Share


בית דין א.לעבודה ת"א
תאריך: 14/03/2004
עב 006991/03
בפני כב` השופט אילן איטח
נ.צ. - מר מגרם לב
נ.צ. - מר צברי יהונתן

ג`יג`י מעבודות קוסמטיקה בע"מ ואח` נ` קוסמטיקום בע"מ ואח`


עובדות:
מדובר בבקשה לאסור על המשיבות לעשות שימוש בסודותיהן המסחריים של המבקשות, ולשם כך, בקשה לאסור על המשיבות "מלפנות בע"פ או בכתב, בכל דרך שהיא ו/או לקיים קשר עיסקי כלשהו עם לקוחותיהן הקבועים, ולא להתקשר איתם או מי מהם בכל הסכם מכירה ו/או הסכם שהוא".
 
בחודש נובמבר 1999 החלה גב` דביר (להלן:"הנתבעת"), לכהן כמנכ"ל של חברת קוסמטיקום. זאת לאחר שפוטרה מחברה קודמת שהקימה יחד עם בעלה, "בל פאם". קוסמטיקום פיתחה תוכנה ללימודי קוסמטיקה ולניהול מכוני יופי וכן הפעילה אתר אינטרנט שבמסגרתו ניתנים ייעוץ והדרכה בתחומים הנ"ל. באתר האינטרנט מצויים גם קישורים לעוסקים שונים בתחום היופי, האופנה והבריאות והוא כולל רשימה של מאות מכוני יופי וקוסמטיקאיות מהמובילות בישראל.
ביום 29.3.01 נחתם בין חברת ג`יג`י לבין חברת בל פאם הסכם מסחרי ובמסגרתו רכשה ג`יג`י את סוכנות ההפצה. במסגרת ההסכם המסחרי העבירה בל פאם לג`יג`י רשימת לקוחות ופרטים מסחריים נוספים לגבי אותם לקוחות (להלן – "רשימת לקוחות בל פאם") וכן התחייבה בל פאם שלא להתחרות בעסקי ג`יג`י בתחום הקוסמטיקה הטיפולית במשך שנתיים מיום חתימת ההסכם. תקופת אי התחרות הוארכה בתוספת להסכם מיום 13.11.02 בשנתיים נוספות. בחודש יוני 2001 נקשרה ג`יג`י בהסכם עם קוסמטיקס.  ביום 3.12.01 נכרת הסכם בין קוסמטיקום לבין הנתבעת וקוסמטיקס ובו הוסכם כי הנתבעת תשמש כמנכ"ל של קוסמטיקס.
ביום 2.6.02 נכרת הסכם מסחרי בין קוסמטיקום לבין קוסמטיקס ולפיו הוענק לקוסמטיקס ולתלמידי בית הספר רשיון שימוש בתוכנה.
ביום 8.12.02 נחתם הסכם נוסף הפעם בין קוסמטיקס לבין קוסמטיקום, מבלי שהנתבעת היתה צד לחוזה, המאריך למעשה את תקופת כהונתה של הנתבעת כמנכ"ל קוסמטיקס בשנה נוספת. כשבועיים לאחר חתימת ההסכם השני, הודיעו לנתבעת על סיומו והפסקת כהונתה של הנתבעת כמנכ"ל של קוסמטיקס. נטען כי עם עזיבתה של הנתבעת את קוסמטיקס התגלה שהיא לקחה והעלימה מידע מהמחשב האישי שהיה בחדרה שכלל מידע סודי וכן רשימות לקוחות.

נפסק
:

לא דובר ברשימת לקוחות וכן נקבע כי הדיסקט לא ניטל שלא כדין.
ביהמ"ש קבע כי התובעות לא עמדו בנטל להוכיח קיומו של "סוד" מסחרי לפיכך גם אין מקום להגבלת עיסוק הנתבעות. לכן נדחתה הבקשה.

 

 

 


 

 

 

   

בתי הדין לעבודה

עב 006991/03

בית דין א.לעבודה ת"א

14/03/2004

 

כב` השופט אילן איטח

נ.צ. - מר מגרם לב

נ.צ. - מר צברי יהונתן

בפני:

 

 

 

 

 

 

 

1 . ג`יג`י מעבודות קוסמטיקה בע"מ

2 . בל קוסמטיקס שיווק והדרכה בע"מ

בעניין:

התובעות

שמואל גלינקא ועידו גוטרמן

ע"י ב"כ עו"ד

 

 

 

- נ ג ד -

 

 

 

 

1. קוסמטיקום בע"מ

2. ורדה דביר

 

הנתבעות

טל ניצן

ע"י ב"כ עו"ד

 

 

פסק דין

 

ההליכים בתיק

 

1.       בפנינו בקשה לאסור על המשיבות לעשות שימוש בסודותיהן המסחריים של המבקשות, וכדי להבטיח את העדר השימוש כאמור - גם בקשה לאסור על המשיבות "מלפנות בע"פ או בכתב, בכל דרך שהיא ו/או לקיים קשר עיסקי כלשהו עם לקוחותיהן הקבועים, ולא להתקשר איתם או מי מהם בכל הסכם מכירה ו/או הסכם שהוא". בהמשך הסכימו המבקשות לצמצם את הבקשה רק ללקוחותיהן הקבועים שלא היו בעבר "לקוחות בל פאם" (כמפורט בנספח ה` לתשובת המבקשות בבקשה לסעדים זמניים) (משמעות ביטוי זה תוברר בהמשך).

 

2.       הבקשה – לרבות הבקשה לסעדים זמניים - הוגשה במקור לבית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 4.9.03 (ה"פ 1068/03; בש"א 17433/03) והיא נשענה על שני אדנים: הראשון, על הפרת הסכם מסחרי שבין חברת בל – פאם בע"מ (להלן – בל פאם) לבין המבקשת 1 (להלן – ג`יג`י) בטענה שהמשיבה 2 (להלן – גב` דביר) מחויבת ע"פ אותו הסכם מסחרי מתוקף היותה בעלת מחצית ממניות בל פאם. השני, על "המתחייב" ממערכת יחסי העבודה שהתקיימה בין המבקשת 2 (להלן – קוסמטיקס) לבין הגב` דביר אשר כיהנה כמנכ"ל של קוסמטיקס.

 

3.       ביום 28.10.03 התקיים דיון בבקשה לסעדים זמניים בפני כבוד השופט זפט. הדיון התקיים לאחר שהצדדים הגישו לבית המשפט "תגובות על תגובות". במעמד הדיון הסכימו המבקשות למחוק את "האדן" הראשון לתובענה ולהותירה נשענת על "האדן" השני בלבד – הטענה בדבר הפרת חובותיה של הגב` דביר כעובדת – זאת מבלי שתעלה הטענה בדבר העדר יריבות בין ג`יג`י לבין הגב` דביר. בהתאם להודעות הצדדים, הורה כבוד השופט זפט על העברת הדיון בתובענה (לאחר "שנמחקו" ממנה הטענות הרלוונטיות לאדן הראשון) לבית דין זה.

 

4.       ביום 23.11.03 התקיים דיון בבקשת המבקשות לסעדים זמניים. בעת הדיון הסכימו הצדדים על איחוד הדיון בבקשה הזמנית בתובענה העיקרית. בימים 4.1.04 ו- 11.1.04 התקיימו ישיבות הוכחה. שלאחריהן הגישו הצדדים את סיכומיהם בכתב (סיכומי תשובה מטעם המבקשות הוגשו ביום 8.2.04).

 

ההתקשרות שבין הצדדים לתובענה

 

5.       הגב` דביר ילידת 1958 בעלת תואר ראשון במדעי המדינה ובספרות צרפתית. בעת לימודיה באוניברסיטה (1981 - 1984), עבדה הגב` דביר כנציגת קבוצת C.D.I.P.A.R. (ואן קליף את ארפלס, רוז`ה את גלה, סטנדאל, מולינה) בחנויות החופשיות ממכס בנמל התעופה בן גוריון.

 

6.       בשנים 1990 - 1993 עבדה הגב` דביר בחברת "טבע" בתפקיד מנהלת מסחרית אחראית על מוצרי קוסמטיקה. במסגרת תפקידה (בשיתוף עם חברת אינטר ביוטי, יבואן גדול של מוצרים קוסמטיים לישראל, ביניהם גם מוצרי "לוראל") היא פעלה להחדרת מוצרי חברת "וישי" (VICHY) לשוק הישראלי. במסגרת תפקידה היא היתה אחראית לבחירת ולהזמנת מגוון המוצרים, לקבלת רשיונות מתאימים ממשרד הבריאות, לגיוס ולהדרכת יועצות קוסמטיקה, להדרכת הסגל בבתי מרקחת ובנקודות מכירה, לתכנון וליישום תוכניות עסקיות ושיווקיות, לבחירת נקודות מכירה, לארגון מערך מכירות יוקרתי ביותר אשר אליה הוזמנו ראשי המערכת הפוליטית, אנשי עסקים, אנשי יחסי ציבור ואופנה. כמו כן היתה הגב` דביר אחראית למערכות קידום ולמבצעי מכירות מיוחדים. במסגרת פעילויותיה הנ"ל יצרה קשרי עבודה הן עם המפיצים והן עם הרוקחים בישראל וכן עם הנהלת חברת לוראל.

