Share
בחודש אוקטובר 2000 נחטפו ללבנון על ידי ארגון החיזבאללה שלושה חיילים, בהם גם בני אברהם ז"ל. לאחר החטיפה, נפוצו שמועות ברשת האינטרנט כי החיילים היו מעורבים בעסקת סמים. משפחת אברהם מייחסת את הפרסום לרמי יצהר. ביום 28 ספטמבר 2004 הגישה המשפחה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעת לשון הרע נגד יצהר ונגד חברת אינטרנט זהב שבה מתארח האתר של יצהר, עניין מרכזי. סכום התביעה: שלושה מליון ש"ח.

מותה של שמועה מקוונת ולידתה של תביעה מכוונת

04/10/2004 | דואר חשמלי | גיליון מספר 71 | משה הלוי halemo

בחודש אוקטובר 2000 נחטפו ללבנון על ידי ארגון החיזבאללה שלושה חיילים, בהם גם בני אברהם זל. לאחר החטיפה, נפוצו שמועות ברשת האינטרנט כי החיילים היו מעורבים בעסקת סמים. משפחת אברהם מייחסת את הפרסום לרמי יצהר. ביום 28 ספטמבר 2004 הגישה המשפחה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעת לשון הרע נגד יצהר ונגד חברת אינטרנט זהב שבה מתארח האתר של יצהר, עניין מרכזי. סכום התביעה: שלושה מליון שח.

הקדמה

ביום שבת, 7 אוקטובר 2000, ח` תשרי התשסא, בין ראש השנה ליום הכיפורים, נחטפו שלושה חיילי חיל ההנדסה של צהל בגיזרת הר דב אשר בגבול הלבנון. החטיפה בוצעה על ידי ארגון חיזבאללה. מפקד הכוח בני אברהם והחיילים עדי אביטן ועומר סועאד. בזמן החטיפה ובימים שאחרי, לא היה ידוע האם החיילים החטופים בין החיים. ארגון החיזבאללה דאג להפיץ דיסאינפורמציה מכוונת שהקשתה על חיי המשפחות הדואגות.

לאחר מאמצים רבים ומאבקים מתישים של בני המשפחות של החיילים החטופים, בהם חיים אברהם שהוביל את המאבק בתקשורת ובציבור הישראלי והעולמי, נחתמה בסופו של דבר עסקת חליפין בין הארגון הלבנוני לבין ממשלת ישראל.

ביום 29 ינואר 2004, יותר משלוש שנים לאחר חטיפתם והריגתם, הובאו החיילים המתים לקבר ישראל. סמר בני אברהם הובא למנוחות בבית העלמין בקרית שאול. סמר עדי אביטן נטמן בבית העלמין בטבריה. סמר עומר סואעד הובא למנוחות בכפרו סלאמה. כבר בתחילת חודש נובמבר 2001 הוכרזו החיילים הנעדרים כחללים.

ארבע שנים אחרי, וקצת יותר מחצי שנה של לאחר קבירת הבנים, משפחת אברהם סוגרת חשבון עם מי שלטענתם השמיץ באותה עת את בנם בני אברהם זל וייחס לו עסקת סמים מפוקפקת על הגבול הלבנוני.

ביום 28 ספטמבר 2004 הגישה משפחת אברהם תביעת לשון הרע בסכום גבוה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. סכום התביעה: שלושה מיליון שח. שלושת התובעים בהם האב והאם השכולים שהם גם מנהלי עיזבון המנוח בני אברהם זל (תובע 1) תובעים את העיתונאי רמי יצהר, עורך אתר האינטרנט עניין מרכזי ואת חברת התקשורת שלו אטרקציה - חברה לתקשורת המונים בעמ. הנתבעת השלישית היא חברת אינטרנט זהב המארחת את האתר. התביעה מוגשת באמצעות משרד עורכי הדין חיים כהן בתל אביב.

אתר החטופים

http://www.hatufim.com 

כתב התביעה 

כתב התביעה המשתרע על פני 24 עמודים מגולל את מסכת השמועות שרצו ברשת האינטרנט כבר בימים הראשונים לאחר החטיפה. כתב התביעה מפרט את הפצתה של השמועה על ידי אתר החדשות העצמאי באינטרנט של העיתונאי רמי יצהר, אתר עניין מרכזי.

