לכאורה 11 גולשים שונים.

הפרסומים נגד התובע אינם פרסומים נטולי חשיפה לקהל חשוב ביותר לתובע מבחינת משלח ידו, ומדובר בפרסומים באתרים שנחשפים אליהם גננות ואנשי מקצוע אחרים העוסקים בתחום, כך שפרסומים מהסוג שנכתבו נגדו, יכולים בקלות לפגוע בפרנסתו ובשמו הטוב ואין מדובר רק בהבעת דעה בתום לב לכאורה, אלא, על פניו נראה כי מדובר במסע הכפשות מסיבי אשר נערך על ידי אלמונים נגד התובע.

אם אכן יש הגנות לאותם אלמונים באשר לפרסומים הללו, ממילא הם יעלו את הגנותיהם בכתב ההגנה אך אין לאפשר ניצול לרעה באופן כה בוטה של רשת האינטרנט באופן שימנע מהתובע למצות את זכותו החוקית כלפי מי שמפרסם עליו לשון הרע בדרך כה בוטה.

 

 

 

(4)        במקרה דנן, מודע אותו "פלוני" ו/או "פלונים"– לבקשתו של התובע לחשוף את הפרטים.

כפי שצוין בדיון מיום 20/3/08, נשלח מכתב למי שרשום אצל ספקיות האינטרנט כמנוי לפי כתובת ה- IP, והוא נשאל, אם ניתן לגלות את פרטיו וצוין בפניו, כי המשיבות מתנגדות לחשיפת פרטיו.

 

(5)        אינני סבורה, כי יש מקום להיעתר לבקשת ב"כ המשיבות ולפיה בטרם יחשפו הפרטים של אותם גולשים, יש לפנות אליהם ולתת להם אפשרות להתגונן בפני החשיפה.

אין כל חובה לעשות זאת, ובנסיבות העניין, ולאור המתואר לעיל, אאפשר את חשיפת פרטיהם של אותם גולשים וטענות ההגנה שלהם תועלינה בכתב ההגנה שיגישו לכתב התביעה.

 

16.      לסיכום:

א)         לאור האמור לעיל, דין הבקשה להתקבל ואני מורה למשיבות לחשוף את זהות גולשי האינטרנט כמבוקש וזאת בתוך 30 יום מהיום.

 

ב)         כתב תביעה מתוקן, אשר ישא את פרטי הנתבעים, שהתובע ימצא לנכון לתבוע אותם, יוגש בתוך 30 יום לאחר מכן.

 

ג)          אין צו להוצאות.

 

ד)         בתיק זה לא מצויים עדיין כל כתבי בי-דין ועל כן יש להעביר את התיק למחלקת קדם דיון לצרכי מעקב.

 

 

 

 

ה)         המזכירות תשלח זו לצדדים.

 

ניתנה היום, י"ט ב אדר ב, תשס"ח (26 במרץ 2008), בהעדר הצדדים.

                                                                                

אביגיל כהן, שופטת

 

 



26/03/2008



חדשות
ארצות הברית  | בנה של הפוליטיקאית הוכפש ברשת  
ישראל  | בית המשפט הורה לגוגל לחשוף פרטים על משתמש ג`ימייל  
ארצות הברית  | בית משפט הורה על חשיפת זהותם של 178 מגיבים  

מאמרים
ישראל  | בומבה של במבה ולשון הרע  
ישראל  | הזכות לשם טוב ולשון הרע  
ארצות הברית  | מה אומרים עליך בויקיפדיה?  

פסיקה
ישראל  | ע``א 1806-09 (מחוזי ת``א) רבקה פלח – ``בייבי פלוס`` נ` שירותי בריאות  
ישראל  | תא 23493-01-10 (שלום פתח תקוה) קיטשן ליין אורי בע``מ נ` 012 סמייל תקשורת בע``מ  
ישראל  | ברע 213/09 (מחוזי נצרת) ישראל מושקוביץ נ` וואלה תקשורת בע``מ  

חקיקה
ישראל  | הצעת חוק אחריותן המשפטית של הנהלות אתרי האינטרנט על דברי הגולשים  
אנגליה  | חוק לשון הרע 1996  
אוסטרליה  | חוק לשון הרע 1995  

מקורות מקוונים
קנדה  | Defamation in Canadian CyberSpace  
ארצות הברית  | ארגון האנונימיות באינטרנט  
ארצות הברית  | Cyber SLAPP  





מדורים

 

קניין רוחני

לשון הרע

מידע כללי

הגנת הפרטיות

מסחר אלקטרוני

זכויות יוצרים

לשון הרע

אילון ושות` עורכי דין

דואר זבל

מניות, ניירות ערך

סימני מסחר

תביעת לשון הרע

אודות דיני רשת

משרדי עורכי דין

מונופולין, הגבלים עסקיים

פטנטים

לשון הרע בפייסבוק

ניהול משברים

קניין רוחני

שמות מתחם

 

 

חוקרים פרטיים

סקס פורנוגרפיה

דואר אלקטרוני

סוגיות בזכויות יוצרים

פלילים

מומחים יועצים

שיתוף קבצים

עבודה

זכויות יוצרים בתמונות

עבירות מחשב

עו"ד אביב אילון

מנהל סחר אלקטרוני

ריגול ומעקב

זכויות יוצרים במוזיקה

עבירות אינטרנט

יעוץ משפטי

הימורים

ספקי שירותים

זכויות יוצרים בתוכנה

הונאה

 

סמכות שיפוט

טרור קיברניטי

זכויות יוצרים בוידאו, סרטים וטלויזיה

פלילים

 

בורורות גישור

מנועי חיפוש באינטרנט

זכויות יוצרים בפרסום

 

 

פדופיליה

ילדים

רישום זכויות יוצרים

 

 

אתיקה

נשים

שמירת זכויות יוצרים

אינדקס ויזואלי


בחירות אלקטרוניות

גברים

 

קטעי וידאו


מילון מונחון

משפחה

 

חדשות עיתונות


אנונימיות

פורומים

 

משרדי עורכי דין


נוטריון

חברת המידע

 

משפטים


חוזים הסכמים

ננו טכנולוגיה

 

 


מכשירים חכמים

גירושין

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

          שותפי תוכן 

 

 

פטנטיםתאונת אופנוע | תאונות דרכים | תוכנית עסקית

 

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אביב אילון 1999-2019