 

הקשר עם לוראל התאפיין בהחלפת רעיונות לגבי שיווק, שיתוף בהכנת תוכניות עסקיות ותוכנית שיווק, תכנון משותף של קידום מכירות, וכדומה. חברת לוראל היתה מרוצה ביותר מהחדרת מוצרי "וישי" בישראל וכן מתוצאות המכירות, אשר עלו בהרבה על כל התחזיות, ולפיכך אף העניקה לגב` דביר בונוס מיוחד.

 

7.       ב- 1993, זמן מה לאחר גירושיה של הגב` דביר ועם סיום עבודתה ב"טבע", החליטה הגב` דביר לעשות להקמתו של עסק עצמאי בתחום הקוסמטיקה. היא שיתפה בכך את בן זוגה לחיים דר` אלכסנדר ישורון (להלן: "דר` ישורון"). השניים החליטו להקים עסק שיעסוק בתחום הקוסמטיקה. בתאריך 1/11/93 נוסדה חברת בורון אפרודיטה חברה לשיווק ולסחר מוצרי יופי בע"מ, ששינתה ביום 23/10/95, את שמה לבל - פאם בע"מ. בבל פאם עסקה הגב` דביר בצד הניהולי מקצועי של החברה (ובכלל זה בהחדרת מוצרים לשוק, בהתקשרויות עם סוכנויות, בגיוס כח אדם, הפצה, פרסום, יחסי ציבור וכיו"ב), ואילו דר` ישורון עסק בעיקר בניהול הכספי והמנהלי של החברה.

 

8.       בתחילה יבאה בל פאם מכשור מהפכני להסרת שערות. בהמשך יצרה קשר עם סוכנויות צרפתיות והצליחה לקבל את הזיכיון לשווק בלעדי של מוצרים איכותיים בתחום הקוסמטיקה הטיפולית וביניהם מוצרי GUINOT ו- MARY COHR. מאז הקימה בל פאם בישראל סוכנות להפצת המוצרים הנ"ל (להלן – "סוכנות ההפצה").

 

9.       במחצית שנת 1999 נפרדו דרכיהם של הגב` דביר ודר` ישורון (לא בלי מאבק שהיה כרוך בהפרדת הרכוש ובעטיו נפתחו תיקים שונים בבית המשפט לענייני משפחה ובבית דין זה). במסגרת הפרידה האמורה, אף פוטרה הגב` דביר מתפקידה בבל פאם.

 

10.   בחודש נובמבר 1999 החלה הגב` דביר לכהן כמנכ"ל של קוסמטיקום, אשר הוקמה בחודש ספטמבר 1999 וכבעלי מניותיה נרשמו שני ילדיה של הגב` דביר: מר אבישי אשכנזי וגב` נטלי אשכנזי.

 

11.   קוסמטיקום פיתחה תוכנה ללימודי קוסמטיקה ולניהול מכוני יופי (להלן – התוכנה) וכן הפעילה (ועדיין מפעילה) אתר אינטרנט שבמסגרתו ניתנים ייעוץ והדרכה בתחומים הנ"ל (להלן – אתר האינטרנט). באתר האינטרנט מצויים גם קישורים לעוסקים שונים בתחום היופי, האופנה והבריאות והוא כולל רשימה של מאות מכוני יופי וקוסמטיקאיות מהמובילות בישראל.

 

כמו כן טענו המשיבות שקוסמטיקום מוציאה מגאזין בתחומי הקוסמטיקה והטיפוח. לעניין זה טוענות המבקשות כי מדובר למעשה בשתי חוברות "פרסומיות" שצורפו לעיתון ידיעות אחרונות פעמיים לכל היותר, הפעם האחרונה שבהן לפי כשנתיים. לא מצאנו לטענה זו הכחשה של המשיבות.

 

יצוין כי קוסמטיקום לא עסקה, באופן ישיר, עד לאירועים נשוא תובענה זו ביבוא, שיווק ומכירה של מוצרי קוסמטיקה.

 

12.   ביום 29.3.01 נחתם בין ג`יג`י לבין בל פאם הסכם מסחרי ובמסגרתו רכשה ג`יג`י את סוכנות ההפצה (להלן – ההסכם המסחרי) בתמורה קיבלה בל פאם סכום קבוע ותמלוגים עד לחודש יוני 2004. במסגרת ההסכם המסחרי העבירה בל פאם לג`יג`י רשימת לקוחות ופרטים מסחריים נוספים לגבי אותם לקוחות (להלן – "רשימת לקוחות בל פאם") וכן התחייבה בל פאם שלא להתחרות בעסקי ג`יג`י בתחום הקוסמטיקה הטיפולית במשך שנתיים מיום חתימת ההסכם. תקופת אי התחרות הוארכה בתוספת להסכם מיום 13.11.02 בשנתיים נוספות.

 

בתצהיר התשובה מטעמה של הגב` דביר, היא טענה שההסכם המסחרי נעשה ללא ידיעתה והסכמתה והוא אינו מחייב אותה, וכי למעשה על הסכם זה נודע לה בדיעבד מהתקשורת. אלא שהגב` דביר בניסיונה להדוף את ה"אדן" הראשון לתובענה, אף הוסיפה וטענה בתצהירה כי הפעם הראשונה בה "ראתה" את ההסכם המסחרי ואת התוספת לו היתה בעת שקיבלה את התובענה הנוכחית וכי היא מעולם לא נהנתה מהתמלוגים ע"פ ההסכם המסחרי שכן דר` ישורון מעולם לא העביר לה הכנסות אלה. מסתבר כי הצהרות אלה לא היו "אמת וכל האמת", בלשון המעטה, שכן מסתבר שכבר בחודש ספטמבר 2001 פנתה הגב` דביר לבית המשפט למשפחה ברמת גן (תמ"ש 35924/99; בש"א 12108/01) כנגד דר` ישורון ובל פאם, ובמסגרת הליך זה הגיעו הצדדים להסכמה שהתמלוגים יופקדו לחשבון הבנק של בל פאם וישמשו להקטנת החובות לבנקים (להן גם הגב` דביר היתה ערבה אישית) ולנושים, ואם יוותר עודף מהתמלוגים - הוא יחולק ע"פ דין. צא ולמד – בניגוד להצהרתה של הגב` דביר היא כן "נהנת" מהתמלוגים. בנוסף, טענתה – שחזרה בחקירתה הנגדית – כאילו הפעם הראשונה שראתה את ההסכם המסחרי היתה בעת קבלת התובענה הנוכחית לא נראית לנו כמתקבלת על הדעת נוכח ההליך בבית המשפט למשפחה.

 

13.   בחודש יוני 2001 נקשרה ג`יג`י בהסכם עם קוסמטיקס, לפיו ביצעה האחרונה את ההפצה והשיווק של מוצרי GUINOT בלבד. כפועל יוצא מהפרדת הסוכנויות של המוצרים, הפצת מוצרי GUINOT התחרתה בהפצת מוצרי MARY COHR.

 

14.   מלבד הפצת מוצרי GUINOT הפעילה קוסמטיקס בית ספר למקצועות היופי בשם "GIGI ACADEMY – בית הספר למקצועות היופי" (להלן – "בית הספר"), וזאת ע"פ זיכיון מג`יג`י. בבית הספר לומדות "תלמידות" את רזי הקוסמטיקה, תוך שימוש במוצרי ג`יג`י. התלמידות מקבלות, בגמר הלימודים, תעודה של משרד העבודה.

 

15.   קוסמטיקס חיפשה מנכ"ל שיטול על עצמו את ניהול פעילותה. מר גלר המליץ למר פלמן על הגב` דביר והסיבה העיקרית לכך היתה "ניסיונה של ורדה בתחום הפצת הקוסמטיקה", "לרבות ניסיון בהפצת גינו" וכן העובדה "שהכירה לקוחות".

 

16.   ביום 3.12.01 נכרת הסכם בין קוסמטיקום לבין הגב` דביר וקוסמטיקס ובו הוסכם כי הגב` דביר תשמש כמנכ"ל של קוסמטיקס (להלן – "ההסכם הראשון"). בסעיפים 4 ו- 5 להסכם הראשון, שתקופתו היתה שנה, נקבע:

 

"4. פעילות בקוסמטיקום

4.1        מוסכם על בל קוסמטיקס שורדה דביר ממשיכה את הפעילויות שלה בקוסמטיקום.

4.2        מבלי לגרוע באמור בהסכם זה בל קוסמטיקס מודעת לכך שורדה דביר קשורה עיסקית עם קוסמטיקום הפועלת בשוק מכוני היופי ובכלל זה בנושאי אינטרנט, תוכנה לניהול מכון יופי ומגאזין בתחום הקוסמטיקה.

 

5. שמירת סודיות          

5.1        ורדה דביר מתחייבת שלא להעביר, במישרין או בעקיפין, מידע חסוי לכל אדם או גוף מחוץ לחברה בין במשך תקופת ההתקשרות בין בל קוסמטיקס לקוסמטיקום לפי הסכם זה ובין לאחריה מכל סיבה שהיא וכן מתחייבת לשמור על סודיות בכל הקשור לעסקי החברה ומכלול ענייניה."

 

יצוין כי ההסכם הראשון נוסח ע"י בנה של גב` דביר, מר אשכנזי, שהוא כאמור גם בעל מניות בקוסמטיקום, מפתח התוכנה שלה ומקים אתר האינטרנט שלה. בתקופת ניסוח ההסכם היה מר אשכנזי בתחילת דרכו בלימודי משפטים.

