Share


ועדת הערעורים לפי חוק משפחות חיילים שנספו
במערכה (תגמולים ושיקום) תשי"ט – 1950
בתל אביב – יפו
תאריך: 08/06/2004
עמח 001623/01
בפני:  כב` השופטת עינת רביד, יו"ר
ד"ר חנינא קכל – חבר
עו"ד יהודית ארבל - חברה
 
וולוך אירן נ` פרקליטות מחוז ת"א – אזרחי
 
עובדות:
קצין התגמולים החליט ביום 15.02.2001 שלא להכיר בקשר סיבתי בין נסיבות מות בנה של המערערת, דורון וולך לבין שירותו במילואים. על כן הוגש ערעור.
בנה של המערערת התגייס ליום מילואים ביום 05.09.2000 ונמצא בבוקר למחרת ללא רוח חיים לאחר שהתאבד.
מחיפוש שנעשה במחשבו של המנוח עלה כי יום לפני גיוסו למילואים הייתה לו שיחת אינטרנט עם אחת הגולשות בה הוא נפרד ממנה לשלום. במסמך אחר במחשבו כתב המנוח כי הוא מרגיש ריקנות ונמאס לו.
המערערת טענה כי היה על המערכת הצבאית לאתר את אותות המצוקה ביום גיוסו למילואים.
 
נפסק:
לא היו אותות מצוקה שהיה בהם לרמוז על ההולך לבוא. הערעור נדחה.
 


 

   

בתי המשפט
 

עמח001623/01

ועדת הערעורים לפי חוק משפחות חיילים שנספו

במערכה (תגמולים ושיקום) תשי"ט – 1950

בתל אביב – יפו

 

08/06/2004

 

כב` השופטת עינת רביד, יו"ר

ד"ר חנינא קכל – חבר

עו"ד יהודית ארבל - חברה

בפני:

 

 

 

המערערת

וולוך אירן

      בעניין:

רכבי ועו"ד ציפורי

ע"י ב"כ עו"ד

 

 

נ  ג  ד

 

המשיב

פרקליטות מחוז ת"א – אזרחי

 

מירה וולף

ע"י ב"כ עו"ד

 

 

החלטה

 

1.     לפנינו ערעור על החלטת קצין התגמולים מיום 15.2.01 לפיה נדחתה תביעת המערערת, להכיר בקשר סיבתי בין נסיבות מותו של בנה של המערערת, דורון וולך ז"ל (להלן- המנוח), לבין שירותו במילואים.

 

2.     המנוח שם קץ לחייו בהיותו כבן 30 (נולד ביום 10.9.70). המנוח התגייס לשירות מילואים ביום 5.9.00 ונמצא למחרת בבוקר ירוי בחזהו בבסיס "אלייקים", כשלידו מונח נשקו האישי מסוג רוס"ר M-16.

 

3.     בכיס מכנסיו של המנוח נמצא מכתב בכתב ידו בעל תוכן אובדני כדלקמן:

"אני חושב זה הבשיל סופית ברגע שירדתי בחדרה בתחנה המרכזית. נהג מונית אחד דיבר עם חבר שלו עלינו המילואימניקים והחבר שלו ענה טוב שהם עושים ולא אני. חשבתי אולי לכתוב יותר אבל נזכרתי בסרט גרין מייל בדברים של הכושי ג`ון קופי I`m tired boss... וזהו זה, אני פשוט עייף, אני עייף מלהאמין שיהיה בסדר. עייף מלחייך אבל לא מבפנים. עייף מהצביעות, מהשחיתות, מהרוע ומהאנוכיות. אני עייף מלהיות לבד למרות שאולי זה לא נראה כזה. ועייף מהמון דברים רעים. אבל אל תבכו עליי כי אני לא אהיה עייף יותר אני פשוט רוצה לנוח. אני לא כועס על אף אחד ולא שומר טינה, אז אנא אל תהיו עצובים עלי ועל תכעסו עלי. דורון."

 

4.     מחיפוש במחשבו של המנוח עלה כי בשיחת אינטרנט עם גולשת יום לפני גיוסו למילואים (4.9.00) נפרד המנוח מאותה גולשת תוך שהוא כותב:

"אם יש משהו שאני שונא, זה להיפרד, אבל החלטתי עוד לפני ש"הכרנו", אז מחר אני כבר לא אהיה בצ`אט, אני עוזב, יש סיכוי שאני אחזור אבל נראה לי כרגע שזה בערך כמו שכרטיס הלוטו שקניתי היום יזכה...".

