תאריך: 08/08/2004
בית משפט שלום תל אביב
שופטת: רות רונן
בש"א 176344/04
תערכות לימודים (מבקשת) נגד וואלה תקשורת בע"מ (משיבה)

1.         המבקשת הגישה בקשה למתן צו מניעה זמני כנגד המשיבות.

            הבקשה מתייחסת להסכם בין המבקשת לבין המשיבות, שעניינו פרסום של המבקשת בפורטל האינטרנט שמפעילה המשיבה 1, הידוע כפורטל וואלה.

2.         המבקשת היא חברה שעוסקת בין היתר בשיווק בתחום הלימודים בישראל, והתחילה להפעיל אתר אינטרנט בשם "נרשמים", שבמסגרתו ביקשה להעלות פרוייקט מיוחד לשיווק מוסדות השכלה שונים. המבקשת ביקשה לפרסם את הפרוייקט באתר וואלה.

            אין מחלוקת שבין הצדדים התנהל מו"מ, ובסופו של דבר הם התקשרו בהסכם שתנאיו מפורטים בנספח א' לבקשת המבקשת, נספח הכולל הזמנת פרסום ונספח לתנאי ההזמנה.

3.         המבקשת טוענת כי לאחר חתימת ההסכם בחודש יוני 2004, היא התקשרה בהסכמים עם מוסדות השכלה שונים, בהסתמך על ההסכם עם המשיבות.

            לטענתה, ביום 1.8.04 בשעה 15:00 עלו לאוויר בפעם הראשונה קטעי הפרסום של האתר "נרשמים", ויממה אחת לאחר מכן, הודיעה המשיבה למבקשת כי בכוונתה להוריד את קטעי הפרסום וזאת משום שאתר "נרשמים" מתחרה באתר "יורם" שבבעלותה של המשיבה.

            המבקשת טוענת כי יש להעתר לבקשתה בשל הסיכויים שהתובענה תתקבל, ובשל העובדה שהנזק שיגרם לה אם הבקשה תדחה, עולה לאין שיעור על הנזק שייגרם למשיבות עם הבקשה תתקבל.

4.         המשיבות אינן כופרות בכך שהן התקשרו בהסכם עם המבקשת.

            לטענתן בהסכם עצמו נשמרה להם הזכות להפסיק את הפרסום של המבקשת עפ"י שיקול דעתן המלא, ולכן אין מקום לשלול מהם את האפשרות להפסיק את הפרסום.

            בנוסף טוענות המשיבות, כי הם התקשרו בהסכם עם המבקשת כתוצאה מטעות והטעייה. עפ"י הטענה, נציג המבקשת לא גילה למשיבות בטרם ההתקשרות בהסכם, שהפרסום אותו הוא מבקש לבצע באמצעות המשיבות, הוא פרסום לאתר מתחרה של המשיבות.

            לכן, לטענת המשיבות, ומאחר שמדובר בהטעיה בנושאים יסודיים ומהותיים, יש לקבוע כי הצדדים לא התקשרו ביניהם בהסכם כלל, או לחילופין כי המשיבות זכאיות לבטל את ההסכם.

5.         בדיון בבקשה לצו מניעה זמני, על ביהמ"ש לבחון את הסיכויים לכאורה של התובענה, וכן לבחון את מאזן הנוחות.

            באשר לסיכויי התובענה, הרי המחלוקת העיקרית בין הצדדים נסבה בשאלת פרשנות ההסכם ביניהם, ובשאלה האם הטעתה המבקשת את המשיבה במסגרת המו"מ ביניהם לקראת ההתקשרות בהסכם.

            שאלת הפרשנות מתייחסת לסעיף בהסכם המאפשר למשיבה, עפ"י שיקול דעתה, שלא לפרסם את הפרסום המוזמן כולו או חלקו. תניה זו מופיעה הן בהזמנת הפרסום והן בנספח לתנאי ההזמנה, שם נקבע בסעיף 3 כי החברה (המשיבה 2), "רשאית עפ"י שיקול דעתה שלא לפרסם את הפרסום כולו או חלקו".

