Share


 

אוניברסיטת חיפה

הפקולטה למשפטים


מחבר: אופיר ציגלמן 


סמינר מידע פתוח

פרופ` ניבה אלקין-קורן

 

ויקיפדיה: כיצד החופש בעריכת התוכן פוגע באמינות המיזם, והאם יש להגבילו?

 

תוכן עניינים

 

1      מבוא. 3

2      תוכן פתוח. 6

2.1           זכות יוצרים ומגבלותיה. 6

2.2           נחלת הכלל. 9

2.3           מהו תוכן פתוח?. 10

2.4           רישיון GNU Free Documentation License. 11

2.5           אחריות ספקים באינטרנט. 13

3      ויקיפדיה - עקרונות יסוד. 16

3.1           מיזם ויקיפדיה. 16

3.2           עקרונות פרסום ועריכת תוכן 17

3.3           "ויקיפדים", מפעילי המערכת וסמכויותיהם. 18

3.4           הבהרות משפטיות של ויקיפדיה ומדיניות הגנת הפרטיות. 20

4      החופש בשינוי המידע בויקיפדיה ומגרעות הפרוייקט. 23

4.1           האם כל אחד יכול לפרסם ערכים והאם ניתן לפרסם על כל נושא?. 23

4.2           עובדות, בדיה וניצול לרעה בערכי ויקיפדיה. 26

4.2.1                 אמינות המידע בויקיפדיה. 26

4.2.2                 אמינות ביוגרפיות. 29

4.3           "מלחמות עריכה" ויישוב מחלוקות. 31

5      תיקון ושינוי המצב הקיים. 33

5.1           מנגנון זיהוי משופר של גולשים. 33

5.2           פיקוח ואישור של התכנים. 34

5.3           דירוג התכנים והעורכים. 36

5.4           פרוייקט סיטיזנדיום. 38

6      סיכום. 40

 
 
1. מבוא
 
 
מאז ומעולם ניסו בני האדם לצבור את הידע ולרכז אותו. הם כתבו ספרים, אותם אחסנו בספריות. המושג "זכות יוצרים" לא היה ידוע בעולם העתיק, אולם הבעיה אז הייתה שלא רבים היו מסוגלים באמת להחשף למידע הזה – שיעור יודעי הקרוא-וכתוב היה נמוך, וספריות היו פרוייקט מורכב ומסובך ביותר. לכן, המידע נצבר בידי מעטים. עם המצאת הדפוס, צבירת הידע ושיתופו הפכו לפשוטים יותר, ובמקביל פותחה זכות חדשה – הקניין הרוחני. בעוד שמושג הקניין הלך והתפתח במשך אלפי שנים, ההגנה על הקניין הרוחני התפתחה בעיקר במהלך המאה ה-20. זכות היוצרים ופטנטים מגינים על היוצרים והממציאים, הם מונעים שימוש ביצירה או ההמצאה, אך המידע נשוא ההגנה חומק מרשות הכלל לעשרות שנים. דווקא בסוף המאה ה-20 החלו לקום תנועות הדוגלות במידע פתוח ושיתוף מידע (אחת המובילות שבהן היא ה-FSF, ארגון התוכנה החופשית[1], הדוגל בשחרור קוד המקור לחופשי, כלומר – לרשות הכלל), והמידע החל לחזור אל נחלת הכלל (ה- Public Domain). אנשים החלו לחלוק שוב במידע, תוך מוכנות לוותר על מרבית זכויותיהם ביצירתם. השינוי קיבל תאוצה עם המצאת האינטרנט.

עולם האינטרנט עובר מאז תחילת המילניום הנוכחי מהפכות בזו אחר זו. בראשית ימיו כלל האינטרנט טקסט הניתן לצפייה בלבד[2]. למרות שלל השימושים שהיו לאינטרנט, עד מהרה היה ברור שלא ניתן להסתפק רק בהצגת מלל, והחלו להתפתח טכנולוגיות רבות ששיפרו את צורת הצגת המידע, הפכו את אתרי האינטרנט לגמישים ונוחים יותר. ההתפתחות האחרונה, ויש האומרים המשמעותית ביותר מאז ראשית האינטרנט[3], היא ה- Web 2.0[4]. מונח זה נטבע בידי ענקית המדיה O`reilly[5] בכנס שארגנה בנושא בשנת 2004, ומייצג דור חדש ומרתק של שירותי אינטרנט מתקדמים, כגון רשתות חברתיות[6] (כולל אתרי שיתוף תמונות וסרטים למיניהם), שירותי "וויקי" למיניהם (אתרים המאפשרים לגולשים לערוך את תוכנם)[7] ועוד. המאפיינים העיקריים של שירותים מתקדמים מעין אלה הם השימוש ברשת כפלטפורמה, המידע הוא הכוח המניע שלהם, והגולשים משתתפים בעריכת תוכנם. הם גם יותר דמוקרטיים (במובן של חופש גדול יותר הניתן לגולשים) – יותר מאשר בעבר, לכל הפחות[8].
 
התפתחותם המהירה של שירותי Web 2.0 היא תופעה מרתקת. חוקרים ועיתונאים מכל רחבי העולם מנסים לפצח את התופעה מכיוונים שונים – מתחומי הסוציולוגיה, הטכנולוגיה, הכלכלה, המשפט ועוד. ייתכן שהפלטפורמות הטכנולוגיות, המתפתחות במהירות ומאפשרות בקלות ובנוחות רבה מבעבר לכל אחד לפרסם את רעיונותיו ולתרום לידע האנושי, מושכת מיליוני אנשים שלא התעניינו באינטרנט לתרום מהידע שברשותם. בנוסף, מהירות החיבור לאינטרנט הולכת וגדלה, כך ששיתוף של סרטון וידאו הוא פעולה שאורכת כיום דקות ספורות. ואולי זו דווקא צורת החיים המודרנית, שבה הפרטיות הולכת ומתמעטת, גורמת לאנשים מהפך חשיבתי והופכת אותם לאקסיביציוניסטים יותר – ולראיה מיליוני אנשים מכל רחבי העולם מוכנים לחשוף את חייהם (גם אם לא את זהותם) בבלוגים בפני כל העולם[9]. רוברט יאנג (Robert Young) טוען שהתופעה של הרשתות החברתיות, ה-Social Networking, היא חלק מתופעה רחבה יותר הנקראת "Digital self-expression" ("הבעה עצמית דיגיטלית", בתרגום חופשי), ומהווה רק קצה הקרחון של המגמה[10]. העולם צמא למידע, ויותר אנשים כיום מוכנים לתרום אותו – ובלא תמורה כספית[11].
 

