פסק דין

1.         הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק ביניהם בפשרה על פי הוראות סעיף 79א לחוק בתי המשפט תשמ"ד - 1984, וללא הנמקה.

אביא אך את העובדות שאינן שנויות במחלוקת ואציג את הפלוגתאות.

2.         התביעה שבפניי עניינה טענה להפרת זכות יוצרים במלל המופיע באתר אינטרנט של התובעת שעיסוקה בסחר בדינר עיראקי בישראל.

3.         אקדים מספר מילות רקע: על פי סעיף 8 לפקודת המסחר עם האויב 1939 ,

           חל איסור, בין היתר, לסחור במטבעות של מדינות אויב, כגון איראן וסוריה. עד שנת 2003 נכללה גם עיראק ברשימה.

אולם, בעקבות נפילת משטרו של שליט עיראק, סדאם חוסיין, והעברת כוחות צבא ארה"ב לעיראק, החליט שר האוצר דאז, מר בנימין נתניהו, להנפיק היתרים למסחר במטבע עיראקי.

ההיתרים שניתנו הם היתרים זמניים ומחייבים אישור חוזר מדי שנה ב - 21 ביולי. גם שר האוצר לשעבר, מר אברהם הירשזון, אשר חידש את ההיתר לסחור במטבע העיראקי ביולי 2006.

התובעת, די ביי אחזקות בע"מ, אשר התאגדה ב - 4.1.06, הינה בעלת רישיון מאת משרד האוצר, המתיר לה, בין היתר, למכור דינר עיראקי ו/או לתווך ברכישת מטבע דינר עיראקי (בתוקף עד דצמבר 2006), בעלת אתר אינטרנט, בו מוצעים למכירה הדינרים העיראקיים (www.dbuy.net).

הנתבעת 3 אף היא בעלת בית מסחר למט"ח, שעיסוקו בדינר עיראקי ובעלת אתר אינטרנט בו מוצעים למכירה דינרים עיראקיים (www.dinarim.com). אומר מיד כי דין התביעה כנגד הנתבעות 1 ו-2 להימחק על הסף בהיעדר עילת תביעה של התובעת כנגד מי מהן.

התובעת טוענת כי הנתבעת 3 העתיקה את המלל המופיע באתר האינטרנט ובהיותו יצירה מוגנת, על פי חוק זכויות יוצרים 1911, ובהיותה בעלת הזכויות באתר המקורי, הרי מעשה העתקה של אותו מלל לאתר האינטרנט של הנתבעת 3 בלא לקבל את רשותה של התובעת, נעשה שלא כדין.

            באתר האינטרנט של התובעת פורסם לאמור:

"האם היית רוצה להפוך 100$ ל - 34,125$?

זה קרה בעבר, וזה יכול לקרות שוב.

אם תבצע מחקר תגלה שלאחר כל מלחמה ישנה ירידה דרמטית בערך המטבע של אותה מדינה. המטבע מתאושש בשנים שלאחר סיומה של המלחמה. זה קרה בגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה. זה קרה בכוויית בזמן מלחמת המפרץ ב - 1990, כאשר הדינר הכווייתי נמכר ברחבי כוויית בשער של 10 סנט לדינר אחד, כאשר היום ערך המטבע עומד על 3.4125 $ לדינר כווייתי אחד." (להלן: "מלל התובעת").

            ביום 28.7.06, באתר האינטרנט של הנתבעת 3 פורסם לאמור:

"הירשזון חידש את ההיתר לסחור במטבע העיראקי וזה הזמן שלך להרוויח. האם היית רוצה להפוך 100$ ל - 34,125$ זה קרה בעבר, וזה יכול לקרות שוב! לאחר כל מלחמה ישנה ירידה דרמטית בערך המטבע של אותה מדינה. אבל המטבע מתאושש בשנים שלאחר סיומה של המלחמה. זה קרה בכוויית בזמן מלחמת המפרץ ב - 1990 כאשר הדינר הכווייתי נמכר ברחבי כוויית בשער של 10 סנט לדינר אחד, כאשר היום ערך המטבע עומד על 3.4125 $ לדינר כווייתי אחד!" (להלן: "מלל הנתבעת").

לדרישת מנהל התובעת, הוסר מלל הנתבעת 3 שהופיע באתר האינטרנט שלה באופן שפורסם משך יומיים.

טוענת הנתבעת 3 כי המלל באתר התובעת אינו בעל מקוריות, יצירתיות, או ייחוד כלשהו ואיננו אלא תיאור עובדות רלוונטיות שהינן נחלת הכלל בנושא מסחר בדינרים עיראקיים. טוענת הנתבעת כי המלל באתר התובעת הינו בעל דמיון רב מאוד ואף זהה בחלקו לאתר אמריקאי בשםwww.dinarinfo.com

 העוסק בסחר בדינרים בארה"ב ומופעל על ידי חברה אמריקאית, לאמור:

            "how would you like to turn $100 into $32'000?

it's happened before, and it can happen again.

prior to the gulf war the Iraqi Dinar was valued at $3.22 per Dinar.

This was under Saddam's rule, with huge world debt and little if any foreign reserves. Right now you can buy 100,000 of the new Iraqi Dinar (IQD) for around $100. The reason for this is because the IQD's value hasn't been determined or set by the world bank. Kuwait's Dinar was valued as high as $3.00 prior to the gulf war. After the war, Kuwait printed new currency the world bank set the

.(מחוק) value at

Imagine if you had bought $1000 in Kuwait Dinar you would have made $34,900.

If you do search, you will find that after any major conflict dramatic drops in the country's currency takes place. The currency usually rebounds as the country rises from the rubble of war...

טוענת הנתבעת כי הגם שכלל - מלל אשר פורסם באינטרנט, יכול ויהווה יצירה מוגנת על ידי החוק, במקרה דנן נעדרת דרישת המינימום שנקבעה בפסיקה למקוריות והשקעה: המלל באתר התובעת, לטענת הנתבעת, איננו פרי יצירתה המקורית. על כן טוענת הנתבעת כי לא הפרה כל זכות של התובעת אשר אף לא הוכיחה נזק כלשהו.

שבתי ועיינתי היטב בכתבי הטענות, על נספחיהם, כמו גם בסיכומי הצדדים, על נספחיהם, שקלתי היטב את הדברים ולהלן קביעותיי:

(א)       תביעת התובעת כנגד הנתבעות 1 ו-2 נמחקת מחוסר עילה.

(ב)       תביעת התובעת כנגד הנתבעת 3 בעילה של הפרת זכויות יוצרים מתקבלת.

(ג)        תביעת התובעת כנגד הנתבעת 3 בעילה של עשיית עושר ולא במשפט נדחית.

(ד)       תביעת התובעת כנגד הנתבעת 3 בעילה של גניבת עין נדחית.

(ה)       אני מחייבת את הנתבעת 3 לשלם לתובעת סכום, (אשר כלול בו הוצאות המשפט והוצאות שכר טרחת עורך דין (ללא חיוב במע"מ)) בסך של 10,000 ₪ (ללא הצמדה ואינו נושא ריבית).

            הסכום ישתלם לתובעת בשני תשלומים שווים ורצופים:

התשלום הראשון, בסך 5,000 ₪, ישולם עד לא יאוחר מיום 5.8.07.

התשלום השני, בסך 5,000 ₪, ישולם עד לא יאוחר מיום 5.9.07.

ניתן היום כ"ז בתמוז, תשס"ז (13 ביולי 2007) בהיעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.