Share


 

תאריך: 31/10/2007

פ 1768/07

בית משפט השלום ראשון לציון

בפני כבוד השופטת ליאורה ברודי, סגנית נשיא

מדינת ישראל נ` קלב חיים

 

העובדות

 

1. הנאשם החזיק במחשב בביתו תוכנות המשמשות לחדירה מרחוק למחשבים, ובין היתר, תוכנות לשליטה מרחוק ותוכנות סריקה. באמצעות תוכנות אלו חדר הנאשם למחשבים שונים, ללא ידיעת או הסכמת בעלי המחשבים, ועיין בתכנים המצויים על מחשבים אלו.

 

3. הנאשם הורשע על פי הודייתו בעבירות של חדירה לחומר מחשב שלא כדין, בניגוד לסעיף 4 לחוק המחשבים, התשנ"ה - 1995 ופגיעה בפרטיות, בניגוד לסעיף 2 (5) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א – 1981.

 

בית המשפט קבע

 

1. בית המשפט קובע כי מחומר הראיות עולה כי הנאשם לא חדר למחשבים בכוונה לפגוע, ואף לא עשה שימוש במידע שאסף, ועל כן לא נגרם כל נזק לפרט או לחברות שלמחשביהם חדר.

 

2. בית המשפט מציין כי הוא לוקח בחשבון בגזירת הדין את נסיבות ביצוע העבירה, את גילו של הנאשם, מצבו הבריאותי, עברו הנקי, הודייתו, ואת העובדה שלאחר שהחדירה למחשב החברה נחשפה, שיתף פעולה עם משטרת ישראל, ואף סיפר פרטים רבים מיוזמתו.

 

3. לכן, בית המשפט גוזר על הנאשם שירות לתועלת הציבור בהיקף של 300 שעות, מאסר על תנאי לשבעה חודשים וקנס בסך 35,000 שקלים.

 

 

 

 

בית משפט השלום ראשון לציון

 

פ 1768/07

בפני: כבוד השופטת ליאורה ברודי – סגנית נשיא

תאריך: 31/10/2007

 

               

בעניין:

מדינת ישראל

 

 

 

 

המאשימה

 

נ ג ד

 

 

קלב חיים

 

 

 

 

הנאשם

 

נוכחים:

ב"כ המאשימה - עו"ד יקיר הדס - פמת"א

הנאשם וב"כ - עו"ד ירון בן יוסף

 

פרוטוקול

ב"כ המאשימה:

מפנה את בית המשפט להסדר הטיעון, שכולל של"צ בהיקף של 300 שעות, מאסר על-תנאי וקנס בסך 35,000 ₪.

כעולה מהתסקיר, לעניין נסיבותיו האישיות של הנאשם - מדובר באדם בן 58, שניהל משך כל חייו אורח חיים נורמטיבי, חווה משבר אישי קשה, וזה הדבר שגרם לו לשקוע בעולם המחשבים ולבצע את העבירות נשוא כתב האישום. אין לנאשם כל רישום פלילי.

כעולה מהתסקיר, הנאשם שיקם את עצמו, בכך שהשתלב במעגל העבודה.

 

המאשימה רואה בחומרה את העבירות שבמחי לחיצת כפתור, אנשים חודרים לפרטיותם של אנשים אחרים, כשבעניינו של הנאשם מדובר על פגיעה בפרטיות אחת, ששם העתיק פרטי אשראי ולא עשה בו כל שימוש. אך היו מאות חדירות למחשבים אחרים, שאנחנו יודעים ספציפית על חברה אחת, במפורש, ששם נעשו מס` רב של נסיונות חדירה בשם "סילבר שיפ", שמנכ"ל החב` ראה על צג מזכירותו פעולת מחשב, בהיות המחשב פני.

 

ישנם טווחי ענישה מאוד נרחבים בתיקים מעין אלו, החל מאי הרשעה ועד גזירת מספר שנות מאסר.

 

אציין כי במקרה זה בחירת הקורבן היתה אקראית, לא היתה כוונה לחדור אל מישהו ספציפי או לגנוב סודות עסקיים ולפגוע. בעצם, מדובר בתיק בו הנאשם מראה לעצמו יכולת לחדור למחשבים אחרים, מבלי כל כוונה להמשיך לשלב הבא, ואכן, בל נשכח שנעשו מאות חדירות, אך לא היה שום שלב מעשי לאחר מכן. יתרה מכך, אין נזק אמיתי לא לחברות ולא לאותו אדם פרטי. אציין שהפוטנציאל קיים כמובן, אך נזק לא היה.