 

17.   ביום 2.6.02 נכרת הסכם מסחרי בין קוסמטיקום לבין קוסמטיקס ולפיו הוענק לקוסמטיקס ולתלמידי בית הספר רשיון שימוש בתוכנה. התוכנה שימשה לשני שימושים מרכזיים: הראשון, התחברות לאתר האינטרנט של בית הספר ובו נמצא מערך הלימודים והמבחנים; השני, תוכנה לניהול מכון יופי. התוכנה הותקנה במחשבי קוסמטיקס. בהמשך, קוסמטיקום אף פיתחה עבור קוסמטיקס תוכנה לניהול בית הספר, וזאת ע"פ הסכם נוסף.

 

18.   ביום 8.12.02 נחתם הסכם נוסף הפעם בין קוסמטיקס לבין קוסמטיקום, מבלי שהגב` דביר היתה צד לחוזה, המאריך למעשה את תקופת כהונתה של הגב` דביר כמנכ"ל קוסמטיקס בשנה נוספת (להלן – "ההסכם השני"). גם בהסכם השני חזרו הצדדים על הוראות סעיפים 4 ו- 5 להסכם הראשון (בנוסח שהוא כמעט זהה ולפיכך אין צורך לצטטו.

 

הן בהסכם הראשון והן בהסכם השני אין סעיף הגבלת תחרות.

 

19.   יצוין כי מערך העובדים בקוסמטיקס, בתחום השיווק של מוצרי GUINOT, כלל ארבעה עובדים (בנוסף למנכ"ל - הגב` דביר) והם: הגב` מאיה מדר (מנהלת המכירות בטלמרקטינג) הגב` אורית ויזל (מנהלת המותג), מר מני שמריהו (מנהל המחסן) ומנהלת החשבונות.

 

הרקע שהביא להגשת התובענה

 

20.   ביום 24.12.02, כשבועיים לאחר חתימת ההסכם השני, הודיע מר פלמן לגב` דביר – בשל קשיים אליהם נקלעה קוסמטיקס - על סיום ההסכם השני והפסקת כהונתה של הגב` דביר כמנכ"ל של קוסמטיקס. בעקבות הפסקת ההתקשרות בין קוסמטיקס לבין המשיבות הגישו האחרונות כנגד הראשונה שתי תביעות כספיות: הראשונה של הגב` דביר - תובענה בבית דין זה להפרשי שכר ופיצויי פיטורים; השניה, של קוסמטיקום כנגד ג`יג`י, קוסמטיקס ויו"ר המנהלים שלה – מר פלמן - בטענה לאי תשלום מלוא התמורה עבור פיתוח התוכנה.

 

21.   לאור הקשיים של קוסמטיקס היא אף החזירה, בחודש ינואר 2003, את שיווק מוצרי GUINOT לג`יג`י הממשיכה לעשות כן עד היום, והפסיקה להפעיל את בית הספר. מאז אין לקוסמטיקס כל פעילות עיסקית.

 

22.   טוען מר פלמן כי עם עזיבתה של הגב` דביר את קוסמטיקס הוא גילה שהיא "לקחה עימה והעלימה מידע שאוחסן במחשב האישי שהיה בחדרה, אשר כלל מידע סודי של קוסמטיקס ושל ג`יג`י, לרבות רשימות מפורטות ומעודכנת של לקוחות" (הדגשות הוספו – א.א.), ובגין כך אף הגיש מר פלמן, ביום 9.1.03, תלונה במשטרה. ביום 16.1.03 החליטה המשטרה שלא לחקור את התלונה מן הטעם "שנסיבות העניין אינן מצדיקות את המשך החקירה".

 

אלא שבתיאורו זה, מר פלמן, לא דק פורתא.

 

22.1.            עיון בתצהיר העדות הראשית שהגיש מר פלמן ביום 13.11.03 בתובענה אחרת שמתנהלת בין הצדדים בבית דין זה (עב 2437/03) מלמד כי "הדיסקט" שבנטילתו הואשמה הגב` דביר כלל חומר לימודי ולא רשימת לקוחות.

 

22.2.            מעבר לצריך אנו קובעים שלא הוכח כי הדיסקט הנ"ל ניטל שלא כדין ע"י הגב` דביר. ונסביר: הגב` דביר הסבירה בתצהירה כי "הדיסקט" לא ניטל על ידה אלא הועבר (יחד עם חוברת מערך לימודי הקוסמטיקה בבית הספר) על ידה, עוד כשכיהנה כמנכ"ל קוסמטיקס, לעיתונאית (הגב` מאיה בהיר) לצורך עדכון הדיסקט ועדכון אתר האינטרנט בו מצוי מערך הלימודים. להסבר זה לא מצאנו הכחשה והגב` דביר לא נחקרה עליו בחקירתה הנגדית. לשלמות התמונה יצוין כי הדיסקט הוחזר למר פלמן כבר ביום 13.1.03.

 

22.3.            עוד למדים מן התצהיר הנ"ל כי האשמתה של הגב` דביר בנטילת "רשימת לקוחות" (שהיא למעשה רשימת הקוסמטיקאיות שהשתתפו בכנס בחודש אוקטובר – נובמבר 2003 ואשר הוקלדה לתוכנה לניהול בית הספר) אינה אלא פרי השערה ולא ידיעה ישירה. וכך מצהיר שם מר פלמן:

 

            "עוד גיליתי לאחרונה, כי הן התוכנה והן קובץ שמות הקוסמטיקאיות נעלמו ממחשב הנתבעת ואין לכך כל הסבר, לדעתי, פרט לנטילת השמות, שלא כדין, ע"י התובעת או מי מטעמה, יחד עם הסרת התוכנה כולה ממחשב הנתבעת." (הדגשה הוספה – א.א.)

 

אלא ש"הסבר אחר" ניתן גם ניתן למצוא בעדותו של מר אשכנזי, בנה של הגב` דביר. מתצהירו של מר אשכנזי, אשר פיתח את התוכנה, עולה כי הסיבה לכך שמר פלמן לא יכול היה לגשת לתוכנה ולמאגר השמות בה נעוץ באופן ההגנה על השימוש בתוכנה. ע"פ תצהירו, התוכנה דורשת כל חצי שנה הקשת קוד גישה כדי שניתן יהיה לעבוד עימה. לטענתו אילו מר פלמן היה מתקשר לקוסמטיקום שפיתחה את התוכנה הוא היה מקבל קוד גישה ויכול היה לעשות שימוש בתוכנה ובמאגר המצוי בה. לעדותו של מר אשכנזי שהיתה מהימנה בעיננו לא מצאנו לה הכחשה. משכך ומשהגב` דביר הציגה "הסבר אחר אפשרי" ל"השערה" של מר פלמן על "היעלמות" התוכנה והמאגר, הרי שניתן לקבוע כי לא הוכחה הטענה שהגב` דביר "לקחה" או "העלימה" את התוכנה ו/או את המאגר שהוקלד בה.

 

22.4.            ביום 12.11.03, הגישו המבקשות בקשה להגשת "ראיה נוספת" הכוונה לתצהירה של הגב` לילך נורדמן (להלן – הגב` נורדמן) אשר עבדה תקופה קצרה (13.10.02 – 5.12.02) בקוסמטיקס כפקידת קבלה והיתה כפופה לגב` דביר. בבקשה נמסר כי למבקשים נודעה רק "לפני מספר ימים" כי הגב` נורדמן העתיקה – על פי בקשת הגב` דביר – פרטים של לקוחות שנאספו ע"י המבקשות בכנס לקוחות (הכוונה לכנס המוזכר בסעיף קטן 2 לעיל)   "לתוך מאגר המידע של המשיבה 1" (הדגשה הוספה – א.א.). בכך רצו המבקשות לאשש את טענותיו של מר פלמן אודות נטילת המאגר הנ"ל.

 

22.5.            בהמשך להחלטת בית הדין הוגש תצהירה של הגב` נורדמן. עיון בתצהירה של הגב` נורדמן מגלה כי לאחר הכנס המדובר הורתה לה הגב` דביר להקליד את פרטי הקוסמטיקאיות לתוך "תוכנה של קוסמטיקום בע"מ" (הדגשה הוספה – א.א.) – תוכנה שמר אשכנזי היה אחראי לה.

 

22.6.            בכל הכבוד, צודק ב"כ המשיבים כי גם בענין זה (בבקשה להגשת "הראיה הנוספת") המבקשים לא דייקו. שכן, אין תצהירם עולה בקנה אחד עם הבקשה. הרי ממילא המשיבות לא הכחישו כי פרטי הקוסמטיקאיות הוזנו לתוך תוכנה של קוסמטיקום. אלא שלטענתן התוכנה הזו נמצאה בשימושה של קוסמטיקס ולפיכך בדין הוזנו אליה הנתונים - שהרי בתקופה זו הגב` דביר עדין עבדה בקוסמטיקס ולאחריה היא אף חתמה על חוזה העסקה השני. הנה כי כן, גם מתצהירה של הגב` נורדמן וגם מעדותה לא ניתן למצוא "הוכחה" לנטילתם של פרטי המשתתפות בכנס האמור ע"י מי מהמשיבות.

 

23.   לקראת סוף חודש יולי 2003 התברר למבקשות כי המשיבות החלו בייבוא ושיווק של מוצרי קוסמטיקה מבית Galland Paris (להלן – Galland). לטענת המבקשות מדובר במוצרים המתחרים במיוחד במוצרים GUINOT ו- MARY COHR. המשיבות הכחישו זאת בתחילה וטענו כי מוצרי GUINOT ו- MARY COHR משלבים טיפולים במכשיר עם החדרת ג`ל בעוד מוצרי Galland משלבים החדרת חומרים טיבעיים בלבד ללא מכשור אלא בעזרת שיטת טיפול ייחודית המבוססת על רפואה משלימה ונקודות שיאצו.