אחד המייצגים העיקריים של תנועת המידע הפתוח וה- Web 2.0, אם לא העיקרי שבהם, הוא מיזם ויקיפדיה (Wikipedia)[12]. ויקיפדיה היא אנציקלופדית תוכן חופשי, והערכים בה נכתבים בידי מתנדבים בלבד. תוך שנים ספורות בלבד גדלה ויקיפדיה עשרות מונים, וכוללת (נכון לסוף שנת 2006) כ-1.5 מיליון ערכים באנגלית[13] (בעברית – כ-50,000 ערכים[14]). במקביל, התפתח המיזם לכל רחבי העולם: גרסאות שונות של ויקיפדיה קיימות במעל 200 שפות. כמות הערכים העצומה בויקיפדיה הופכת אותה לאנציקלופדיה הגדולה ביותר בעולם – גדולה הרבה יותר מהאנציקלופדיות המסורתיות והמכובדות, כגון Encarta ו- Britannica, הן מבחינת כמות הערכים והן מבחינת כמות המילים גם אם מצרפים את 2 האנציקלופדיות המכובדות הללו יחדיו (במהדורת 2005 של בריטניקה יש "רק" כ-65,000 ערכים). אם יימשך קצב הגידול המדהים של ויקיפדיה, ילך ויגדל הפער בינה לבין האנציקלופדיות המסורתיות, לפחות מבחינת כמות הערכים. אולם זהו אינו הפקטור היחידי אותו יש לקחת בחשבון.


מעצם היותה אנציקלופדיה, המידע בויקיפדיה אמור להיות אמין, נייטרלי, מקיף[15] – כמו בכל אנציקלופדיה אחרת. מנגד, ויקיפדיה היא גם סוג של דמוקרטיה (הגדרה יותר מדוייקת של ויקיפדיה היא "מריטוקרטיה"[16], "שלטון המוכשרים"), וכמו הדמוקרטיה המודרנית, היא מעלה על נס את החופש – לעשות ולתרום. החופש מביא עימו דברים טובים, אולם מידי פעם מנצלים אותו לרעה. חופש הדיבור, למשל, עשוי להיות מנוצל כדי להשמיץ ולהסית. כך גם בויקיפדיה: החופש גורם לעיתים נזק. בשל הפופולריות העצומה של ויקיפדיה, מציגים מרבית מנועי החיפוש (גוגל[17] הוא דוגמא טובה לכך) בראש הרשימה תוצאות מויקיפדיה (אם קיימות כאלה), כך שהמידע בויקיפדיה הופך לרלוונטי ובעל חשיבות. עם זאת, בשל אופיו של הפרוייקט ופתיחותו הרבה, קשה להעריך את טיבם של הערכים בו. חלקם כתובים ברמה גבוהה ומהווים מקור מידע אמין, חלקם מכילים מידע שגוי או כזה המפר זכויות יוצרים. ישנם גם ערכים פוגעניים או משמיצים. ככל שויקיפדיה גדלה ומתרחבת, ויותר אנשים מרחבי העולם נחשפים לפרוייקט, כך גם גדלה הביקורת[18] כנגדה. ידועה במיוחד היא הביקורת של רוברט מקהנרי, העורך לשעבר של ה"בריטניקה", הטוען שויקיפדיה היא "אנציקלופדיה מבוססת אמונה". הוא ממשיל באופן ציני את ויקיפדיה לשירותים ציבוריים – "לעולם אי אפשר לדעת מי השתמש במתקן לפניך"[19].

 

בחרתי לנסות ולבחון את מיזם ויקיפדיה. תחילה, אציג את התשתית המשפטית המסדירה את כל נושא התוכן הפתוח, ואת הקשר בינה לבין הדין הקיים, בעיקר דיני זכות היוצרים והאלטרנטיבות שקמו לחוק ומנסות להסדיר את התוכן הפתוח באמצעים פרטיים – רישיונות. לאחר מכן, אבחן את מהות הפרוייקט והיסודות עליו הוא מושתת. אנסה לבדוק כיצד מנסה המיזם להסדיר את עצמו באמצעות הרישיונות אותם אימץ, ואת הכללים אותם אימצה הקהילה. המשולש המשפטי הזה, הנפרש בין החוק, הרישיון והכללים, הוא שמסדיר את מרבית הפעילות של ויקיפדיה, אולם כמות הבעיות שאיתה נאלץ המיזם להתמודד הולכת וגוברת, ולעיתים מתקשה הקהילה לאכוף את כלליה. אתמקד בסוגיה זו, ואנסה לתאר את הבעיות הללו, כמו גם את הדרכים בהם נוקטת הקהילה כדי לנסות לפתור אותן. ללא פתרון הבעיות, ככל הנראה יתקשה הפרוייקט להמשיך להתקיים במתכונתו הנוכחית. זאת יודעים גם ראשיו – ולכן הם פועלים כדי לתקן את המצב – ולהילחם במתחרים הצצים מסביב. האם קיימים פתרונות משפטיים היכולים לתרום לשינוי לטובה? האם הפתרון מחייב שינוי גישה בקהיליית התוכן הפתוח (כגון עדכון תנאי הרישיון), או שמא יש לנקוט בפתרונות טכנולוגיים וכללים נוקשים יותר? חלק מהפתרונות עשויים לשנות את פניו של הפרוייקט, וגם על כך אנסה לתת את הדעת.

 
2. תוכן פתוח
 

זכות היוצרים מעניקה ליוצר של יצירה מספר זכויות מרגע שהחל ליצור את היצירה. לעיתים, מעוניין היוצר לוותר על כל (או מרבית) זכויותיו ביצירה, ולתת לאחרים זכות לשנות ולהפיץ את יצירתו. תחת המשטר הקיים של זכות היוצרים, קיים קושי אמיתי לעשות כן. לכן נעשים ניסיונות למצוא פתרונות לבעיה, ונעשה שימוש בפתרונות שונים של הסדרה עצמית, כגון רישיונות. למרות שחלקם מצליחים ומקובלים על רבים, ככל הנראה לא יהיה מנוס משינוי כלשהו במשטר הקיים של זכויות היוצרים, שיתמכו ביצירתו של תוכן פתוח וחופשי. כדי להבין מהו תוכן פתוח, מהם מקורותיו, וכיצד הוא קשור לויקיפדיה, עלינו להבין קודם מהי זכות היוצרים. תוכן פתוח וזכות יוצרים הם למעשה שני מושגים משלימים, ולכן כדי להסביר את האחד עלינו לבחון את השני.