 

5.     במסמך אחר במחשבו של המנוח נכתב:

"קשה לי להצביע על הנקודה המדויקת בזמן שבה התחילה ההרגשה הזו. פשוט אני זוכר שקמתי בבוקר אחד בחודשים האחרונים והרגשתי הרגשה כזו של ריקנות, הכל בפנים ריק. בהתחלה ניסיתי להעמיד פנים שהכל בסדר, אבל הריקנות הזאת אכלה אותי מבפנים לאט לאט. כל יום נראה כמו סיוט חדש שצריך לעבור אותו. העובדה שהייתי ישן עד שעות בוקר מאוחרות, היתה פשוט נסיון יום יומי לדחות את תחילתו של היום. בטח התפלאתם שהרבתי לישון וחשבתם שזו סתם עצלנות מצידי, אבל זו היתה פשוט דרך להינתק מהמציאות. הוזלת התעריפים לגלישה לאינטרנט נתנה לי איזשהו פתח בריחה מהמציאות במשך היום ועזרה לי להעביר אותו. בצורה דומה העברתי את שעות הלילה עד שהחלטתי ללכת לישון וכך חוזר חלילה. אבל גם זה מתישהו כבר לא עזר והרגשתי שפשוט זהו נמאס לי. השיר שנתן זהבי נוהג להשמיע בתוכניתו ברדיו, מסכם את זה "הכל חרא". מפלגות חרא, ממשלה חרא, כדורגל חרא, הכל חרא."

 

6.     ב"כ המערערת טוען כי היה על המערכת הצבאית לאבחן "אותות מצוקה", ששידר המערער ביומו הראשון במילואים ולא לגייס אותו.

 

7.     הועדה קובעת כי, מכלל חקירות החיילים, שהיו עם המערער ביום היחיד שבו שהה במילואים, עולה כי המערער לא שידר כל אותות מצוקה, אלא ביצע את המוטל עליו. המנוח שהיה אדם שקט ומופנם כל חייו התנהג כך גם ביומו היחיד באותם מילואים. למשל, ר` עדותו של סמל אלי שאומר: "אני מכיר את דורון מהצבא הכרות טובה. דורון חייל טוב, ממושמע, מבצע מה שאומרים לו, היה חייל טוב מאד. דורון לא דיבר על מצוקות שהיו לו. כאשר דיבר איתי ביום הגיוס אמר לי שהוא למד והפסיק ללמוד מחשבים, ועכשיו לא יודע מה לעשות.... לאורך כל הזמן שהיינו ביחד לא היו סימני מצוקה על דורון... לדורון עד כמה שאני יודע לא היו חברים ורק איתי הוא התחבר." גם קצינת קישור של הגדוד העידה כי המנוח לא העלה כל בעייה, הגיע לגיוס כרגיל, התייצב אף לפני השעה שהיתה מיועדת לגיוס, ואף ציינה, כי שנה קודם לכן, המנוח ביקש פטור מיום מילואים בשל נסיעה לחו"ל ושוחרר מאותם מילואים, וכך שידע שאם יבקש יוכל לקבל שחרור. סרן מיכאל העיד כי המנוח עבר מטווח וכי: "עבר את כל המקצים ולא הראה שום התנהגות חריגה והיה שקט ומופנם ונשמע להוראות. המנוח ידע לתפעל נשק ואני לא זוכר שהייתה לו בעייה בתפעול הנשק כמו כן הוא היה שקט מאד ולא התבטא בצורה חריגה וגם לא שיחק בנשק או התבלט."

8.     עוד טוען ב"כ המערערת בסעיף 22א` לסיכומיו, כי היה על המערכת הצבאית להעריך את מצבו הנפשי של המנוח לפני גיוסו למילואים, באשר למערכת היה ידוע עוד משנת 1998 (ככל הנראה מדובר בטעות הגהה בסיכומים והכוונה לשנת 1987) מצבו הנפשי אך למרות זאת, לא הוערך המנוח נפשית בבדיקות תקופתיות, לרבות לפני שירות המילואים הפעיל האחרון.