 

אולם, נוכח הסכמתה של הגב` דביר (בחקירתה הנגדית) לכך שניתן להגדיר את שלושת מוצרי הקוסמטיקה המדוברים כמשתייכים לקבוצת המוצרים האיכותיים והיוקרתיים בתחום הקוסמטיקה הטיפולית. לא חזרו עוד המשיבים על טענה זאת בסיכומיהם. לפיכך, אנו קובעים כי מוצרי Galland מתחרים במוצרי GUINOT ו- MARY COHR.

 

24.   עוד התברר למבקשות כי ביום 21.7.03 יזמו המשיבות והשתתפו בטקס להשקת מוצרי Galland – טקס אליו הוזמנו מרבית הלקוחות הקבועים של המבקשות. במהלך עדותה של הגב` דביר הסתבר כי כנסים נוספים נערכו ע"י קוסמטיקום בחודשים אוגוסט, ספטמבר ונובמבר 2003 ובחודש ינואר 2004. לעניין כנסים אלה הוברר כי ישנם שני גופים הפועלים לארגון הכנסים, מעבר לאלה שאורגנו ע"י ג`יגי`: הראשון, ארגון הקוסמטיקאיות, והשני, גוף הנקרא `נובל אסטטיק`. לכנסים שגופים אלה מארגנים מתייצבים משווקים רבים, ובמקרה של הכנסים הנ"ל גם קוסמטיקום. המשווקים מציעים במהלך הכנס את `מרכולתם` (לרבות הדרכה על השימוש במוצרים) למשתתפות.

 

25.   בד בבד התגלה למבקשות כי המשיבות מעסיקות את הגב` מאיה מדר אשר עבדה בעבר בבל פאם, לאחר מכן בקוסמטיקס ולבסוף בג`יג`י. הגב` מדר פוטרה מג`יג`י כמה חודשים לאחר שהגב` דביר סיימה את עבודתה בקוסמטיקס. המבקשות טענו כי עם הפסקת עבודתה של הגב` מדר בג`יג`י היא נטלה עימה "רשימת לקוחות ומידע סודי נוסף". בגין זאת אף פנתה ג`יג`י לבית הדין לעבודה בתובענה כנגד הגב` מדר.

 

25.1.            הוכחה לכך שהגב` מדר העבירה למשיבות את רשימת הלקוחות של מוצרי MARY COHR מוצאים המבקשים בתלונתה של הגב` מונייר מרמאללה (שהיא משווקת את מוצרי MARY COHR במזרח ירושלים ובגדה המערבית). הגב` מונייר כותבת כך:

 

"להפתעתי בימים האחרונים צלצלה אלי הגב` מיה מדר, אשר הציגה את עצמה בתור עובדת שלכם לשעבר. מאחר ומעולם לא הייתי עימה בקשר, נדהמתי כי היא הגיעה למכשיר סלולרי חסוי ואף הציעה לי לרכוש מוצרי חברה בשם "מריה גלנט".

כאשר שאלתי את מיה כיצד הגיעה למספר הסלולרי שלי, היא טענה כי הגיעה אלי באמצעות רשימת לקוחות מארי קור פריז שנמצאת באופן תמוה בידיה.

אבקשכם שלא למסור את המספר החסוי לעובדיכם ו/או חברות אחרות".

 

המבקשות טוענות כי פרטיה של הגב` מונייר אינם מופיעים ברשימת הלקוחות של מוצרי GUINOT ששווקו ע"י קוסמטיקס ולא בשום רשימה שפורסמה, ולפיכך הטלפון החסוי שלה יכול היה להגיע למשיבות אלא רק באמצעות הגב` מדר.

 

25.2.            בתצהיר תשובתו מוסיף מר גלר ומצהיר כי לאחר הגשת הבקשה הנוכחית פנתה הגב` מדר למשרדי ג`יג`י בקשר לתובענה שהוגשה נגדה וקיימה עימו, ביום 11.9.03, פגישה. במהלך פגישה זו ביקשה הגב` מדר כי ג`יג`י תבטל את התובענה שכנגדה מאחר וממילא פוטרה מעבודתה אצל המשיבות כי לא הסכימה לדרישת הגב` דביר להעביר לקוסמטיקום את רשימת הלקוחות הקבועים של ג`יג`י. מוסיף מר גלר וטוען כי גי`יג`י הסכימה עקרונית לבקשתה של הגב` מדר אולם הסתבר להם כי הגב` מדר חזרה לעבוד בקוסמטיקום. מכאן למד, מר גלר, כי המשיבות אכן עושות שימוש ברשימות של ג`יג`י.

 

25.3.            המשיבות הכחישו כי קלטו את הגב` מדר בחזרה לעבודה או כי היא נדרשה על ידן להעביר לקוסמטיקום את רשימת הלקוחות של ג`יג`י. בחקירתו הנגדית הודה מר גלר כי "ידיעתו" אודות חזרתה של הגב` מדר לעבודה בקוסמטיקום נשענה על "שמועות מהשוק".

 

25.4.            צא ולמד, לא הוכחה הטענה כי הגב` מדר העבירה למשיבות את רשימת לקוחות ג`יג`י: ראשית, מר גלר עצמו משתית את מסקנתו בדבר שימוש ברשימת הלקוחות על חזרתה של הגב` מדר לקוסמטיקום – חזרה כאמור לא הוכחה, בלשון המעטה; שנית, ההוכחה של המבקשות בעניין הפניה ללקוחות בשל העסקתה של הגב` מדר נשענת על עדות שמועה אחת ויחידה (מכתבה של הגב` מונייר) - עדות שלא עברה דרך המסננת של החקירה הנגדית ולפיכך משקלה מוגבל. שלישית, כנגד אותה "עדות שמועה" עומדת עדות שמועה אחרת – הכוונה לדברים שיוחסו לגב` מדר ע"י מר גלר ואשר בעטיה הובעה הסכמה עקרונית של ג`יג`י למחוק את התובענה כנגד הגב` מדר. מ"עדות השמועה" המיוחסת לגב` מדר עולה כי לא נמסרה לקוסמטיקום רשימת לקוחות ג`יג`י ובשל כך היא אף פוטרה מקוסמטיקום. בחקירתו הנגדית ניסה מר גלר לתלות את ענין ההסכמה של ג`יג`י למחוק את התביעה גם במצבה הסוציאלי של הגב` מדר – אולם, אין לדברים אלה ביטוי בתצהירים גופם ולכן מהימנותם מוטלת בספק. זאת ועוד, אם הסכמת ג`יג`י אכן קשורה למצבה הסוציאלי של הגב` מדר מדוע אם כן לא נמחקה התובענה כנגדה, שהרי לא נטען בפנינו כי מצבה הסוציאלי השתפר בינתיים. רביעית, הגב` דביר לא נחקרה על עניין העברת הרשימות מהגב` מדר. בנסיבות שכאלה אנו קובעים כי המבקשות לא עמדו בנטל להוכיח שהגב` מדר אכן העבירה את רשימת הלקוחות של ג`יג`י למשיבות.

 

26.   בהקשר להעסקת עובדים לשעבר של קוסמטיקס יצוין כי בעקבות מצבה הכלכלי של קוסמטיקס פוטרו ממנה גם הגב` ויזל ומר שמריהו (שעבד בעבר בקוסמטיקום) ואלה עברו לעבוד בקוסמטיקום החל בחודש יולי 2003.

 

27.   עוד טוענות המבקשות כי החלו להגיע אליהן פניות של לקוחות קבועים אשר דיווחו להן כי המשיבות, באמצעות גב` מדר ועובדים נוספים, פונות אליהן תוך שהן מציגות עצמן כעובדות לשעבר של ג`יג`י ותוך ניצול הקשרים האישיים והידע שלהן במוצרי קוסמטיקה על מנת להציע להן את מוצרי Galland במקום מוצרי GUINOT ו- MARY COHR. תלונות כאמור התקבלו לא רק מלקוחות GUINOT ולקוחות MARY COHR אלא גם מבוגרות בית הספר ששמותיהן אינם מפורסמים בשום מקום. הדוגמא היחידה לפניות כאמור שהציגו המבקשות היתה פנייתה של הגב` מונייר ואליה התייחסנו. הגב` דביר הכחישה פניה לבוגרות בית הספר, מן הטעם שממילא אין הן קהל יעד אטרקטיבי למוצרי יוקרה וכן הכחישה כי העובדים קיבלו הנחיה להציג את מוצרי Galland כתחליף למוצרי GUINOT ו- MARY COHR. פניות ללקוחות כאמור בטענת המבקשות לא הוכחשה ע"י המשיבות.

 

28.   במהלך חקירתה הנגדית של הגב` דביר הוצגה לה השערה לפיה היא תכננה את כל המהלך של ייבוא ושיווק מוצרי Galland עוד לפני פיטוריה מקוסמטיקס בעת ששהתה לצרכי עבודה בפריס. הגב` דביר הכחישה השערה כאמור ואף הצביעה על כך שאחרי הנסיעה המדוברת היא חתמה על חוזה עבודה לשנה נוספת בקוסמטיקס. אנו סבורים כי "ההשערה" הנ"ל לא הוכחה.

 

29.   בעקבות האמור לעיל פנו המבקשות למשיבות במכתבי דרישה, אך אלה נענו בשלילה. לאור תשובת המשיבות הוגשה התובענה הנוכחית.