 
2.1 זכות יוצרים ומגבלותיה
 
הרעיון העומד בבסיס זכויות היוצרים הינו הצורך לאזן בין הזכות הטבעית של היוצר ביצירתו, לבין האינטרס הציבורי בחופש המידע. תרבות ויצירה הינם חשובים לכל תרבות, ולכן יש לעודדם ככל האפשר. עם זאת, בלא מתן זכויות הולמות לאמן היוצר הוא יתקשה להתקיים, ויאבד את רצונו ליצור. אם כל אחד יוכל לקחת מילות שירים ולאגדן בספר שירים כאילו היו שלו, בלא לקבל את רשות המשוררים ובלא לשלם תמלוגים, יסרבו המשוררים לפרסם את יצירותיהם. זכות היוצרים היא בעיקרה זכות כלכלית, ונועדה להפיק רווח ליוצר מניצול היצירה. לצורך האיזון בין זכויות היוצר לבין הזכויות של הכלל ביצירות, פותחו זכויות יוצרים. זכויות אלה מקבלות משנה תוקף בשנים האחרונות, עת מרבית היצירות הופכות לדיגיטליות, והנגישות אליהן הופכת קלה יותר. זכות היוצרים מעוגנת כיום בכמה אמנות, שהמרכזית בהן היא אמנת ברן (Berne)[20], משנת 1886, אשר בין היתר פוטרת את היוצר מהצורך להוסיף סימן הגנת זכות יוצרים ליצירה (©). עם זאת, הדבר נשאר מקובל.
 
זכות היוצרים היא למעשה "אגד זכויות", כלומר – היא כוללת רשימה של פעולות שרק לבעל הזכות או למורשה מותר לעשותן ביצירה: העתקה (נדרשת זהות[21] או רמת זהות גבוהה[22]. במחשבים – גם "העתקה זמנית"[23]); זכות לתצוגה בפומבי; זכות להפצה[24]; וזכות לביצוע פומבי[25]. זכות היוצרים היא זכות קניינית, וככזו כוללת בתוכה בעיקר זכויות כלכליות, האמורות לסייע ליוצר להפיק רווח. היוצר הוא הבעלים של זכות היוצרים[26]. הזכויות הכלכליות ביצירה (למשל הזכות להפצה וכו`) ניתנות להעברה או מכירה. זוהי זכות קניינית, והיא כוללת את מרבית המאפיינים של זכות קניינית, ובעיקרה – זכות אישית. יש קשר אישי מיוחד בין היוצר ויצירתו, המכונה "הזכות המוסרית" (בהמשך).

זכויות היוצרים מוסדרות בישראל ב-2 מקומות עיקריים בחקיקה: חוק זכות יוצרים[27] ופקודת זכות היוצרים[28]. החוק מגדיר, בסעיף 1, מהן היצירות המוגנות בזכות יוצרים (כאשר ההגדרות מצויות בסעיף 35, סעיף פירושים). רשימת סוגי היצירות המוגנות כיום בזכויות יוצרים כוללת: יצירה ספרותית (כולל מפות, תרשימים, תוכנות מחשב ועוד); יצירה דרמטית (כוללת מחזה, תסריט, כוריאוגרפיה, פנטומימה, סרט קולנוע ועוד); יצירה אמנותית (ציור, שרטוט, פיסול, אדריכלות, צילום); יצירה מוזיקלית (לחן, ביצוע); תקליט (טביעה של צלילים); ולקטים (אוסף של יצירות או נתונים, כשההגנה כפופה לדרישת מקוריות בבחירת התכנים ובסידורם).

כדי לזכות בהגנת זכות יוצרים, יש לעמוד בכמה דרישות עקרוניות: ההגנה ניתנת לביטוי ולא לרעיון[29] (הפסיקה נותנת פרשנות מצמצמת לסעיף[30]); מקוריות – מקור היצירה הוא המחבר (הפסיקה מחילה מבחן איכותי – לא די בכמות ההשקעה, אלא דרושה יצירתיות מינימלית[31]); קיבוע (עבור יצירה דרמטית, יש לבחון האם ניתן לה ביטוי פיסי כלשהו).

 

בישראל מוכרת הזכות המוסרית על יצירות. זכות זו כוללת את הזכות לקרדיט – היוצר זכאי שהיצירה תיוחס לו ותיקרא על שמו; והזכות לשלמות היצירה – הזכות שיצירתו לא תסולף או תיפגם, באופן הפוגע בכבודו של היוצר[32] (חלק זה פורש בצורה מצומצמת בפסיקה). בשונה מהזכות הכלכלית – הזכות המוסרית הינה אישית ובלתי ניתנת להעברה, אף אם היוצר מכר או העביר את כל זכויותיו הכלכליות על היצירה לצד שלישי. זכות זו אינה מוכרת בצורה זו בכל העולם – קיימת מחלוקת סביב הזכות המוסרית.

בעבר המחלוקת הייתה חריפה ביותר, בעיקר בין המשפט האמריקאי למשפט האירופאי, כאשר המשפט האמריקאי סירב להכיר בזכות המוסרית, בניגוד לעמדה האירופאית שבה יש הכרה רחבה בזכות זו[33]. על ההבדלים בין החוק הפדרלי לבין השיטה הנהוגה באירופה ואף ב-Common Law עמד פסק הדין הראשון הנוגע לזכות יוצרים בארה"ב, [34]Wheaton v. Peters. הדבר מובן לאור העובדה שיש בזכות זו משהו המנוגד לאופי החופשי של השוק הקפיטליסטי, המאפיין כל כך את ארה"ב.
ההכרה בזכות המוסרית של האמן על יצירתו נוספה לאמנת ברן בשנת 1928[35]. הצטרפותה של ארה"ב לאמנה בשנת 1989 גרמה לצמצום המחלוקות אודות הזכות המוסרית, למרות שעדיין אינה מכירה באופן מלא בזכות זו. בארה"ב נהוגה עד היום המסורת של "זכויות בלעדיות" (Exclusive Right). הזכות הבלעדית מוכרת בחקיקה של הקונגרס. עם זאת, מוכרת בארה"ב זכות נגד השמצה ושימוש לא הוגן ביצירות. יצירות ויזואליות מוגנות מתוקף חוק פדראלי, Visual Artists Rights Act[36], דבר המקרב את ארה"ב להכרה בזכות המוסרית[37].

