פ 005174/06

בית משפט השלום תל אביב-יפו

בפני כב' השופט פלד מרדכי

מ"י נ' מיל ולדימיר

העובדות

1. הנאשם החזיק ברשותו, במחשב שבדירתו, סרטונים ותמונות מתעדות מעשי תועבה מיניים כלפי קטינים.

2. הנאשם הודה בעובדות כתב האישום, אך טוען כי העבירה המיוחסת לו (עבירה על סעיף 214(ב3) לחוק העונשין) מהווה פגיעה בזכות יסוד, כיוון שמדובר בפלישה לפרטיותו ולצנעת חייו של הפרט, כשמדובר בפרסומים שנועדו לשימושו האישי של הנאשם, ועל כן מדובר באיסור שאינו מידתי

בית המשפט קבע

1. בית המשפט דחה את טענת הנאשם, וקבע כי ראוי שהזכות לפרטיות תיסוג, כאשר מדובר בהגנת שלומם, גופם ופרטיותם של קטינים, המנוצלים לצורך יצור סרטים פדופיליים. סעיף החוק האמור, שהעונש המירבי הקבוע בצידו הינו שנת מאסר, משרת אפוא תכלית ראויה.

גזר דין

מתוך עובדות כתב האישום בהן הורשע הנאשם, עולה כי במשך כשנתיים ועד תאריך 1/5/06, החזיק ברשותו, במחשב שבדירתו, סרטונים ותמונות המתעדות מעשי תועבה מיניים כלפי קטינים. כמו כן, החזיק ברשותו אלפי קבצי מחשב המכילים סרטונים ותמונות, וכן תקליטורים, המתעדים מעשי תועבה מיניים כלפי קטינים. הסרטונים והתמונות הורדו על ידי הנאשם, בהזדמנויות שונות, מאתרי אינטרנט שונים.

הנאשם הודה בעובדות כתב האישום במלואן, אלא שהעלה טענה שעיקרה הינו כי העבירה נשוא סעיף 214 (ב3) לחוק העונשין שיוחסה לו, מהווה פגיעה בזכות יסוד המוקנית לנאשם, לאמור, פלישה לפרטיותו ולצנעת חייו של האזרח, כשמדובר בפרסומים שנועדו לשימושו האישי של הנאשם, הפרטי והאינטימי, ועל כן מדובר באיסור שאינו מידתי.

טענה זו וטענות נוספות שהעלה הסניגור נדחו על ידי בהכרעת הדין ונקבע, בין השאר, כאמור, כי הוראת סעיף 214 (ב3) הנ"ל מאגדת מספר תכליות מוגנות ובתוכן הגנת שלומם, גופם ופרטיותם של קטינים, המנוצלים לצורך יצור סרטים פדופיליים וכי הזכות לפרטיות, ראוי שתיסוג, במקרה זה, מפני צריכת פרסומים בעלי תוכן פדופילי, שפגיעתם בקטינים כה קשה וחמורה, כשיש במעשיו של הנאשם כדי להוות עידוד לתופעה קשה ומזעזעת זו של תעשיית הפדופיליה, בכל היבטיה, וסעיף החוק האמור, שהעונש המירבי הקבוע בצידו הינו שנת מאסר, משרת אפוא תכלית ראויה.

הנאשם הורשע ע"כ בעבירה עפ"י סעיף 214 (ב3) לחוק העונשין.

לאחר הרשעתו הופנה הנאשם לשרות המבחן שהמציא תסקיר בעניינו. בתסקיר הובא רבות ממצבו האישי והמשפחתי של הנאשם, כן הובאו היבטים נוספים הנוגעים בין השאר למצבו הרפואי של הנאשם.

באשר למידת עונשו, הגיעו הצדדים לכדי הסכמה לפיה גם תוקן, כתב האישום, כך שמדובר בהחזקה אחת של כל קבצי המחשב והסרטונים, כפי שפורטו לעיל ולא במאות החזקות נפרדות. הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והצדדים עתרו בהסכמה למאסר בפועל, שירוצה בעבודות שירות, לתקופה של חמישה חודשים וחצי, למאסר מותנה ולקנס כספי.

לענין מידת עונשו של הנאשם, ראוי לחזור ולציין לצד נסיבות החומרה את הכמות הגדולה של התכנים שהוחזקו ע"י הנאשם, והפגיעה הכרוכה בקטינים, כפי שפורט כאמור בהרחבה בהכרעת הדין, וכן הצורך בהגנה על הקטינים הללו המופיעים באותם פרסומי תועבה, לרבות הגנה על קורבנות פוטנציאליים.

עם זאת, נתתי גם דעתי להיבטים אחרים, הנוגעים לנאשם שבפני, שחלקם מצויינים בתסקיר שירות המבחן ובחלקם הועלו בטיעוני הסניגור.

בשוקלי את מכלול השיקולים הנוגעים לחומרת העבירה והיבטי ההרתעה, אל מול נסיבות אחרות הנוגעות לנאשם, לרבות מצבו הרפואי, נראה כי בסופו של דבר העונש לו עתרו במשותף ב"כ הצדדים עומד במבחן האיזון והסבירות, בנסיבות הכוללות דלעיל.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם, בסיכומם של דברים, כדלקמן:

א.    12 חודשי מאסר, מתוכם יהיו 5 חודשים וחצי לריצוי בפועל ואילו היתרה, של שישה חודשים וחצי, תהא על תנאי למשך 3 שנים, שמניינן מהיום, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה מתוך אלו המנויות בסעיף 214 לחוק העונשין, במשך תקופת התנאי.

ב.     אני מורה כי עונש המאסר בפועל שגזרתי על הנאשם ירוצה על ידיו בדרך של עבודות שירות, במוסד "גלעד", בתל השומר, וזאת בתנאים, בימים, בשעות ובסוגי העבודה כפי שנקבעו ע"י הממונה על עבודות השירות, בחוות דעתו. הנאשם יחל בביצוע העבודות בתאריך 7/10/07.

ג.      קנס כספי בסכום של 5,000 ₪ או חודשיים מאסר תמורתו. הקנס ישולם על ידי הנאשם ב-5 שיעורים חודשיים, שווים ורצופים, של 1,000 ₪ כ"א, הראשון בהם ב-1/11/07. הובהר לנאשם כי אם אחד מן התשלומים לא ישולם במועדו, יעמוד הקנס במלואו לפרעון מיידי.

ד.     מוצגים שנתפסו, לאמור קבצי מחשב, דיסקים קשיחים, סרטונים ותקליטורים – יושמדו.

המזכירות תמציא עותק מגזה"ד לממונה על עבודות השירות ולשירות המבחן.

זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום כ"ג באלול, תשס"ז (6 בספטמבר 2007), במעמד ב"כ הצדדים והנאשם והודע בפומבי.