 

9.     אין חולק כי המנוח הוערך בשנת 1987, בהיותו עדיין מלש"ב, כסובל מהפרעת אישיות אינרוברטית – מופנמת וניתן לו פרופיל 64. הערכה זו לא שונתה במהלך השנים. המערער שירת שירות סדיר מלא ואף זכה להערכה גבוהה ממפקדיו. המערער גם שירת במילואים לאחר שחרורו מן השירות מידי שנה ללא כל בעיות. המערער אף לא היה מעולם בטיפול נפשי.  

 

10. קודם לשירות המילואים הוזמנו כל החיילים, לרבות המערער, ליום ראיונות ובו יכלו לשטוח את בעיותיהם בפני מפקדיהם, לרבות כמובן, מצוקות נפשיות וכיו`. המערער לא התייצב ליום הראיונות ולא סיפר לאיש כי הוא נמצא במצוקה כזו או אחרת.

 

11. היותו של חייל בעל פרופיל נפשי 64 המבוסס על "אישיות מופנמת" אינה מעידה על סיכון הטמון באותו חייל לביצוע התאבדות, שהרי אם לא כן, היה משוחרר מן הצבא לאלתר עוד טרם גיוסו הסדיר, אשר אותו עבר, כאמור, בהצלחה מרובה. פרופיל 64 ניתן לפי הסברי מומחה המשיב, הסבר אשר הועדה מקבלת כנכון, למי שהבודק התרשם שהוא "ילדותי, לא בשל או מגובש מספיק" לשרות קרבי, ולכן פרופיל 64 מונע את שירותו הקרבי, אך מאפשר לו שירות מועיל אחר, כפי שאכן שרת המערער, בתפקיד טכנאי.

12. על  פי סעיף  2ב` לחוק  משפחות  חיילים  שנספו  במערכה  (תגמולים ושיקום) תש"י – 1950, נטל ההוכחה מוטל על המשיב להוכיח כי המערער לא נפטר עקב השירות. כאשר בוחנים את המכתבים שהותיר המערער אחריו והפרידות שביצע קודם להליכתו למילואים, עולה כי המערער תכנן את מותו עוד קודם לשירות המילואים ובלא קשר לשירות זה. השירות עצמו, בן יום אחד, לא היה בו כל גורם קשה או מלחיץ, אשר היה בו כדי לגרום להתאבדות. מכאן שמן הבחינה העובדתית עמד המשיב בנטל להראות שאין קשר סיבתי, בין שירות המילואים למעשה הההתאבדות והקשר היחיד שנמצא הוא כי ההתאבדות בוצעה "תוך" כדי שירות המילואים, אך בודאי לא "עקב".

 

13.  עמדת הפסיקה גם היא אינה תומכת בעמדת המערערת. למשל, בע"א 738/88 עזבון המנוח פאיז עבדל גאני ז"ל נ` קצין התגמולים, פ"ד מ"ג (1) 167, נקבע כי נדרש להראות קשר סיבתי אוביקטיבי בין השירות לבין מעשה ההתאבדות. נזכיר, כי באותו מקרה זומן המנוח למשפט תעבורה במסגרת שירותו הצבאי, אך בית המשפט לא קיבל כי יש בכך כדי להוות קשר סיבתי אוביקטיבי לשירות הצבאי. קל וחומר במקרה שלפנינו, שבו לא היה במהלך שירות המילואים בן יום אחד, כל ארוע שהיה בו כדי להלחיץ או לפגוע במערער. נציין עוד, את פסק הדין בע"א (ת"א) 1439/95 טליה שטרצר נ` קצין התגמולים, בו נדחה ערעור על החלטת הועדה שלא הכירה בקשר סיבתי בין התאבדות המנוח לבין תנאי שרותו בשב"ס ואכזבתו מהיעדר קידום, כאשר בית בהמשפט המחוזי מסתמך, בין היתר, על ההלכה שנקבעה בבג"צ 1192/92 לוסקי נ` בית הדין לעבודה, פ"ד מז(5) 734 ובה נאמר: "במצב דברים שבו מוכח קשר סיבתי הדוק בין אירוע חריג בעבודה לבין מעשה ההתאבדות, ניתן לראות במעשה ההתאבדות ובתוצאת המוות שבסופו המשך ישיר של "תאונת עבודה". במצב כזה ההנחה היא, שתאונת העבודה הינה פגיעה נפשית שאירעה לעובד בעקבות האירוע החריג בעבודה, ופגיעה זו היא שגרמה להתאבדותו והביאה למותו." במקרה שבפנינו,  אין כל "אירוע חריג", שניתן ליחסו לשירות ולפיכך אין כל מקום להכיר בקשר סיבתי בין התאבדותו של המנוח לבין שירות המילואים.