 

זכות יוצרים היא זכות חשובה מאוד, היא עודדה את היצירה ונתנה כוח ליוצרים. בלא זכויות יוצרים, ייתכן שכמה מהיצירות הגדולות בכל הזמנים לא היו נוצרות. נושא זה מקבל כיום משנה חשיבות, כאשר כל אדם המחובר לאינטרנט יכול להוריד תוך כמה שעות סרט ולצפות בו במחשבו. אלבומי מוסיקה מופצים לרשת ביום שחרורם לשוק (ולעיתים אף קודם לכן). תעשיות המוסיקה והקולנוע מתקשות להתמודד עם התופעה, ומדווחות על ירידה חדה ברווחים, למרות שלא כולם משוכנעים שהסיבה היא רק פיראטיות[38].
 
המצב דומה גם בתעשיית התוכנה[39]. תעשיות אלה  מאשימות את הגולשים בהפרת זכויות – למשל, הן טוענות ששיתוף יצירות המוגנות בזכות יוצרים (באמצעות תוכנות שיתוף הקבצים למיניהן) הינו "העמדה לרשות הציבור"[40], ולכן מפיר את זכותם ביצירות. אחד הצעדים בהם נוקטת תעשיית המוסיקה האמריקאית, ובראשה ה-RIAA[41], כדי לנסות ולהתגבר על התופעה הוא תביעת גולשים המעלים ומורידים מוסיקה החשודה בהפרת זכויות יוצרים[42].
 
שיטה זו, של תביעת הגולשים, מעוררת ביקורת רבה. גולשים המשתפים מוסיקה ברשת הם חובבי מוסיקה, וזהו קהל היעד של תעשייה זו, כך שתעשיית המוסיקה תובעת, בעצם, את לקוחותיה הפוטנציאליים. אולם ביקורת זו הינה חלק ממגמת ביקורת רחבה יותר, כלפי זכות היוצרים במתכונתה הנוכחית. העולם משתנה כיום בקצב מהיר מאוד, טכנולוגיות חדשות מפותחות תוך שנים ספורות, והחקיקה מתקשה לעמוד בקצב. חוק זכויות יוצרים הישראלי חוקק בשנת 1911. אמנת ברן נחתמה לראשונה בשנת 1886 (למרות שעודכנה מאז).
 
במקרים רבים, החוק כבר אינו רלוונטי. למשל – ייתכן שאורך ההגנה הניתנת ליצירות (70 שנה לאחר מות המחבר) מוגזמת. הביקורת מגוונת, ואינה מכוונת רק נגד החקיקה: כדי למנוע העתקה של תוכנות משתמשים בטכנולוגיות שונות (למשל DRM[43]) אשר מסרבלות את השימוש בתוכנה, ולעיתים אף גורמות לנזק למשתמשים[44]. ההתמקדות בהגנה על המוצר מפני העתקתו הבלתי חוקית עשויה להשפיע על הארכיטקטורה של המוצר. במקום להתמקד ביצירתיות, היוצר או המפתח מתמקד בהגנה על יצירתו. חלק מההגנות מונעות מהצרכנים לעשות "שימוש הוגן" ביצירה אותה הם רכשו כדין (לדוגמה: שכפול DVD לצורכי גיבוי).

תנועה הולכת וגדלה של אנשים טוענת, שעדיף לנטוש את המודל הנוכחי של זכויות היוצרים. לטענתם, הדבר רק ייטיב עם האמנים והיוצרים, ואף ייטיב עם החברה כולה[45]. זאת, בין היתר, משום שהתמלוגים המגיעים ליוצר כבר מזמן לא מגיעים ישירות לכיסו, אלא לחברות התקשורת והבידור, והאומן – שעליו החוק נועד להגן – מקבל אחוזים בודדים בלבד מהכסף. את עיקר הכסף עושים תאגידים גדולים ומפיקים ממולחים, כך שאחד מהרעיונות המרכזיים העומדים בבסיסם של דיני זכויות היוצרים (לתת תמריץ לאומן ליצור) לא תקף עוד.
 
זכות היוצרים היא זכות מיושנת שאולי כבר אין לה מקום בעולם המודרני בו אנו חיים, שריד לתקופה בה מעטים יצרו תוכן להמונים, בניגוד למצב כיום – כל אחד יכול, למעשה, ליצור תוכן. לכן, גם אכיפת הזכות הופכת לבלתי אפשרית – אם בעבר ניתן היה להסתפק בסנקציות על המו"לים, כיום מתמעטים המתווכים, ויש לאיים בסנקציות על היוצרים, ואלו, כאמור, הולכים ומתרבים. דוגמא לכך היא שיתוף הקבצים, הנחשב לסיוט של תעשיות המוסיקה והסרטים.
בתחום התוכנה, אחת התנועות הגדולות והמוכרות היא תנועת הקוד הפתוח[46]. פרופ` לורנס לסיג (Laurence Lessig) טוען בספרו המפורסם "Free Culture" שהיקף ההגנה הניתנת גדול מידי, ולכן כמות הולכת גדלה של מידע נעלמת לאיטה מנחלת הכלל[47]. הגיע הזמן, לטענת המבקרים, להתחיל להחזיר קצת מהמידע שהפך לקניינם של בודדים, לטובת האנושות כולה, ולהרחיב את נחלת הכלל. הבעיה היא, שזכות היוצרים הנוכחית אינה מאפשרת לוותר על הזכויות ביצירה. יוצרים רבים מעוניינים לוותר על זכויותיהם ביצירה, ולשחררה לטובת הכלל.
במשטר הקיים של דיני זכויות היוצרים, אין אפשרות לבצע מהלך כזה. פתרונות שונים, כמו רישיונות קוד פתוח ותיעוד פתוח, מנסים ליצור משטר המסדיר באופן פרטי את הבעיה הזו, אולם גם הם אינם מושלמים. בעתיד ככל הנראה לא יהיה מנוס משינוי המשטר הקיים של דיני זכויות היוצרים, והתאמתם לעולם בו אנו חיים, כאשר רבים יותר מעוניינים לחלוק את המידע שברשותם.

