בתי המשפט

בסמוך לחודש נובמבר 2001 גילו המבקשים כי באתר אינטרנט תחת שם המתחם http://www.motzkin.co.il/ , השייך למשיב 3, מפרסם משיב 1 בשם מפלגת העבודה בקריית מוצקין, מסרים שלטענתם, יש בהם תעמולה והסתה שנועדו להשחיר את פני ראש העיר, אשתו, מקורביו והעירייה.

המבקשים הרבו בתיאור הפרסומים, הסקרים והכתבות שפורסמו באתר ואשר לגרסתם נועדו להשחיר את פניו של ראש העיר ומקורביו.

עוד התברר למבקשים, כי המשיבים עושים שימוש בשמות מתחם נוספים כשער כניסה לאתר, כשהמשותף לשמות מתחם אלה הוא השימוש בשם motzkin. שמות המתחם שייכים למשיבים 1 ו – 3 לאחד רועי פישר ומצויים בשימוש המשיבים.

לטענת המבקשים, באתר נשוא הבקשה מופיע סמלה הרשמי של עיריית קריית מוצקין, שנועד להטעות את הגולשים לחשוב שמדובר באתר רשמי של עיריית קריית מוצקין.

עוד טוענים המבקשים, כי משיב 1 רכש את כל שמות המתחם הנגזרים משמה של סיעת ראש העירייה, motzkinto (נספח יג) באופן שלא ניתן לרשום מתחם נוסף תחת שם הסיעה. כניסה דרך שמות מתחם אלה מובילה את הגולש אל האתר שהקים משיב 1 כדי להשמיץ ולהכפיש בו את ראש העיריה ומקורביו.

המבקשים פנו אל המשיבים בדרישה להכחיש את הפרסומים באתר שיש בהם משום לשון הרע, ולחדול מלעשות שימוש בסמל העיר קריית מוצקין ובשם המתחם http://www.motzkin.co.il/.

דרישה זו נענתה בשלילה על ידי המשיבים ואף פורסמה באתר כביקורת נוספת כנגד המבקשים והיועצת המשפטית של עיריית קריית מוצקין.

מכאן תביעת המבקשים בתיק אז' 1221/02 לצו מניעה ופיצויים כמפורט בסעיפים 119 ו – 120 לכתב התביעה והבקשה שבפני לצו מניעה זמני האוסר על המשיבים מלפרסם ו/או לעשות שימוש בעצמם ו/או באמצעות אחרים בשם motzkin או בסימנים הדומים לסימנה המוכר היטב בכלל וכשם מתחם לאתרי אינטרנט ו/או כשם אתרי אינטרנט בפרט ובכלל זה כשמות המתחם: motzkin.co.il, motzkin.org.il, motzkin.org, motzkin.net, motzkin.biz, להורות למשיבים להעביר לבעלות המבקשת את הזכויות בשמות המתחם שלעיל ו/או שמות מתחם נוספים אשר בבעלותם ו/או בשימושם הכוללים את סימנה של עיריית קריית מוצקין motzkin ולחתום על כל מסמך ולבצע כל פעולה הדרושה לביצוע ההעברה, להורות לאיגוד האינטרנט הישראלי לבצע את העברת הבעלות שלעיל ולרשום את שמות המתחם שלעיל על שם עיריית קריית מוצקין, לאסור על המשיבים ו/או מי מטעמם לעשות שימוש בסמלה הרשמי של עיריית קריית מוצקין או בסמלים דומים, ולאסור על המשיבים לפרסם, לשדר ולהעלות על מדיה מכל מין וסוג שהוא, בין אם ברשת האינטרנט ובין אם מחוצה לה, מידע ו/או תכנים שיש בהם כדי להוציא דיבתו של ראש העיר רעה ו/או שיש בהם כדי להוות פרסום לשון הרע אודות מבקש 2.

דיון

בבקשה נסמכים המבקשים על העילות של הפרת סימן שירות מוכר היטב, דילול סימלה וסימנה של המבקשת, הפרת זכות יוצרים, תרמית והטעיה, פרסום לשון הרע, רשלנות, שקר מפגיע, ועשיית עושר ולא במשפט.

סימן שירות מוכר היטב

לטענת המבקשים, השם motzkin הוא סימן שירות מוכר היטב של עיריית קריית מוצקין היות ופעולותיה כוללות פעילויות הנכללות בסוג 41 ו – 45 הכלולים בתוספת הרביעית לפקודת סימני מסחר.

