תאריך: 13/12/2007

א 48511/07

בבית משפט השלום תל אביב-יפו

בפני כב' השופט צבי כספי

ד"ר דב קליין נ' פרופורציה פי.אם.סי בע"מ ואח'

 

העובדות

 

1. התובע (המשיב) הוא רופא בעל מוניטין בתחום הרפואה הפלסטית. התובע טוען כי ע"פ הסכם בין חברת גוגל ישראל בע"מ (המבקשת) לבין הנתבעת, הקשת שמו של התובע כמילת מפתח במנוע החיפוש של המבקשת, תפתח קישור לדף הכולל קישור לאתר הבית של הנתבעת.

 

2. התובע טוען כי באמור לעיל מפרות הנתבעת והמבקשת את זכויותיו של התובע, והתביעה היא לפיצוי בגין נזקיו או לתשלום בגין שימוש בשמו ובמוניטין שלו.

 

3. המבקשת הגישה בקשה למחוק את התביעה נגדה על הסף בגין העדר יריבות והעדר עילת תביעה, בטענה שהיא אינה בעל הדין הנכון, אלא החברה הידועה כ " Google Incorporated" חברה זרה הרשומה בארה"ב.

 

בית המשפט קבע

 

1. בית המשפט דחה את טענת המבקשת, וציין כי ממילא יש יותר מידי מינים של   Google שמתגלגלים בעניין זה, מארה"ב, אירלנד, ישראל וכו' כאשר גם המבקשת מודה שכל מניותיה מוחזקות בידי עוד גוגל אחרת, חברת Google International   LLC והקשר בין החברות הוא ברור על פניו באופן שטענות בדבר העדר יריבות בין התובע לבין גוגל כזו או אחרת יש בהן יותר מאשר אבק התחמקות.

 

2. בית המשפט הורה לתובע לצרף לתביעה את חברת Google Incorporated, שהיא מפעילת אתר גוגל בישראל.

 

3. בית המשפט דחה את הבקשה, וחייב את המבקשת בשכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪.

 

  

 

 

 

 

 

החלטה

 

התובע, המשיב בבקשה נשוא החלטה זו, הוא רופא בעל מוניטין [ או לפחות בעל פרסום רב ] בתחום הרפואה הפלסטית.

הנתבעת מס' 2 [ להלן: "המבקשת" ] היא חברה המפעילה מנוע חיפוש ידוע ברשת האינטרנט, בשם "גוגל" או "Google".

לטענת התובע, על פי הסכם שנעשה בין המבקשת לנתבעת מס' 1 [ להלן: "הנתבעת"] שהיא חברה העוסקת במתן שירותים רפואיים, לרבות רפואה פלסטית, הקשת שמו של התובע כמילת מפתח במנוע החיפוש של המבקשת פותחת דף הכולל קישור לאתר הבית של הנתבעת, במסגרת של אסופת אתרים הקרויים "קישורים ממוניים" היינו קישורים שבעלי האתרים הקשורים בהם משלמים לנתבעת בגין כך שהם מופיעים בדף האינטרנט של המבקשת בעת הקשת מלת מפתח כזו או אחרת.

באמור לעיל מפרות הנתבעת והמבקשת את זכויותיו של התובע לטענתו לפי דברי חקיקה שונים והתביעה היא לפיצויו בגין נזקיו או לתשלום בגין השימוש בשמו ובמוניטין שלו.

עניינה של החלטה זו הוא בעתירותיה של המבקשת למחוק את התביעה על הסף בגין העדר יריבות בין הצדדים והעדר עילת תביעה ודינה של בקשה זו על שתי פניה להדחות.

אשר לעניין היריבות טוענת המבקשת כי לא היא בעל הדין הנכון אלא החברה הידועה כ " Google Incorporated" חברה זרה הרשומה בארה"ב , המפעילה את מנוע החיפוש באמצעות Google  נוספת שמושבה באירלנד וכו'.

