Share


תאריך: 22/08/2004
הליך: עפ 008333/04
בבית המשפט המחוזי בירושלים
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
בפני כבוד השופטת יפה הכט - סגנית נשיא
       כבוד השופט משה רביד
       כבוד השופטת אורית אפעל-גבאי
 
עובדות:
מדובר בערעור על  הכרעת הדין של בית משפט השלום בירושלים. בהכרעת דין זו, זוכה המשיב, מר אבי מזרחי, מעבירה לפי סעיף 4 לחוק המחשבים, התשנ"ה 1995, בצירוף סעיף 34ד לחוק העונשין, תשל"ז-1977 בגין ניסיון של חדירה לחומר מחשב.  
 
נפסק:
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את ערעור המדינה על זיכויו של אבי מזרחי, שהואשם על ידי המדינה בנסיון לפרוץ לאתר המוסד ברשת האינטרנט. בית המשפט לא התערב בממצאים העובדתיים של בית המשפט השלום בירושלים (פ 3047/03), ואף קבע שפסיקתו של השופט קמא אברהם נ` טננבאום היא פסיקה מקיפה הסוקרת באופן מדוייק את הנעשה בעולם הוירטואלי מול מה שקיים בעולם המציאותי.
משכך, מסקנות בית משפט השלום קיבלו אשרור מבית המשפט המחוזי.

 

 

   

בתי המשפט

עפ 008333/04

בית המשפט המחוזי בירושלים

בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

 

22/08/2004

 

כבוד השופטת יפה הכט - סגנית נשיא

כבוד השופט משה רביד

כבוד השופטת אורית אפעל-גבאי

בפני:

 

 

 המערערת

מדינת ישראל

באמצעות פרקליטות מחוז י-ם

 

אלי אברבנאל

ע"י ב"כ עו"ד

 

 

 

נ ג ד

 

 

המשיב 

אבי מזרחי

 

 

אורי קידר ואח`

ע"י ב"כ עו"ד

 

 

 

 פסק הדין

1.         ערעור על הכרעת דין של בית משפט השלום בירושלים (השופט אברהם טננבוים) בת"פ 3047/03 מיום 29.2.04, שבו זיכה את המשיב מעבירה של ניסיון חדירה לחומר מחשב, עבירה לפי סעיף 4 לחוק המחשבים, התשנ"ה-1995, בצירוף סעיף 34ד לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

 

2.         טענות המערערת מופנות הן כלפי הקביעות העובדתיות והן כלפי הניתוח המשפטי של בית המשפט קמא.

 

3.         בית המשפט ניתח ניתוח משפטי מאלף ומעמיק את אופן הפעלת המחשב, המרחב הקיברנטי שבו פועלים המחשבים והתקשורת ביניהם ומתוך כך נתן פירוש לעבירת החדירה ההולם, לדעתו, את אופן התקשורת בין מחשבים, כפי קיים בעולם הווירטואלי ולא בעולם הריאלי.

 

4.         לאור המסקנות העובדתיות אליהן הגענו, אנו משאירים בצריך עיון, לעת מצוא, את המסקנות המשפטיות שאליהן הגיע בית המשפט קמא, באשר לנסיבות תחולת עבירת החדירה למחשב.

 

5.         דין הערעור להידחות. מן הקביעות העובדתיות המבוססות של בית המשפט קמא עולה, לדעתנו, כי מעשיו של המשיב הנם בגדר הכנה גרידא, וכי לא היה למשיב, על פי קביעותיו של בית המשפט קמא, היסוד הנפשי הנדרש בעבירה על סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. מעשיו של המשיב אפילו לא הגיעו לכדי ניסיון חדירה. ההכנה, כמו במקרה זה, קודמת לניסיון ומתאפיינת בהכנת אמצעים, איסוף מידע ותכנון פעולה שמטרתה ליצור תנאים לביצוע העבירה (ע"פ 697/98 סוסצקין נ` מדינת ישראל, פ"ד נה(3) 289; פ"ח (י-ם) 5034/02 מדינת ישראל נ` ירדן מורג; קרמניצר "עוד על היסוד ההתנהגותי האקטוס ראוס של ניסיון" משפטים ט 274, 283-284; פלר שם בעמ` 99; גור-אריה "הצעת חוק העונשין (חלק מקדמי וחלק כללי), התשנ"ב - 1992" משפטים כד 3, 9; פ"ח (י-ם) 5008/02 מדינת ישראל נ` זהרה).