אתר עניין מרכזי

http://www.news-israel.net

התביעה מייחסת לפרסומים של יצהר כפי שמפורטים בתביעה לשון הרע, זדון, הסתה, נבזיות, הכפשה, טפילת האשמות, ביזוי שם, לעג, הסתה ושקר מוחלט. לטענת התביעה, פרסומים אלו גרמו לרפיון ידיהם של האנשים האחראים לחיפוש ולטיפול בחטופים, בהם ממשלת ישראל, צהל והתקשורת הישראלית.

נגד חברת אינטרנט זהב (נתבעת מספר 3) נטען כי היא נותנת שירותי אירוח לאתר עניין מרכזי וכן שירותי דומיין וקישור לרשת האינטרנט. התביעה מסבירה כי חברת אינטרנט זהב (או בשמה המשפטי אינטרנט גולד קווי זהב בעמ) היא חברה ציבורית הנסחרת בבורסה ופועלת על פי רשיון שניתן לה על ידי משרד התקשורת.

כתב התביעה מסביר כי המידע על הקשר בין חברת אינטרנט זהב לאתר עניין מרכזי הוא פלט של תוכנת SmartWhois, נספח שצורף לכתב התביעה.

התביעה אינה מסבירה כי מידע זה הוא נכון לזמן הגשת התביעה, שנת 2004, וכלל אינו נכון למועד הפרסום המיוחס לרמי יצהר, אוקטובר 2000, אז כלל לא היה קשר בין חברת אינטרנט זהב לאתר עניין מרכזי. את אתר עניין מרכזי אירחה באותה עת חברת אינטרנט אחרת שכלל לא נזכרה בכתב התביעה, חברת ברק 013 (באמצעות חברת הבת EL-NET). בית המשפט יצטרך לפסוק האם חלה אחריות רטרואקטיבית של ספק אינטרנט על תוכן פוגע.

ההיסטוריה של שרתי האירוח של אתר עניין מרכזי

http://uptime.netcraft.com/up/graph/?host=news-israel.net 

מעשי הדיבה 

כתב התביעה מפרט כי ביום 9 אוקטובר 2000, יומיים לאחר חטיפת החיילים, פרסם אתר עניין מרכזי כתבה לפיה שלושת החיילים החטופים עסקו בסחר בסמים ובהברחתם בזמן שירותם הצבאי, וכן בעת החטיפה. בפרסום, על פי כתב התביעה, נכתב כי החטיפה של החיילים נובעת ממחדל שלהם וממעשה לא חוקי שעשו בעת הימצאותם במקום החטיפה.

התביעה מסבירה כי פרסומים אלו נעשו על דעתו של רמי יצהר בלבד בלא שהתקיימה חקירה או בדיקה מוקדמת כדי לבדוק את אמיתות הפרסום. התביעה מסבירה כי לא התנהלה חקירה משטרתית או צבאית בנושא.

התביעה מציינת כי לאחר פרסום פרשת הסחר בסמים, התעוררה סערה ציבורית קשה בארץ, בתקשורת וברשת האינטרנט, ודובר צהל אף נאלץ להכחיש את הפרסומים ואת השמועות בנושא.

כתב התביעה מסביר כי אין בידי התובעים עותק כלשהו מהפרסום שבוצע באתר האינטרנט עניין מרכזי וכי לא נשמר עותק כזה על ידם. את הפרסום מנסה התביעה להוכיח באמצעות תמלילי תוכנית רדיו בה השתתף רמי יצהר כמרואיין, ובה חיזק את טענותיו ופרסומיו בנוגע לחיילים החטופים.

על מנת להוכיח פרסום לשון הרע, יש להוכיח אותו באמצעות הפרסום, במיוחד כאשר הצד שכנגד מכחיש את הפרסום. במשפט הישראלי ועל פי דיני הראיות כיום, תדפיס מאתר אינטרנט אינו קביל משפטית, במיוחד כאשר הצד שכנגד אינו מודה בפרסום. קל וחומר כאשר אין כלל תדפיס כלשהו מאתר האינטרנט שבו הופיע הפרסום. הניסיון להוכיח את פרסום לשון הרע באמצעים אחרים מעלה סוגיה משפטית מעניינת. 

