Share


בית משפט השלום תל אביב-יפו
תאריך: 23/05/2004
א  042092/03
בפני: כב` השופטת אושרי פרוסט-פרנקל
שינדלר נחושתן מעליות נ` תכלית ניהול אחזקה ושרותים
 
עובדות:
הנתבעת מספקת שירותי ניהול וחתמה עם התובעת הסכם לשנה לפיו היא תקבל מהתובעת שירותי אחזקה לארבע מעליות.
הנתבעת לא שילמה לתובעת עבור שירות שוטף במחצית השנה השנייה מאחר ולטענת הנתבעת לא ניתן שירות שוטף ע"י התובעת בתקופה זו.
התובעת ביקשה להוכיח את גרסתה ע"י דו"ח שהופק ממחשב.
השאלה המשפטית:
האם דו"ח שהופק ממחשב הינו קביל.
 
נפסק:
ביהמ"ש קיבל את דעתו של המלומד קוזלובסקי בספרו "המחשב וההליך המשפטי" בעמ` 272, לפיה במקרים בהם אתר האינטרנט של החברה משמש להצגת מידע ורשומות של החברה לציבור, אין מניעה לראות בו רשומה מוסדית לעניין החוק.
ספר המעלית הוא רשומה מוסדית כמוגדר בסעיף 35 לפק` הראיות. ספר המעליות בנוי מדוחות פעולה של הטכנאים ולפיו הוכח כי התובעת אכן סיפקה את השירות הנדרש ועל הנתבעת לשלם לה.
 
 

 
 

 

   

בתי המשפט

א  042092/03

בית משפט השלום תל אביב-יפו

 

23/05/2004

תאריך:

כב` השופטת אושרי פרוסט-פרנקל

בפני:

 

 

 

 

שינדלר נחושתן מעליות בע"מ

בעניין:

התובעת

בקר איתי

ע"י ב"כ עו"ד

 

 

נ  ג  ד

 

 

תכלית ניהול אחזקה ושרותים בע"מ

 

הנתבעת

חיון גלעד

ע"י ב"כ עו"ד

 

 

פסק דין

 

בפני תביעה כספית, בסך של 7,784 ₪.

 

פרשת התביעה

 

בין הצדדים הסכם מיום 1.6.02.למתן שירות ואחזקה  לארבע מעליות, אשר הנתבעת, כחברה המספקת שירותי ניהול, ניהלה את הבניינים בו ממוקמות המעליות. הנתבעת קיבלה מהתובעת שירות אחזקה על פי ההסכם.

תקופת ההסכם הנה ל – 12 חודש, מיום 1.6.02 ועד ליום 31.5.03.

על פי ההסכם, תמורת מתן שירותי אחזקה, על הנתבעת לשלם לתובעת דמי שירות חודשיים בסך של 2,200 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ומע"מ כחוק, בארבעה תשלומים רבעונים.

הנתבעת לא שילמה לתובעת בגין השירות שניתן למעליות כמפורט:

א.    המעליות המותקנות בבניין מס` 59 , עד ליום הגשת התביעה, סך של 3,892

ב.      עבור המעליות המותקנות בבניין מספר 61, עד ליום הגשת התביעה, סך של 3,892 ₪                                                                                                                                             

 

עד התובעת, מר יעקוב מגן, מנהל מסחרי במערך השירות אצל התובעת, מבהיר, כי ההסכם בין הצדדים, הנו הסכם שירות אחיד, להבדיל ממקיף, ולפיו החלפים והתיקונים הם בתשלום נוסף. על פי הוראות הדין, חברה שמתקינה מעלית חדשה, נדרשת לתת שירות תחזוקה שוטף למעלית, במחצית השנה הראשונה לפעולת המעלית, ללא תשלום.

במעמד חתימת ההסכם, הוא הבהיר למנהל הנתבעת, כי בגין מחצית שנת השירות הראשונה, לא ייגבה תשלום בגין אחזקת המעליות, אלא רק במחצית השניה של השנה, דהיינו החל מחודש 12/02 ועד לחודש 5/03, בהם הנתבעת תשלם דמי שירות מופחתים בסך של 400 ₪ לכל חודש לכל מעלית.

על פי סעיף 7 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (התקנת מעליות ומתן שירות למעליות)תשמ"ד,  מתקין מעלית חייב לתת שנת אחריות לפעילות המעלית, הכוללת תיקונים וחלפים, אולם מתן האחריות, מותנית בכך שבין נתן ומקבל השירות, נחתם הסכם שירות, ומיום החתימה מתחילה שנת האחריות.