 

6.         ניסיון חדירה, לעומת זאת, בא לידי ביטוי בהפעלת פקודות המתיימרות לחדור, ללא הצלחה, או שהאדם המנסה לא הספיק להשלים את הפעולה. בהגדרת היסוד הנפשי של עבירת הניסיון נאמר: "במטרה לבצעה", כלומר צריך שיתקיים בעבריין הלך נפש של החפץ לבצע את העבירה המושלמת. צריך שיתקיים במנסה אותו יסוד נפשי הדרוש להרשעה בעבירה המושלמת. כדי ללמוד על היסוד הנפשי, נדרשת ראיה חיצונית שממנה ניתן לעמוד על חפצו של הנאשם (ע"פ 1639/98 דהן נ` מדינת ישראל, פ"ד נה(4) 501). בית המשפט קבע כי המשיב אינו מבין באבטחת מחשבים; המשיב התעניין זמן ממושך בהצטרפות למוסד; הוריד תוכנה חיונית ופופולארית לבדיקת אתרים, שלא הכיר אותה קודם לכן; לאחר הפעלתה, הוציאה התוכנה פלט (log), שאותו לא הצליח המשיב לפענח, ולכן, מחק המשיב את הפלט ואת התוכנה. המסקנות העולות מעובדות אלה, מצביעות על כך שהמשיב רק עשה פעולה הנקראת port scanning, דהיינו בחן אילו פורטים פתוחים ואילו פורטים סגורים. המדובר הוא בתוכנה ראשונית בלבד, הבודקת כאמור, אילו פורטים פתוחים והאם האתר מאובטח. הא ותו לא. בנוסף, לא הוכח כי המשיב ניסה לפרוץ באמצעות תוכנה זו או אחרת. לאור האמור, קבע בית המשפט קמא שלא הוכח יסוד נפשי של החפץ לפרוץ לאתר, זולת הרצון לבחון האם האתר מאובטח, ובקביעה זו אין מקום להתערב. על סמך נתונים אלה, קבע בית המשפט כי לא הייתה למשיב מחשבה פלילית - חפץ להשיג את התוצאה של פריצה למחשב.

 

מעשיו אלה של המשיב אינם מעמידים בסכנה אינטרס ציבורי ולכן אינם טעונים טיפול שתהיה לו השפעה מרתיעה (גור-אריה "על האפשרות להשלים את העבירה והשפעתה על עבירות הניסיון" משפטים ח 310, 314-315; פלר יסודות בדיני העונשין כרך ב`, 61).

 

 

7.         ההלכה היא כי בית משפט לערעורים אינו מתערב בקביעות עובדתיות שקבעה הערכאה הדיונית, שכן היא ששמעה וראתה את העדים, אלא במקרים יוצאים מהכלל. אין זה אחד מהמקרים הללו. אין לומר כי בית המשפט קמא קבע ממצאים עובדתיים שאינם מתקבלים על הדעת (ע"פ 7365/00 פרחאת נ` מדינת ישראל, פ"ד נז(6) 151, 159; ע"פ 1258/03 פלוני נ` מדינת ישראל, פורסם באתר המשפטי נבו; ע"פ 993/03 נור נ` מדינת ישראל, פ"ד נו(6) 205, 219 - 221).

 

8.         עוד נוסיף, כי ניתן לזכות את המשיב מטעם נוסף והוא פטור עקב חרטה.

סעיף 28 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, קובע כי:

"מי שניסה לעבור עבירה, לא יישא באחריות פלילית לניסיון, אם הוכיח שמחפץ נפשו בלבד ומתוך חרטה, חדל מהשלמת המעשה או תרם תרומה של ממש למניעת התוצאות שבהן מותנית השלמת העבירה; ואולם, אין באמור כדי לגרוע מאחריותו הפלילית בשל עבירה מושלמת אחרת".

