Share


 

תאריך: 18/09/2007

בש 003544/07

בית משפט השלום תל אביב-יפו

בפני כב` השופט דן מור

אדר ארז נ` מש יאח"ה

 

העובדות

 

1. המבקש טען כי על מנת לעיין במסרונים (SMS) השמורים במכשיר הסלולרי, יש צורך בצו המתיר האזנת סתר בהתאם לחוק האזנת סתר תשל"ט - 1979

 

בית המשפט קבע

 

1. בית המשפט סבר כי מסרונים אשר נשלחו אל מכשיר הטלפון של המבקש בעבר והמאוחסנים בזכרונו של המכשיר אינם בגדר "שיחה", כמשמעותה בס` 1 לחוק האזנת סתר, שהרי אותה שיחה כבר הסתיימה ומדובר באחסון תרשומת אותה שיחה. הדבר דומה למכתב שנשלח אל המבקש, והמבקש החליט שלא להשמידו אלא לשמור את העתקו בידיו.

 

2.גם אם הגיעו מסרונים לאחר המועד בו הוא נתפס, לחוקרים הזכות לעיין באותו המסר המגיע, ממש כמו מצב בו משלשל הדוור מכתב לתיבת הדואר בדירה בה ערכה המשטרה חיפוש על פי צו חיפוש כדת וכדין. הדבר גם מתבקש מלשון סעיף 23 א` (ג) לפקודת סדר הדין הפלילי מעצר וחיפוש.

 

3. לכן, בית המשפט דחה את הבקשה.

 

 

 

 

   

בית משפט השלום תל אביב-יפו

בש 003544/07

 

בפני:

כב` השופט דן מור

 תאריך:

18/09/2007

 

 

 

 

 

 

 

בעניין:

אדר ארז

 

 

 

עו"ד אפיק אילת

מבקש

 

נ ג ד

 

 

מש יאח"ה

 

 

ע"י ב"כ

שרצר

משיב

 

פרוטוקול

ב"כ המבקש:

המשטרה נכון להיום מנהלת חקירה גדולה ונרחבת עם סיפור של נפילת חפציבה.

אין לזה קשר לפעילות המבקש.

גם מהתגובה של המבקשת הם לא באים וטוענים בשום סעיף שיש להם חשדות נגד המבקשת, אנו מדברים על תפיסה של טלפון נייד שנתפסה כדין או שלא כדין, אבל היא מוחזקת שלא כדין, האזנה להודעות קוליות בין אם הם התקבלו עד למעצרו המדובר בהאזנת סתר.

 

אני מפנה לפס"ד בדיר.

זהו כתב אישום שהוגש נגד 3 אחים בין העבירות הן האזינו להודעות קוליות הפרקליטות כאשר הבינה שמידה ותינתן פסיקה שאומרת שהאזנה להודעות קוליות מהוה עבירה החליטה לחזור מכתב האישום.

ביהמ"ש החליט לא לקבל את הבקשה ונתן פס"ד.

לאחר מכן הוצאו הנחיות מפורשות שאומרות שהאזנה, קריאה או שמיעה של מיסרונים או הודעות קוליות מהווה אזנת סתר.

יש פס"ד שאומר את זה.

 

מצטטת מפסה"ד.

 

ב"כ המשיב:

לשאלת ביהמ"ש – המיסרונים לא הוצאו ממכשיר הטלפון המוחזק בידינו וזאת בגלל שידענו שתוגש בקשה ולא רצינו לבצע מחטף כל שהוא.

המכשיר מאז ועד היום לא נפתח ולא בוצעה בו שום פעולה, אני כן יכול לומר שמהודעתו של המבקש עולים חד משמעית שנמצאים ממסרים רלוונטים.

 

התשובות פה מאוד ברורות יש לנו גם פס"ד פילוסוף. פס"ד זה ניתן במסגרת הסוס הטרויאני, מדבר על צו הצופה פני עתיד.

 

אנחנו הסברנו מפורשות שהמבקש נשאל בחקירה לגבי המסרונים, בחקירה הוא הודה על כך שהוא קיבל מיסרון אחד מבועז יונה שבו בועז יונה מבקש בצורה חד משמעית להעביר סכום של 100,000 יורו לחברה ברומניה, המשטרה רוצה לקורא את זה אין בעיה.