הפרסומים בתקשורת

ביום 15 אוקטובר 2000, על פי כתב התביעה, משודרת ברשת ב` תוכנית הרדיו הבוקר הזה בהנחיית אריה גולן. כתב התביעה מספר כי תוכנית הרדיו דיווחה על האווירה הקשה בגדוד ההנדסה הקרבית בעקבות הפרסומים. כתב התביעה מצטט חלקית את הדיווח של הכתבת הצבאית כרמלה מנשה בנושא.

ביום 15 אוקטובר 2000, על פי הנכתב, הוציא דובר צהל תת אלוף רון כיתרי הודעה לתקשורת ובה הבהיר כי אין להטיל האשמה כלשהי על אירועי החטיפה, אשר כלל לא נבדקה על ידי צהל.

באותו היום בשעה 17:00 אחר הצהריים, התראיין דובר צהל בתוכנית הטלוויזיה חמש עם גדי סוקניק בערוץ 2 והכחיש מכל וכל את הפרסומים באינטרנט בנושא הפרסומים שכוונו כנגד החיילים החטופים ובהם האשמה על סחר בסמים.

ביום 16 אוקטובר 2000, על פי כתב התביעה, התפרסמה כתבה ובה מכחיש דובר צהל את השמועות המרושעות ברשת האינטרנט בדבר העיסוק בסמים שיוחס לחיילים החטופים.

ביום 16 אוקטובר 2000, כמעט עשרה ימים לאחר הפרסום הראשון המיוחס לרמי יצהר, משודרת בשעה 18:15 תוכנית הרדיו ברשת ב`, דוקומדיה בהנחיית העיתונאי הותיק מתי גולן. התוכנית היא תוכנית לביקורת עיתונות ותקשורת.

בתוכנית הרדיו דוקומדיה משתתפים דובר צהל דאז, תת אלוף רון כתרי וכן העיתונאי רמי יצהר. בתוכנית מצוטטים חלקים מהכתבה שפורסמה באתר האינטרנט של יצהר על פי התביעה.

כתב התביעה מסביר כי בעקבות הכתבה של יצהר, החל גל שמועות להתרוצץ ברחבי רשת האינטרנט, ומשם הוא גלש לערוצי התקשורת הממוסדים בהם הרדיו והטלוויזיה. כתב התביעה מסביר כי הפרסום פגע במשפחות וכי מקורו של הפרסום הוא ברמי יצהר ובכתבה שפרסם באתר החדשות שלו.

כתב התביעה מצטט את חלקים מתמליל התוכנית ובהם גם את דבריו של רמי יצהר שהשתתף כמרואיין בתוכנית. בין הדברים, הודאתו של יצהר כי הפרסום בנושא התפרסם לראשונה באתר עניין מרכזי. עוד אומר יצהר על פי התמליל כי תם עידן העיתונות המגוייסת שבה דבריו של דובר צהל הם תורה מסיני.

וכך מקריא מתי גולן את הפרסום מהדובר באתר עניין מרכזי:

[ציטוט]

למרות הרגישות הרבה של הנושא:

האם עסקו החיילים החטופים בהברחת סמים מלבנון

אין מנוס מהעלאת הסוגייה המטרידה הן את כוחות הביטחון והן את המשפחות... בימים אלה מתנהלת חקירה המתבססת בעיקר על בדיקת מקורות מודיעיניים כדי לנסות לברר האם עסקו השלושה בפעולות הברחה משטח לבנון לישראל... יצויין כי בשלב זה אין שום הוכחה ממשית לכך.    

[סוף ציטוט]

למרות שעל פי הפרסום כותב יצהר כי אין שום הוכחה לכך שהשלושה עסקו בסחר בסמים, הוא נשאל על ידי גולן שוב ושוב מדוע הוא מפרסם את העניין של החשד לסחר בסמים. יצהר משיב כי כפי שהוא כתב, אכן אין הוכחות לטענות, אבל חקירה אכן מתקיימת בנושא.