 

הנאשם חשף את עצמו בזיהוי של עצמו, ישנם נאשמים המבצעים פעולות מעין אלו, מבלי להשאיר עכבות, הנאשם לא טשטש את זהותו ועל צג המחשב של החב` -המתלוננת הופיעה כתובת המחשב. בעצם ישב הנאשם בביתו, בסלון, גנב במחשב שעות, וברח מהצרות עליהן נקלע.

 

לאור כל שפירטתי לעיל, אבקש לכבד את הסדר הטיעון.

 

ב"כ הצדדים:

ישנה הסכמה לחילוט שני המחשבים.

 

ב"כ המאשימה:

הואיל וחברתי טענה טיעון שהוא סנגוריאלי, לאור תסקיר שירות המבחן. אומר שזה אחד מסוג התיקים היחידים הפוקדים את שערי בית המשפט, מדובר בעבירות די חדשות, שלמעשה ידע המחוקק לצד הגדרתה הפלילית של העבירה, ליצור גם תנאי פטור למיניהם. כך לדוגמא, בחוק הגנת הפרטיות, בצד סעיף העבירה עצמו של חדירה לפרטיות, מופיע לדוגמא סעיף 6 לחוק, שאומר שלא תהא זכות תביעה אזרחית או פלילית לפי חוק זה, בשל פגיעה שאין בה ממש. הגדרת סעיף החיקוק היא מעשה של מה בכך. לא זו אף זו, סעיף 4 לאותו חוק, מגדיר את הפגיעה בפרטיות כעוולה אזרחית לפי פקודת הנזיקין.

וכדובדבן שבקצפת הוראת חיקוק מס` 22 (2) לחוק הנ"ל, לפיה בבוא בית המשפט לגזור דינו של נאשם בעבירות לפי חוק זה, רשאי הוא להתחשב גם באלה, הסעיף אומר - הוא לא התכוון לפגוע.

זאת אומרת שגם המחוקק בחוקקו סעיפים אלו של פגיעה בפרטיות, ידע ליצור במלל מפורש הגנה, תוך הבעת דעה שלא מדובר כאן בעבירות חמורות, שאם בצד עבירה כזו או חלופה לעבירה כזו היא עוולה נזיקית, ובאותה נשימה יודע המחוקק גם להגדיר את רמת הכוונה הנדרשת, הרי שאין לי בעניין זה אלא להצטרף לסיפא דברי חברתי, שהמדינה השכילה להבין שכוונת זדון מצד הנאשם בפרשה זו לא היתה.

ובכן איך דברים החלו?

עומד בפני בית המשפט אדם בן 58, שבמשך 30 שנה ניהל עסק למופת של מסגרות, בין השאר, השרוולים המובילים למטוסים בנתב"ג 2000, ובעקבות ניתוח לב לפני 10 שנים, העסק קרס, והנאשם הגיע לחובות של 14,000,000 ₪ - מוגש מסמך - ע/1.

בכוחות עצמו, הנאשם הגיע להסדר עם ההוצל"פ ופרישה לתשלומים והיום הוא כבר לא חייב.

היח` הארצית לחקירות הונאה מקבלת בשלהי 2006 תלונה מחב` סילבר שיפ כי חוששים שמדובר בריגול תעשייתי, ואז נדרשת המחלקת לחקירות הונאה, בירור בעניין, ואז חקירה פשוטה ביותר, כמו שחברתי אמרה, גילתה שאותו האקר מסוכן, זה הנאשם שיושב בדירה בחולון, משועמם מעצמו לאחר שעבר ניתוח לב, ולאחר שהמשפחה ספגה פגיעה קשה של פטירת שתי גיסותיו בטרם עת.

בנסיבות אלו, כשאיש בן 58 אחרי ניתוח לב, עם עסק מתרסק וחובות של מליונים, ומשפחה שדי מתנכרת אליו, לאחר שנים של סמל ודוגמא, מוצא עצמו בצר לו יושב מול המחשב, ומתוודא לראשונה לנפלאותיו והאינטרנט. או אז באמצעות תוכנות חינמיות חוקיות, כעולה מכתב האישום, כמו הדסק טופ שנמצא בחבילת הווינדוס, החל להיכנס למחשבים בהם היו מצלמות, מחשבים שהיו בהם הרשאה ודרכם היה מביט בלובאים מסויימים של בתי מלון בהולנד, פשוט עניין אותו, אבל בצורה חוקית.