רפ"ק לילית אמרה לי אנחנו רוצים להקשיב לכל השיחות גם שנתקבלו לאחר שהמבקש עוכב לחקירה.

הטלפון בבעלות חברת חפציבה.

 

גם בתגובת המבקש הם מדברים אך ורק על מסרונים ואני מפנה לסעיפים 29-35 לתגובת המשיבה, שאומרים מפורשות אנחנו רוצים לקרוא אך ורק את המסרוניםש קושרים לחקירה ושהמבקש עיין בו.

 

מה שהמבקש קיבל וקרא אין לנו בעיה ככל שזה לא פוגע בפרטיות שלו.

צו חיפוש והפסיקה בו מפורשת לא ניתן. הוא ניתן אך ורק על פעולות שנחשדות על ידי המשטרה כבעייתיות והוא ניתן אך ורק עד לרגע התפיסה.

 

הודעות שטרם נקראו על ידי המבקש אנו רואים אותן כבעייתיות, הודעות שנתקבלו על ידי המבקש והוא קרא אותן וקשורות לחקירה אנו נסכים לתת.

 

צו החיפוש בעניינו של המבקש מדבר על חומר מחשב וחדירה למחשב ולא לטלפון.

 

ב"כ המשיב:

הטלפון שייך לחברת חפציבה. אני מציג לביהמ"ש אודות הבעלות בטלפון, מאחר שכך הם פני הדברים אני פניתי לחברת חפציבה יש לי פה את אישור הדרקטריון להחזיק בפלאפון ולחדור אליו

מאחר ואנו עוסקים בבקשה להחזרת תפוס והבעלים של התפוס נתן את הסכמתו להמשך תפיסת הטלפון אני חושב שצריך לדחות את הבקשה.

 

אני מגיש לביהמ"ש פס"ד של ביהמ"ש המחוזי, בשלב זה אין לקיים דיון אם הראיות חוקיות או לא.

 

בשלב הזה של בקשה לקבלת תפוס לידי המבקש זה לא השלב המתאים לידון בשאלת כבילות ראיות. אם יוגש כתב אישום כשיוגש כתב אישום יטענו הטענות.

 

מכל הטעמים לעיל יש מקום לדחות את הבקשה.

 

במסגרת הבקשה נטענו מס` טענות לגבי התנהלות המשטרה.

המבקש עוכב במסגרת חיפוש שבוצע במשרד עו"ד רימר, כשהמבקש נשאל למעשיו שם התברר שכל החומר של החברה שבה הוא עבד עבר למשרד עוה"ד.

חברתי הגיעה באותו מעמד ובאותו מעמד מיד בסמוך אחרי העיכוב שלו התאפשרה לו התייעצות עם עוה"ד שלו.

הוא נשאל אם הוא רוצה להתייעץ עם עו"ד הוא ענה שהוא דיבר היום עם עו"ד.

הוא ביקש להתייעץ עם עוד עו"ד וקיבל אפשרות שניה.

 

לענין הפגיעה בזכות הקנין, אם הבקשה לא היתה מוגשת יש להניחה שהטלפון היה נבדק ומוחזר

הטעם היחיד בגינו המכשיר נמצא היום בידי המשטרה היא כי העובדה שנתבקשה האפשרות להגיש את הבקשה הזו ואנו סבורים שלא היה בה מקום, אבל אך ורק כדי לא לבצע מחטף הסכמנו להגשת הבקשה.

 

אנו ביקשנו לעיין בחומר סמחש וניתנה הסכמה, כשנתבקש אותו דבר לאותו טלפון הם סירבו. ואנו ביקשנו להמשיך ולהחזיק במחשב ואז המבקש טען שהמחשב שייך על החברה ולכן לבקש מהחברה.

לבוא היום ולטעון שהטלפון שייך לו והמחשב לא.

גם הטלפון וגם המחשב שנתפס שייכים לחברה.

אני מבקש להגיש לביהמ"ש את הודעתו של המבקש.

לגבי הרלוונטיות של התוכן במחשבים בחומר החקירה.