2.2      נחלת הכלל

יצירה המשוחררת לנחלת הכלל (Public Domain), כלומר לרשות הציבור, מאפשרת לכל אדם לעשות שימוש ביצירה. תוכן פתוח (או מידע פתוח, Open Content), מציין סוג של יצירה שפורסמה בצורה המאפשרת להעתיקה ולעשות בה שימוש חופשי (חופשי כמו באוויר). התוכן יכול להיות מכל סוג שהוא, כגון: תמונה, מאמר, אודיו, וידאו ועוד.

מהי אותה "נחלת הכלל", וכיצד מגיעה יצירה להיות ב"נחלת הכלל"? נחלת הכלל היא מאגר המכיל את כל המידע שאינו בבעלות גורם כלשהו, ולאף אדם אין בו זכות משפטית.
ג`סיקה ליטמן[48] טוענת, שמה שלא מוגן באמצעות סוג כלשהו של קניין רוחני (זכות יוצרים, פטנט וכו`), שייך לנחלת הכלל. כמוכן, כאשר פוקעת הגנת זכות יוצרים (בישראל – כעבור 70 שנה ממות המחבר של היצירה[49]), שבה היצירה לנחלת הכלל. הגדרה מעניינת לנחלת הכלל נותן לורנס לסיג: זהו "איזור ללא עורכי דין"[50], רוצה לומר – היכן שאין זכויות וחובות, אין מקום לעורכי דין. עקב הקושי בהגדרות, ייתכן שהצורה הטובה ביותר להגדיר את המונח "נחלת הכלל" הוא ע"י שימוש במונחים שליליים: "נחלת הכלל" היא הצד השני של זכות היוצרים[51]. גם על עצם הקביעה האם יש "נחלת כלל" אחת או כמה "נחלות כלל" קיימת מחלוקת בין המלומדים. פמלה סמואלסון[52] מביאה דעות שונות, הטוענות שבכלל אין "נחלת כלל" אחת, כי אם מספר "נחלות הכלל".

החוק מגדיר מתי יצירה נחשבת לנחלת הכלל בצורה שונה במדינות שונות. בעוד שבארה"ב יצירה שנוצרה בידי סוכנות ממשלתית היא חלק מנחלת הכלל כבר ברגע יצירתה, בין שפורסמה ובין אם לא[53], בבריטניה כל היצירות הממשלתיות מוגנות בידי "זכות היוצרים של הכתר"[54]. הכיוון, כך נראה, הוא חד כיווני – מרגע שיצירה נכנסת לנחלת הכלל, היא אמורה להישאר שם. בארה"ב קבע ביהמ"ש העליון, בפרשת Dastar Corp. v. Twentieth Century Fox[55], כי מרגע שיצירה מוגנת הפכה לנחלת הכלל, כל אחד יכול לעשות בה כרצונו, עם או בלי מתן ייחוס ליוצר. לכן, ככל הנראה ניתן לעשות כל שימוש ביצירה הנמצאת בנחלת הכלל, כולל שימוש מסחרי. עם זאת כדאי לשים לב, שהיקף החופש להשתמש במידע הוא טריטוריאלי, ונקבע על פי החוקים השוררים באותה טריטוריה. לכן ייתכנו יצירות המוגנות בארה"ב ולא מוגנות באירופה, ולהיפך.

 

2.3      מהו תוכן פתוח?

תוכן פתוח (Open Content) מתאר יצירות מסוגים שונים (ציורים, מוסיקה, וידאו ועוד), אשר יוצריהן מאפשרים באופן מוצהר שימוש בהן והעתקה שלהן[56]. התוכן יכול להיות חופשי לגמרי, כלומר – להיות משוחרר לנחלת הכלל, או להיות מופץ תחת רישיון המתיר במפורש מהם סוגי השימושי בו (למשל, רישיון Creative commons). לרוב, מותר לערוך ולשנות תוכן פתוח, ולפרסמו מחדש (בהתאם לתנאי הרישיון, אם קיימים).

התחלת תנועת התוכן הפתוח מיוחסת לריצ`ארד סטולמן (Richard Stallman)[57], שבשנת 1984 עזב את משרת ההוראה שהחזיק באוניברסיטת MIT וייסד את תנועת הקוד החופשי (FSF , Free Software Foundation)[58]. סטולמן פיתח בעצמו כמה מהתוכנות המרכזיות של הקוד הפתוח (EMACS, בין היתר), וייסד את פרוייקט ה-GNU[59], שמטרתו הייתה לפתח מספיק תוכנות חופשיות, כך שניתן יהיה להסתדר ללא תוכנה קניינית. תנועה זו צברה נאמנים רבים, וכיום נכתבות תוכנות קוד-פתוח רבות, בחלקן משתמשים מיליונים רבים מרחבי העולם (למשל, מערכת ההפעלה Linux, דפדפן האינטרנט Firefox ועוד. קוד המקור של שפת הפיתוח Java, מהחשובות בשפות הפיתוח היום, שוחרר לאחרונה תחת רישיון GPL[60]). חלק ניכר מתוכנות אלה מופץ ברישיון ייעודי המכונה GPL, אשר מסדיר את התנאים לפיהם מותר לשנות ולהפיץ מחדש את התוכנה[61].

בעקבות הצלחתה הרבה של תנועת הקוד החופשי, התפשטה המגמה גם לכיוונים נוספים. בשנת 2000 פרסם ה-FSF רישיון נוסף, הנועד להפצה של טקסט חופשי, המכונה FDL[62] (פרק ‏2.4 ייוחד לרישיון זה). רישיונות נוספים החלו להתפרסם, כמו רישיון תוכן פתוח כללי המכונה OPL[63], של תנועת התוכן החופשי (OpenContent)[64]. אוניברסיטת MIT (Massachusetts Institute of Technology) היא ממובילות המגמה, ואף השיקה מערכת קורסים חופשית באינטרנט, המכונה "Open Courseware"[65].