אט אט הוא החל לגלות שמבלי צורך בסיסמה ניתן להיכנס לאלפי מחשבים, אבל לא עשה כן, שכן עובדות כתב האישום שונו מקצה לקצה מעצם התיקון. אם בתחילת הדרך מצאה המאשימה לציין שההפעלה היתה משני מחשבים בבית התברר באחד, ובהמשך במספר ראיות מצומצם יותר, וכן אם בתחילה סברו שהנאשם תפעל את המחשבים שהוא חדר אליהם, הרי שבכתב האישום המתוקן צויין שהוא רק עיין בתכנים.

הנאשם הוזמן לחקירה הארצית ליחידות הונאה, ומעצם חקירתו הוא יצר את עובדות כתב האישום, בתמימותו כי רבה, מבלי יעוץ של עורך דין, החליט לספר הכל ואמר זה לא רק זה, אני משהו כמו שנה נכנס למחשבים ומסתכל במצלמות אבל בחיים לא עשיתי נזק לאף אחד, וגם לפני שנתיים העתקתי מס` כרטיס אשראי מהמחשב, אך לא התכוונתי לעשות בו שימוש. שוטרי ישראל גילו שהנאשם צודק, הנאשם אכן העתיק פרטים של כרטיס אשראי, יצרו קשר עם בעל הכרטיס אשר מסר שלא עשו שימוש לרעה בכרטיס.

הנאשם אישר שכל פרטי המחשב, הוא נכנס והוא עשה, כשבחלק המקרים הכתובות הן של חבריו שביקשו ממנו לתקן ב"שלט רחוק" ליקויים במחשב. כשהוא היה נכנס למחשבים היה משאיר פתקים דיגיטליים לאזהרה לשמירה על הפרטיות.

אני מפנה את בית המשפט לתסקיר שירות המבחן, והדברים מדברים בעד עצמו, כולל הסיבות שהביאו את הנאשם לביצוע העבירות, התובנות, הבעת החרטה, הבנת שירות המבחן שמדובר במעידה חד פעמית, אולי על גבול התמימות, של מי שחיפש פורקן בשל התנכרות חברתית ומשפחתית, לאותו אחד שבשל בעיות רפואיות נאלץ לשבת בסלון ביתו תקופה ארוכה, כפי שפירטתי.

הנאשם סובל מנכות בשיעור של 40% בגלל הלב, ו- 100% בגלל השמיעה - מוגשים אישורים - ע/2 ו- ע/3.

הואיל ומדובר יחסית בעבירה חדשה, אז גם הפסיקה היא דלה, מצאתי ארבעה פסקי דין, שניים או שלושה מהם הסתיימו באי הרשעה. יש את המקרה החמור לצערי של כב` השופטת אסנת לאופר, שם למרות החומרה שאין בכלל להשוותה, הסתיים העניין במאסר על-תנאי וקנס בסך 10,000 ₪. מגיש לבית המשפט אסופת פסיקה.

 

לכן, ענישה במקרה זה, של מאסר על-תנאי ו- 35,000 ₪ קנס, זה עונש שהוא מעל הסביר. ההסדר יותר מראוי. אבקש לחלק את הקנס ל- 1,000 ₪ בחודש, שכן הנאשם שכיר היום בחב`, והסכמתי היתה גם לחילוט שני המחשבים שנתפסו בבית. כמו כן, הנאשם יבצע של"צ בהיקף של 300 שעות.

 

הנאשם:

אני מאוד מתחרט על מה שעשיתי, ומתנצל בפני כל אלה שחדרתי אליהם למחשבים. עוה"ד שלי מסר את רוב הדברים.

 

גזר דין

 

הנאשם הורשע על פי הודייתו בעבירות של חדירה לחומר מחשב שלא כדין, בניגוד לסעיף 4 לחוק המחשבים, התשנ"ה - 1995 ופגיעה בפרטיות, בניגוד לסעיף 2 (5) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א - 1981, במסגרת הסדר טיעון, שלפיו תוקן כתב האישום, והנאשם נשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן. המאשימה הודיעה כי באם מהתסקיר לא יעלו נסיבות המצביעות על מסוכנות המצדיקה ענישה מחמירה יותר, תעתור בהסכמה לשל"צ בהיקף של 300 שעות, מאסר על תנאי וקנס בסך 35,000 ₪.

 

לאחר קבלת התסקיר, ובו המלצה להטיל על הנאשם של"צ, עתרו ב"כ הצדדים, בהסכמה, לאמץ המלצה זו.