 

טיעוני הצדדים בתמצית

 

30.   מהלך טיעונן של המבקשות הוא כדלהלן:

 

30.1.            למבקשות "סודות מסחריים" הכוללים את רשימת הלקוחות (מאות בודדות של קוסמטיקאיות מתוך אלפי קוסמטיקאיות הפועלות בשוק) ומידע ממוקד על נוהגי הרכישות שלהן (כמויות, מחירים ותנאים נילווים).

 

30.2.            הגב` דביר נטלה סודות מסחריים אלה העבירה אותם לקוסמטיקום ושם הן עושות בהן שימוש לצורך קידום מוצרים המתחרים במבקשות.

 

30.3.            הגב` דביר פעלה בחוסר תום לב, כדלהלן:

 

א)      לשם התחרות במבקשות מעסיקות המשיבות את "כל מערך השיווק של המבקשות".

 

ב)      הגב` דביר פעלה מאחרי גבן של המבקשות, מתוקף תפקידה כמנכ"ל, כדי לאסוף מידע רב אודות לקוחותיהם הקבועים של המבקשות.

 

30.4.            אין כל אפשרות שהמשיבות ימנעו מלנצל את הסודות המסחריים ועל כן מן הדין להגביל את פנייתן ללקוחות המבקשות.

 

31.   תשובת המשיבות היא כדלהלן:

 

31.1.            מדובר בבקשה לא לגיטימית להגבלת עיסוק מקום שהעובד לא הסכים ליטול על עצמו הגבלה שכזו בחוזה העבודה.

 

31.2.            לא הוכחה "רשימת לקוחות" ו/או איזה מהסודות המסחריים הנטענים. למעשה באיצטלה של הגנה על סוד מסחרי המבקשות מנסות לחסום את פניית המשיבות לשוק הפוטנציאלי שמונה כמה מאות בודדות מתוך אלפי קוסמטיקאיות.

 

31.3.            מדובר בניסיון של ענק קוסמטיקה המחזיק בכ- 35% מהשוק לחסום תחרות מצד מתחרה חדש בשוק.

 

32.   למעשה, ביסוד חילוקי הדיעות בין הצדדים עומדות שתי סוגיות "מקדמיות": הראשונה, סוגיית הגבלת עיסוקה של הגב` דביר בהתחשב בכך שבחוזה העסקה, שלה אין תניית הגבלת עיסוק. השניה, סוגיית קיומו של "סוד מסחרי". הסוגייה השניה תבחן, רק אם המסקנה בבחינת הסוגיה הראשונה היא שאין בתוכנו של הסכם העבודה של הגב` דביר כדי למנוע את האפשרות להגביל את עיסוקה.

 

שמירת סודיות והגבלת עיסוק בהעדר תניה חוזית

 

33.   הכלל הוא שלכל אדם זכות לחופש עיסוק. כלל זה מצא את ביטויו בפסיקת בתי המשפט החל מסמוך לאחר קום המדינה, בפסיקת בית הדין לעבודה ואף בחוק יסוד: חופש העיסוק (הן זה שנחקק בשנת 1992 והן זה שנחקק בשנת 1994). לעתים מתעורר הצורך לדון בניגוד שבין הכלל של חופש העיסוק לבין עקרונות יסוד אחרים, כגון העקרון בדבר חופש ההתקשרות הבא לידי ביטוי בחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג1973- והמוגן על ידי חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, וכגון העקרון בדבר אי-פגיעה בקניינו של האחר, לרבות קניין רוחני כסודות מסחריים, עקרון שאף הוא מוגן על ידי חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, והחל מיום 29/10/99 - מוגן גם על ידי חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 (להלן - חוק עוולות מסחריות).

 

34.   בעבר, היה מקובל להבחין, אבחנה חדה וברורה, בין חובת שמירת הסודיות, שמקורה הוכר כנובע מתחום דיני הקנין או מכח חובת תום הלב לבין ההגבלה שלא להתחרות במעביד או שלא לעבוד אצל מתחרה, הגבלה שהצריכה התחייבות מפורשת. בפרשת טועמה נפלה האבחנה הנ"ל. שם הוגבלה זכותו של עובד לשעבר לעסוק בעיסוק בו עסק קודם תוך ניצול סודות עסקיים של מעבידו, אף כשלא הביע התחייבות מפורשת לכך, וזאת מכח חובת תום הלב ומכח חובת הנאמנות של עובד למעבידו.

 

"על עובד מוטלת חובה, הנגזרת מיחסי האמון שבינו לבין מעבידו, והמעוגנת בחוזה עם מעבידו ובצורך לבצע חוזה זה בתום לב, לשמור על סודות עסקיים של המעביד, לא לנצלם לצרכיו הוא או לצרכי זולתו ולא לגלותם אלא ברשות המעביד. חובה זו מוטלת על העובד במשך קיומם של יחסי העבודה ואף לאחר סיומם, והיא באה לסיומה רק כאשר הסוד העסקי חדל להיות סוד שלא מיוזמת העובד. קיומה של חובה זו אינו מותנה בקיום הוראה מפורשת בחוזה העבודה".

 

וכן:

 

"כאשר העובד מפר את חובת הסודיות, הוא עשוי להתחייב בפיצויים (בגין הפרת חוזה) ובהשבה (בגין התעשרות שלא כדין). כמו כן עשוי בית-המשפט, על-פי הסמכות הנתונה לו בחוק החוזים (תרופות בגין הפרת חוזה), תשל"א-1970, ליתן צו עשה או צו לא-תעשה (צווי אכיפה), לרבות צו האוסר על העובד לעבוד אצל מעביד חדש, אם הצו נחוץ כדי למנוע גילויו של הסוד המסחרי."

 

35.   כך גם פסק בית הדין הארצי לעבודה בפרשת צ`ק פוינט:

 

" יש להגביל את חופש העיסוק של עובד כדי למנוע ממנו מלהשתמש, שלא כדין, ב"סוד

מסחרי" השייך למעסיקו הקודם. "סודות מסחריים" מוגנים מכוח החוקים העוסקים בקניין רוחני ובעתיד אף מכוח חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט - 1999, ס"ח 1709 (להלן: חוק עוולות מסחריות) (החוק ניכנס לתוקף ביום 29.10.1999). מכיוון שהנושא מוסדר בחקיקה, אין צורך בתניית הגבלת עיסוק על מנת לאכוף

 את זכויות המעסיק הקודם." (הדגשה הוספה – א.א.)

 

36.   בכך הוקהה מאד ההבדל שבין הגבלת התחרות לבין חובת שמירת הסודיות וירדה חשיבותה של קיומה תניית הגבלת העיסוק. עם זאת עדין קיים הבדל בין שני המצבים. לעניין זה נאמר בפרשת סער:

 

".... עם פיתוח חובות מהדין המגינות על "האינטרסים הלגיטימיים" של המעביד, אכן ירד חשיבותן של התניות להגבלת חופש העיסוק. עם זאת, הן אינן מיותרות, וזאת משני טעמים עיקריים: ראשית, אין חפיפה מלאה בין ההגנה הניתנת על פי הדין הכללי ל"אינטרסים הלגיטימיים" של המעביד לבין ההגנה הניתנת להם במסגרת תניות להגבלת חופש העיסוק, בעיקר כך בכל הנוגע לשיקולים של אמון, הגינות, תום לב ומסחר הוגן. בסוגיות אלה הדין הכללי נמצא אך בתחילת התפתחותו (השוו רע"א 5768/94 הנ"ל) ועל כן יש חשיבות לתניה חוזית מפורשת; שנית, לתניה חוזית חשיבות "ראייתית". מכוחה ניתן להראות מה נתפס בעיני הצדדים כסוד מסחרי או רשימת לקוחות או כ"אינטרס לגיטימי" אחר, החשיבות שהם מייחסים לכך, מידת הידע שהיה להם על כך, ומידתיות ההגבלה ....." ׁ)הדגשות הוספו - א.א.).

 

37.   יחד עם זאת חשוב לזכור, הוכחת קיומו של "סוד מסחרי" אינה מובילה בהכרח להגבלת עיסוקו של העובד. על השאלה אימתי יקרה הדבר, השיב בית הדין הארצי לעבודה כך :

 

"עובד שמצוי בידו "סוד מסחרי" אינו מנוע בכל מקרה מלעבוד אצל מעסיק מתחרה. בבוא בית הדין להגביל את עיסוקו של עובד, יש ליתן ל"סוד המסחרי" שבידו משקל משמעותי, רק אם קיימת הסתברות סבירה, כי העובד יעשה בו שימוש והדבר יפגע באופן ממשי במעסיקו הקודם."

 

משמעות העדרה של תניית הגבלת עיסוק ב"הסכמי העבודה" של הגב` דביר

 

38.   הנה כי כן, גם במקרה זה העובדה כי הגב` דביר אינה חתומה על תניית הגבלת עיסוק אין משמעה חוסר יכולת להגביל את עיסוקה. למעשה, כמו במקרה של קיומה של תניית הגבלת עיסוק – על המבקשות להצביע על קיומו של סוד מסחרי, על הפרת הסודיות ועל כך שהאמצעי הראוי במקרה זה להגנה על הסוד המסחרי הוא הגבלת עיסוקם של המשיבות.