6.         השאלה היא האם יש לפרש את הסעיף הזה כמאפשר למשיבות לבטל את ההסכם באופן חד צדדי, מכל טעם שהוא.

אני סבורה כי התשובה לכך היא שלילית.

            ראשית, אינני סבורה כי ההיגיון העסקי מאפשר מסקנה לפיה אומד הדעת המשותף של הצדדים להסכם היה כזה שהם התכוונו לאפשר למשיבות (ולמבקשת), להשתחרר מההסכם בכל מועד ובכל תנאי. אילו זה היה המצב, הרי שלא היה צורך בהסכם, ולא היתה משמעות להתקשרות בו.

            יתרה מזאת, העובדה שהמשיבות ראו את עצמן מחוייבות כלפי המבקשת בתקופת ההסכם, עולה גם מכך שהמבקשת ביקשה מלכתחילה להתקשר עם המשיבות בהסכם לתקופה של שנה שלמה. נציג המשיבות התנגד לכך והוא הסכים להתקשר בהסכם לתקופה של חודש בלבד. (ראה עדותו של העד מטעם המשיבות עמ' 5 שורות 14-13).

            מכאן עולה שגם מבחינת המשיבות היתה משמעות למשך תוקפו של ההסכם, והם לא ראו את עצמן רשאיות להשתחרר מההסכם בכל מועד שהוא, מכל סיבה שהיא.

            מבחינה זו מקובלת עלי טענת המבקשת לפיה הפרשנות הסבירה לסעיפי ההסכם המאפשרים למשיבה להפסיק את הפרסום, הינה כי הסעיפים הללו נועדו לאפשר למשיבות להפסיק את הפרסום, רק במידה והפרסום כולל תכנים שעלולים לפגוע בזכויות של צדדים שלישיים, תכנים בשפה בוטה או מאיימת, תכנים שמכילים וירוסי מחשב מכל סוג שהוא וכדומה.

            כאמור, אינני מקבלת את הפרשנות לפיה הפסקת הפרסום מכוח הסעיף הנ"ל, יכולה להיות מכל טעם שהוא.

7.         המשיבות מוסיפות וטוענות, שהפסקת הפרסום היתה לגיטימית, משום שהפרסום היה של אתר שמתחרה בחברה בת של המשיבה 1, חברת "יורם לימודים".

            ככל שייקבע שהמשיבות היו מודעות לתחרות עם חב' יורם לימודים לפני ההתקשרות בהסכם, הרי שעצם התחרות איננה מקנה למשיבות זכות לבטל את ההסכם, וכפי שפורט לעיל, אין די בסעיפי ההסכם המתירים את הפסקת הפרסום, לצורך הפסקת פרסום מטעם שהיה ידוע למשיבות עוד בטרם ההתקשרות.

            ככל שנושא התחרות לא היה ידוע למשיבות לפני ההתקשרות בהסכם, הרי שיש לבחון את טענות המשיבות ביחס לטעות והטעיה ע"י המבקשת.

8.         בהקשר זה קיימת מחלוקת עובדתית בין הצדדים.

            המבקשת טוענת, כי מסרה למשיבות מידע מלא על הפרוייקט, עוד בטרם נחתם הסכם הפרסום, ואף נערכה מצגת לנציג המשיבות לגבי הפרוייקט ותכניו הצפויים.

            מנגד טוענות המשיבות, כי נציג המבקשת מר הרצוג הטעה אותן לגבי מהות פעילותו הצפויה ברשת האינטרנט, תוך שהוא הציג את המיזם שלו בתחום הלימודים כעוסק רק במכרזים מקוונים ברשת האינטרנט בתחום הלימודים.

            המשיבות טוענות כי ככל שהמבקשת תבקש לפרסם באתר המשיבות פרסומים העוסקים במכרזים מקוונים בתחום הלימודים, לא תהיה להם התנגדות לקיים את ההסכם.

9.         אני סבורה כי נכון לשלב זה של הדיון, גרסת המבקשת היא הגרסה שיש לקבל אותה.