להוכחת טענותיה נסמכת המבקשת על פסק דינו של כב' השופט אלטוביה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ה"פ 506/06 מתאים לי רשת אופנה למידות גדולות בע"מ ואח', נ. קרייזי ליין ב ע"מ ואח', "תקדין" מח' 2006(3), 3735 [ להלן: "פסק מתאים לי" ].

ככל שמדובר בטיעון עובדתי באשר למעמדה של המבקשת, אין "פסק מתאים לי" מהווה ראיה, או השתק כזה או אחר כלפי התובע, שלא היה צד להליך בו [ לעניין זה והמקרים החריגים לכלל האמור, שאינם מתקיימים כאן, ראה: ע"א 686/02 עמותת בעלי ודיירי קריית וולפסון בירושלים ואח' נ. קריית וולפסון בירושלים חברה לניהול ושירותים בע"מ ואח', פד"י נט1 עמ' 943 ].

יכולתי לסיים בכאן עניין זה אולם נראה לי שמן הראוי שלא אתקל בשאלת היריבות גם בשלבים מאוחרים יותר של הדיון; ממילא יש יותר מידי מינים של   Google שמתגלגלים בעניין זה, מארה"ב, אירלנד, ישראל וכו' כאשר גם המבקשת מודה שכל מניותיה מוחזקות בידי עוד גוגל אחרת, חברת Google International   LLC [ כך נרשם ב"פסק מתאים לי" בעמ' מס' 3 בתדפיס שהוגש לי ] והקשר בין החברות הוא ברור על פניו באופן שטענות בדבר העדר יריבות בין התובע לבין גוגל כזו או אחרת יש בהן יותר מאשר אבק התחמקות.

לכן, ועל פי סמכותי שלפי תקנות 524 ו 526 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 ועל פי המגמה לפיה יש תמיד לאפשר תיקון תביעה למניעת מחיקתה [ זוסמן, "סדרי הדין האזרחי" מה' 7 פסקה316 עמ' 392 ], ובמידת מה גם למעלה מהצריך, אני מורה לתובעת לצרף לתביעה את חברת Google Incorporated, שהיא מפעילת אתר גוגל בישראל לפי "פסק מתאים לי", שהמבקשת קשורה לקביעותיו הן על פי האמור בפסק הדין "קריית וולפסון" הנ"ל והן מכך שהיא נסמכת עליו בבקשתה.

את ההמצאה שבוצעה למבקשת יש לראות כמבוצעת גם לחברה הנ"ל וכתב ההגנה יוגש על ידי שתי החברות כאחת [ ראה: ע"א 39/89 GENERAL ELECTRICT  CORP נ. מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח', פד"י מב4 עמ' 762 ].

הוא הדין לעניין עילת התביעה; בכתב התביעה נטענו על ידי התובעת מספר עילות, שייתכן ואכן חלקן אינו מקנה לה זכות תביעה; הסתמכות הנתבעת, מאידך, על "פסק מתאים לי" שלפיו נקבע במקרה דומה, אם אכן דומה הוא, כי אין לתובעת עילה בתביעה הנסמכת על הפרת סימן מסחרי, אינה נוגעת לענין.

די לעניין המחיקה לקבוע שיש סימוכין לדבר כי לתובע עומדת לכאורה תביעה לפחות בעילה בגין "עשיית עושר ולא במשפט" שהוא ה"נשר הגדול" של המשפט האזרחי, בגין השימוש הישיר או העקיף שעושה המבקשת בשמו ובמוניטין שלו, שלא בהסכמתו [ רע"א 5768/94 א.ש.י.ר יבוא יצור והפצה בע"מ נ. פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ ואח' , פד"י נב4 עמ' 289 ].

מכל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המבקשת תשא בהוצאות התובע, לרבות שכ"ט עו"ד בבקשה זו, בסכום כולל של    

-.7,500 ₪ בצרוף ריבית והצמדה כדין.

ניתנה היום ד' בטבת, תשס"ח (13 בדצמבר 2007) בהעדר הצדדים                                                                               

 

 

 

עוד פסיקה בנושא אחרי ה- 13/12/2007

עוד פסיקה בנושא לפני ה- 13/12/2007