 

39.   אין אנו מקבלים את הטענה כי משמעות העדרה של תניית הגבלת עיסוק בהסכם העבודה של הגב` דביר משמעה "הסדר שלילי", וחוסר יכולת להגביל את עיסוקה של הגב` דביר. טענה זו לא ניתן לקבל מכמה טעמים:

 

39.1.            כבר ראינו כי "ברירת המחדל החוזית" היא היכולת להגביל עיסוקו של עובד לשעבר מקום שזו הדרך היחידה למנוע את חשיפת ו/או השימוש בסוד המסחרי. הדרך להתגבר על "ברירת מחדל" זו היא ע"י הוראה פוזיטיבית לפיה מותר לעובד לשעבר להתחרות על אף שהדבר יביא לשימוש ו/או לחשיפת סוד מסחרי.

 

39.2.            את ההסכם לא ניתן לפרש כיוצר כהסדר שלילי, אלא כבעל לקונה. העובדה שפורטו תחומי עיסוק מותרים של המבקשות בענף הקוסמטיקה, אין משמעה הסכמה פוזיטיבית לתחרות ישירה כאמור לעיל על אף קיומם של סודות מסחריים. אמנם בסעיף 4 הוסכם שהגב` דביר תמשיך בפעילותה בקוסמטיקום "בשוק מכוני היופי" ואמנם בסעיף 4.2 להסכם מצויינים תחומי הפעילות שאינם בבחינת רשימה סגורה. אולם אחרי המילים "בכלל זה" מופיע פירוט עיסוקים המדגים את משמעות הביטוי "פעולה בשוק מכוני היופי". מההדגמה למדים שהצדדים לא כיוונו לתחומי עיסוק המצויים בתחרות ישירה בקוסמטיקס (כגון התחרות נשוא בקשה זו) אלא רק לתחומי עיסוק משיקים. קבלת הפירוש לו טוענות המשיבות היה מוביל לתוצאה לא הגיונית לפיה הגב` דביר יכולה היתה להתחרות במעסיקתה תוך כדי עבודה בשירותה.

 

סוד מסחרי

 

40.   נהרות של דיו נשפכו על הגדרתו של הסוד המסחרי. לענייננו נסתפק בהגדרה הקבועה בחוק עוולות מסחריות ובעקרונות שנקבעו בפסיקה.

 

סעיף 5 לחוק מגדיר "סוד מסחרי" או "סוד" כ:

 

"מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו;" (הדגשות הוספו - א. א.)

 

41.   בגדר "סוד מסחרי" לא ימנו הידע והניסיון שרכש עובד בעבודתו ואשר הופכים לחלק מכישוריו הכלליים והוא רשאי לעשות בהם שימוש. כך עולה אף מסעיף 7(א) לחוק עוולות מסחריות, שזו לשונו:

 

"(א)     לא יהיה אדם אחראי בשל גזל סוד מסחרי, אם התקיים אחד מאלה:

(1)        הידע הגלום בסוד המסחרי הגיע אליו במהלך עבודתו אצל בעליו של הסוד המסחרי וידע זה הפך לחלק מכישוריו המקצועיים הכלליים;

(2)        השימוש בסוד המסחרי מוצדק בשל תקנת הציבור."

 

42.   על דרך ההוכחה של קיומו של סוד מסחרי נאמרו הדברים הבאים:

 

""סוד מסחרי" אינו מילת קסם. על מעסיק הטוען לקיומו של "סוד מסחרי" להוכיח את קיומו. היינו, עליו לתאר ולפרט מהו הסוד. אין להסתפק בתיאור כללי או בטענה כללית על קיומו של "סוד", כפי שארע במקרה דנן אלא יש להצביע לדוגמא, על תוכנה, פורמולה, נוסחה מסוימת, רשימת לקוחות מסוימת, תהליך מסוים וכו`. במסגרת הוכחת ה"סוד המסחרי" על המעסיק הקודם להוכיח גם את היקפו ואת הזמן שעליו להיוותר בגדר "סוד". יתרה מזו, על המעסיק הקודם להוכיח, כי מדובר ב"סוד" וכי הוא נקט באמצעים סבירים במטרה להבטיח את שמירת הסוד המסחרי, כגון: חשיפתו בפני עובדים הזקוקים לו לצורך עבודתם ואי-חשיפתו לעובדים אחרים או שמירת החומר במקום מוגן." (הדגשות הוספו – א.א.)

 

האם המבקשות עמדו בנטל להוכיח קיומו של "סוד מסחרי"

 

43.   בבקשה נטען כי הסודות של המבקשות כוללים: סקרים ומחקרי שוק, "תנאי העסקאות עם לקוחות" ורשימת לקוחות. אין חולק כי ככלל עניינים אלה כשירים (לגבי רשימת לקוחות בהסתייגות מה) להיחשב לסוד מסחרי. להלן נבחן אחד לאחד את מה שנטען כי ראוי לו שיבוא בגדרו של "סוד מסחרי".

 

(1) תוצאות סקרים ומחקרי שוק

 

44.   המבקשות טוענות כי "הסוד המסחרי" כולל גם "תוצאות סקרים ומחקרי שוק המנתחים ומשווים נתוני קניה של הלקוחות הקבועות". טענה סתמית זו שכלולה גם בתצהיר גלר הראשון לא זכתה לפירוט כלשהו. יתר על כן, בחקירה הנגדית של מר פלמן הסתבר כי למעשה קוסמטיקס לא ערכה ולא קיבלה אף סקר או מחקר שוק. מחקירתו הנגדית עולה כי כוונתו היא לניתוח דוחות המכירה של הלקוחות (אליהן נתייחס בהמשך). בסיכומי המבקשות לא מצאנו חזרה על טענה זו. בנסיבות אלה אנו קובעים כי לא הוכח קיומו של סוד מסחרי הנוגע לסקרים או מחקרי שוק כנטען לעיל.

 

(2) תנאי העסקאות

 

45.   עוד טוענות המבקשות כי הסוד המסחרי כולל את מה שכונה בפי מר פלמן "תנאי העסקאות" המתייחסים לשני מישורים: הראשון, למישור היחסים בין קוסמטיקס לבין ג`יג`י, והמישור השני ליחסים בין קוסמטיקס לבין לקוחותיה והכולל את תנאי האשראי, כמויות קניה, תגמול בגין גודל ו"טיפול מיוחד".

 

46.   בנוגע למישור הראשון יאמר מיד כי ממילא אין הוא רלוונטי עוד לאור העובדה כי ההתקשרות בין קוסמטיקס לבין ג`יג`י הסתיימה עוד לפני שהגב` דביר החלה בפעילותה החדשה.

 

47.   בנוגע למישור השני העיד מר פלמן כדלהלן:

 

47.1.            הדוגמה היחידה ל"טיפול מיוחד" התייחסה ללקוח גדול ממזרח ירושלים שאיתו יש הסכם מיוחד, שלא דומה לתנאי האשראי בין יתר הקוסמטיקאיות.

 

47.2.            לגבי תנאי האשראי מתברר כי מדובר בתנאים סטנדרטיים שניתנו ללקוחות. מעבר לזה לא הוכח כי מדובר בתנאי אשראי מיוחדים לקוסמטיקס שהם שונים מתנאי אשראי מקובלים במשק או בענף. זאת יש לזכור הגב` דביר הובאה לקוסמטיקס רק בשל הניסיון שלה בענף בכלל ובשל הניסיון שלה בשיווק מוצרי GUINOT ומוצרי MARY COHR. מן הסתם תנאי האשראי הסטנדרטיים של הלקוחות של מוצרים אלה היו ידועים לה עוד קודם לעבודתה בקוסמטיקס.

 

47.3.            לגבי היקפי המכירות, מן הסתם נתון זה היה ידוע לגב` דביר (לגבי חלק מהלקוחות – אלה שהיו גם לקוחות בל פאם) עוד קודם לעבודתה בקוסמטיקס. לגבי לקוחות חדשים בודאי שהדבר כשיר להחשב כסוד מסחרי. יחד עם זאת, קשה להתעלם מכך שכל דו"חות המכירה של קוסמטיקס לשנת 2002 הוגשו לבית הדין (במצורף לתצהירו של מר פלמן במסגרת תובענה שמתנהלת בבית דין זה בין הגב` דביר לבין קוסמטיקס – נת/1) מבלי שנתבקש לגביהן חסיון?! לא שמענו לכך, מפי מר פלמן, כל הסבר משכנע. זאת יש לזכור החובה לשמור על "סוד" קמה כל עוד מדובר בסוד, צירוף דו"חות המכירה לתצהיר ללא שום חיסיון הופכת את הסוד לגלוי ומעל הכל מעידה על ההתייחסות האמיתית של "בעל הסוד" אל "הסוד" הנטען.

 

47.4.            לגבי מחירי המוצרים – ולענייננו רלוונטים רק מוצרי GUINOT – לא הוכח לנו כי מחירי המוצרים לא השתנו מאז סיום עבודתה של הגב` דביר בקוסמטיקס. לעניין זה יש להביא בחשבון את העובדה שהסוכנות עברה מקוסמטיקס לג`יג`י עוד בחודש ינואר 2003 ולפיכך רמת המחירים בקוסמטיקס יתכן ואינה עוד רלוונטית עקב החיסכון של "עמלת ההפצה" של קוסמטיקס. בכל אופן המבקשות לא הביאו כל הוכחה כדי לבסס מסקנה לגבי "משך החיים" של רמת המחירים. "משך החיים" של הסוד הוא עובדה שעל הטוען לקיומו של אותו סוד להוכיח.

 

47.5.            לאור כל האמור לא שוכנענו כי המידע הנ"ל הוא בבחינת "סוד" שהגיע לגב` דביר רק אודות לעבודתה בקוסמטיקס. לכל היותר ניתן, לכאורה, לקבוע כי קיים "סוד" לגבי תנאי ההתקשרות עם הלקוח הגדול ממזרח ירושלים (ולכך נתייחס בהמשך).

