ישראל | ראיות | עפא 80059/07 (מחוזי ת``א) גנאל אברהם ואח` נ` עיריית תל-אביב | פסיקה

תאריך: 11/11/2007

עפא 80059/07

בבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו

בפני כב' השופט דוד רוזן

גנאל אברהם ואח' נ' עיריית תל-אביב

העובדות

בית המשפט לעניינים מקומיים דחה את בקשת המערערים לביטוח דו"חות החנייה. אחת מטענות המערערים היא שביהמ"ש קמא שגא בכך שקיבל פלטי מחשב מטעם העירייה כ"רשומה מוסדית", בהתאם לסעיף 36(א) לפקודת הראיות.

בית המשפט קבע

1. לפי סעיף 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, לא ניתן לומר כי הודעת תשלום הקנס אכן נמסרה לדואר, ללא אישור הדואר. העירייה אינה יכולה להצביע או ללמד כי דברי דואר רלוונטיים נשלחו בדואר רשום, אלא אם דבר הדואר חזר.

2. לכן, הרשומה אינה בבחינת "רשומה מוסדית", הקבילה ע"פ סעיף 36(א) לפקודת הראיות.

4. מעבר לכך, סעיף 36(ג) קובע במפורש כי הוראות סעיף 36(א) לא יחולו על רשומה אשר נערכה על ידי רשות מרשויות החקירה או התביעה הפלילית, והמוגשת בהליך פלילי על ידי רשות כאמור.

5. במצב דברים זה, אין בפלטי המחשב, ששימשו אבן פינה בראיות התביעה לגיבוש "חזקת המסירה", כדי להוות בבחינת "רשומה מוסדית" על פי סעיף 36(א) לפקודת הראיות.

6. לכן, בית המשפט קובע כי המערערים זכאים.


בית משפט מחוזי תל אביב-יפו		עפא 080059/07

בפני:	כב' השופט דוד רוזן	תאריך:	11/11/2007

בעניין:	1 . גנאל אברהם 2 . גנאל אוריה
		המערערים
	נ ג ד
	עיריית תל-אביב
		המשיבה

המערערים באמצעות ב"כ עו"ד אוריה גנאל

המשיבה באמצעות ב"כ עו"ד חיותה רובינשטיין

פסק דין

ערעור על החלטת בית משפט לעניינים מקומיים - בשח 2537/06 מיום 24.1.07 - לפיה דחה בית משפט קמא את בקשות המערערים לביטול דו"חות החנייה, ולחילופין להישפט על הדו"חות באיחור.

המערערים טענו טענות מטענות משפטיות שונות.

בין השאר, טענו המערערים כנגד החלטת בית משפט קמא לקבל פלטי המחשב כ"רשומה מוסדית" מטעם העירייה.

סעיף 35 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א 1971 (להלן: "פקודת הראיות") קובע, בין היתר, כדלקמן:

" 'מוסד' - המדינה, רשות מקומית, עסק או כל מי שמספק שירות לציבור"...

" 'רשומה מוסדית' - מסמך, לרבות פלט, אשר נערך על ידי מוסד במהלך פעילותו הרגילה של המוסד".

לאמור, ע"פ לשון החוק, העירייה, בהיותה רשות מקומית, הינה בבחינת "מוסד", ומסמכים היוצאים הימנה ונערכים על ידה במהלך פעילותה הרגילה - לענייננו הודעות תשלום הקנס - הינם, לכאורה, בבחינת "רשומה מוסדית".

סעיף 36 לפקודת הראיות דן בקבילותה של רשומה מוסדית כדלקמן:

"(א) רשומה מוסדית תהיה ראיה קבילה להוכחת אמיתות תוכנה בכל הליך משפטי, אם נתקיימו כל אלה-

(1) המוסד נוהג, במהלך ניהולו הרגיל, לערוך רישום של האירוע נושא הרשומה בסמוך להתרחשותו;

(2) דרך איסוף הנתונים נושא הרשומה ודרך עריכת הרשומה יש בהן כדי להעיד על אמיתות תוכנה של הרשומה;

(3) הייתה הרשומה פלט - הוכח בנוסף, כי -

(א) דרך הפקת הרשומה יש בה כדי להעיד
על אמינותה;

(ב) המוסד נוקט, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה לחומר מחשב ומפני שיבוש בעבודת המחשב.

(ב) הייתה הרשומה פלט, יראו לעניין סעיף קטן (א)(1) את מועד עריכת הנתונים המהווים יסוד לפלט, כמועד עריכתה של הרשומה.

(ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על רשומה אשר נערכה על ידי רשות מרשויות החקירה או התביעה הפלילית והמוגשת בהליך פלילי על ידי רשות כאמור. אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לפסול או להגביל הגשת רשומה כאמור, אם ניתן להגישה בהתאם להוראות 39ב.

(ד) התקבלה ראיה מכוח סעיף זה, יהיה הצד שכנגד זכאי לחקור חקירה נגדית עדים שזומנו על ידו לעדות, לשם הזמת ראיה, אם עדים אלה קשורים עם בעל הדין שמטעמו הוגשה הראיה".