המבקש נתבקש לעיין בטלפון הוא סירב הסכמתו לא ניתנה ומשכך יש לנו את צווי החיפוש הללו שכוללים חיפוש בטלפון.

המבקש לפי הדיווחים שהועברו לרשויות סיים את עבודתו בחברה ביום 26/07/07 ולכן הוא לא עובד של החברה כבר והטלפון של החברה.

 

אנו מבקשים לבצע את החיפוש הזה בטלפון ובמחשב, לגבי הצורך והחיוניות והרלוונטיות אני חושב שלא יכולה להיות חלוקת וחברתי אישרה את זה בדבריה.

 

נלקחה החלטה שניתנה זה מקרוב בענין פילוסוף מפי כב` השופט כבוב ניתנה לה פה פרשות שלא מקובלת עלינו.

פס"ד זה נתבקש צו לספק השירות, נתבקשו לקבל מסרים שהיו תוך כדי מעבר.

מצטט.

אנו מבקשים לטעון שכל המיסרונים אין ספק שהגיעו למקום היעד, ואנו מבקשים לבצע את אותו חיפוש במכשיר הטלפון.

לשאלתו של ביהמ"ש לענין מיסרונים שאולי הגיעו ואולי יגיעו למכשיר לאחר התפיסה, סעיף 23 א.ג. לפקודת סדר הדין הפלילי מעצר וחיפוש, המחוקק צפה את המצב הזה וקבע חד משמעית שקבע שאגב חיפוש במחשבים מתקבלים מסרים אין צורך בהאזנת סתר.

לבוא ולהסתמך על פס"ד פילוסוף אינו נכון.

אין כאן האזנת סתר. המשטרה חדשות לבקרים תופסת מחשבים ומוציאה דואר אלקטרוני.

יש פסיקות של ביהמ"ש המחוזי שדנו בענין הזה ואין תשובה.

 

לסיכומו של דבר אנו סבורים שאין מקום לבקשה הזו, אנו סבורים שלא מדובר בהאזנת סתר, מדובר בחיפוש רגיל בנקודת קצה בחומר שנמצא על מחשב ובנסיבות האלה, אני סבור שבמסגרת הזו של בקשה להחזרת תפוס יש לדחות את הבקשה ולאפשר למשטרה להפיק את הראיות ככל שישנן.

המשטרה לא תנהל מו"מ לגבי ראיות שנמצאות או לא נמצאות אלא תשיג אותן בעצמה.


 

ב"כ המבקש:

אנו טועים שהחלטת הדירקטריון אינה חוקית, היא התקבלה שלא כחוק, המכתב אינו חתום.

 

עו"ד תורג`מן:

החלטת דירקטריון של חברה שנמצאת תחת פירוק אני בספק אם היא יכולה להתקבל.

יש כונס שביהמ"ש מינה אותו.

ההחלטה אינה חתומה ולא שמעתי הדירקטורים יודעים על החלטה זו.

לפי סעיף 101 לחוק החברות, צריך להיות הוכחה שכל דירקטור מוותר על הזכות להיות נוכח בישיבה.

אני לא שמעתי שדירקטוריון של אדם יכול לוותר על פרטיות של אדם.

המשטרה עד היום גם חברי בדבריו הבחין בין חומר המחשב לבין הטלפון.

 

הסיבה הראשונה לטעמינו אין שום צו לא ביקשה שום צו ולא קיבלה שום צו ביחס לטלפון ו/או למסרונים.

יש צו לגבי המחשב.

 

 

ב"כ המבקש:

לגבי החלטת הדירקטוריון אני מפנה להחלטה של ביה"ד האזורי לעבודה.

צו החיפוש תקף אך ורק לגבי הודעות שהתקבלו עד למועד החיפוש.

צו החיפוש ניתן אך ורק בשל חשדות שהיו למשטרה כלפי בועז יונה וגם כלפי החשוד.

אנו נתנו אישור בקשה לאחר שיחה לי לקבל אישור מחברת חפציבה שיתן את האישור על מנת שהמחשב יחזור.

לגבי הטלפון, הפלאפון הוא בשימוש בלעדי של המבקש המחשב היה בשימוש של המבקש.

המבקש הגיש בקשת התפטרות ביום 27/07/07, שלפי חוזה העבודה שלו אמור להישאר חודשיים נוספים בחברה.