בהמשך משיב דובר צהל ליצהר ולמנחה גולן, ויצהר ממשיך וטוען כי העיתונות אינה צריכה לקבל את הכחשותיו של דובר צהל, שכפי שהתברר בעבר, הכחיש דברים אמיתיים שהוכחו. יצהר מדגיש בהמשך הראיון כי לא קבע עובדה לפיה החיילים עסקו בסחר בסמים, אלא הוא דיווח על חקירה הקיימת בנושא, עניין שנבדק על ידי המשטרה והצבא. יצהר מדגיש כי לא פרסם שזה קשור לעסקת סמים כלשהי.

בכתב התביעה מתרעמת המשפחה התובעת על כך שיצהר אינו מקבל את דבריו של דובר צהל ומתעלם מהם במופגן. התובעים מייחסים ליצהר הסתה של דעת הקהל הציבורית, פגיעה בחיילים החטופים ופגיעה בכבוד משפחתם. 

ציטוט פרסומים על רמי יצהר ועל שמועת הסמים

כדי להדגיש את עברו האפל של רמי יצהר בתחום הפרסומים באתר האינטרנט שלו, מצטטת התביעה כתבת עבר של עיתונאית השבועון מקור ראשון, חני לוז. הציטוט נלקח מכתבה שפורסמה ביום 18 יולי 2003 אשר התפרסמה גם ברשת האינטרנט. בכתבה מציינת לוז כי מקור הרוע בשמועות על שלושת החטופים בלבנון והקשר לסחר בסמים החל באתרו של יצהר.

הכתבה המדוברת של חני לוז בעיתון מקור ראשון

http://makorrishon.co.il/article.php?id=1041

התביעה מנסה לייחס את הפצת השמועה הזדונית על ידי רמי יצהר על ידי כתבת עיתונות שנכתבה לאחר שלוש שנים.

כתבה אחרת המצוטטת בכתב התביעה היא תוכנית הרדיו של אלכס אנסקי הנקראת פתוח בשבת העוסקת בביקורת תקשורת ואשר שודרה אי שם בשנת 2003 (קיימת טעות בתאריך התוכנית בכתב התביעה). בתוכנית זו התייחס אנסקי לשמועה על כך שהחיילים החטופים היו מעורבים בעסקת סמים.

כתבה נוספת שעסקה בשמועות ברשת האינטרנט היא כתבתו של גל מור, עורך ערוץ המחשבים של אתר ynet מבית ידיעות אחרונות. במאמר שפרסם מור ביום 28 מרץ 2004, הוא מדגיש (על פי כתב התביעה) את חומרת העניין, ואף מזכיר את גל השמועות לגבי החיילים החטופים ועסקת הסמים שיוחסה להם.

הכתבה של גל מור על שמועות ברשת

http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2894316,00.html

תלונות רשמיות נגד רמי יצהר

כתב התביעה שולל כאמור את הטענה כי התנהלה חקירה כלשהי בדבר מעורבות שלושת החיילים החטופים בהרחות אסורות בהם גם סמים. כתב התביעה קובע כי לא התנהלה כלל חקירה בנושא על ידי המשטרה או על ידי הצבא.

כתב התביעה יודע לספר כי לאחר תמלול הראיון של תוכנית הרדיו דוקומדיה ודבריו של רמי יצהר, נשלח ביום 13 פברואר 2001 התמלול לפרקליט הצבאי הראשי (פצר) אשר העביר בסופו של יום את העניין ליועץ המשפטי לממשלה באותה עת, אליקים רובינשטיין לצורך שקילת נקיטת הליכים נגד יצהר.

המכתב ליועץ המשפטי לממשלה ייחס לרמי יצהר עבירה של פרסום לשון הרע (שהיא גם עבירה פלילית על פי החוק הקיים).

בעקבות התלונה ליועץ המשפטי לממשלה, הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תלונה רשמית נגד העיתונאי רמי יצהר אל פרופסור מרדכי קרמניצר, נשיא מועצת העיתונות בישראל, דאז. התלונה קבעה כי יצהר הפר את כללי האתיקה של העיתונות בהם את הנאמנות לאמת, הצורך לבדוק עובדות, פגיעה בפרטיות ובפגיעה בשם הטוב.