במטרה לענות על מספר בעיות שעדיין נותרו להפצת תוכן חופשי (לדוגמא – חוסר האפשרות להבין בקלות תחת איזה רישיון מופץ התוכן, מה מותר ואסור לעשות בו), נוסד פרוייקטCreative Commons (CC)[66], שתחת הרישיון שלו "חלק מהזכויות שמורות". פרוייקט זה זוכה להצלחה גדולה (אף שאינו חף מביקורת), ונחשב לאחד ממובילי מגמת התוכן הפתוח.

 

2.4      רישיון GNU Free Documentation License

רישיון GNU Free Documentation License (GFDL) הוא רישיון חופשי המיועד להפצת מסמכים. את הרישיון חיבר ה-FSF. מטרתו המקורית של הרישיון היתה להסדיר הפצה של מסמכי התיעוד (Documentation) שאמורים להתלוות לתוכנות חופשיות או קוד פתוח. מאז משתמשים ברישיון זה גם למטרות נוספות, וזהו הרישיון עימו עובד מיזם ויקיפדיה[67]. הגרסה הנוכחית של GFDL היא גרסה 1.2, מנובמבר 2002.

הרעיונות המרכזיים ברישיון GFDL מוסברים בפסקת המבוא (Preamble) של הרישיון[68]. הרישיון נועד להגדיר את המסמך (ספר, מדריך וכו`) כחופשי, כלומר – מטרתו לתת לכל אחד את החופש לשכפל ולהפיץ את המסמך. ניתן לשנות את המסמך או להפיצו כמו שהוא, כולל למטרת רווח. הרישיון אינו אמור להחליף את זכות היוצרים, אלא אמור להתקיים לצידה, כך שהוא נשען על הרעיונות המקובלים מדיני זכויות היוצרים, ונעזר בהם. הרישיון אמור לשמור על הזכות של הכותבים לקבל הכרה במסמך[69] (בדומה לזכות המוסרית שמוכרת מזכות היוצרים). עם זאת, הרישיון מעוניין לפטור את הכותב מאחריות לשינויים שנעשו בידי אחרים. הסיבה לכך היא, שמרגע שהכותב משחרר את המסמך שכתב, יכול כל אחד לשנותו ולהפיצו מחדש. השינוי יכול להיות, למשל, הוספה של טקסט משמיץ או מפר זכות יוצרים, ולכן השאיפה היא לפטור את המחבר הקודם (המקורי) מאחריות. בנוסף, יכול הרישיון המעודכן שאיתו מופץ המסמך לכלול גם הגבלות אחריות, בכפוף לרישיון[70].

נקודה מרכזית נוספת במסמך היא העברת הרישיון ב"ירושה". המבוא כולל פסקה "ויראלית", האומרת שכל מסמך הנגזר מהמסמך המקורי חייב גם הוא להיות חופשי (באותו מובן של חופש)[71]. ירושה זו חשובה מאוד לצורך הבנת הרישיון ומטרתו. לפיכך, כל גרסה של מסמך המופץ תחת רישיון GFDL אמורה להישאר תחת תנאי אותו רישיון[72]. הרישיון אמור להיות מצורף למסמך חופשי (סעיף 2 לרישיון[73]), משום שלאחר שהמסמך עובר שינוי ניתן להפיצו מחדש, ולכן על הקורא (או העורך) הפוטנציאלי לדעת מהם התנאים לפיהם מופץ המסמך, מה מותר ומה אסור לו לעשות עם המסמך.

מסמך המשוחרר תחת רישיון GFDL אינו שייך לנחלת הכלל (Public Domain). המסמך מגביל בכמה מובנים. מסמך בנחלת הכלל לא כולל שום רישיון וזכויות, בעוד מסמך תחת GFDL מחייב להפיצו עם הרישיון. מסמך המופץ תחת GFDL נמצא באמצע הדרך שבין נחלת הכלל לבין חיסיון תחת זכות יוצרים. היוצר ויתר על מרבית הזכויות במסמך, אולם ככל הנראה אינו יכול לוותר על הזכות המוסרית, הניתנת לו מתוקף זכות היוצרים בטקסט. נראה שיוצר המשחרר מסמך תחת רישיון GFDL מעוניין לוותר על זכויותיו, ונותן בעצם הסכמה מכללא שלא לתבוע זכויות הנובעות מהזכות המוסרית במסמך.

רישיון GFDL טומן בחובו גם מספר בעיות, ועורר ביקורת על חלק מסעיפיו[74]. סעיף 2, למשל, אוסר כל שימוש ב"אמצעים טכניים" לצורך שליטה בקריאת הרישיון[75]. הסעיף נועד למנוע שימוש ב-DRM[76], אולם נראה רחב מידי, ואינו מגדיר מהם אותם "אמצעים טכניים". הרישיון עוסק בהרחבה בסוגים שונים של פסקאות, כגון "פסקאות עטיפה" (Cover Texts) וסעיפים קבועים (Invariant Sections). את חלקן חובה לצרף למסמך.
 
הסעיפים הבלתי משתנים מעוררים ביקורת, כאשר לא ניתן להסירם, למרות שלעיתים אין זה הגיוני ואף בלתי אפשרי להשתמש בהן: כאשר פסקאות אלה שגויות או מטעות; פסקאות מיושנות או שאינן בשימוש יותר; בעת שאין מקום פיסי מספק כדי לרשום את הפסקאות הללו; ואולי הבעייתי מכולם – חוסר האפשרות לתרגם את הפסקאות יחד עם המסמך המקורי לשפה אחרת. תנאי הרישיון כוללים גם מספר בעיות אחרות, שרישיונות דומים אחרים לא כוללים[77]. עם זאת, ניתוח הרישיון מראה שבמסמך שבו לא קיימות "פסקאות עטיפה", "סעיפים קבועים", "סעיפי כותרת" ו"הקדשות", הוא ככל הנראה "חופשי", כפי שהתכוונו ביצירתו.