בלי הודעה מוקדמת.

חברי בא ואמר שהוא כבר לא עובד בחברה. בתקופה הרלוונטית גם הוא כעובד החברה עדיין יש לו זכויות לגבי השימוש שלו.

בהתאם למה שאמרתי ובהתאם לפסיקה של כב` השופט כבוב, תפריד בין הודעות שנתפסו לפני צו החיפוש לבין הודעות שנתפסו לאחר צו החיפוש. אלה שני דברים שונים לחלוטין. צו החיפוש הוא בגין פעולות עבר. הם לא ביקשו צו חיפוש ל-30 ימים קדימה, שגם אז הוא אמר במפורש אין דבר כזה, כל זה האזנת סתר.

 

אין לי ספק שהמשטרה עובדת בצורה מאוד קשה, יחד עם זאת המבקש עוכב לחקירה במשרדי רימר פלדה, המבקש שהוא ללא כל עבר פלילי, שאלו אותו שאלות ואז שאלו אותו אם הוא מוכן להסכים לחיפוש בבית ללא צו חיפוש הוא אמר להם שהוא לא מכיר את החוק הוא לא יודע הוא רוצה להתקשר לעוה"ד שלו, הוא התקשר ואני הגעתי.


 

בעניין:

אדר ארז

 

 

 

עו"ד אפיק אילת

מבקש

 

נ ג ד

 

 

מש יאח"ה

 

 

ע"י ב"כ

שרצר

משיב

 

 

החלטה

 

בפני בקשה בהתאם לסעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי, (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], לצוות כי מכשיר טלפון סלולרי שהיה בשימוש המבקש, ונתפס בידי המשטרה, יוחזר למבקש, וכן בקשה נילוות שלא לאפשר למשטרה להפיק ממכשיר הטלפון הסלולרי הנ"ל את העתקי המסרונים

 (SMS) שהגיעו למכשיר הטלפון ומאוחסנים בו, וזאת בהעדר צו המתיר האזנת סתר בהתאם לסעיפי חוק האזנת סתר, תשל"ט – 1979, בעיקר סעיף 6 לחוק זה.

 

לא מצאתי כל ממש בבקשה וגורלה להדחות.

 

המבקש הועסק על ידי חברת חפציבה גלובל כסמנכ"ל כספים. בחיפוש שערכה המשטרה במשרדי עו"ד רימר פלדה ביום 09/08/07, נמצא המבקש באותם משרדים מעיין במסמכי החברה ועוכב לחקירה במשרדי המשיבה (יחא"ה). בהמשך נערך חיפוש בביתו, על פי צו חיפוש כדת וכדין מיום 09/08/07, ובאותו חיפוש נתפס מכשיר הטלפון הנ"ל (להלן - "הטלפון").

 

בצו החיפוש (נספח ג` לתגובת המשיבה לבקשה) נאמר, בין היתר, כי המשיבה רשאית לתפוס מחשב או חומר מחשב והיא ראשית לבצע חדירה נמשכת לצורכי בדיקה או הפקת פלטים של המסמכים והחומרים הקשורים בחקירה והמצויים באותו מחשב.

 

ב"כ המבקש מלאה טענות כרימון כנגד התנהגות המשטרה, וכן טוענת לזכות הפרטיות של המבקש באותם מסרונים שנקלטו ומאוחסנים במכשיר הטלפון, אך לא מצאתי בדבריה כל בסיס בדין לטענותיה, ב"כ המשטרה מכחיש את טענותיו העובדתיות של המבקש לענין התנהגות החוקרים או לענין שלילת זכות היוועצות עם עו"ד וכמובן שכל נושא זה אינו רלוונטי להחלטתי זו ואין בכוונתי לדון בענין.

 

מכל מקום, מתקשה ביהמ"ש להבין מטיעוני ב"כ המבקש באם היא רואה את מכשיר הטלפון כ"חפץ תפוס" או כ"מחשב" שנתפס על ידי המשטרה וענייננו בבקשה הנוגעת לחדירה לאותו מחשב.