 

(3) רשימת לקוחות

 

48.   עוד טוענות המבקשות כי "הסוד המסחרי" שלהן הוא רשימת לקוחות ממוקדת של מאות בודדות של קוסמטיקאיות מתוך אלפים רבים של קוסמטיקאיות בישראל הרוכשות את מוצרי הקוסמטיקה הטיפולית היוקרתית של המבקשות.

 

49.   למעלה כתבנו כי רשימת לקוחות כשירה להחשב כסוד מסחרי "בהסתייגות מה". הסתייגות זו מקורה בפרשת בן ברוך, שם נפסק כי:

 

"....... רשימת לקוחות תוכל להוות סוד מסחרי המגיע כדי זכות קניינית של בעליה רק בנסיבות בהן יוכח שדרוש מאמץ מיוחד להשיגה, ובאותם מקרים שיוכח שיש ערך מוסף כלשהו בקבלת הרשימה "מן המוכן"."

 

באותה פרשה השאיר כב` נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק, את שאלת סיווגה של רשימת לקוחות בצריך עיון. בית הדין הארצי לעבודה בדיעה כי רשימת לקוחות תזכה להגנה רק אם היא תוכר כ"סוד מסחרי". עוד הוסיף ובית הדין הארצי בפרשת הר זהב וציין כי:

 

"במקרים רבים חשיבותה של רשימת לקוחות אינה נובעת מזהות הלקוח אלא מתנאי העסקאות עמו, מהמוצרים שהוא רוכש ומהטיפול שלו הוא זוכה."

 

50.   מהי אותה רשימת לקוחות לגביה נתבקשה בתובענה הנוכחית ההגנה? לשיטת המבקשות מדובר בנספח ו` לבקשה: עיון בנספח ו` לבקשה מגלה כי הוא מורכב משלוש רשימות: הראשונה, לקוחות של מוצרי GUINOT (כ- 112 לקוחות) השניה, לקוחות של מוצרי MARY COHR (כ- 226 לקוחות). השלישית, רשימת לקוחות גדולים המהווים יעד קבוע לשיווק מוצרים איכותיים (כ- 220 לקוחות), קרי רשימה של לקוחות פוטנציאליים. רשימות אלה, כך טוענות המבקשות, גובשו זמן רב עובר להעסקתה של הגב` דביר ע"י קוסמטיקס ובמהלך העסקתה.

 

 

 

51.   לגבי שתי הרשימות האחרונות נאמר את הדברים הקצרים הבאים:

 

51.1.            רשימת לקוחות MARY COHR אינה רלוונטית להליך זה. הרי סוכנות ההפצה של מוצר זה עברה מבל פאם לג`יג`י ולא נוהלה בקוסמטיקס. מר גלר אף העיד כי ג`יג`י לא העבירה לקוסמטיקס את רשימת הלקוחות הנ"ל. מאחר והתובענה שבפנינו נשענת רק על ה"אדן" השני – חובותיה של הגב` דביר כעובדת, ממילא ל"אדן" זה ולהגנה על רשימת לקוחות MARY COHR, אין ולא כלום !

 

המבקשות ניסו אמנם לקשור בין עבודת הגב` דביר בקוסמטיקס לבין רשימת לקוחות של ג`יג`י, אולם עיון מדוקדק בתצהירו של מר גלר מגלה הוא אינו מתייחס ללקוחות MARY COHR אלא לקוסמטיקאיות שהעבירו את העדפותיהן ללימודים בקורס לבית הספר במהלך כנס. אין כל הוכחה כי קוסמטיקאיות כאמור הן גם לקוחות MARY COHR בפועל.

 

דרך נוספת בה ניסו המבקשות לקשור בין רשימת לקוחות MARY COHR לבין המשיבות היא הטענה כי רשימה זו הגיעה אליהן באמצעותה של הגב` מדר. כאמור לעיל, לא הוכחה הטענה הנ"ל בפנינו. למעלה מן הצריך נוסיף שתי הערות: הראשונה, בכל הכבוד מדובר בטענה שאין לה דבר וחצי דבר עם ה"אדן" עליו נשענת או יכולה להשען תובענה זו והוא חובותיה של הגב` דביר כתוצאה מהיותה עובדת של קוסמטיקס. השניה, אף אם יטען כי לכאורה מכח סעיף 22 (א) (2) לחוק עוולות מסחריות יכולה ג`יג`י לפתוח בהליך כנגד המשיבות נשיב כי: (א) לדעתנו את סעיף קטן (2) אין לפרש במנותק מסעיף קטן (1) כך שתובענה של מעביד קודם כנגד המעביד חדש בקשר להפרת חוזה עבודה של עובד תתברר יחד עם התובענה כנגד העובד, לא כל שכן כאשר תובענה שכזו קיימת. (ב) גם אם לא יתקבל פירושנו האמור, הרי שממילא תלויה ועומדת תובענה בין ג`יג`י לבין הגב` מדר שעניינה העברת רשימת לקוחות MARY COHR ומן הסתם זהו המקום הראוי גם לבירור הטענות כנגד המבקשות ככל שהן נוגעות לגב` מדר.

 

51.2.            לגבי הרשימה השלישית נעיר שתי הערות: הראשונה, בראש הרשימה מצוין "לקוחות יעד" וכן "לקוחות גדולות ג`יג`י" אם כך כל האמור לעיל לגבי רשימת לקוחות MARY COHR נכון גם לגבי רשימה זו. שנית, לא נתבקש שום סעד לגבי הלקוחות הפוטנציאליים. הסעדים שהתבקשו כוונו ללקוחות הקבועים של מוצרי GUINOT ומוצרי MARY COHR בלבד. לפיכך, ממילא אין מקום לדון ברשימה זו. למעלה מן הצריך נציין כי אפילו היתה מכוונת הבקשה גם כלפי לקוחות אלה לא היינו נעתרים לבקשה להגבלת עיסוק שכן מדובר באמצעי שאינו מידתי. לטעמנו במקרה כזה לכל היותר יכולה ג`יג`י למצוא את תרופתה בפיצוי כספי ולא בהגבלת עיסוק.

 

51.3.            לבסוף נותרה התייחסות "ללקוח הגדול ממזרח ירושלים", עיון ברשימת GUINOT מגלה כי שמה של החתומה על נספח ח` לבקשה לא כלול ברשימה. יתר על כן בבקשה נטען במפורש כי מדובר בלקוח של ג`יג`י. לפיכך, על לקוח זה חל האמור בסעיף זה לגבי לקוחות ג`יגי`.

 

52.   כל שנותר לבחון הוא את רשימת לקוחות GUINOT. כאמור מנספח ו` עולה כי לקוחות GUINOT מונים 112 לקוחות. האם עולה בידי המבקשות להוכיח כי רשימה זו היא בבחינת "סוד מסחרי" שהגיע לידי הגב` דביר רק בשל עבודתה בקוסמטיקס?

 

52.1.            מתוך 112 לקוחות, שמותיהם, מיקומם ודרכי ההתקשרות של כ- 50 מהן לרבות היותן קוסמטיקאיות שעובדות עם מוצרי GUINOT פורסמו ברבים (נספחים ח` לתשובת המשיבות). שמותיהן של 13 נוספות פורסמו בפרסומים שהעתקים מהם הוגשו ע"י המשיבות ביום 29.12.03. עובדה זו לכשעצמה, במיוחד כשהמבקשות לא טענו כי נספחים ח` הם הפרסומים היחידים ובהחלט יתכן כי קיימים פרסומים נוספים הכוללים שמות נוספים מן הרשימה, מטילה בספק את כנות טענתן של המבקשות כי מדובר ברשימה "סודית". יתר על כן בנספח ח` מוזמן הציבור להתקשר ל"גינו ישראל" לצורך קבלת פרטים נוספים. ניתן להניח, ודאי כאשר   ההזמנה מצויה בפרסום הכולל את הנציגות בארץ, כי המתעניין יוכל לקבל שמות של קוסמטיקאיות שעובדות עם מוצרי גינו במקומות שונים לפי נוחותו.

 

52.2.            אם כך נותרו 49 שמות של קוסמטיקאיות שהמשיבות לא הצליחו להציג פרסום לגביהן. יחד עם זאת, השוואה מהירה בין נספח ה` לתגובת המבקשות לתשובת המשיבות (רשימת לקוחות GUINOT ו- MARY COHR בתקופת בל פאם) לבין רשימת לקוחות GUINOT של קוסמטיקום מגלה כי ישנה חפיפה בין הרשימות, לרבות של קוסמטיקאיות ששמותיהן לא פורסמו בנספחים ח` הנ"ל. מבדיקה מהירה ושטחית שערכנו עולה כי בנספח ה` הנ"ל מצויים עוד לפחות שלוש שמות (לא התייחסנו לשמות של לקוחות שממילא נכללו בפרסומים המוזכרים בסעיף קטן 1 לעיל).

