Share
05/10/2007 | אביב אילון, עו``ד | ישראל
מסלול ירוק או אדום?



 
בעבר, כתבתי על התמודדות בעל זכויות יוצרים עם הפרת זכויותיו ביצירתו. בין היתר ציינתי כי ניתן לעשות שימוש בהליך אזרחי פולשני במיוחד, במטרה להיכנס לחצרי מפר זכויות היוצרים ולתפוס ראיות ואף את היצירות המפרות. מדוע אם כך אני שב ומעלה את עניין תפיסת הראיות והיצירות המפרות? לאחרונה קיבלתי לייצוגי לקוח אשר תופס נכסים ביקר בביתו בגין חשד לפגיעה בזכויות יוצרים באינטרנט. לאחר שעיינתי במסמכים ובמידע שהוגשו לבית המשפט וכן באופן ביצוע הליך תפיסת הראיות, לא ניתן היה להתעלם מהתנהלות בעלי הזכויות ביצירה ומן הבלבול שעלול להיווצר בין הפרוצדורות השונות אשר הדין האזרחי הקים בעת נקיטת הליכי תפיסת ראיות ונכסים, במיוחד לאור ההבדלים המהותיים ביניהן.
 
מדוע חשוב לדעת איזה מן המסלולים לבחור? כפי שיתברר בהמשך, אחד מן המסלולים מספק למבקש הצו "זכויות יתר" אשר יש בהן כדי "לפגוע יותר" בבעל החצרים בהם יתבצע הצו. לכן, זה המבקש לאכוף את זכויותיו, באם יתאפשר לו, יבחר ללכת במסלול בעל "זכויות היתר" ולא בשני, המגביל יותר. מן הצד השני, זה אשר הצו ניתן נגדו, יעדיף כי הצו ה"מוגבל" יותר יינתן. לא בכדי אני ממליץ פעם אחר פעם כי בעת ביצוע צו החיפוש על בעל החצרים לבדוק היטב האם הצו ניתן כדין והאם מבקש הצו בחר במסלול הנכון. במידה וימצא כי המסלול שנבחר על-ידי המבקש אינו המסלול הראוי, יתכן שניתן יהיה לעצור את מימושו של הצו ואף לפסול את הראיות שנתפסו באמצעותו.
 

בעניינו של הלקוח שקיבלתי לייצוגי, התובע הציג כי מרשי הפר את זכויותיו הקנייניות ולכן עותר הוא גם לצו חיפוש ותפיסה בביתו של מרשי. למקרא הבקשה, התצהירים והמסמכים שהוגשו לבית המשפט לא היה ברור לי מדוע בחר בית המשפט דווקא ללכת במסלול המקנה לתובע "זכויות יתר" ולא במסלול המתאים להפרת זכויות יוצרים, אשר היה מספיק לתובע לאותה המטרה. אודה כי מעולם לא נפגשתי במקרה שכזה, קל וחומר בהשפעותיו על זכויות בעל החצרים.


לכן, במאמר זה, בחרתי לסקור על קצה המזלג את ההבדלים המהותיים בין שתי הפרוצדורות המדוברות, אשר מאפשרות לבעל זכויות קנייניות לעתור לבית המשפט ולקבל צו המאפשר לו כניסה לבית פרטי או לבית עסק, פעולה המוקנית בדרך כלל לרשויות האכיפה של מדינת ישראל.
 
ונתחיל בקצת היסטוריה. להליך המשפטי לקבלת צו כניסה לחצרים ותפיסת ראיות ונכסים דבק הכינוי "אנטון פילר". שורשיו של הכינוי נעוצים באנגליה, במאה הקודמת, כאשר חברת אנטון פילר הייתה הראשונה שצלחה בקבלת צו אזרחי לחיפוש ותפיסת נכסים אצל אחר Anton Piller v. Manufacturing Processes Ltd. [1976] 1 All E.R. 779.
 
אין כמעט הבדל בין הליך חיפוש ותפיסה אזרחי לבין הליך חיפוש ותפיסה פלילי, למעט ביצועו של האחרון, בדרך כלל, על-ידי משטרת ישראל. גם בהליך האזרחי הבקשה מוגשת במעמד צד אחד ובמילים אחרות – אלה אשר אצלם יתבצע החיפוש, אינם יודעים ואינם מודעים על פתיחת ההליכים נגדם. במיוחד הם אינם מודעים כי התבקש מינויו של תופס נכסים, אשר יהיה רשאי להיכנס למשרדיהם או לביתם. הפעם הראשונה שיגלו זאת תהיה כאשר תופס הנכסים בליווי צוות אבטחה ולפעמים בליווי שוטרי משטרת ישראל, יעמדו על מפתן דלתם.
 