 

כפי שקבע בית המשפט המשיב מחפץ נפשו חדל מהשלמת מעשה העבירה - אם בכלל חפץ להשלימה – ולכן, גם מטעם זה, לא היה מקום להרשיע את המשיב בעבירה של ניסיון חדירה למחשב.

 

ניתן היום ה` באלול, תשס"ד (22 באוגוסט 2004) בהעדר.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

 

 

אורית אפעל-גבאי, שופטת

 

משה רביד, שופט

 

יפה הכט, סגנית נשיא

 

 



22/08/2004



חדשות
ישראל  | הרשות הלאומית להגנה בסייבר: נבלמה מתקפה "חריגה בהיקפה" שמקורה באיראן  
צרפת  | האקר נדון לשנת מאסר  
אפריקה  | חשש מהתפתחות פשיעת סייבר באפריקה  

מאמרים
ישראל  | הורשע צעיר שהציף שרתי מחשב וגרם לקריסתם  
ישראל  | זוכה אדם שהואשם בפריצה לאתר המוסד  
ישראל  | המדינה מערערת על זיכויו של אדם שהואשם בנסיון פריצה לאתר המוסד  

פסיקה
ישראל  | פ 40206/05 (מחוזי ת``א) מדינת ישראל נ` אסף זלוטובסקי ואח`  
ישראל  | פ 40206/05 (מחוזי ת``א) מדינת ישראל נ` צבי בן מקס קרוכמל  
ישראל  | פ` 5887/05 (שלום ת``א) מדינת ישראל נ` בזרוקוב ואח`  

חקיקה
ישראל  | הצעת חוק העונשין (תיקון- משחקים אסורים, הגרלות והימורים ברשת האינטרנט), התשס``ז  
ישראל  | חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-נתוני תקשורת), התשס``ח - 2007  
ישראל  | תיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (תפיסת חומר מחשב), התשס``ג 2003  

מקורות מקוונים
קנדה  | המרכז הבינלאומי למניעת הפשיעה - ICPC  
גרמניה  | המרכז האינטרנטי למחקרי שחיתות - ICGG  
אילינוי  | הלשכה הלאומית לפשעי ביטוח - NICB  





מדורים

 

קניין רוחני

לשון הרע

מידע כללי

הגנת הפרטיות

מסחר אלקטרוני

זכויות יוצרים

לשון הרע

אילון ושות` עורכי דין

דואר זבל

מניות, ניירות ערך

סימני מסחר

תביעת לשון הרע

אודות דיני רשת

משרדי עורכי דין

מונופולין, הגבלים עסקיים

פטנטים

לשון הרע בפייסבוק

ניהול משברים

קניין רוחני

שמות מתחם

 

 

חוקרים פרטיים

סקס פורנוגרפיה

דואר אלקטרוני

סוגיות בזכויות יוצרים

פלילים

מומחים יועצים

שיתוף קבצים

עבודה

זכויות יוצרים בתמונות

עבירות מחשב

עו"ד אביב אילון

מנהל סחר אלקטרוני

ריגול ומעקב

זכויות יוצרים במוזיקה

עבירות אינטרנט

יעוץ משפטי

הימורים

ספקי שירותים

זכויות יוצרים בתוכנה

הונאה

 

סמכות שיפוט

טרור קיברניטי

זכויות יוצרים בוידאו, סרטים וטלויזיה

פלילים

 

בורורות גישור

מנועי חיפוש באינטרנט

זכויות יוצרים בפרסום

 

 

פדופיליה

ילדים

רישום זכויות יוצרים

 

 

אתיקה

נשים

שמירת זכויות יוצרים

אינדקס ויזואלי


בחירות אלקטרוניות

גברים

 

קטעי וידאו


מילון מונחון

משפחה

 

חדשות עיתונות


אנונימיות

פורומים

 

משרדי עורכי דין


נוטריון

חברת המידע

 

משפטים


חוזים הסכמים

ננו טכנולוגיה

 

 


מכשירים חכמים

גירושין

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

          שותפי תוכן 

 

 

פטנטיםתאונת אופנוע | תאונות דרכים | תוכנית עסקית

 

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אביב אילון 1999-2019