ספר המעלית, שצורף לתצהירו, והמנוהל אצל התובעת, מפרט את כל הפעולות שבוצעו על ידי התובעת במעלית.

 

בתסקיר בדיקות המעליות, שנערך על יד מהנדס מטעם משרד העבודה , מצויין כי נותן השירות הינו התובעת

בדו"חות פירט המהנדס מספר תיקונים שיש לבצע במעליות, ואלה בוצעו על ידי עובד התובעת, מר פינקל, על פי נספח ה1, ח1,  ו- ט` לתצהיר.

במכתב הנתבעת, אל התובעת, מיום 3.4.03, נספח יב` לתצהירו, הנתבעת מודה בחוב, אך מפנה את ביצוע התשלום לדיירים אשר לא העבירו אליה את דמי הניהול.

בח. נ. הבהיר עד זה, כי מחליפים שמן בממסרות המעלית רק אם יש צורך. טיפול מונע מתבצע אחת לתקופה, באופן יזום מבלי שמזמינים את החברה, תיקונים מתבצעים בעת קריאה, ללא תמורה, כיוון ששנת הפעילות הראשונה של המעלית הינה ללא תמורה.

דהיינו, לדבריו, בשנה  הראשונה, האחריות לתיקונים וחלפים, לכל השנה היא ללא תמורה. אך השירות עצמו, הינו ללא תמורה, רק לחצי שנה ראשונה, ועל כן עבור חצי השנה השנייה, על הנתבעת לשלם עבור האחזקה והשירות למעליות .

 

כמפורט בתצהירו, הרי שחב` הניהול אשר החליפה את הנתבעת באותם בניינים משלמת לכל חודש 2,800 ₪ בצירוף מע"מ לכל 4 המעליות על פי הסכם בין הצדדים, אשר צורף לתצהיר.

הסכום החודשי שמשלמת חב` הניהול החדשה, גבוה מזה שהתחייבה הנתבעת, כיוון שמדובר בהסכם שירות מקיף שהוא יקר יותר.

 

עד התביעה, מר משה שלום, העוסק כטכנאי שסיפק שירותי תיקון ו/או טיפול מונע למעליות מושא תביעה זו. ביצע תיקון ביום 9.1.202, והשאיר דו"ח תיקון כמקובל, אצל נציג וועד הבית.

בח.נ. השיב,  השיב כי שמן למעלית, בממוצע, מחליפים בין שנה לשלוש שנים. הדבר תלוי בתדירות פעולתה, כך למשל בבית חולים שמדובר בפעולה ללא הפסקה, תדירות החלפת השמן גבוהה יותר.

הוא השיב, כי בבית מגורים, במעלית חדשה, אין צורך להחליף שמן בשנה הראשונה.

עד תביעה  מר שלום ישראל שבילי, הצהיר כי סיפק שירות תיקונים ו/או טיפול מונע, למעליות מושא תיק זה. בתאריכים  24.1.03,   24.12.02,  28.2.03, ביצע תיקונים במעליות, והשאיר דו"ח אצל נציג וועד הבית כנהוג.

בח.נ. השיב, כי מוסיפים שמן למעלית בשעת הצורך. וכן הוא טיפל במעליות בהתאם לקריאות הדיירים או חברת האחזקה.

 

ב"כ התובעת בסיכומיו טוען כי במהלך תקופת ההסכם לא הועלו ע"י הנתבעת כל טענות נגד התובעת. גם לאחר הדרישה לתשלום הנתבעת לא העלתה טענות אלא הפנתה את התובעת לדיירים. סכומי התמורה בהסכם מולאו במעמד החתימה.

 

ספר המעלית, לכל 4 המעליות הינו ראיה למתן שירותי האחזקה והטיפולים וזאת ביחד עם דו"ח פעולה ודו"ח מהנדס משרד העבודה.

הנתבעת סתרה את גרסתה בכך שהמצהיר מטעמה, טען בתחילה שהתובעת לא ביקרה בבניינים ולאחר מכן השיב כי התובעת כן ביקרה בבניינים לתיקון תקלות.

המצהיר הצהיר שהנתבעת לא חתמה על ההסכם ולאחר מכן, בחקירה נגדית, השיב כי כן חתמה הנתבעת על ההסכם, אך רק בסופו.