במהות הצו, אין זה משנה באיזה מסלול יבחר ללכת המבקש, עדיין מדובר באחד מן ההליכים המשפטיים הפולשניים והחמורים ביותר במסגרת הדין האזרחי. השופט ניר הנדל מבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, בבר"ע 650/04 אתי כהן נ` רונן עמר, סקר את היסטוריית צו האנטון פילר ואף ציין כי בית המשפט האנגלי שפסק לטובת חברת אנטון פילר קבע "כי צו כזה יוענק בנסיבות חריגות ביותר. הצו הוגדר כנשק גרעיני בשל חדירתו לפרטיות הזולת במסגרת הליך אזרחי מבלי שעמדתו נשמעה כלל".
 
גם בית המשפט העליון, ברע"א 11356/05 דף רץ שרותי הדפסה בע"מ נ` דן אנד ברדסטריט (ישראל) בע"מ, הכיר בעובדה כי מדובר ב"נשק יום הדין" וציין כי בעת מתן הצו על בית המשפט להתייחס לבקשה למתן הצו בזהירות רבה ומיוחדת, בזאת הלשון: "צו זמני לכינוס נכסים ולתפיסתם הינו צו חמור במיוחד ... צו מסוג זה מאפשר חדירה לחצריו של בעל דין, ובכך מאפשר פגיעה בפרטיותו. הוא מאפשר תפיסת נכסיו (ולו באופן זמני) ובכך מאפשר פגיעה בקניינו. כאשר הצו ניתן על פי צד אחד, ועל פי מטרתו כך אכן נעשה דרך כלל, טרם ניתנה לבעל הדין המשיב הזדמנות כלשהי להציג עמדתו בפני בית המשפט. מתן צו שכזה מחייב, על כן, זהירות רבה ומיוחדת מצידו של בית המשפט."
 

לענייננו בישראל, במסגרת הפרת זכויות יוצרים ביצירה, ניתן להגיש את הבקשה למתן צו אנטון פילר באמצעות שני מסלולים עיקריים. האחד, באמצעות תקנות סדר האזרחי, התשמ"ד – 1984 המתאימות להפרת זכויות קנייניות וביניהן הפרת זכויות יוצרים. המסלול השני באמצעות חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט – 1999 ותקנותיו, הקובעים עוולות ספציפיות במסגרתן יינתן הצו.


לפני שנת 2001, הליכי מתן צו למינוי כונס נכסים זמני ותפיסת נכסים נשענו על הפסיקה ועל הפרקטיקה. בשנת 2001 הוספה תקנה 387א לתקנות סדר הדין האזרחי, אשר הסדירה את המקרים בהם ימונה כונס נכסים זמני אשר יוכל לבצע חיפוש, צילום, העתקה או תפיסה של נכסים המצויים בחצרי המשיב. הצו הפולשני יינתן רק לאחר שבית המשפט שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש ממשי שהמשיב או אדם אחר מטעמו עומד להעלים את הנכסים או להשמידם, וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך.
 

הנקודה החשובה לענייננו נעוצה בזהותו של האדם אשר יממש את ביצועו של הצו. בעבר, תופס הנכסים אשר מונה לביצוע הכניסה לחצרי המפרים ותפיסת הראיות והנכסים היה בא-כוח המבקש. במילים אחרות, עורך הדין של בעל זכויות היוצרים ביצירה, זה אשר טוען להפרה, מונה כתופס הנכסים.


הסיכון במתן גישה לפרקליטו של בעל הזכויות ביצירה, ברור לכל בר-דעת. במקרה זה לתופס הנכסים אינטרס ישיר ומובהק לעשות כל שביכולתו עבור מרשו, מבקש החיפוש. מצב זה עלול להוביל לפגיעה גדולה יותר בזכויותיו של זה אשר מחפשים בביתו. סיכון זה גרם למחוקק לתקן את תקנות סדר הדין האזרחי באמצעות תיקון מס` 6. באמצעות התיקון נקבע כי תופס הנכסים, זה אשר אמון על ביצוע התפיסה בפועל, לא יהיה בא-כוחו של התובע כפי שהיה נהוג, אלא צד שלישי, אשר יתפקד כזרוע הארוכה של בית המשפט (Officer of the Court) לצורך ביצוע החיפוש והתפיסה בפועל.  בהתאם לתיקון, בית המשפט לא ימנה אדם אם יש בינו לבין מי מהצדדים קשר אישי או מקצועי, זולת אם הסכימו הצדדים למינוי, או אם בית המשפט סבר שיש בכך צורך ולא יהיה בדבר כדי לפגוע בביצוע יעיל והוגן של הצו וזאת רק מטעמים מיוחדים שיירשמו.
 
