מחבר המאמר טוען כי פרסום מקוון מהווה ברכה עבור המפרסמים, ובדרכים מסוימות גם עבור הצרכנים. פרסומות ממוקדות מצילות את המפרסמים מפנייה לקהלי יעד נרחבים באמצעי התקשורת המסורתיים והצרכנים יכולים ללמוד על מוצרים ושירותים שמכוונים ישירות אליהם.
אולם המחבר גם מצטט את ג`ניפר גרניק, מנהלת המרכז לאינטרנט וחברה באוניברסיטת סטנפורד, הטוענת כי לפרסום המקוון מתלוות גם עלויות גבוהות וסכנות רבות. לגישתה, הפניה ליחידים עם פרסום מותאם אישית מחייבת ידיעה לגבי מיהם הצרכנים, או לפחות איסוף מידע אישי לגביהם, כך שניתן יהיה לגבש את זהותם.
המחבר מספר כי זו כמובן הסוגיה במשך זמן רב, אולם ככל שהטכנולוגיה משתפרת ומקורות המידע נעשים מגוונים יותר, הבעיה הופכת לקריטית. בסתיו שעבר הגיש המרכז לדמוקרטיה דיגיטלית תלונה לועדת הסחר הפדראלית, הקוראת לבדיקה מקיפה של הסוגיה וכיצד הצירוף של שרטוט דיוקן משתמש, כריית מידע ופרסום ממוקד מאיים על הפרטיות.
המחבר מספר כי מידע הנאסף על ידי אתרי אינטרנט רבים וכולל היסטוריה של ביקורים באתרים, היסטוריה לגבי מילות חיפוש, רשימות של שאיפות, העדפות, מידע לגבי קניות, נצבר ונעשה בו שימוש בדרכים שהצרכנים לא מודעים לקיומן.
המחבר טוען כי לעיתים קרובות נאסף גם מידע הקשור לכתובת ה- IP של הצרכן, וכך ניתן לאתר משתמשים בקלות. לדבריו, אין צורך לדעת את שמך כדי לדעת מי אתה.
|
חיפוש 
RSS
דיוורשת
דיני רשת-טקסט | 
דיני רשת-סלולר