המשיבים כופרים ביכולתה של עיריית קריית מוצקין, לרכוש סימן שירות מוכר היטב בשם motzkin שכן שמה הפורמלי הוא "עיריית קריית מוצקין".

סימן מוכר היטב רוכש אופי מבחין כאשר הציבור הנוגע לעניין מכיר בסימן ומשייך אותו לתובע כתוצאה ממאמצי שיווק מצידו.

עיריית קריית מוצקין לא השקיעה בשיווק הסימן "מוצקין". פרסומיה הרשמיים כללו את הסימן "עיריית קריית מוצקין" בצירוף סמל העיר, ועל כן, לא ניתן לומר שהמילה "מוצקין" בלבד משוייכת על ידי הציבור לעיריית קריית מוצקין.

יתר על כן, כשמדובר בשם תיאורי שיש בו כדי לאפיין את מיקומם של כל העוסקים והגופים בתחום העיר קריית מוצקין, אין כל הצדקה להקנות למאן דהוא מונופולין בשם זה, ראה, ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי יהודי משפחה (1997) בע"מ – עיתון "משפחה" ואח' נ' אס.בי.סי פרסום, שיווק וקידום מכירות בע"מ – עיתון "משפחה טובה" ואח' , פ"ד נה (3) , 933, 946.

אשר על כן, לכאורה "מוצקין" אינו סימנה המסחרי המוכר היטב של עיריית קריית מוצקין.

סמל העירייה

לטענת המבקשים, עושים המשיבים שימוש מפר בסמל העיר קרית מוצקין ללא היתר.לטענתם, האיור בלבד הוא המהווה את סמלה של עיריית קריית מוצקין וכעניין שבנוהג הוא מוטבע בסמוך לשמה (נספח ד).

סעיף 5 לחוק הגנת סמלים, תשל"ה – 1974 קובע:

"לא ישתמש אדם בכל שם, או בכל סמל או דגל אף אם אין עליהם צו הגנה, למטרות מסחר, פרסומת או הסברה, בדרך שיש בה כדי להביא את הזולת לחשוב שאותו אדם פועל מטעם המדינה, רשות מרשויותיה או רשות מקומית, או שיש בה כדי לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו."

לטענת המשיבים, האיור המופיע באתר האינטרנט אינו הסמל של עיריית קרית מוצקין ועל כן, הוראות סעיף 5 שלעיל אינן חלות בעניינו.

מעיון במסמכים שצורפו לנספח ד עולה, כי האיור לכשלעצמו אינו מופיע לבד אלא בצירוף שמה של עיריית קריית מוצקין. אין באיור כל פרט מזהה שיש בו כדי לקשור אותו עם עיריית קריית מוצקין וסביר להניח שישנם לא מעט אנשים שלא ידעו לשייך את האיור לעיריית קריית מוצקין ללא תוספת הכיתוב "עיריית קריית מוצקין". המסקנה המתבקשת היא, כי אין די באיור בלבד כדי לזהותו כסמלה של עיריית קריית מוצקין.

עוד אוסיף, כי האיור נחשף לעיני הגולש רק לאחר הכניסה לאתר האינטרנט יחד עם כיתוב בולט של מפלגת "העבודה" ותמונות מהעיר. המבקשים עצמם מסכימים שלא ניתן לטעות ולחשוב שהמשיבים פועלים מטעם עיריית קריית מוצקין לאחר הכניסה לאתר. קרי, אין בשימוש שעושים המשיבים באיור בדפי האתר כדי לגרום לגולשים לחשוב שהמשיבים פועלים בשם עיריית קריית מוצקין.

מסקנתי היא, שלכאורה לא חלה ההגנה הקבועה בחוק הגנת הסמלים על האיור המופיע בעמודי האינטרנט של המשיבים.

לשון הרע

לטענת המבקשים הפרסומים באתר נשוא בקשה זו כוללים כתבות ותגובות שקריות שיש בהן הטחת רפש ודברי בלע נגד ראש העיר ומקורביו המגיעים לכדי לשון הרע כמשמעותו בחוק אסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965.

לטענת המשיבים, ככל שיש בכתבות או בתגובות המתפרסמות באתר האינטרנט לשון הרע, הרי שחלות עליהם ההגנות של אמת דיברתי ותום לב, בהיותם ביקורת על תיפקודו ופעילותו של נושא משרה ציבורי.