            הטעמים לכך הינם, ראשית משום שמטעם המבקשת העידו שלושה עדים, שכולם טענו בצורה מפורטת ומפורשת, כי במהלך פגישה ארוכה בין נציג המבקשת לבין נציגי המשיבות, נערכה הדגמה של האתר של המבקשת, שבמסגרתה הוצג ממשק הגולש וממשק הניהול בפני נציג המשיבות פיני גורן, ממשקים שכללו את כל הקטגוריות שמציע האתר היום.

            במסגרת זו יכלו נציגי המשיבות לגלוש באופן חופשי באתר כולו (ראה סעיף 4 לתצהיר גב' גרוסברד וכן ס' 4-3 לתצהיר מר שדה, וסעיף 39 ו-40 לתצהירו השני של מר הרצוג).

            מעדויות אלה עולה כי נציגי המשיבות יכלו להווכח לגבי תוכן האתר של המבקשת, עוד בטרם נחתם ההסכם, והמבקשת לא הטעתה אותם בהקשר זה.

10.        מנגד, עדותו של מר גורן בהקשר זה, הינה פחות ברורה.

            הוא טען שהודגם לו "URL" שזאת דוגמא למשהו שעדיין לא עובד, הוא טען שאיננו זוכר איך נראתה הכותרת של המסמך שהוצג לו, והוא הודה שמנהל האתר של המשיבות גלש באתר של המבקשת, והוא לא התעמת באופן מפורש עם טענות המבקשת לפיהן מגלישה באתר ניתן היה לראות את מלוא התוכן והפעילות של האתר.

            לכן, אני סבורה כי יש להעדיף את גרסת עדי המבקשת בהקשר זה.

11.        בנוסף, במסגרת חקירתו הנגדית בהקשר זה, העיד מר הרצוג כי הנושא של תחרות אפשרית בין המבקשת לבין חב' יורם לימודים, עלה במסגרת המו"מ בין מר הרצוג לבין מר גורן מטעם המשיבות.

            מר הרצוג העיד, כי אמר למר גורן ש"יורם לימודים" ידרשו להוריד את הפרסום, וכי הוא רוצה לוודא שהפרסום יהיה, משום שהוא מתכוון להתחייב כלפי צדדים שלישיים (ראה עמ' 2 שורות 22-21 לפרוטוקול, וכן עדותה של גב' גרוסברד עמ' 3 שורות 21-20).

            גם עדות זו, יש בה כדי לחזק את גרסת המבקשת.

12.        יתרה מזאת, גם המשיבה מודה בכך, כי מר הרצוג פנה למר אמיר בן דוב שהוא יו"ר דירקטוריון יורם לימודים ומבעליה, וניהל איתו מו"מ לשיתוף פעולה בפרוייקט של מכרזים מקוונים ברשת האינטרנט.

            המשיבות טוענות כי מר הרצוג הציג בפני מר בן דוב את מלוא הפעילות המתחרה הצפויה שלו בתחום, אם כי לטענתם מר הרצוג לא סיפר למר בן דוב כי באותה עת הוא רוכש שטחי פרסום בוואלה, לשם פרסום פעילותו המתחרה.

13.        המשיבות טוענות כי מר הרצוג נהג בדרך של "הפרד ומשול".

            אני סבורה כי לו היה מר הרצוג מתכוון להסתיר מהמשיבות את הנושא של פעילותו המתחרה ביורם לימודים, אין זה סביר כי הוא היה מנהל מו"מ עם נציג "יורם לימודים" תוך פירוט מלוא הפעילות המתחרה. אני סבורה כי התנהגות זאת של מר הרצוג עולה בקנה אחד עם המסקנה לפיה מר הרצוג לא התכוון להסתיר את התחרות האפשרית בינו לבין יורם לימודים מהמשיבות, יותר מאשר עם המסקנה ההפוכה.

14.        עניין נוסף שמחזק את המסקנה לפיה יש לקבל את גרסת המבקשת, לפיה נושא התחרות האפשרית עלה במסגרת המו"מ בין הצדדים, הוא עדותו של נציג המשיבות בחקירתו הנגדית.

            העד מר גורן העיד ביחס לשאלה למה סירב לבקשת המבקשת להתקשר בהסכם לשנה שלמה, והסכים להתקשר בהסכם לחודש בלבד.