לא בכדי תוקן החוק בעניין מינויו של מבצע הצו. הרי הפולשנות והפגיעה בזכויות יסוד המוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו מצריכות שימוש בשרותיו של אדם אשר יהיה נטול אינטרס ישיר לתובע או לנתבע. תנאי זה נועד בעיקרו להגביר את השמירה על זכויותיו של הנמצא במקום ביצוע הכינוס ובעלי החצרים. התיקון נועד אך ורק לתקנות סדר הדין האזרחי ואינו נוגע למסלול העוולות המסחריות.
 

חוק עוולות מסחריות מספק עילות תביעה הנובעות מגניבת עין, תיאור כוזב, התערבות לא הוגנת וגזל סוד מסחרי. מתיקון מס` 6 לתקנות סדר הדין האזרחי ברור כי המחוקק הכיר בצורך לשמר על זכויותיו של בעל החצרים בהם תתבצע התפיסה. למרות זאת, בעת חקיקתו של חוק עוולות מסחריות ותקנותיו ועד ליום כתיבת מאמר זה, המחוקק התעלם מן הרציונאל העומד בבסיס מינויו של תופס הנכסים, הניטראלי. חוק עוולות מסחריות ותקנותיו מאפשרים את מינויו של פרקליט העותר כתופס נכסים. יחד עם זאת, המחוקק הגביל את מתן צו האנטון פילר רק במקרים של גניבת עין וגזל סוד מסחרי בלבד.


אנקדוטה נוספת לעניין ההבדלים המשמעותיים בין שני המסלולים. הבדל משמעותי נוסף בין שני המסלולים ניכר גם מסעיף 16(ב) לחוק עוולות מסחריות המאפשר לתופס הנכסים את לעשות שימוש בכוח, כל עוד מדובר בכוח סביר ונלווה להליך התפיסה שוטר. במסלול תקנות סדר הדין האזרחי , תקנה 387ד אינה מאפשרת שימוש בכוח וכל התנגדות של בעל החצרים מהווה בזיון בית משפט ותעמוד נגדו במסגרת הליך. במילים אחרות, אם יש התנגדות פיזית בעת הכניסה לחצרים באמצעות צו שניתן על-פי תקנות סדר הדין האזרחי, אין לתופס הנכסים אפשרות לפעול בכוח בכדי להיכנס לחצרים. מאידך, במסלול של חוק עוולות מסחריות, יכול תופס הנכסים לעשות שימוש בכוח במידה סבירה ולהיכנס לחצרים.

לאור תכלית מינויו של תופס הנכסים, בשני המסלולים, לא ברור מדוע דווקא בחוק עוולות מסחריות אפשר המחוקק לבעל אינטרס ישיר הקשור לתובע לבצע את פעולת הכינוס ואף אפשר לו לעשות זאת בכוח. האם יש בסיס הגיוני לשוני המהותי בזהותו של מבצע הצו בין המסלולים? הרי הרציונאל העומד מאחורי מסלול מינויו של תופס הנכסים עומד איתן גם במקרים הנופלים תחת חוק העוולות המסחריות. לדעתי, אין כל שוני בין המסלולים, ככל שנוגע לזהות המבצע, ולכן מדובר בליקוי אשר על המחוקק לתקנו וטובה שעה אחת קודם.
 
יחד אם זאת, זהו המצב החוקי כיום ובמידה וקיימת חפיפה בין העילות השונות – הפרת זכות יוצרים ועוולת גניבת עין או גזל סוד מסחרי תחת חוק עוולות מסחריות – אזי יכול המבקש, לכאורה, לפסוע בכל אחד מן המסלולים. מדוע "לכאורה"? אם תקראו את סוף הציטוט בפרשת דף רץ, למעלה, תגלו כי בית  המשפט העליון הבהיר כי על השופט הדן בבקשה לצו אנטון פילר לפעול באופן זהיר במיוחד. במילים אחרות, על בית המשפט ללמוד את תוכן הבקשה ותצהיריה היטב ולשקול את כל נסיבות העניין לפני מתן הצו.
 