התובעים מציינים כי לא ברור מה עלה בגורל התלונה נגד רמי יצהר. בזמן כתיבת שורות אילו עדיין אין נשיא מכהן למועצת העיתונות, סכנת פירוק מאיימת על המועצה, וכי מועצה זו כבר איבדה את שיניה מזמן כלפי עיתונאים סוררים. 

אחריות של עורך אתר

כתב התביעה מצטט מקרי לשון הרע בישראל שהוכרעו בבתי המשפט, בהן גם תביעות לשון הרע שמקום הפרסום המעוול מתרחש ברשת האינטרנט.

כתב התביעה מזכיר את מקרה השמאי שאול ויסמן נגד עורך גלובס חגי גולן ואת פסיקתה של השופטת דורית רייך שפירא שקבעה לראשונה ובאופן שנוי במחלוקת כי אתר אינטרנט הוא בגדר עיתון ועל עורכו חלה האחריות לפרסום פוגעני של צד שלישי (קפ 145/00, ויסמן נגד גולן).

כתב התביעה מבקש מבית המשפט לקבוע כי על רמי יצהר כעורך האתר חלה האחריות על התכנים המתפרסמים באתר בבעלותו.

כתב התביעה מתייחס גם לאחריותה של חברת אינטרנט זהב, אשר מספקת שירותי אינטרנט וקישור לאינטרנט לאתר עניין מרכזי. כאמור בתחילת מאמר זה, התביעה אינה מתייחסת לעובדה כי באותה עת שבוצע הפרסום, לחברת אינטרנט זהב לא היה כלל קשר לאתר האינטרנט שבו פורסמה לשון הרע.

התביעה מבקשת לקבוע כי במקרה זה, ספקית האינטרנט (כאמור אינטרנט זהב) היתה צריכה לדאוג להסרת הפרסומים הפוגעים מכיוון שהדומיין מוחזק על ידה ומאפשרת לגולשים להגיע לאתר שבו מתפרסמים הדברים הפוגעים לכאורה.

כתב התביעה מבקש להטיל אחריות שווה ספקית האינטרנט. כתב התביעה מסביר כי על ספקית האינטרנט היה לדאוג למערכת סינון מידע שתמנע הגעה של גולשים לאתר עניין מרכזי. לטענת התביעה, ספקית האינטרנט (נתבעת 3, אינטרנט זהב) שולטת על המסרים האלקטרוניים המועברים ברשת האינטרנט.

כתב התביעה ממשיך ומסביר כי כאשר דובר צהל מפרסם את הודעתו כי אין אמת בפרסום באתר הנמצא בשרתי ספקית האינטרנט, קיימת לה חובה לבדוק את נכונות הפרטים ולהוריד את הפרסום מהרשת כאשר מתברר כי הוא אינו נכון.

פירוט הנזקים

התביעה קובעת כי הפרסום באתר עניין מרכזי הסב נזק רב לתובעים והללו לא ינוחו ולא ישקטו עד אשר יטוהר כליל שמו של בנם החטוף, בני אברהם זל.

התובעים ממשיכים ומציינים את הסערה הציבורית שהתעוררה במדינת ישראל עקב הפרסום. לטענתם הפרסום ביזה והשפיל את החיילים חטופים, ועורר ספקות בדבר הצורך להחזיר את החטופים הביתה. לטענת התביעה, הפרסום הפוגע התיר את דמם של החיילים והקשה על מהלך חקירת החטיפה ונסיבותיה.

כתב התביעה קובע באופן קשה כי אולי היה ניתן להציל את החיילים החטופים באותה עת, וכי הפרסום באתר עניין מרכזי מנע זאת. לטענתם, הפרסום גרם לרפיון ידיים של המערכת כולה.

כתב התביעה הקשה מספר על כך שביום 15 אוקטובר 2000 לקה בליבו חיים אברהם, אבין של בני זל. התביעה מספרת כי הוא אושפז בבית החולים איכילוב. בהמשך הזמן הוא לקה בליבו פעמים נוספות וצבר חוליים נוספים בעקבות המקרה. 