 

פרשת ההגנה

 

הנתבעת, אכן התקינה מעליות בבניינים המוזכרים בתביעה.

על פי ההסכם בין הצדדים, הנתבעת, פטורה מתשלום במשך שנה,  גם בגין תיקונים וחלפים כמוגדר בצו הפיקוח בסעיף 7, דהינו, מיום 1.6.02 ועד יום 31.5.03.

התובעת לא נתנה שירות למעליות, לא סיפקה חלפים, חלקים ותיקונים, ובכך הפרה את הוראות סעיף 7 לצו. מכיוון שהנתבעת לא ביצעה כל פעולה במעליות, לא מסרה עותק של דו"ח פעולה. לתובעת אין דו"ח בודק ו/או גיליון תיקונים עם אישור הנתבעת.

הנתבעת לא חייבת לתובעת כל סכום שהוא, כיוון שהתובעת לא נתנה כל שירות. ההסכם מדבר על תשלום תמורה, באין תמורה שהתובעת נתנה בעד הכספים אותם היא מבקשת לגבות, אין על הנתבעת לשלם.

 

לטענת הנתבעת, הסכום על פי ההסכם, הינו , עבור ארבע מעליות לארבעה חודשים סך של  2,932 ₪

מנהל הנתבעת, מר משה יעקב, בח.נ השיב כי הוא חתם על ההסכם רק בעמודו האחרון, הוא לא חתום על השינויים בהסכם. ההסכם נחתם, כאשר סוכם עם יואב מגן על סכום של 2,200 ₪ לשנה ,כפוף לתמורה..

הוא אישר כי בדו"ח הבודק מטעם משרד העבודה, מצויין כי התובעת היא שנותנת את השירות למעילות.

את תיקוני המעליות, המצויינים בדו"חות טכנאי התובעת, לא הוא, העד, הזמין.

הוא ידע שיש תקלות, אך לא הוא הזמין. זהו תפקידם של אנשים אחרים, העובדים אצל הנתבעת להזמין את התובעת.

העד השיב, כי התקשר מספר פעמים לתובעת, כדי להתריע שלא נותנים טיפולים בסיסיים למעליות. השירותים האלה היו אמורים להיות מגובים בדו"ח ביצוע.

על פי ההסכם, חלק מהשירות הוא להחליף שמן מסב מנוע ושמן כננת, בטיפול חצי שנתי ושנתי.

העד השיב, כי בדו"חות טכנאי התובעת לא כתוב כלום.

טכנאי התובעת נתנו שירותי תיקונים למעליות, שבגין זה לא צריך לשלם בשנה הראשונה.

 

הנתבעת בסיכומיה טוענת כי מדובר בהסכם שהתמורה המצויינת בו הינה לשנה ולא לחודש.

הטכנאים שהופיעו אינם אלה שיכולים היו להחקר בעניין שירות האחזקה.

במעלית לא הוחלפו שמנים, ובכך הוכיחה הנתבעת כי לא ניתן ע"י התובעת שירות למעלית.

 

דו"ח בודק מוסמך דרש החלפת שמשה , דבר שלא בוצע ע"י התובעת כמו גם ליקויים אחרים.

 

דיון

 

יחסי הצדדים מוסדרים בהסכם שנחתם ביניהם ביום 1.6.02.

נושא מתן שירות למעליות, מוסדר בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (התקנת מעליות ומתן שירותים למעליות) התשמ"ד 1984. (להלן "צו הפיקוח").

ההסכם, הינו "הסכם שירות אחיד למעליות" וכפי שפרט עד התובעת, מר מגן מדובר בהסכם אחיד, להבדיל מהסכם מקיף.

בהסכם שירות אחיד, נותנת התובעת שירות למעלית, כאשר החלפים והתיקונים הינם בתשלום נוסף. אלא שעל פי צו הפיקוח, חברת מעליות, אשר התקינה מעלית חדשה, נותנת שירות תחזוקה שוטף למעלית בחצי השנה הראשונה, חינם. ושנת האחריות  לפעולתה התקינה של המעלית הינה לשנה.

סעיף 7 לצו הפיקוח קובע כדלקמן:

"א. מתקין מעליות בבית מגורים ישא באחריות לפעולתה התקינה של המעלית למשך שנה. האחריות תכסה תיקונים וחלפים ותינתן ללא תשלום מאת דיירי הבית.