באשר לתגובות הגולשים, הודיעו המשיבים כי הקטעים הנטענים להיות לשון הרע הורדו מהאתר.

בע"א 214/89 אריה אבנרי ואח' נ' אברהם שפירא ואח', פ"ד מג (3), 840, 863 נקבע:

"באיזון זה בין הערך האישי והציבורי לשם טוב לבין הערך האישי והציבורי לחופש הביטוי יש ליתן משקל מיוחד לערך בדבר חופש הביטוי.

...

דברים אלה תופסים במיוחד לענין חופש הביטוי באשר לנושאים ציבוריים ובאשר לאנשים התופסים עמדות ציבוריות. אין אפשרות לנתק דיון חברתי בעמדות וברעיונות שיש לציבור ענין בהם מדיון רציני בבעלי העמדות ובהוגי הרעיונות. בתחום הציבורי והפוליטי, קשה לנתק את הקשר בין הדעה לבין מי שמביע אותה. מכאן הצורך החברתי לאפשר חופש לא רק באשר לדעות אלא גם באשר לנושאי משרה המשמשים להן שופר. אכן, דווקא בתחום ציבורי זה חיוני ליתן משקל מירבי לחופש הביטוי, שכן בתחום זה מעוצבת התפיסה החברתית והמדינית הקובעת את כיוונה של החברה. דווקא בתחום זה הופכת חירות הביטוי לפגיעה במיוחד, בשל הנטיה לראות בצמצומה פתרון קל לבעיות חברתיות שהפתרון הראוי להן נמצא במקום אחר; שנית, גופים ואנשים הנושאים במשרות ציבוריות או בתפקידים שלציבור ענין בהם, נוטלים על עצמם מעצם מעמדם ותפקידם סיכונים הקשורים בהתנכלות לשמם הטוב. כמובן, אין בכך כדי להצדיק פגיעה בשמם הטוב, שהוא היקר בנכסיהם, אך יש בכך כדי להחליש את המשקל שיש ליתן לשיקול זה ביחס לחופש הביטוי."

ובע' 869 נקבע:

"לדברים יפים אלה אני מסכים. אין לקיים חופש ביטוי, ואין אפשרות להעניק לחופש הביטוי את מקומו המרכזי בשיטתנו, אם ניתן יהיה, בדרך של ציווי למנוע פרסום, וזאת בטרם הכרעה בדבר האחריות של המפרסם. משטר צווי מניעה כזה יפגע בתיפקודה של העתונות, הספרות, השירה ושאר אמצעי הביטוי. מודע אני לכך, כי בגישה זו עשויה להיות פגיעה בשם הטוב, אך דבר זה מתבקש אם רוצים ליתן ביטוי הלכה למעשה - ולא רק בדרך של סיסמה ואמירה - לעקרון חופש הביטוי."

חלקם של הציטוטים הכלולים בבקשה, מהווים ביקורת סבירה שעל פניה אינה עולה כדי לשון הרע. ציטוטים אחרים משלבים ביקורת על פעילותו של ראש העיר באופן שלכאורה מהווה לשון הרע.

במסגרת בקשה זו נכון אני להניח כי בפרסומי המשיבים נכללים ביטויים המגיעים לכדי לשון הרע כמשמעותו בחוק אסור לשון הרע.

אין חולק שמדובר בכלי תקשורת המשמש את האופוזיציה כדי לבקר את ראש עיריית קריית מוצקין ולהתבטא בקשר עם ניהולה של העיר קריית מוצקין . אין בעובדה שמשיב 1 מתחרה פוליטי של ראש העיר כדי לשלול ממנו את הזכות לחופש הביטוי ואת זכות הציבור לדעת. אדרבא, הזכות לחופש הביטוי נועדה להיות מכשיר להבעת דעות פוליטיות במשטר דמוקרטי.

כאמור, מקום שעדיין לא נקבעה אחריותו של המפרסם ידה של הזכות לחופש הביטוי על העליונה, ועל כן איני סבור שראוי לאסור את פרסומי המשיבים בשלב הבקשה לצו מניעה זמני ובטרם נקבעה אחריות המשיבים.

מטעמים אלה, אני דוחה את הבקשה.

מבקש 2 ישלם למשיבים 1 – 3 הוצאות הבקשה ושכ"ט בסך 5,000 ₪.

המזכירות תשלח עותק החלטה זו לב"כ הצדדים בפקסמיליה.

ניתן ביום כ באייר, תשס"ב (2.5.02) בלשכה.