טענות בדבר העדר שיהוי

התביעה הוגשה ארבע שנים לאחר הפרסום. על מנת שלא תיתקל בטענה כי התביעה הוגשה באיחור ניכר, מסביר כתב התביעה כי רק לאחר חזרת גופותיהם של החיילים החטופים הביתה בינואר 2004, מצאה המשפחה כוחות נפש להתמודד עם הפרשייה באופן אישי ועצמאי, זאת לאחר שלא קיבלו תשובות מגורמים אחרים שפנו אליהם, בהם הרמטכל, הפרקליט הצבאי הראשי, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה ומועצת העיתונות.

כתב התביעה ממשיך ומסביר כי חיי התובעים נהרסו כליל והתביעה היא הדרך למצות את הדין עם חלק מהתקשורת, כדי להעביר מסר ולמנוע בעתיד מקרין דומים. 

עילות התביעה

התביעה מייחסת לנתבעים בהם רמי יצהר, חברת אטרקציה תקשורת וכן חברת אינטרנט זהב את העוולות הבאות: לשון הרע, הפרת כללי האתיקה המקצועיים של העיתונות, רשלנות נזיקית, חוסר תום לב, עוולת שקר מפגיע ופגיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

על פי כתב התביעה, ביום 15 אוגוסט 2004 נשלחו לרמי יצהר ולחברת אטרקציה תקשורת מכתבי התראה. מכתב אלו חזרו עם חותמת עזב.

כתב התביעה מספר כי ביום 26 אוגוסט 2004 פנה התובע חיים אברהם באמצעות הטלפון לרמי יצהר ווידא עימו כי הוא נמצא בביתו בראשון לציון. על פי כתב התביעה נשלח שליח ממשרד עוד חיים כהן לביתו של יצהר, ובכל שלושת הביקורים שבוצעו, לא היה איש בבית. לפי כתב התביעה, השאיר השליח את מכתב ההתראה מודבק על דלת הבית. 

הסעדים הנדרשים

התובעים מבקשים מבית המשפט לגנות את הפרסום באופן חריף ולהטיל על הנתבעים תשלום פיצויים בשיעור גדול במיוחד. התביעה נוקבת בסכום של שלושה מליון שח.

התביעה גם מבקשת מבית המשפט להורות לאתר האינטרנט עניין מרכזי לפרסם התנצלות בהבלטה ראויה. 

סוף דבר

זוהי תביעה מעניינת במיוחד מבחינה משפטית. בית משפט יצטרך לקבוע האם הוא מכשיר ראיות שמקורן הוא מפי השמועה (הכתבות בעיתונים האחרים והמשך הפרסומים) מבלי שלפרסום המקורי יהיה זכר אפילו בתדפיס נייר מאחר והתובעים לא שמרו העתק של הפרסום וספק רב אם ניתן לשחזרו (אם אכן פורסם).

נשאלת גם השאלה האם בית המשפט יתיר עדויות של אנשים שלטענתם ראו את הפרסום לפני כארבע שנים.

מהתרשמות ראשונית שלי על פי התמליל של תוכנית הרדיו דוקומדיה בה התראיין רמי יצהר, אין זכר לפרסום על סמים המיוחסים לחיילים החטופים. נטען כי התנהלה חקירה בנושא של הימצאותם של החיילים קרוב לגדר וכי עלה חשד כי הללו עסקו בהברחות. כתב התביעה שולל את הטענה בדבר חקירה כלשהי שהתקיימה באותה עת, ואף מסתמך על דבריו של דובר צהל מספר ימים לאחר הפרסום.

בית המשפט יצטרך לקבוע האם לפרסום (אם יוכח) אכן עומדת הגנת תום לב. כדי להוכיח תום לב בפרסום יצטרך יצהר להסגיר מקורות עיתונאיים. אם לא יסגיר את מקור הפרסום, הגנת תום הלב עלולה להישלל ממנו והוא עלול להיות מחויב בפיצוי כספי.

למרות שכתב התביעה מבקש פיצוי כספי בסך שלושה מליון שח, סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע קובע פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק של 50,000 שח בלבד, ואם יוכח זדון בפרסום, הפיצוי יהיה כפול, כלומר 100,000 שח.

