בימים האלה, אחרי חג החירות ויום העצמאות, מעניין לחשוב לרגע על מושגי הדרור והחופש, והקשר שלהם לרשת ולתוכנה.

עצמאות היא נושא פופולרי בכל תרבות, ולא מפתיע שהיא מופיעה במתאם עם אביב והתחדשות. באנגלית, כמו בעברית, יש מילים נרדפות לא מעטות למושגי היציאה מעבדות: Free, באנגלית, משמעו גם חופשי, אבל גם חינם. ומכאן הדרך קצרה לפרשנויות שונות מאוד, ואף סותרות, למושג Free software ולסיסמה Information wants to be free.

 

חכמי האינטרנט וזקניו מתפלפלים כבר זמן רב, בסוגיית החופש, על המשמעות האמיתית של החופש הזה. האם, כאשר אומרים שמידע רוצה להיות "חופשי", הכוונה ל"חופשי" מצנזורה, או "חופשי" משעבוד, או "חופשי" מתשלום? האמירה הבאה באנגלית מתארת היטב את הסוגיה: Free as in free beer, or as in freedom of speech.

 

לאינטרנט יש השלכה של חירות גם בהקשר הקצת פחות צפוי של המודל העסקי של תוכנה. בעטיה של הרשת מתעדכנות בימים אלה הנחות היסוד ושיטות הפעולה של שוק התוכנה. כנגד ארבעת בניה של ההגדה יש לפחות ארבע צורות שונות שבהן אפשר לקנות ולמכור תוכנה, ובנוסף להן - החלופה הנצחית של גניבה.

 

מדינה של דיסקט אחד

 

כבר בשנות ה-80 זכינו לתואר הלא-כל-כך מחמיא "מדינה של דיסקט אחד". הכוונה הייתה לתופעה הנרחבת של העתקה בלתי חוקית של תוכנות, או במילים אחרות - גניבה רבתי של זכויות יוצרים. נהגתי בשנים האלה לשאול בכיתות שבהן לימדתי "מי כאן יכול להכריז בגאווה שאין על המחשב שלו אפילו חבילת תוכנה אחת שלא נגנבה. כמו אברהם אבינו בשערי סדום, וכמו הנביא ירמיהו - בקהל לא נמצא אפילו צדיק אחד. המודל העסקי השולט של תוכנה אז, בימיו הראשונים של המחשב האישי, היה העתקה. לפחות באותן שנים עליזות של מערכת ההפעלה דוס, היה צריך ללמד וללמוד את עצם הרעיון שתוכנה היא נכס בעל ערך, שיוצריה זכאים לתגמול, ושמפתחיה צריכים מקור הכנסה כדי להתקיים.

 

כמו שהיה עם קלטות מוזיקה - כולם באותה תקופה קנו חומרה שבה מותקנים זה ליד זה שני כונני דיסקטים. הכוונה הייה ברורה, גם אם לא מוצהרת: שיהיה קל להעתיק. כמה שנים אחר כך הגיעו תוכנות שיתוף הקבצים, ומי שלא צירף צורב תקליטורים ו-DVD למפרט הקנייה שלו, נחשב לפראייר. האם מה שהשתנה במודל העסקי ובמשמעויות הטכנולוגיות התמצה במעבר מסוג אחד של כוננים לסוג אחר? לא. הרשת שינתה עוד משהו. הבועה הראשונה, זאת של סוף שנות ה-90, ההתפתחויות הכלכליות של השנתיים האחרונות, כמו גם מאמצי אכיפה וחינוך, הביאו רבים להבין ולהפנים שבעד תוכנה צריך לשלם. ואכן, שיעורים גדלים של התוכנה שבשימוש הציבור נמצאים שם ברשות ובסמכות. אבל מתברר שאופני הרשות, וצורות הסמכות, כלומר השיטות שבהן נרכשת ונמכרת תוכנה, פושטות צורה ולובשות צורות חדשות.