 

הנאשם שבפני הנו יליד שנת 1949, ללא עבר פלילי, נשוי, אב לשלושה, מנהל אורח חיים נורמטיבי. במשך שנים רבות עבד כמסגר (באופן עצמאי). לפני כשמונה שנים הדרדר מצבו הבריאותי, העסק שבבעלותו קרס, הוא נאלץ לסגור אותו, ואף שקע בחובות כבדים (ע/1).

 

במהלך התקופה המשברית, שבה לא עבד, החזיק הנאשם במחשב בביתו תוכנות המשמשות לחדירה מרחוק למחשבים, ובין היתר, תוכנות לשליטה מרחוק ותוכנות סריקה.

 

במהלך השנה שקדמה לספטמבר 2006,  לעיתים תכופות ובמאות הזדמנויות, חדר הנאשם למחשבים שונים ללא ידיעת או הסכמת בעלי המחשבים, תוך עשיית שימוש בתוכנות הנ"ל. הנאשם איתר את המחשבים ברי החדירה, התקשר אליהם באמצעות התוכנות לשליטה מרחוק ועיין בתכנים המצויים באותם מחשבים.

 

בין היתר, חדר הנאשם למחשב המנכ"ל ומזכירת המנכ"ל בחברת "סילבר שיפ", מבלי שהסווה את פרטיו האישיים. משנחשף הדבר, הוגשה תלונה למשטרת ישראל. הנאשם הודה מייד, ודווח לבית המשפט כי סיפר מיוזמתו על חדירות למחשב שביצע כמפורט לעיל. בין היתר סיפר, והדבר מוצא ביטויו בסעיף 5 לכתב האישום, כי חדר לאחד המחשבים והעתיק את פרטי האשראי של הבעלים. אין מחלוקת כי לא נעשה שימוש בפרטי כרטיס האשראי או בכל פרט אחר בו עיין הנאשם כאמור.

 

שירות המבחן התרשם מנאשם אשר נהג כאמור על רקע תקופה משברית (עמ` 2 לתסקיר), העיסוק במחשב נתן מענה לצרכיו באותה תקופה, וכיום הוא מבין את חומרת התנהגותו, ומבטא חרטה כנה על ביצוע עבירה החריגה לדרך ניהול חייו (עמ` 2 לתסקיר, פיסקה   3).

 

מאז ביצוע העבירה התארגן הנאשם, כיום הוא עובד באופן המותאם למגבלותיו הפיזיות. בהתחשב בכל הנתונים ובחריגות העבירה לגביו, ההמלצה כאמור היא להטיל על הנאשם של"צ.

 

ב"כ הצדדים שטחו בפני בית המשפט את השיקולים שעמדו ביסוד הסדר הטיעון, ובין היתר, הופנה לפסיקה בנדון, החל מסיום ההליך ללא הרשעה במקרים מסויימים, וכלה בעונשי מאסר בפועל.

 

במקרה דנן, עולה מחומר הראיות כי הנאשם לא חדר למחשבים בכוונה לפגוע, וכאמור, אף לא עשה שימוש במידע שאסף, ועל כן לא נגרם כל נזק לפרט או לחברות שלמחשביהם חדר.

 

לאחר ששקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין, החלטתי לכבד את הסדר הטיעון, והגם שהעונש המוצע - של"צ הוא מתון.

 

כפי שנקבע בע"פ (תל-אביב) 71227/01 מדינת ישראל נגד טננבאום, העבירות לפי חוק המחשבים נחקקו על רקע התגברות של עבריינות המחשבים, והן נועדו להתמודד עם הצורך במתן הגנה לשימוש במחשב, במידע או בתוכנה, במקום שהחקיקה העונשית הכללית לא כיסתה תחום יחודי זה. בגזירת הדין על בית המשפט ליתן משקל רב לשיקול ההרתעה, שכן ראוי לשנות את התפיסה שאינה רואה בעבירות המחשב עבריינות של ממש. בית המשפט אף הדגיש את הנזק שגורמות עבירות המחשב.

 

במקרה דנן, כאמור, לא נגרם נזק ממשי, ולקחתי בחשבון בגזירת הדין את נסיבות ביצוע העבירה, את גילו של הנאשם, מצבו הבריאותי, עברו הנקי, הודייתו, ואת העובדה שלאחר שהחדירה למחשב החברה נחשפה, שיתף פעולה עם משטרת ישראל, ואף סיפר פרטים רבים מיוזמתו. 

 

מכל האמור לעיל, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים, כדלקמן:

 

א)         שירות לתועלת הציבור בהיקף של 300 שעות.

 

            הנאשם יבצע של"צ במתנ"ס "לזרוס" בחולון, על פי התכנית המותווית בתסקיר שירות המבחן.