 

ב"כ המשיבה טוען בראשית דבריו כי לאור פרוטוקול ישיבת דירקטוריון של חברת חפציבה גלובל מיום 17/09/07, שהעתקה הוגש לתיק, החליט הדירקטוריון כי מכשיר הטלפון - שאין חולק כי הוא בבעלות חפציבה ורק נמסר לשימושו של המבקש -  יילקח מרשות המבקש ויוחזר לבעליו, חברת חפציבה, והדירקטוריון מאשר כי החפץ, הטלפון, יישאר בידי המשטרה, ומכאן שאין כל בסיס בבקשת המבקש להחזיר לידיו את הטלפון שכלל אינו בבעלותו. עוד מוסיף נציג המשטרה, כי כל טענות הבקשה אמורות להתברר במסגרת ההליך הפלילי שינוהל, אם ינוהל, וענייננו בטענות עתידיות כנגד קבילות ראיות שהושגו, כך ייטען, שלא כדין. בשלב זה, חסר ביהמ"ש סמכות לקבוע דבר או לצוות לעניין דרך טיפול המשטרה בחפצים שנתפסו על ידה כדין על פי צו חיפוש חוקי.

 

אינני מקבל טענה כפולה זו משני טעמים. ראשית, גם אם מכשיר הטלפון הינו בבעלות חברת חפציבה גלובל ועל כן אין למבקש כל זכות לדרוש כי המכשיר יושב לחזקתו, עדיין המבקש רשאי לטעון לפגיעה בזכותו לפרטיות באותם מסרונים שנקלטו במכשיר הטלפון בתקופה שהטלפון היה בחזקתו ובשימושו ברשות הבעלים. והטעם השני הוא שגם אם ענייננו בטענות לגבי קבילות ראיות, הרי ביהמ"ש לא יוכל להתעלם מהפרות חוק. ואם ביהמ"ש יגיע למסקנה בהליך המתנהל בפניו – גם בהליך בהתאם לסעיף 34 לפקודה הנ"ל – כי רשויות אכיפת החוק פועלות שלא כדין, לביהמ"ש הסמכות הטבועה לצוות על עצירת כל פעילות בלתי חוקית המתבצעת אותה עת על ידי המשטרה או העומדת להתבצע.

 

מכל מקום, האסמכתאות עליהם מבקשת ב"כ המבקש לבסס את טענותיה אינן לענייננו. פס"ד

בעניין אליעזר פילוסוף (ת.פ. (ת"א) 40206/05) מדינת ישראל נ` אליעזר פילוסוף ואח`), דן ביירוט הודעות דואר אלקטרוני משרת מחשב ספק האינטרנט, בטרם ניקרא על ידי הנמען. פסה"ד בפרשת בדיר ((ת.פ (תא) 40250/99) מדינת ישראל נ` מונדיר בדיר (לא פורסם)), דן בחדירה למחשבים על ידי הנאשמים, מרחוק, ולא ברשויות אכיפת החוק התופסות חפץ מכוח צו חיפוש חוקי. בפרשתינו, כזכור, מדובר במסרונים אשר נשלחו אל מכשיר הטלפון של המבקש בעבר והמאוחסנים בזכרונו של המכשיר. לטעמי, כלל אין מדובר "בשיחה" כאמור בסעיף 1 לחוק האזנת סתר שהרי אותה שיחה כבר הסתיימה ומדובר באיחסון תרשומת אותה שיחה. הדבר דומה למכתב שנשלח אל המבקש, והמבקש החליט שלא להשמידו אלא לשמור את העתקו בידיו. ברור כי למשטרה זכות לתפוס מכתבים אלה ולעיין בהם, בהנחה שמדובר בחקירה כחוק וקיים חשד כי המבקש מעורב בעבירות נשוא החקירה.

 

בהגדרת "שיחה" כאמור לעיל אף נכללת "תיקשורת בין מחשבים". גם אם נתייחס למכשיר הטלפון כמחשב הרי אין מדובר בתקשורת, דהיינו, יירוט שיחה בין שני צדדים, אלא בתפיסת רישומי תקשורת שהסתיימה והמאוחסנת בטכניקה המתקדמת של ימינו במכשיר הטלפון.

 

גם אם היה המבקש עושה מאמץ להסתיר את הכתוב באותן תיקשורות המאוחסנות בחזקתו, זכאית המשטרה לעשות את כל המאמץ הדרוש על מנת לנסות למצוא ולפענח את הכתוב.

