מחבר המאמר אומר כי קשה למצוא דמיון בין ישראל ורוסיה, אולם לטענתו ישנם אנשים מאוד רציניים המאמינים כי רוסיה נועדה לשכפל את ההצלחה הישראלית המדהימה בכל מה שקשור לטכנולוגיות הייטק.
המחבר טוען כי הוא שמע את התאוריה הזו ממספר קרנות הון סיכון ויזמים וכי כולם אמרו כי זו רק שאלה של זמן עד שרוסיה תחווה שגשוג יזמי.
המחבר מצטט את אלדד תמיר, אחד ממייסדי תמיר פישמן, קרן הון סיכון ישראלית, שאומר כי הוא מצא ברוסיה רצון אדיר להתפתחות והצלחה טכנולוגית יחד עם הרבה מאוד אנשים מוכשרים.
מחבר המאמר מציין כי עסקי טכנולוגיית המידע גדלים כל שנה ב- 20 אחוזים מאז שנת 2001, מספר מרשים בתחילה, אולם כאשר בוחנים את המספר לעומק רואים כי מדובר רק ב- 0.15 אחוז מהתוצר הלאומי הגולמי המקומי.
המחבר בוחן את הסיבות לאי המראתה של רוסיה מבחינת ההצלחה בפיתוח טכנולוגי וביניהן המשקעים שנותרו משבעה עשורים של ממשל טוטאליטרי, אי היציבות הפוליטית החוזרת ונשנית ושחיתות מקומית של ממשל קומוניסטי לשעבר שיתכן והתגלתה ככזו שלא ניתן להתמודד עימה בקרב יזמים רוסיים פוטנציאלים.
מחבר המאמר סוקר את האתגרים השונים בישראל וביניהם הנסיון בשנות ה- 80` להתנער משלטון סוציאל-דמוקרטי, אולם לטענתו עדיין מדובר בחברה דמוקרטית בה ניתן לקהל הוקרה על לקיחת סיכונים וחשיבה מחוץ לקופסה ועל ראש גדול.
המחבר מציין כי האוניברסיטאות בישראל הכשירו דורות של כשרונות מיומנים וכי במדינה קטנה בה הקשרים האישיים מעוצבים בצבא, הוכח כי לקשרים אלו ערך רב יותר מאוחר בחיים האזרחיים וכי כל התנאים הללו הפכו לבשלים לפיתוח טכנולוגי מואץ.
מחבר המאמר טוען כי הון סיכון לא היה קיים בתחילה בישראל, אולם בשנת 1985 כששלושה ישראלים ייסדו את קרן ההון סיכון הראשונה, הם גרמו לממשלה לסייע ל- 10 קרנות נוספות. המחבר טוען כי זה הספיק וכי בין 1990 לשנת 2000, מספר החברות הישראליות בנאסדק צמח מ- 7 ל- 120, המספר הגבוה ביותר של חברות לא אמריקאיות בבורסה.
בהמשך המאמר בוחן המחבר את המצב ברוסיה ואת עתיד הטכנולוגיה הרוסית, בהשוואה להתפתחות הטכנולוגיה הישראלית.
|
חיפוש 
RSS
דיוורשת
דיני רשת-טקסט | 
דיני רשת-סלולר