בויקיפדיה אין שימוש בפסקאות המיוחדות השונות, ולכן המידע בה הוא חופשי וניתן להשתמש בו לכל מטרה שהיא, כולל מסחרית. כדי לעמוד בתנאי GFDL תחתיו מפורסם המידע, על המשתמש במידע מויקיפדיה לציין את מקורו (כלומר, לתת קרדיט כללי לויקיפדיה, ובאופן עקיף גם לכותב הערך). כאשר וואלה! הקימה את פרוייקט וואלה!פדיה[78], היא לא נתנה קרדיט לויקיפדיה או לעורכי המידע המצוטט, ולכן ככל הנראה הפרה את תנאי הרישיון. הדבר גרם לכעס רב בקרב קהילת הויקיפדים העברית, שאיימו לנטוש את הפרוייקט, משום שאינם מוכנים לתרום מזמנם ומהידע ברשותם, ולאחר מכן חברה מסחרית תעשה במידע שימוש בלא מתן קרדיט ותוך הפרת הרישיון[79]. בעקבות תלונות אלה שינתה וואלה! את הרישיון, והוסיפה הפנייה לדף העריכה המקורי בויקיפדיה. וואלה! אימצה את רישיון GFDL לוואלה!פדיה, וכך פועל הפרוייקט כעת.

 

2.5      אחריות ספקים באינטרנט

אחד הנושאים הבעייתיים כיום באינטרנט הוא נושא אחריות הספקים השונים לתכנים המועברים בו. הנושא התחדד מאוד מאז החלה תופעת שיתוף הקבצים, כאשר אלפי אתרים ברחבי הרשת מציעים תכנים לא חוקיים, או קישור אליהם. חלק גדול מהשיתוף הוא של תכנים המוגנים בזכויות יוצרים. אבל לא רק שיתוף קבצים הינו בעייתי – תכנים רבים ברשת אינם חוקיים ויוצרים עוולות פרטיקולריות: השמצות, דברי הסתה, חשיפת מידע סודי ועוד. הגולש לרוב אינו מזדהה בשמו, ולכן הכתובת היחידה של הנפגעים היא ספקי השירותים השונים. במדינות שונות בעולם מתקיימים הסדרים שונים, ומוטלת אחריות שונה על ספקים שונים.
נושא "אחריות ספקים באינטרנט" אינו פשוט כלל ועיקר. כל חוליה בדרך מתנגדת, וסיבותיה עימה, לחשוף פרטי גולשים: האתר אינו שש לחשוף כתובות של גולשים, שאולי יחששו לחזור לאתר (מנגד, בהיעדר כתובת אחרת, עלול האתר למצוא עצמו חייב בדין בגין פעולות של גולש אלמוני). הספקית מעוניינת לשמור גם היא על פרטי לקוחותיה, במטרה למנוע עזיבה של לקוחות (אולם עלולה גם היא למצוא עצמה בתפקיד "כיס עמוק", בהעדר שמו של הגולש).

החוק האמריקאי ("חוק המהוגנות בתקשורת", ה-CDA)[80] קובע: "No provider or user of an interactive computer service shall be treated as the publisher or speaker of any information provided by another information content provider"[81]. כלומר, הספקיות לא נחשבות כמפרסמות תוכן, כאשר מקורו בצדדים שלישיים, ומעמדן שונה מעיתון, למשל. לא בטוח שזהו ההסדר שנרצה לקבל בישראל – הוצאת הספק מחוץ למשוואה יסרבל מאוד את מציאת האשם האמיתי בהפצת התכנים הבעייתיים. מנגד, לא נרצה חבות מלאה של הספק – דבר כזה יגרום נזק רב לספקים, וחלקם ייאלצו לסגור את עסקיהם, או לחלופין להטיל צנזורה חמורה על הגולשים. צנזורה עשויה לפגוע קשות בחופש הביטוי, זכות חוקתית במרבית המדינות המערביות, ופיקוח הדוק פירושו עלות גבוהה מאוד – שאולי תגולגל גם לצרכנים. נדרש לאזן בין חופש הביטוי של הגולשים והאחריות המוטלת על הספק.

פסק הדין המנחה בעניין אחריות הספקים בישראל הוא פסק הדין בעניין "הייד פארק"[82]. בהיותה מודעת לפגיעה האפשרית בחופש הביטוי, אומרת השופטת רונן בפסק הדין: "האופציה לקיום רב שיח בין זרים, להחלפת דעות, תוך ניסיונות שכנוע במגוון נושאים, האפשרות לקיום קשר בין אנשים רחוקים תוך מתן תוכן אמיתי לחופש הביטוי, אפשרות המוקנית כיום באמצעות המכשיר של האינטרנט, לא תהיה קיימת עוד בצורתה הנוכחית. זהו מחיר חברתי גבוה מאוד, בהתחשב בערך שהחברה מייחסת לחופש הביטוי". פסק הדין קובע מבחן משולש כתנאי להטלת אחריות על ספק, שלא הסיר חומר פוגע ממחשביו: ידיעה בפועל – הספק נחשב כיודע על חומר מפר רק אם הנפגע פנה, התריע ודרש להסירו; ודאות לפגיעה – אם קיימת סבירות גבוהה שהפירסום פוגע או מפר, הספק יהיה חייב אם נמנע ממחיקתו; יכולת המניעה – הספק יהיה אחראי רק עד כמה שיוכל, במאמץ סביר, למנוע את הפגיעה.  

מהו אותו מאמץ "סביר"? מתחם הסבירות מוגדר, לרוב, בידי בית המשפט. אולם אין זה הגיוני לחכות בכל נושא ועניין לקביעה של בית המשפט, משום שהאינטרנט הוא עולם דינאמי מאוד, והמתנה להחלטת בית משפט תעכב את התפתחות הטכנולוגיה. באירופה נקבע, שספק שקיבל פניה בדבר חומר מפר המוחזק בשרתיו חייב לפעול במהירות (Expeditiously) כדי להסיר את החומר, ואז לא ישא באחריות לעוולה שבוצעה. הדין האמריקאי שונה, ומטפל בהפרת זכויות יוצרים בלבד, בנוהל הידוע כ"הודעה והסרה" (Notice & Takedown): ספק שקיבל פניה צריך להסיר מיד את החומר החשוד כמפר, ולפנות אל מפרסם החומר המפר לכאורה ולהודיעו על כך. אם המפרסם מצהיר כי החומר אינו מפר זכויות יוצרים וכי הוא מסכים להתדיין בערכאה המוסמכת, על הספק לחזור ולפרסם את המידע. עמידה בהליך זה מקנה לספק חסינות מפני תביעה על הפרת זכות יוצרים.