ג.      שנת האחריות האמורה תחל ביום חתימת הסכם שירות תחזוקה ותיקונים עם נציגות של דיירי הבית , ובלבד שההסכם האמור יחתם בתוך 60 יום מיום שניתן אישור בודק מעליות מוסמך שמולאו דרישות פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש) התש"ל – 1970.

ד.     ג. מתקין מעליות בבית מגורים יתן שירותי תחזוקה שוטפים במחצית הראשונה של שנת האחריות האמורה ללא תשלום מאת דיירי הבית.

 

כלומר, שעל פי צו הפיקוח, השירות השוטף הינו ללא תמורה, לחצי שנה בלבד, להבדיל מאחריות לפעילות תקינה, כולל תיקונים וחלפים, שהינו ללא תמורה במשך שנת פעולתה הראשונה של המעלית.

 

לטענת הנתבעת, אינה חייבת לתובעת בגין שירות שוטף עבור מחציה השנה השנייה, כיוון שהתובעת לא נתנה שירות שוטף למעליות.

התובעת, כדי להוכיח את גרסתה, צרפה לתצהיר העד מר מגן,  (נספח ו`) את דו"ח המעלית, לתקופה שבין החודשים 12/02 – 3/03., היא התקופה הרלוונטית לכתב התביעה.  כמו כן צורף דו"ח מלא  לתקופה מחודש 6/02 עד לחודש 9/03. דו"חות אלה  בנויים מדו"חות פעולה של טכנאים מטעם התובעת.

על פי דו"חות אלה, ניתן למעליות טיפול מונע בתקופה הרלוונטית לתביעה.

השאלה אם הדו"ח שהופק ממחשב התובעת הינו קביל.

 

אכן הטכנאי מר פינק, שהוא בפועל, לטענת הנתבעת נתן את השירות למעלית, לא התייצב לחקירה על תצהירו מפאת היותו מאושפז בבית החולים.

הדו"ח מהווה רשומה מוסדית, כמשמעותו בסעיף 36 לפקודת הראיות.

מדובר בדו"ח מעלית שהינו פלט מחשב.

 

בע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ` רחמים בע"מ, פד"י מ"ז (3) 240, נקבע כי על פי ס` 36 לפקודת הראיות יש לתת ביטוי לחידושי הטכנולוגיה, המאפשרים אגירת נתונים שלא בדרך של כתיבה או הדפסה על גבי נייר.... על מנת למנוע, איפוא, את ריקונו מתוכן של ההסדר הקבוע בפקודת הראיות, יש לפרש את המונח "פנקס" העומד ביסוד ההגדרה המצויה בסעיף 35, ככולל כל מאגר נתונים המצוי בידי הבנק, ומתייחס לעיסקאות ולפעולות הנעשות במסגרת הפעילות הבנקאית, ולא לפרש מונח זה כפשוטו מן הבחינה הצורנית (ראה לעניין זה, את מאמרו של ע.

ארגוב, "קבילותם של פלטי מחשב כראיה", משפטים כ`, התש"ן, 157 ,131).

 

ובהמשך נקבע כי בכך ניתן ביטוי הולם לצורך בשמירה על המאפיינים העיקריים המתקיימים בפנקסי בנק - היינו, העובדה שמדובר במאגר נתונים קבוע ובר קיימא, העובדה שמאגר זה מנוהל ונשמר על ידי הבנק, והעובדה שבמאגר מתועדות העיסקאות הנעשות במהלך העסקים הבנקאיים - תוך שילובו בצורך להתאים את המשפט לנסיבות החיים המשתנות. ברור כי המסמכים שהוגשו לתיק בית משפט קמא הם בגדר העתק מספרי הבנק, ולכן ניתן לראות בהם ראיה לכאורה לאמיתות הרישומים בהם, הן על פי האמור בטופס התנאים הכללים, והן לאור הוראות סעיפים 36 ו-37 לפקודת הראיות.

 

התובעת, כמו הבנק במקרה הנ"ל, הם "עסק" כהגדרתו בפק` הראיות.