 

52.3.            מר גלר העיד כי במועד פיטוריה של הגב` דביר רשימת לקוחות GUINOT מנתה "כ- 45 עד 55 קוסמטיקאיות". מי הן היו זאת לא נדע כי המבקשות לא טרחו להגיש את הרשימה המעודכנת של לקוחותיהן הקבועים. יתכן גם יתכן שלגבי אלה קיימת חפיפה מלאה עם הפרסומים שהוצגו ע"י המבקשות מה שמשמיט את הבסיס מתחת לטענת הסודיות. נציין כי יותר מאוחר חזר מר גלר ותיקן את עדותו וטען כי הכוונה ב"הפסיקו" היא כי ירדו לרמת קניה נמוכה. קשה לנו לסמוך על עדות זו שבאה בתשובה לשאלת בית הדין אודות "הסוד" הנוגע לגבי אותן קוסמטיקאיות שהפסיקו זה מכבר לרכוש את מוצרי GUINOT כפי שמר גלר העיד קודם לכן.

 

52.4.            זאת ועוד, מעדותו של מר פלמן עולה כי הרשימה היא דינמית וכי קרוב לודאי שהרשימה שקיבלו ג`יג`י מבל פאם לא דומה לרשימה של 12/02. צא ולמד בטווח של כשנה ושמונה חודשים מניח מר פלמן כי הרשימות כבר לא דומות. הדבר מחזק את טענות המשיבות בדבר דינמיות השוק, בטח כאשר כבר חלפה למעלה משנה וחודשיים מאז פוטרה הגב` דביר מקוסמטיקס.

 

52.5.            על רקע זה, ישנה חשיבות מכריעה לכך שהמבקשות לא הוכיחו למעשה את משך החיים של הסוד. לא הוצגו בפנינו שום נתונים לגבי מידת הנאמנות של הלקוחות, תדירות הקניה, היקפי הקניה. הכל נטען בצורה כללית ולא מפורטת. מה שברור הוא שמההסכם המסחרי שנחתם בין ג`יג`י לבין בל פאם ניתן ללמוד כי תקופה של שנתיים היא "תקרת" הזמן שניתן להגביל תחרות בענף. "תקרה" זו מגלמת גם את העובדה שמדובר בתקופה שנועדה להגן על ההשקעה ברכישת הסוכנות וגם על העובדה שבמהלכה אף משולמים תמלוגים. צא ולמד, תקופה של שנתיים מגלמת בתוכה אינטרסים נוספים שהם מעבר לאינטרס של שמירה על סוד מסחרי. מהי התקופה של חיי הסוד בנטרול אותם אינטרסים (האם שבעה חודשים, שנה או יותר) לא נדע, רק סביר להניח כי מדובר בתקופה קצרה "מהתקרה". בעניין זה כאמור המבקשות לא הביאו כל הוכחות.

 

53.   מכל האמור לעיל אנו מגיעים למסקנה כי המבקשות לא עמדו בנטל להוכיח כי "רשימת הלקוחות" היא "סוד מסחרי" המצוי רק בידיהן. נהפוך הוא – נראה יותר מסביר כי מדובר בשמות של קוסמטיקאיות ה"ידועות" בשוק כמי שיכולות לעבוד עם מוצרי יוקרה (לרבות לגב` דביר שהובאה לקוסמטיקס בשל הכרותה את השוק) הן מתוקף הפרסומים של מוצר GUINOT והן מתוקף פעילותה הקודמת של הגב` דביר בבל פאם.

 

54.   למסקנה זו הגענו גם מבלי שהבאנו בחשבון את טענות ועדויות המשיבות לפיהן גם להן יש מאגר של קוסמטיקאיות עם פוטנציאל עבודה עם מוצרי קוסמטיקה יוקרתיים – מאגר שנבנה על יסוד מידע קודם ומתעדכן המתפרסם בשוק.

 

55.   נציין כי המבקשות לא טענו להגבלת עיסוק בשל ניצול "קשרי לקוחות". נהפוך הוא, מפי מר גלר למדנו כי דווקא נוכחותה של הגב` דביר בקוסמטיקס גרמה ללקוחות להפסיק לעבוד עם מוצרי GUINOT, זאת בשל "התנהגותה" של הגב` דביר. אם אכן נכונה עדותו כי אז ממילא אין למבקשות ממה לחשוש שכן ממילא לקוחותיהם לא יעבדו עם הגב` דביר.

 

מערך השיווק ותום לב

 

56.   מוסיפות המבקשות וטוענות כי הגב` דביר פועלת ופעלה בחוסר תום לב ובהליכות מסחר לא הגונות שכן היא פעלה באמצעות "העסקת כל מערך השיווק של המבקשות". טענה זו טוב היה לה לו לא נטענה. שכן, אין חולק כי הגב` דביר לא גרמה לאף אחד מהעובדים לעזוב את קוסמטיקוס לטובת עבודה בקוסמטיקום. כאמור כל העובדים פוטרו – גם הגב` מדר שעברה לג`יג`י. בנסיבות אלה לא ברור מדוע פסולה העסקתם של עובדים אלה ע"י קוסמטיקום, במיוחד כשלא הוכח שמי מהם העביר "סודות" למבקשות.

 

57.   בהקשר לזה נוסיף ונציין כי טענה זו רק מחזקת את העובדה שהמבקשות לא הוכיחו כי רשימת הלקוחות היא בבחינת סוד מסחרי. שכן, אם כך היה מתעוררת השאלה מדוע לא פעלו המבקשות למניעת העסקתם של עובדים אלה - שגם אליבא דמבקשות נחשפו לרשימת הלקוחות. כך שקוסמטיקוס יכולה "להחשף" אל הסוד המסחרי גם באמצעות עובדים אלה ולא רק באמצעות הגב` דביר.

 

 

  סיכום

 

58.   לטעמנו המבקשות לא עמדו בנטל להוכיח קיומו של "סוד" מסחרי לפיכך גם אין מקום להגבלת עיסוק המשיבות. לאור זאת אנו דוחים את הבקשה ומחייבים את המבקשות לשלם למשיבות הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 8,000 ₪ בצירוף מע"מ, וזאת תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין. לא ישולם הסכום הנ"ל במועד ישא הפרשי והצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין.

 

 

 

ניתנה היום כ"א באדר, תשס"ד (14 במרץ 2004), בהעדר הצדדים.

 

 

 

 

______________                    ______________                    ______________

נ.צ. - מגרם לב                          נ.צ. - יהונתן צברי                      איטח אילן – שופט

 

 

נאוה ינאי

 

 


 


14/03/2004



חדשות
צרפת  | לוריאל פותחת בהליכים משפטיים כנגד eBay  
גרמניה  | בית משפט גרמני דחה תביעה נגד גוגל  
ארצות הברית  | נדחתה תביעת אתר גוגל נגד אתר פרוגלס  

מאמרים
ישראל  | חשיפת iPhone החדש - גאונות בשיווק או רכוש גנוב?  
ישראל  | לשבור את משוואת פרקר  
קנדה  | חלף עם הרוח  

פסיקה
ישראל  | ת``א 2170-09 (מחוזי תל אביב) קורל תל בע``מ נ` לוחות מקוונים בע``מ  
ישראל  | א 128969/01 (שלום ת``א) יאיר פידל נ` גולדנט ואח`  
ישראל  | תא 21366/06 (שלום תל אביב) אופנת תוכנה בע``מ נ` א.ח.  

חקיקה
ישראל  | המלצות הוועדה לסחר אלקטרוני של משרד המשפטים  
ישראל  | הצעת חוק פרסום הרשומות באינטרנט, התשס``ה 2005  
ישראל  | הצעת חוק פרסום פרוטוקולים באינטרנט (תיקוני חקיקה), התשס``ה 2005  

מקורות מקוונים
ישראל  | הבלוג של תומר כהן-אינטרנט, מחשבים ודברים אחרים  
ישראל  | Dinil - פורטל הדין של ישראל  
אנגליה  | איגוד בית הנבחרים של חבר העמים- CPA  





מדורים

 

קניין רוחני

לשון הרע

מידע כללי

הגנת הפרטיות

מסחר אלקטרוני

זכויות יוצרים

לשון הרע

אילון ושות` עורכי דין

דואר זבל

מניות, ניירות ערך

סימני מסחר

תביעת לשון הרע

אודות דיני רשת

משרדי עורכי דין

מונופולין, הגבלים עסקיים

פטנטים

לשון הרע בפייסבוק

ניהול משברים

קניין רוחני

שמות מתחם

 

 

חוקרים פרטיים

סקס פורנוגרפיה

דואר אלקטרוני

סוגיות בזכויות יוצרים

פלילים

מומחים יועצים

שיתוף קבצים

עבודה

זכויות יוצרים בתמונות

עבירות מחשב

עו"ד אביב אילון

מנהל סחר אלקטרוני

ריגול ומעקב

זכויות יוצרים במוזיקה

עבירות אינטרנט

יעוץ משפטי

הימורים

ספקי שירותים

זכויות יוצרים בתוכנה

הונאה

 

סמכות שיפוט

טרור קיברניטי

זכויות יוצרים בוידאו, סרטים וטלויזיה

פלילים

 

בורורות גישור

מנועי חיפוש באינטרנט

זכויות יוצרים בפרסום

 

 

פדופיליה

ילדים

רישום זכויות יוצרים

 

 

אתיקה

נשים

שמירת זכויות יוצרים

אינדקס ויזואלי


בחירות אלקטרוניות

גברים

 

קטעי וידאו


מילון מונחון

משפחה

 

חדשות עיתונות


אנונימיות

פורומים

 

משרדי עורכי דין


נוטריון

חברת המידע

 

משפטים


חוזים הסכמים

ננו טכנולוגיה

 

 


מכשירים חכמים

גירושין

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

          שותפי תוכן 

 

 

פטנטיםתאונת אופנוע | תאונות דרכים | תוכנית עסקית

 

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אביב אילון 1999-2019