עורך דין

 

 מי רוצה להיות עורך דין?

 

 

אם בעבר, אמהות פולניות היו רוצות שבנן יהיה עורך דין, בשנים האחרונות נראה ששאיפה זו אינה נחלתן הבלעדית של אמהות פולניות, והתשובה המתבקשת לשאלה היא: כולם!

 

מספר הלומדים עריכת דין גדל בהתמדה בשנים האחרונות. בעוד שבשנת 1990 2,060 סטודנטים למדו תואר ראשון במשפטים, בשנת 2005 המספר עלה ל-13,500, כלומר, יותר מפי 6.5 . בלימודי תואר שני העלייה אף יותר משמעותית, מ- 172 ל- 2,136 בשנים אלו, כלומר, יותר מפי 12.  

 

ניתן לייחס עלייה זו למספר גורמים, כשהמרכזי ביניהם הוא פתיחת האופציה ללימודי משפטים במכללות, עובדה שאפשרה לאלה שלא יכלו לעמוד בסף הקבלה הגבוה של האוניברסיטאות, או שלא רצו ללמוד באוניברסיטאות, ללמוד את המקצוע.

 

 

 

"מה עורך דין אומר ביום הראשון בעבודה?"

 

הבדיחה הידועה מתארת היטב את המצב הקיים בשוק. העלייה במספר הלומדים משפטים, וכתוצאה מכך במספר האנשים היכולים להתהדר בתואר "עורך דין", לא הובילה לירידה ביוקרת המקצוע.

 

למרבה הצער, בעוד שמספר הלומדים משפטים גדל באופן דרסטי, השוק לא התרחב באופן דומה ומטבע הדברים יש תחרות קשה על כל משרת עורך דין. התחרות הקשה גורמת להרעת התנאים, מתמחים רבים נאלצים לעבוד שעות רבות בשכר נמוך ומרגישים שאינם זוכים ליחס הולם במקום העבודה.

 

המצב אינו משתפר בהכרח בהמשך הדרך ועורכי דין רבים משתכרים שכר נמוך יחסית להשקעתם בתחום (לימודים והתמחות). תוצאה נוספת של הגידול במספר הלומדים לעומת ההיצע בשוק היא שאחוז גדול יותר מקרב הלומדים משפטים אינו עובד כלל במשרת עורך דין. בעוד שבשנים 1995-2000 למעלה מ-90% ממסיימי לימודי משפטים עבדו בתחום, בשנים 2000-2004 מספר זה ירד ל-70%.

 

אז למה להיות עורך דין? למרות התחרות הקשה, עבור רבים התשובה לשאלה "מה תרצה להיות כשתהיה גדול?" היא "עורך דין".

 

 

 

מדוע עורך דין ממשיך להיות מקצוע כה נחשק למרות המצב בשוק?

 

משפחה  - במחקר שנערך על ידי הסוציולוג בן גולדשטיין, 57% מלומדי משפטים נימקו את בחירתם ברצונם לרצות את משפחתם.

 

תדמית -  למרות שיש מודעות למצב העכשווי בתחום, עבור רבים עבודתו של עורך דין היא עבודה יוקרתית, המספקת עניין, סטטוס ושכר גבוה.

סדרות או סרטים מגבירים תדמית זו פעמים רבות וכך גם הופעות של עורכי דין, לרוב מתחומים מסוימים (למשל התחום הפלילי), באמצעי התקשורת.

עורך דין, בעיני רבים, הוא אדם הנושא נאומים חוצבי להבות בבתי משפט ומייצג לקוחות "זוהרים", העבודה השחורה שהיא מנת חלקו של עורך דין פעמים רבות, נשכחת.  

בתשובה לשאלה "מה אתה מצפה שיקרה לך אחרי הלימודים?" באותו המחקר, 40% ציינו "להיות מיליונרים", "לגור בסביון", "חברה דוגמנית" ועוד.  

 

ידע כללי/חיסכון  - כיום, בחברה הישראלית, מעורבותו של עורך דין נחוצה בתחומים רבים, החל מפתרון סכסוכים שהיו נפתרים בעבר בין אנשים וכיום מגיעים לבתי משפט, דרך חוזים עסקיים שבעבר היו מוסכמים ללא התערבות עורך דין וכלה בתחום האישי, למשל חוזה שכירות דירה.

גם אלה שאינם מתעדים לעבוד כעורכי דין רואים לימודים בתחום כהשכלה כללית חשובה או כידע שעשוי לחסוך להם כסף, כשענייניהם המשפטיים יטופלו על ידם ולא על ידי עורך דין.

 

תועלת למקצועות אחרים  - למדת תואר במשפטים? יתכן שאינך מתכוון להיות עורך דין אלא בעל מקצוע אחר. ידע במשפטים מסייע פעמים רבות להתקדם בעבודה אחרת ונותן ערך מוסף לעובד. מסיימי משפטים רבים ממשיכים לתואר שני במנהל עסקים, לדוגמה, מתוך מחשבה שידע משפטי עשוי לסייע להם בתחום.

 

ברירת מחדל - המכללות אינן מציעות מקצועות לימוד הומאניים רבים, כך שלעיתים סטודנטים המעוניינים מקצוע הומאני ואינם יכולים או אינם רוצים ללמוד באוניברסיטה, בוחרים בלימודי משפטים כברירת מחדל.

 

 

העובדה שכיום קל יותר ללמוד משפטים בעבר והצפת השוק כתוצאה מכך גורמת לחשש בקרב עורכי דין ותיקים לגבי יוקרת המקצוע ואפשרויות התעסוקה. השינוי החל לפני מספר שנים בלבד, כך שטרם ניתן לבדוק את ההשפעות ארוכות הטווח.

 

האם עורך דין יחשב מקצוע "ברירת מחדל", יהווה מעין השכלה כללית, לימודי משפטים יהפכו לפחות פופולאריים ועם הזמן אחוז עורכי הדין באוכלוסיה ירד או שמא החברה הישראלית תלך בעקבות החברה בארה"ב ואחוז גבוה של עורכי דין יהיה חיוני? כרגע, לא נותר לנו אלא לחכות.