במידה וביום מן הימים תחליטו לעתור לבית המשפט בבקשה למתן צו אנטון פילר, ותגלו כי קיימת חפיפה בין המסלולים, סביר להניח כי תעדיפו את מסלול העוולות המסחריות. מאידך, במידה ומתבצעת אצלכם תפיסה, בדקו היטב באיזה מסלול התקבל הצו. כך או כך, במידה וניתן יהיה למצוא פגם כלשהו באופן קבלת הצו או במימושו, יש לכך משמעות רבה מבחינת תוצאות התפיסה.
 

ומה בעניינו של בית המשפט אשר עומד בפני בקשה לצו אנטון פילר ומנסיבות העניין ניתן ללכת בשני המסלולים? מן המגמה שעולה מפסקי הדין אשר ניתנו בשנים האחרונות, עד אשר יתוקן החוק, במקרים בהם דן בית המשפט בבקשה לצו אנטון פילר במסלול חוק עוולות מסחריות ובמקביל קיימת גם אפשרות ללכת במסלול תקנות סדר הדין האזרחי, לדעתי על בית המשפט לתת את הצו בעל ההשלכות הפחות חריפות וקיצוניות, אשר יכולות לספק לתובע את מבוקשו.



05/10/2007



חדשות
ארצות הברית  | תוכנת בית משפט שולחת חפים מפשע למאסר  
ארצות הברית  | 500,000$ לשוטרת שנפגעה מלשון הרע  
ארצות הברית  | גוגל תובעת את משרד הפנים  

מאמרים
ארצות הברית  | מושבעים בעידן הטכנולוגיה  
ישראל  | אינטרנט לעורכי דין ומשפטנים  
ישראל  | הספר, הצוללת ופארסת איסור פרסום  

פסיקה
ישראל  | בשא 9455/09 (מחוזי ירושלים) תום קפלן נ` קבוצת פי.סי.אי.סי בע``מ  
ישראל  | ת``א 2322-07 (מחוזי תל אביב) איסטלקום בע``מ ואח` נ` חברת נוקיה  
ישראל  | תק 4739/09 (תביעות קטנות ירושלים) עידית בן חיים נ` הדקה ה 90 בע``מ  

חקיקה
ישראל  | תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) (היוועדות חזותית) (הוראת שעה  
ישראל  | הגשת כתבי בי-דין אלקטרוניים  
ישראל  | תיקון המתיר לצדדים להמציא כתבי בי דין באמצעות דואר אלקטרוני  






מדורים

 

קניין רוחני

לשון הרע

מידע כללי

הגנת הפרטיות

מסחר אלקטרוני

זכויות יוצרים

לשון הרע

אילון ושות` עורכי דין

דואר זבל

מניות, ניירות ערך

סימני מסחר

תביעת לשון הרע

אודות דיני רשת

משרדי עורכי דין

מונופולין, הגבלים עסקיים

פטנטים

לשון הרע בפייסבוק

ניהול משברים

קניין רוחני

שמות מתחם

 

 

חוקרים פרטיים

סקס פורנוגרפיה

דואר אלקטרוני

סוגיות בזכויות יוצרים

פלילים

מומחים יועצים

שיתוף קבצים

עבודה

זכויות יוצרים בתמונות

עבירות מחשב

עו"ד אביב אילון

מנהל סחר אלקטרוני

ריגול ומעקב

זכויות יוצרים במוזיקה

עבירות אינטרנט

יעוץ משפטי

הימורים

ספקי שירותים

זכויות יוצרים בתוכנה

הונאה

 

סמכות שיפוט

טרור קיברניטי

זכויות יוצרים בוידאו, סרטים וטלויזיה

פלילים

 

בורורות גישור

מנועי חיפוש באינטרנט

זכויות יוצרים בפרסום

 

 

פדופיליה

ילדים

רישום זכויות יוצרים

 

 

אתיקה

נשים

שמירת זכויות יוצרים

אינדקס ויזואלי


בחירות אלקטרוניות

גברים

 

קטעי וידאו


מילון מונחון

משפחה

 

חדשות עיתונות


אנונימיות

פורומים

 

משרדי עורכי דין


נוטריון

חברת המידע

 

משפטים


חוזים הסכמים

ננו טכנולוגיה

 

 


מכשירים חכמים

גירושין

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

          שותפי תוכן 

 

 

פטנטיםתאונת אופנוע | תאונות דרכים | תוכנית עסקית

 

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אביב אילון 1999-2019