מחבר המאמר מזכיר כי אוניברסיטת אוהיו הודיעה לאחרונה לסטודנטים שלה כי השימוש בטכנולוגיית שיתוף קבצים מרשת מחשבי הקמפוס אסור. הסיבות לאיסור היו מגוונות וכללו בעיית עומסים, תוכנות זדוניות ופיראטיות.לטענת מחבר המאמר, בהטלת האיסור הזה, הדגימה אוניברסיטת אוהיו חוסר הבנה של הערך הטמון בטכנולוגיות שיתוף קבצים ובתפקיד שלה ברשת האינטרנט. לטענת המחבר, הצעד מוכיח כי האוניברסיטה סגרה את שעריה בפני חדשנות וצימצמה את אחריותה כמוסד חינוכי.מחבר המאמר טוען כי טכנולוגיית שיתוף קבצים איננה מובנת ואיננה מוערכת כראוי. המחבר מזכיר כי הטכנולוגיה הזו נקשרת בעיקר לשיתוף סרטים ומוסיקה, אולם היא מיושמת בתחומים נוספים כמו VOIP, שירותים חוקיים לצפייה בתוכניות טלוויזיה וסרטים ופתרונות של חברות הקשורים לרשתות המחשבים שלהן.המחבר טוען כי אמנים רבים וארגונים ללא מטרות רווח תלויים בטכנולוגיה הזו כדי להפחית את ההוצאות של פרסום באינטרנט. איסור גורף מהסוג שהטילה אוניברסיטת אוהיו יהפוך את הניסיון המקוון הבסיסי של הסטודנטים לחסר ויפגע בארגונים שזקוקים לטכנולוגיה הזו באופן חמור.מחבר המאמר מוסיף ואומר כי הטכנולוגיה הזו משמשת גם מפתחי תוכנה עצמאיים, ישויות כמו סוכנות החלל האמריקאית נאסא, יוצרי מוסיקה וסרטים, שיכולים להעביר קבצים במהירות ויעילות. גם האולפנים ההוליוודיים הגדולים מאפשרים גישה לתכניהם באמצעות הטכנולוגיה הזו.המחבר טוען כי טכנולוגיית שיתוף הקבצים מאפשרת לנו לעשות שימוש ברשת האינטרנט מעבר לשימוש שניתן היה לעשות בה ללא הטכנולוגיה הזו משום שהטכנולוגיה הזו מאפשרת לנו קיבולת גדולה יותר.לטענת המחבר טכנולוגיית שיתוף קבצים איננה האויב שלנו, אבל מדיניות קצרת ראייה שמאיימת על החדשנות- כן מהווה אויב.