 

בבש"א 17590/02 ביהמ"ש המחוזי בת"א, צוקרמן נ` ארית תעשיות בע"מ, דינים מחוזיים ל"ג (8) 406, נקבע ע"י ביהמ"ש כדלקמן:

"לדעתי ניתן לראות באתר (האינטרנט) רשומה מוסדית כהגדרתה בסעיף 36 לפק` הראיות (נוסח חדש). האתר נערך ע"י מוסד, והוא רואה החשבון הנ"ל במהלך פעילותו הרגילה של המוסד. האתר מיועד לפעילות רגילה. דרך עריכת הרשומה כאמור בס` 36 (א) (2) לפק` מעיד על אמיתות תוכנה".

 

ביהמ"ש קיבל את דעתו של המלומד קוזלובסקי בספרו "המחשב וההליך המשפטי" בעמ` 272, לפיה "באותם מקרים בהם אתר האינטרנט של החברה משמש להצגת מידע ורשומות של החברה לציבור, איני רואה מניעה לראות בו רשומה מוסדית לעניין החוק".

 

ספר המעלית הוא רשומה מוסדית כמוגדר בסעיף 35 לפק` הראיות, דהיינו:

"מסמך, לרבות פלט, אשר נערך ע"י מוסד במהלך פעילותו הרגילה של המוסד".

כאשר מוסד, כהגדרתו הינו גם עסק או כל מי שמספק שירות.

 

נוכח לשונו הברורה של החוק בעניין זה, יש לקבל את ספר המעלית כרשומה מוסדית.

עד התובעת מר מגן הסביר בעדותו כי ספר המעלית בנוי מדוחות פעולה של הטכנאים.

 

יש לקחת בחשבון את מכתבו של מנהל הנתבעת, אשר העיד בפני מטעמה,  מיום 3.4.03, אשר בו אין כל הכחשה לעצם קיום חוב לתובעת. כל שנאמר בו על ידי מנהל הנתבעת, הינו, כי את התשלום יש להפנות לוועד הבית מנימוקים המושתתים ביחסים שבין הנתבעת לוועד הבית. אילו הסכום לא היה מקובל עליו, יש להניח שהיה מוחה במכתב גם לעניין זה.

 

תמיכה נוספת לגירסת התובעת, לפיה נתנה את השירות השוטף לנתבעת, הוא דו"ח שירות בודק מוסמך מטעם משרד העבודה, לפיו התובעת הינה נותנת השירות למעליות.                                                                                      

 

לעניין סכום התשלום החודשי המוזכר בהסכם, אכן הנתבעת לא חתומה ליד תוספת הסכומים בכתב. אלא שהנתבעת לא טענה בפני שלא קיבלה עותק מהסכום טרם הגשת התביעה ולא הציגה כל פניה לתובעת, לפיה יש טעות בהסכם ובעצם מדובר בתמורה לשנה ולא לחודש, ובנוסף, התובעת הציגה בפני את ההסכם עם חב` הניהול המחליפה של הנתבעת באותם בניינים. אכן מדובר בהסכם שירות מקיף ולא אחיד, שהוא יקר יותר ועל כן גם התמורה בו גבוהה יותר, אך מדובר בו בסכום של 33,600 ₪ לשנה, דהיינו: 2,800 ₪ לחודש.

 

עד התובעת, מר מגן, בעדותו בפני, אמר מפורשות כי הסכם שירות מקיף יקר יותר היות ומדובר באחריות גם לחלקים.

 

מנהל הנתבעת אכן ענה כי בידו הסכם שירות בסכום של 180 ₪ לחודש, אך לא הציג אותו בפני. מה עוד שמדובר במקרה שבפני ב- 4 מעליות, שגם לשיטתו, מדובר ב- 800 ₪ לחודש, אשר בשנה מגיעים לפחות לסך של כ- 10,000 ש"ח ובכל מקרה לא לסך של 2,000 ₪ לשנה, כפי שנטען ע"י הנתבעת, שאלה דמי השירות לשנה.

 

לטענת הנתבעת, לפיה לא ניתן השירות בגינו נדרשת התמורה, מציג ספר המעלית את השירות שניתן למעלית ואנשי המקצוע מטעם התובעת העידו כי שמן מוחלף רק בעת הצורך, ובמעליות חדשות מדובר אחת למספר שנים.

 

הנתבעת לא הביאה עדות של עד מומחה אשר יעיד אחרת, ויסתור גירסה זו.                                                                  

לאור כל המפורט לעיל, אני קובעת כי התובעת הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה להראות כי קיים הסכם בין הצדדים, על פיו על הנתבעת לשלם עבור חצי שנת השירות השניה את סכום התביעה. זהו הסכום שנקבע בהסכם, ואני מקבלת את גרסת התובעת שמדובר בדמי שירות חודשיים ולא שנתיים וכי הסכום היה רשום בהסכם בעת חתימתו.