            הוא אומר: "התייעצתי עם המנכ"ל והגענו למסקנה שאנו מוכנים לתת לו חודש מכיוון שאנו רוצים לבדוק ולראות שזה באמת מכרזים והתבדנו, באמת צדקנו שזה היה רק לחודש" (עמ' 5 שורות 14-13).

            המסקנה הסבירה מהאמור לעיל, היא כי המשיבות הביאו בחשבון כי יתכן סיכון בפרסום ע"י המבקשת. הן היו מודעות לסיכון שיהיה פרסום בתחומים שאינם רק מכרזים. הן ביקשו למזער את הסיכון הזה, ולכן התקשרו בהסכם עם המבקשת לחודש בלבד. ואולם, הסיכון ביחס לפרסומים במשך החודש הזה, היה סיכון שהמשיבות קיבלו על עצמן.

15.        עניין נוסף שיש לבחון אותו הוא הנושא של מאזן הנוחות.

            המבקשת טוענת כי אם הצו לא יינתן, ייגרמו לה נזקים רבים ומשמעותיים, וזאת משום שהיא התקשרה בחוזים עם צדדים שלישיים על סמך ההסכם שלה עם המשיבות.

            אם לא יינתן הצו, המבקשת תפר את ההתחייבויות שקיבלה על עצמה כלפי הצדדים השלישיים, דבר שיגרום הן לנזקים בטווח הקצר, כתוצאה מהפרת ההסכמים הנ"ל, והן לנזקים לטווח הארוך, כתוצאה מפגיעה באמינותה של המבקשת בעיני לקוחותיה הקיימים וביכולתה לגייס לקוחות.

            מנגד טענות המשיבות, כי ניתן להקטין את הנזקים אם ייערך פרסום של אתר המבקשת, שיתייחס למכרזים המקוונים ואליהם בלבד.

16.        אני סבורה כי בחינת מאזן הנוחות מובילה אף היא למסקנה לפיה יש לקבל את הבקשה.

            אני סבורה כי המבקשת הוכיחה שאם הצו לא יינתן, יגרמו לה נזקים משמעותיים וודאיים כתוצאה מהפרת הסכמים עם צדדים שלישיים, הסכמים שחלק מהם צורפו לבקשה כנספח ב' לה. הנזקים אינם מתייחסים רק לנושא של מכרזים, אלא מדובר בהתחייבויות נוספות, שהמבקשת קיבלה על עצמה כלפי צדדים שלישיים.

            מנגד, הנזק שיגרם למשיבות הוא נזק רחוק יותר, וודאי פחות.

            מדובר בנזק שנובע מתחרות בין אתר המבקשת לבין אתר של חברה בת של המשיבה 1, אתר שגם לגרסת המשיבות, הוא אתר מוצלח מאוד שהתכנים שלו מופיעים גם באתרים מתחרים (ר' ס' 2 לתגובה וס' 5 לתצהיר של המשיבות).

17.        אשר על כן ומכל הטעמים שלעיל, אני מקבלת את הבקשה כמבוקש בה.

            ניתן צו זמני כמבוקש בסעיפים א'-ב' לבקשה.

            הצו מותנה בכך שהמבקשת תגיש תובענה בתיק העיקרי תוך 7 ימים מהיום, ובכך שהמבקשת תפקיד התחייבות עצמית לא מוגבלת בסכום וכן ערבות צד ג' בסך 10,000 ₪ להבטחת פיצוי המשיבים על כל נזק שיגרם להם כתוצאה ממתן הצו, אם יבוטל או יפקע הצו, או יקבע שלא היה מקום לבקשו או תפסק התובענה.

            הערבות תופקד תוך 2 ימים מהיום.

            לאחר הגשת התובענה, יקבע עפ"י הצורך מועד לדיון במעמד הצדדים בתובענה העיקרית.

            המשיבות ישאו בהוצאות המבקשת בגין הבקשה בסך 5,000 ₪ + מע"מ.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה בפקסימיליה לצדדים עוד היום.

ניתנה היום כ"א באב, תשס"ד (8 באוגוסט 2004) בהעדר הצדדים                                                                                

קלדנית: סיגי י.