 

אם, לחילופין, יש להתייחס לטלפון כאל "מחשב", וזאת לאור הגדרת "מחשב" בחוק המחשבים תשנ"ה – 1995, דהיינו, מכשיר הפועל באמצעות תוכנה לביצוע עיבוד אריטמטי או לוגי של נתונים, ואין לביהמ"ש את הידע הדרוש כדי לקבוע ממצא בענין זה, אם לכאן ואם לכאן, הרי מכל מקום על פי האמור בסעיף 23 א` לפקודה הנ"ל, הרי:-

 

"קבלת מידע מתקשורת בין מחשבים אגב חיפוש לפי סעיף זה לא תחשב האזנת סתר, לפי חוק האזנת סתר, תשל"ט – 1979"

 

כל עוד נערך חיפוש בהתאם לצו חיפוש חתום כדת וכדין על ידי שופט, רשאי השוטר לתפוס כל חפץ העשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או כי באותו חפץ נעברה, או עומדת להיעבר עבירה (ראה סעיף 32 (א) לפקודה הנ"ל). בהתאם לאמור בתגובת המשיבה לבקשה ולדברי ב"כ המשיבה במהלך הדיון, נחה דעתי כי אותם מסרונים המאוחסנים בזכרונו של הטלפון הינם בחזקת ראיות בחקירה כנגד חברת חפציבה ומנהלה, החשוד המרכזי בועז יונה, או שיש בגילויי האמור במסרונים אלו כדי לסייע באיסוף ראיות כנגד החשודים בפרשה. המבקש אף הודה בחקירתו כי באחד מהמסרונים מדובר בהוראה שנשלחה אליו מאת החשוד המרכזי להעביר למען מסויים סכום כסף נכבד.

 

המשטרה חושדת, ובעניין זה על המשטרה להמשיך בחקירתה, ולאור חומרת העבירות ביהמ"ש לא יעכב בידה, כי אפשר והמבקש קשור ישירות לעבירות הקשורות בפרשת חפציבה והדברים יתאשרו או יופרכו , בהמשך החקירה.

 

במצב זה, ברור שאין בסיס אף לבקשתה החלופית של ב"כ המבקש כי המבקש הוא זה שיקבע אילו מהמסרונים יימסר לעיון החוקרים ואיזה – לא יימסרו ויישאר חסויים. אין זו זכותו של החשוד להחליט עבור המשטרה החוקרת מהו חומר חקירה ומהו חומר שהיא מנועה מלעיין בו בגין טענה כללית של הפרת זכות הפרטיות. חקירה משטרתית היא מעצם טיבה פגיעה בפרטיותם של החשודים או של המעורבים ואין בידיהם הזכות, בשלב זה, לתקוע מקלות בגלגלי החקירה. כמובן שבהליך המשפטי שיתנהל, אם יתנהל, תוכל להישמע הטענה לגבי אי קבילות ראיות מסויימות בגין טענה לפגיעה בפרטיות או כי הראיה הושגה שלא כדין או כל טענה חוקית אחרת והדבר ישקל, לגופו של ענין, על ידי השופט הדן בעניין.

 

טענה נוספת שנשמעה מפי ב"כ המבקש הינה כי אין בידי היחידה החוקרת הזכות לפתוח ולעיין במסרונים אשר התקבלו במכשיר הטלפון מאוחר למועד התפיסה בפועל של המכשיר על פי צו החיפוש. גם טענה זו, לדעתי, אינה מבוססת כדין.

 

ראשית כלל לא ברור אם הגיעו לאותו מכשיר טלפון הודעות או מסרונים לאחר המועד בו הוא נתפס. שנית. גם אם הגיעו הרי כשמכשיר הטלפון כבר תפוס בידי המשטרה לחוקרים הזכות לעיין באותו מסר המגיע, ממש כמו מצב בו משלשל הדוור מכתב לתיבת הדואר בדירה בה ערכה המשטרה חיפוש על פי צו חיפוש כדת וכדין. ושלישית, בהתאם לסעיף 23 א` (ג) לפקודה הנ"ל הרי קבלת מידע מתקשורת בין מחשבים אגב חיפוש לפי סעיף זה, דהיינו - חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור, לא תחשב כהאזנת סתר, ועניינו כחלק בלתי נפרד מהחיפוש. צו החיפוש מאפשר את החדירה למחשב ואיש המשטרה שיבצע את אותה "חדירה" יוכל לעיין בכל החומר המצוי באותו רגע במכשיר.