התביעה תתבקש להראות את הנזק שנגרם לתובעים, ועל פי הנראה, ניתן להוכיח נזק. כל שנשאר להוכיח הוא שהפרסום ברשת האינטרנט והשמועות שנפוצו עקב כך, אכן הם שגרמו למצב זה, וזה קצת יותר קשה. 

תא 2338/04, בית משפט מחוזי תל אביב

משפחת אברהם נגד רמי יצהר ואח`

העתק כתב התביעה המלא, כאן

http://halemo.net/edoar/0071/avraham.htm

 



04/10/2004



חדשות
ישראל  | בית המשפט פסק שגוגל אינה צריכה לחשוף פרטי גולש  
אנגליה  | בית משפט דחה תביעת לשון הרע בגלל מיעוט גולשים  
אנגליה  | שופט דחה תביעת דיבה בשל מספר כניסות נמוך לאתר  

מאמרים
ישראל  | צעיר השמיץ חנות אופניים בפורום בתפוז וישלם פיצוי  
ישראל  | חברת 012 קווי זהב תשלם הוצאות כספיות לאמיר גנס  
ישראל  | הוגשו כתב הגנה ותביעה שכנגד בריב הטייסים  

פסיקה
ישראל  | ת"א 7633-09-15 הירש נ' קטן אברהם  
ישראל  | ת``א 2164-07 (שלום ראשון לציון) בושינסקי נ` לשם ואח`  
ישראל  | תא``מ 6579-08 (שלום חיפה) יבגניה טבצ`ניקוב נ` נטליה סטפניוק-ברג  

חקיקה
ישראל  | הצעת חוק אחריותן המשפטית של הנהלות אתרי האינטרנט על דברי הגולשים  
אנגליה  | חוק לשון הרע 1996  
אוסטרליה  | חוק לשון הרע 1995  

מקורות מקוונים
קנדה  | Defamation in Canadian CyberSpace  
ישראל  | הבלוג של תומר כהן-אינטרנט, מחשבים ודברים אחרים  
ישראל  | Dinil - פורטל הדין של ישראל  






מדורים

 

קניין רוחני

לשון הרע

מידע כללי

הגנת הפרטיות

מסחר אלקטרוני

זכויות יוצרים

לשון הרע

אילון ושות` עורכי דין

דואר זבל

מניות, ניירות ערך

סימני מסחר

תביעת לשון הרע

אודות דיני רשת

משרדי עורכי דין

מונופולין, הגבלים עסקיים

פטנטים

לשון הרע בפייסבוק

ניהול משברים

קניין רוחני

שמות מתחם

 

 

חוקרים פרטיים

סקס פורנוגרפיה

דואר אלקטרוני

סוגיות בזכויות יוצרים

פלילים

מומחים יועצים

שיתוף קבצים

עבודה

זכויות יוצרים בתמונות

עבירות מחשב

עו"ד אביב אילון

מנהל סחר אלקטרוני

ריגול ומעקב

זכויות יוצרים במוזיקה

עבירות אינטרנט

יעוץ משפטי

הימורים

ספקי שירותים

זכויות יוצרים בתוכנה

הונאה

 

סמכות שיפוט

טרור קיברניטי

זכויות יוצרים בוידאו, סרטים וטלויזיה

פלילים

 

בורורות גישור

מנועי חיפוש באינטרנט

זכויות יוצרים בפרסום

 

 

פדופיליה

ילדים

רישום זכויות יוצרים

 

 

אתיקה

נשים

שמירת זכויות יוצרים

אינדקס ויזואלי


בחירות אלקטרוניות

גברים

 

קטעי וידאו


מילון מונחון

משפחה

 

חדשות עיתונות


אנונימיות

פורומים

 

משרדי עורכי דין


נוטריון

חברת המידע

 

משפטים


חוזים הסכמים

ננו טכנולוגיה

 

 


מכשירים חכמים

גירושין

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

          שותפי תוכן 

 

 

פטנטיםתאונת אופנוע | תאונות דרכים | תוכנית עסקית

 

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אביב אילון 1999-2019