 

יומכם קרוב

 

כמה מקוראי הטור הזה כבר קנו והתקינו את מערכת ההפעלה Vista? אם לשפוט על-פי המהדורות הקודמות של מערכות ההפעלה של מייקרוסופט, גם אם תתמהמהו, נראה שגם יומכם קרב. אמנם מייקרוסופט חיכתה למעלה מחמש שנים עד ששחררה את המוצר החדש, אבל עשרות מיליוני עותקים נמכרו בתוך חודשים מההכרזה. על-פי דיווחי מייקרוסופט, ויסטה נמכרת בקצב מהיר יותר משנמכרה חבילת XP.

אבל למרות הצלחתה, Vista עשויה להיות למהדורה האחרונה של מערכת הפעלה המשווקת במתכונת shrink-wrapped הזאת, כמוצר עטוף, מה שפעם היו קוראים "בפחית". זה עשרים שנה מוכרים תוכנה עטופה וחתומה בניילון ומתייחסים אל הקנייה ואל המכירה שלה כמו שמתייחסים לכל מוצר אחר בעטיפה. לאחרונה מפציעים מודלים שונים לקנייה של תוכנה ולמכירתה. לפחות שלוש חלופות תופסות תאוצה בזכות הרשת ומאיימות להגדיר מחדש את היחסים בין מי שמייצר תוכנה למי שקונה אותה: "קוד חופשי", תוכנה ממומנת על-ידי פרסומות, ותוכנה לפי הזמנה.

שיטת "קוד פתוח" מתאימה במיוחד לימים של חירות. כאן נשענים על התנדבותם של מתכנתים, או של הארגונים המעסיקים אותם, כדי לפתח מערכות הפעלה ויישומים, ולחלקם לציבור בחינם. אין צורך להכביר מילים על המשמעות הכפולה של "חופשי" (free) כאשר מדובר בקוד פתוח. החופש הוא גם בפתיחות, בהיעדר המגננות, באווירה ובאופי של עבודתו של המתכנת, וכמובן במחיר. מערכת ההפעלה לינוקס ועשרות אלפי יישומים אחרים מממשים יום-יום את חזון הקוד הפתוח, ומפתיעים בכל פעם מחדש את המאמינים ב"אין ארוחות חינם".

 
שיטה שנייה היא תוכנה המבוססת על פרסום מוטמע. התוכנה עושה מה שהמשתמש רוצה, אבל חלקים מהממשק למשתמש מוקדשים למכירה ולשכנוע. המשתמש מקבל תוכנה חינם - לרוב דרך הרשת, וההכנסות מובטחות ליצרני התוכנה ולמתחזקיה על-ידי תקבולי פרסום. זהו חופש אחר, בחסות מכירת גישה לאישונים ונתחי תשומת לב של קהל המשתמשים. חלק משירותי התחליף לתוכנות המשרדיות (office) שמציעה גוגל, ומספר גדל והולך של מתחרות שלה בשוק הזה, מבוססים על מודל זה.

השיטה השלישית התופסת תאוצה היאsoftware on-demand . כאן מדובר בהשכרת יכולות תוכנה, לפי הצורך ובעת הצורך. במקום שהלקוח יקנה חבילת תוכנה גדולה, המכילה הרבה יותר ממה שהוא צריך, הוא שוכר לפי שעה או לפי פונקציה את היכולות של התוכנה. גם במודל החלופי הזה, שבו יכולות התוכנה נמכרות לשיעורין, נעשית הגישה לתוכנה דרך הרשת בזמן אמיתי. בין החברות המובילות בתחום אפשר להזכיר את NetSuite ואת Salesforce.com.

ה-CEO של מייקרוסופט, סטיב בלמר, כבר הודה פומבית שהשיטות האלטרנטיביות האלה - תוכנה בהשכרה, תוכנה בפרסום ותוכנה חופשית - מהוות איום אסטרטגי של ממש על חברת הענק שהוא מוביל. התופעות שמייצג הקוד החופשי - למשל לינוקס, וגוגל, המציגה תוכנה לשיעורין ותוכנה נתמכת פרסום - הן כנראה אתגר לא פחות גדול. לכן, לא מפתיע למצוא גם את מייקרוסופט בין אלה המציעים תוכנה בהשכרה, למשל בשירותי Office Live Essentials ו-Office Live Premium.

אולם מכירת תוכנה כמוצר לא תיעלם מיד. כוחו של ההרגל והשמרנות מבטיחים כי השינוי יהיה איטי. איטי, אבל בלתי נמנע.