 

לאור זאת אני מקבלת את התביעה.

 

הנתבעת תשלם לתובעת את מלוא סכום התביעה, בצירוף ריבית והצמדה כדין עד ליום התשלום בפועל.

 

כמו כן תישא הנתבעת בהוצאות התובעת ותשלם שכ"ט בסך של 2,500 ₪ בצירוף מע"מ.

 

 

ניתן היום כ"ח באייר, תשס"ד (19 במאי 2004) במעמד הצדדים.

 

 

 

פרוסט-פרנקל אושרי, שופטת

 



23/05/2004



חדשות
ארצות הברית  | צעיר נעצר על-ידי המשטרה בגלל פוסט בפייסבוק  
ישראל  | פייסבוק בשירות צה``ל  
ארצות הברית  | החשוד בפריצה נעצר בעקבות חשבון MySpace  

מאמרים
ישראל  | ראיות, ראיות, ראיות!  
ארצות הברית  | אזרחים תמימים יורשעו בגין אחזקת פורנוגרפיית ילדים?  
ארצות הברית  | האם בתי המשפט צריכים להסתמך על הרשת?  

פסיקה
ישראל  | תא 51515/08 (שלום תל אביב) בי.מוס ייצור ושיווק (1992) בע``מ נ` אור שוורץ  
ישראל  | בש 4/09 (עניינים מקומיים רחובות) נרדי יעקובי נ` עירית רחובות  
ישראל  | ברע 638/09 (מחוזי באר שבע) ר.ב. נ` ו.ג.  

חקיקה
ארצות הברית  | תקנות גילוי אלקטרוני  
ישראל  | הצעת חוק המתירה לגופים ציבוריים להמציא מסמכים באמצעות דואר אלקטרוני  
ישראל  | תקנות העדות (העתקים צילומיים)(תיקון) התשס``ה - 2005  

מקורות מקוונים
רומניה  | האיגוד הרומני לתעשיית האלקטרוניקה והתוכנה - ARIES  
ישראל  | המקור - עמותה ישראלית לתוכנה חופשית ולקוד מקור פתוח  
ארצות הברית  | הקרן לתוכנות חינמיות - FSF  





מדורים

 

קניין רוחני

לשון הרע

מידע כללי

הגנת הפרטיות

מסחר אלקטרוני

זכויות יוצרים

לשון הרע

אילון ושות` עורכי דין

דואר זבל

מניות, ניירות ערך

סימני מסחר

תביעת לשון הרע

אודות דיני רשת

משרדי עורכי דין

מונופולין, הגבלים עסקיים

פטנטים

לשון הרע בפייסבוק

ניהול משברים

קניין רוחני

שמות מתחם

 

 

חוקרים פרטיים

סקס פורנוגרפיה

דואר אלקטרוני

סוגיות בזכויות יוצרים

פלילים

מומחים יועצים

שיתוף קבצים

עבודה

זכויות יוצרים בתמונות

עבירות מחשב

עו"ד אביב אילון

מנהל סחר אלקטרוני

ריגול ומעקב

זכויות יוצרים במוזיקה

עבירות אינטרנט

יעוץ משפטי

הימורים

ספקי שירותים

זכויות יוצרים בתוכנה

הונאה

 

סמכות שיפוט

טרור קיברניטי

זכויות יוצרים בוידאו, סרטים וטלויזיה

פלילים

 

בורורות גישור

מנועי חיפוש באינטרנט

זכויות יוצרים בפרסום

 

 

פדופיליה

ילדים

רישום זכויות יוצרים

 

 

אתיקה

נשים

שמירת זכויות יוצרים

אינדקס ויזואלי


בחירות אלקטרוניות

גברים

 

קטעי וידאו


מילון מונחון

משפחה

 

חדשות עיתונות


אנונימיות

פורומים

 

משרדי עורכי דין


נוטריון

חברת המידע

 

משפטים


חוזים הסכמים

ננו טכנולוגיה

 

 


מכשירים חכמים

גירושין

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

          שותפי תוכן 

 

 

פטנטיםתאונת אופנוע | תאונות דרכים | תוכנית עסקית

 

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אביב אילון 1999-2019