 

ב)         מאסר על תנאי למשך שבעה   חודשים, והנאשם לא ישא בעונש זה אלא אם כן יעבור בתוך שלוש שנים מהיום עבירה של חדירה לחומר מחשב שלא כדין ו/או עבירה של פגיעה בפרטיות.

 

ג)          קנס כספי בסך   35,000 ₪ או חמישה חודשי מאסר תמורתו.

           

            הקנס ישולם ב- 35 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל מיום 1/1/08 וב- 1 לכל חודש שלאחריו.

 

באם תשלום אחד מן התשלומים לא יפרע במועדו, יעמוד כל הקנס לפרעון מיידי.

 

            שני המחשבים וחלקיהם יחולטו או יושמדו.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

 

מזכירות בית-המשפט תשלח בדחיפות העתק פרוטוקול ישיבת היום לשירות המבחן למבוגרים.

 

ניתן היום י"ט בחשון, תשס"ח (31 באוקטובר, 2007) במעמד הצדדים.

 

ליאורה ברודי, שופטת

סגנית נשיא

 

 

 

 

 

 



31/10/2007



חדשות
ארצות הברית  | ישראל חושפת: סוס טרויאני בתוכנת האבטחה של מעבדות קספרסקי  
ארצות הברית  | שיפור הגדרות האבטחה בדפדפן פיירפוקס  
אנגליה  | משתמש Apple תובע את Google  

מאמרים
ישראל  | מעבדה לזיהוי אלקטרוני פלילי  
ישראל  | נאשם בעבירות מחשב - העתקת את כל ראיות התביעה?  
בינלאומי  | מעבדה לוירוסים: הסיפור האמיתי  

פסיקה
ישראל  | ת"פ 16721-08-11 מדינת ישראל נ' ברלוביץ  
ישראל  | ה``ת 23495-01-10 (שלום עכו) סימנדיוב נ` משטרת ישראל - ימ``ר גליל  
ישראל  | תפ 3808-10-08 (שלום חיפה) מדינת ישראל נ` מנהל דחבור  

חקיקה
אנגליה  | חוק ההונאה 2006  
בינלאומי  | אמנה לפשיעה קיברנטית  
ישראל  | חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-נתוני תקשורת), התשס``ח - 2007  

מקורות מקוונים
ישראל  | יותר חכמים מהאינטרנט - הפורטל לגלישה נבונה ברשת  
ארצות הברית  | הלשכה נגד הונאות ביטוח - IFB  
אנגליה  | קבוצת חוקרי הונאות הביטוח - IFIG  





מדורים

 

קניין רוחני

לשון הרע

מידע כללי

הגנת הפרטיות

מסחר אלקטרוני

זכויות יוצרים

לשון הרע

אילון ושות` עורכי דין

דואר זבל

מניות, ניירות ערך

סימני מסחר

תביעת לשון הרע

אודות דיני רשת

משרדי עורכי דין

מונופולין, הגבלים עסקיים

פטנטים

לשון הרע בפייסבוק

ניהול משברים

קניין רוחני

שמות מתחם

 

 

חוקרים פרטיים

סקס פורנוגרפיה

דואר אלקטרוני

סוגיות בזכויות יוצרים

פלילים

מומחים יועצים

שיתוף קבצים

עבודה

זכויות יוצרים בתמונות

עבירות מחשב

עו"ד אביב אילון

מנהל סחר אלקטרוני

ריגול ומעקב

זכויות יוצרים במוזיקה

עבירות אינטרנט

יעוץ משפטי

הימורים

ספקי שירותים

זכויות יוצרים בתוכנה

הונאה

 

סמכות שיפוט

טרור קיברניטי

זכויות יוצרים בוידאו, סרטים וטלויזיה

פלילים

 

בורורות גישור

מנועי חיפוש באינטרנט

זכויות יוצרים בפרסום

 

 

פדופיליה

ילדים

רישום זכויות יוצרים

 

 

אתיקה

נשים

שמירת זכויות יוצרים

אינדקס ויזואלי


בחירות אלקטרוניות

גברים

 

קטעי וידאו


מילון מונחון

משפחה

 

חדשות עיתונות


אנונימיות

פורומים

 

משרדי עורכי דין


נוטריון

חברת המידע

 

משפטים


חוזים הסכמים

ננו טכנולוגיה

 

 


מכשירים חכמים

גירושין

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

          שותפי תוכן 

 

 

פטנטיםתאונת אופנוע | תאונות דרכים | תוכנית עסקית

 

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אביב אילון 1999-2018