משהסכימו המערערים בדיון בבית משפט קמא לקבלת תצהיר מנהלת מחלקת חנייה ואכיפה בעיריית, גב' רונית חורש, המשמשת גם כמנהלת מאגר המידע - נתנו הסכמתם, למעשה, לעיגון קביעת בית משפט, כי פלטי המחשב שהוגשו מטעם העירייה הינם בבחינת "רשומה מוסדית" כמשמעותם בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הראיות.

יחד עם זאת, סעיף 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד - 1974, קובע, כי "חזקת המסירה" מתגבשת אם: "חלפו 15 ימים מיום שנשלחה בדואר רשום".

ללא אישור הדואר - לא ניתן לומר כי הודעת תשלום הקנס אכן נמסרה לדואר.

יושם אל לב, על פי טיעוני המדינה בבית משפט קמא ובפני, לעירייה נמסרת אינדיקציה או אישור על דבר דואר שנמסר רק לגבי נמענים, שמסיבה כלשהי הוחזרו לשולחת, דהיינו לעירייה. לגבי כל דברי הדואר, שנתקבלו, לכאורה, על ידי הנמענים - אם נשלחו, כל עיקר, לאותם נמענים - העירייה מניחה לפניה "הנחת עבודה", שדברי דואר אלה נמסרו לנמענים, והאחרונים חתמו על קבלתם.

רוצה לומר, העירייה אינה יכולה להצביע או ללמד כי דברי דואר רלוונטים (כמו הזמנה למשפט או הודעת קנס למערערים) נשלחו בדואר רשום, אלא אם דבר הדואר חזר, מאחר שלא נדרש על ידי הנמענים מסיבה כלשהי, רק דברי הדואר האחרונים, אלו שלא נדרשו על ידי הנמענים, מוזנים באופן פרטני למחשב העירייה. לגבי כל השאר, מניחה העירייה, שאלה נשלחו והגיעו ליעדם.

משבשרשרת המסירה לא צויינה ראיה שיש בה כדי ללמד שדבר הדואר הרלוונטי נשלח בדואר רשום - לא ניתן לגרוס, כטענת המדינה, כי "חזקת המסירה" נתגבשה.

לא זאת אף זאת, סעיף 36(ג) קובע במפורש כי הוראות סעיף 36(א) לא יחולו על רשומה אשר נערכה על ידי רשות מרשויות החקירה או התביעה הפלילית, והמוגשת בהליך פלילי על ידי רשות כאמור.

אין מחלוקת, ה"רשומה המוסדית" שבמוקד הדיון, הינה "פרי יצירתה", ובודאי נערכה, על ידי מחלקת החנייה והאכיפה בעיריית תל אביב. הודעת תשלום הקנס, וכל ההליכים שקדמו לה, הינה מאותו "בית יוצר". לאמור, הרשות החקירתית הינה האחראית על עריכת הרשומה, ואשר כך, אינה בבחינת "רשומה מוסדית" הקבילה על פי סעיף 36(א) לפקודת הראיות.

התובעת המלומדת, עו"ד חיותה רובינשטיין, גרסה, כי להבדיל ממחלקת החנייה והאכיפה התובעים בעירייה פועלים מטעמו של היועץ המשפטי לממשלה.

האצלת סמכות מטעם היועץ המשפטי לממשלה, אין בה כדי לשנות מהקביעה כי הרשומה בענייננו נערכה על ידי רשות מרשויות החקירה - מחלקת חנייה ואכיפה בעיריית תל אביב.

יתר על כן, גם משהתביעה הפלילית פועלת מכוחו של היועץ המשפטי, עדיין, מחוברת היא בטבורה לעיריית תל אביב. התביעה הינה מחלקה בעירייה הכפופה ליועץ המשפטי של העירייה, שכרם משולם על ידי העירייה, וקידומם ותנאי העסקתם בידי העירייה.

הרשומה בענייננו נערכה ע"י העירייה שהינה "על" התביעה הפלילית. הרשות שערכה את הרשומה אינה נפרדת, כל עיקר, מהתביעה הפלילית שהינה איבר מאיברי העירייה.

רוצה לומר, הרשות החקירתית, כמו התביעה הפלילית, נושאת באחריות לעריכת הרשומה. משכך, זו אינה בבחינת רשומה מוסדית הקבילה על פי סעיף 36(א) לפקודת הראיות.

במצב דברים זה, אין בפלטי המחשב, ששימשו אבן פינה בראיות התביעה לגיבוש "חזקת המסירה", כדי להוות בבחינת "רשומה מוסדית" על פי סעיף 36(א) לפקודת הראיות.

משאמרתי כל שאמרתי, קצרה הדרך למסקנה המשפטית כי דין הערעור להתקבל. המערערים זכאים.

ניתן היום, א' בכסלו תשס"ח (11 בנובמבר 2007) במעמד הצדדים

דוד רוזן - שופט