 

לסיכום

 

הערעור נדחה.

 

בנסיבות אלה אין צו להוצאות.

 

תיק משפחות מוחזר למשיב.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

 

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

 

ניתנה היום י"ט בסיון, תשס"ד (8 ביוני 2004) בהיעדר הצדדים.

 

עו"ד יהודית ארבל

חברה

 

עינת רביד, שופטת

יו"ר הועדה

 

ד"ר חנינא קכל

חבר

 
 
 


08/06/2004



חדשות
ארצות הברית  | צעיר נעצר על-ידי המשטרה בגלל פוסט בפייסבוק  
ישראל  | פייסבוק בשירות צה``ל  
ארצות הברית  | החשוד בפריצה נעצר בעקבות חשבון MySpace  

מאמרים
ישראל  | ראיות, ראיות, ראיות!  
ארצות הברית  | אזרחים תמימים יורשעו בגין אחזקת פורנוגרפיית ילדים?  
ארצות הברית  | האם בתי המשפט צריכים להסתמך על הרשת?  

פסיקה
ישראל  | ב``ש 91081/08 (מחוזי ת``א) מדינת ישראל נ` דורון בן מאיר הדר  
ישראל  | ב``ש 4752/07 (שלום ת``א) הדר דורון נ` פרקליטות מחוז ת``א – מיסוי וכלכלה  
ישראל  | ב``ש 98968/07 (מחוזי ת``א) פרקליטות מחוז ת``א נ` גרגי אבי ואח`  

חקיקה
ארצות הברית  | תקנות גילוי אלקטרוני  
ישראל  | הצעת חוק המתירה לגופים ציבוריים להמציא מסמכים באמצעות דואר אלקטרוני  
ישראל  | תקנות העדות (העתקים צילומיים)(תיקון) התשס``ה - 2005  

מקורות מקוונים
ישראל  | האח הקטן-הבלוג של עו``ד אבנר פינצ`וק  
שוויץ  | פורום בינלאומי למסחר  
ישראל  | בלוג - אתיקה עסקית  





מדורים

 

קניין רוחני

לשון הרע

מידע כללי

הגנת הפרטיות

מסחר אלקטרוני

זכויות יוצרים

לשון הרע

אילון ושות` עורכי דין

דואר זבל

מניות, ניירות ערך

סימני מסחר

תביעת לשון הרע

אודות דיני רשת

משרדי עורכי דין

מונופולין, הגבלים עסקיים

פטנטים

לשון הרע בפייסבוק

ניהול משברים

קניין רוחני

שמות מתחם

 

 

חוקרים פרטיים

סקס פורנוגרפיה

דואר אלקטרוני

סוגיות בזכויות יוצרים

פלילים

מומחים יועצים

שיתוף קבצים

עבודה

זכויות יוצרים בתמונות

עבירות מחשב

עו"ד אביב אילון

מנהל סחר אלקטרוני

ריגול ומעקב

זכויות יוצרים במוזיקה

עבירות אינטרנט

יעוץ משפטי

הימורים

ספקי שירותים

זכויות יוצרים בתוכנה

הונאה

 

סמכות שיפוט

טרור קיברניטי

זכויות יוצרים בוידאו, סרטים וטלויזיה

פלילים

 

בורורות גישור

מנועי חיפוש באינטרנט

זכויות יוצרים בפרסום

 

 

פדופיליה

ילדים

רישום זכויות יוצרים

 

 

אתיקה

נשים

שמירת זכויות יוצרים

אינדקס ויזואלי


בחירות אלקטרוניות

גברים

 

קטעי וידאו


מילון מונחון

משפחה

 

חדשות עיתונות


אנונימיות

פורומים

 

משרדי עורכי דין


נוטריון

חברת המידע

 

משפטים


חוזים הסכמים

ננו טכנולוגיה

 

 


מכשירים חכמים

גירושין

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

          שותפי תוכן 

 

 

פטנטיםתאונת אופנוע | תאונות דרכים | תוכנית עסקית

 

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אביב אילון 1999-2019