 

 

 

לאור כל זאת, הבקשה על כל חלקיה, נדחית.

 

 

ניתנה היום ו` בתשרי, תשס"ח (18 בספטמבר 2007) במעמד הצדדים.

 

                                                                               

דן מור, שופט

 

 

 

 

 

 

 

 



18/09/2007



חדשות
ישראל  | הנחיות הרשות להגנת הפרטיות לגבי מצלמות במקום העבודה  
סין  | חברת שירותי ענן למשתמשים: ייתכן ונמסור מידע שלכם לממשלה  
ארצות הברית  | ארה"ב פועלת להארכת תקפה של תכנית הריגול "פריזמה"  

מאמרים
ישראל  | מצלמות בעידן המידע והגנת הפרטיות  
ארצות הברית  | עד לאן מגיע החוק החדש להאזנת סתר?  
ישראל  | החברות המסחריות עוקבות אחריכם  

פסיקה
ישראל  | עב 010121/06 (עבודה תל אביב) טלי איסקוב ענבר נ` הממונה על חוק עבודת נשים  
ישראל  | עפ 9121/05 (מחוזי ירושלים), יונה כהן ואח` נגד מדינת ישראל  
ישראל  | פ 1536/04 (שלום ירושלים), מדינת ישראל נגד יונה כהן ואח`  

חקיקה
ישראל  | תקנות האזנת סתר (בקשה להיתר האזנה), התשס``ז-2007  
קליפורניה  | החוק הקליפורני למניעת תוכנות ריגול  
ישראל  | תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז –2017  

מקורות מקוונים
ישראל  | האח הקטן-הבלוג של עו``ד אבנר פינצ`וק  
בולגריה  | נציב הגנת הפרטיות הפרטית - CPDP  
פינלנד  | משרד נציב תלונות הציבור להגנת הפרטיות של פינלנד  





מדורים

 

קניין רוחני

לשון הרע

מידע כללי

הגנת הפרטיות

מסחר אלקטרוני

זכויות יוצרים

לשון הרע

אילון ושות` עורכי דין

דואר זבל

מניות, ניירות ערך

סימני מסחר

תביעת לשון הרע

אודות דיני רשת

משרדי עורכי דין

מונופולין, הגבלים עסקיים

פטנטים

לשון הרע בפייסבוק

ניהול משברים

קניין רוחני

שמות מתחם

 

 

חוקרים פרטיים

סקס פורנוגרפיה

דואר אלקטרוני

סוגיות בזכויות יוצרים

פלילים

מומחים יועצים

שיתוף קבצים

עבודה

זכויות יוצרים בתמונות

עבירות מחשב

עו"ד אביב אילון

מנהל סחר אלקטרוני

ריגול ומעקב

זכויות יוצרים במוזיקה

עבירות אינטרנט

יעוץ משפטי

הימורים

ספקי שירותים

זכויות יוצרים בתוכנה

הונאה

 

סמכות שיפוט

טרור קיברניטי

זכויות יוצרים בוידאו, סרטים וטלויזיה

פלילים

 

בורורות גישור

מנועי חיפוש באינטרנט

זכויות יוצרים בפרסום

 

 

פדופיליה

ילדים

רישום זכויות יוצרים

 

 

אתיקה

נשים

שמירת זכויות יוצרים

אינדקס ויזואלי


בחירות אלקטרוניות

גברים

 

קטעי וידאו


מילון מונחון

משפחה

 

חדשות עיתונות


אנונימיות

פורומים

 

משרדי עורכי דין


נוטריון

חברת המידע

 

משפטים


חוזים הסכמים

ננו טכנולוגיה

 

 


מכשירים חכמים

גירושין

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

          שותפי תוכן 

 

 

פטנטיםתאונת אופנוע | תאונות דרכים | תוכנית עסקית

 

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אביב אילון 1999-2018