כאשר מדובר בלשון הרע, קובע חוק לשון הרע[83] שהאחראים הינם האדם שהביא את דבר לשון הרע לפרסום באמצעי התקשורת, ואמצעי התקשורת (או לפחות העורך שלו). הבעיה בחוק היא הגדרתו של "אמצעי תקשורת": עיתון, רדיו וטלויזיה. "אינטרנט" אינו נזכר ברשימה זו. לכן, נהוג לחלק את ספקי האינטרנט לקבוצות, ולהטיל עליהם מידה שונה של אחריות. ספק גישה לאינטרנט (בדומה ל"בזק"), יתקשה לרוב להפריד בין התכנים השונים, שכן הוא רק מעביר אותם (Mere Conduit), ולכן לא מוטלת עליו אחריות מוגברת. לגבי אתר בעל אופי עיתונאי, נהוג להתייחס אליו באופן דומה לעיתון מודפס, ונרצה להטיל עליו אותה אחריות. אחד המאפיינים המרכזיים אותם נבחן, הוא האם באתר יש "עורך", כלומר – האם האתר ממיין את התכנים ומסיר תוכן בעייתי. הסינון לרוב ידני, משום שקשה עד בלתי אפשרי כיום למנוע פרסום המהווה "לשון הרע" באמצעים טכנולוגיים בלבד.

החלטה מנחה בדיני אחריות ספקי שירות בישראל הנוגעת ללשון הרע ניתנה בפס"ד בורוכוב[84]. פסק הדין משתמש גם הוא במבחן המשולש בו השתמשה השופטת רונן בפס"ד סודרי. בארה"ב מוסדר הנושא, בין היתר, ב-DMCA[85], ובישראל הוא אמור להיות מוסדר בחוק מסחר אלקטרוני[86], אם וכאשר יתקבל. בנוסף נקבע כי חשיפת זהותו של אדם המסתתר מאחורי כינוי בקבוצות דיון ("פורום") אינה מהווה עוולה של פגיעה בפרטיות. לגבי פרסום כתובות ה-IP של גולשים, פסק הדין המנחה והעדכני ביותר בישראל ניתן בעניין  פלונית נ` בזק בינלאומי[87], שקבע כי רק במקרים שבהם עשויה לקום אחריות פלילית, יש להגביל את חופש הביטוי של הגולש באינטרנט, ולתת לניזוק סעד של חשיפת שמו של הגולש.

 


3       ויקיפדיה - עקרונות יסוד

 

3.1      מיזם ויקיפדיה

ויקיפדיה (Wikipedia) היא אנציקלופדית תוכן חופשי מבוססת "ויקי"[88]. ויקיפדיה מגדירה את המונח "חופשי" כחופשי לשימוש, עריכה, העתקה והפצה. ויקיפדיה היא יצירה שמפותחת באופן שיתופי במספר רב של לשונות. היא מנוהלת ומתופעלת בידי קרן ויקימדיה (Wikimedia Foundation) מוסד ללא כוונות רווח. ויקיפדיה כוללת נכון לסוף שנת 2006 כ-1.5 מיליון ערכים באנגלית[89], וכוללת עוד עשרות רבות של גרסאות בשפות שונות, ביניהן עברית[90]. את רעיון ה"ויקי" המציא וורד קאנינגהם (Ward Cunningham), מתכנת שפיתח בשנת 1995 את WikiWikiWeb[91], מדריך מקוון לעזרה בתוכנות שונות[92]. הפלטפורמה שפיתח קאנינגהם הינה פשוטה ויעילה, ולכן נבחרה כפלטפורמה שעליה מבוססת ויקיפדיה, ובדיעבד זוהי אחת מהסיבות להצלחתה הרבה.

ויקיפדיה התחילה כמיזם של לארי סאנגר (Larry Sanger)[93], העורך של נופדיה (Nupedia)[94], וג`ימי ויילס (Jimmy Wales)[95], הבעלים ומנכ"ל של חברת אינטרנט בשם "בומיס". במרץ 2000 הוקם מיזם נופדיה, שמטרתו הייתה ליצור אנציקלופדיית רשת אמינה. אנשי אקדמיה רבים התבקשו לתרום חומר למיזם, וכל ערך בה עבר עריכה. נופדיה הייתה מסורבלת וריכוזית מידי, והיו בה 7 שלבים של כתיבה, בחינה ואימות תוכן לפני שניתן היה לפרסם ערך חדש. ויקיפדיה החלה כמיזם צדדי של נופדיה, שפעלה תחת רישיון Nupedia Open Content License. רק לאחר מכן עברה לפרסם תחת רישיון GFDL. ויקיפדיה עלתה לאוויר ב-10 בינואר, 2001, אולם כתאריך השקתה הרישמי נחשב ה-15 לחודש, עת קיבלה כתובת נפרדת – Wikipedia.com. ויילס נחשב לרוח החיה מאחורי הפרוייקט.

בדף ההסבר על ויקיפדיה[96] קיים חלק הקרוי "אבות רוחניים". חלק זה מתאר את הנסיונות לרכז את הידע בעולם החל מהעולם הקדום (כגון הספרייה של אלכסנדריה ואנציקלופדיית יונגל). ויקיפדיה שואפת להגשים את החלום הקדום ההוא, שכן כמות הידע בפרוייקט עצומה, והוא פשוט ונגיש לכולם. ניסיונות קודמים לפתח פרוייקט דומה לא צלחו. ריצ`ארד סטולמן, חלוץ התוכנה החופשית, ביטא ב-1999 את התועלת ב"אנציקלופדיה ומקור למידה חופשי". ג`ימי ויילס הצהיר, ש"המשימה שלנו היתה לבנות אנציקלופדיה ברישיון פתוח לכל אדם על כדור הארץ... מההתחלה תפסנו את הפרויקט בקנה מידה גלובאלי"[97]. המטרה המוצהרת כפי שהיא מנוסחת בויקיפדיה עצמה היא "ליצור אנציקלופדיה חופשית, הגדולה ביותר בהיסטוריה, הן מבחינת עומקה והן מבחינת רוחבה המשמשת גם כמקור מידע אמין"[98]. לכן, אומר סאנגר, חשוב הדיון המקיף הנערך בדפי השיחה של כל ערך[99].

ואכן, לויקיפדיה יש יתרונות רבים (גם אם חסרונות לא מעטים) על פני אנציקלופדיות מסורתיות (כגון בריטניקה):

·           דינאמיות: המידע בויקיפדיה נערך כל העת בידי משתמשים רבים מרחבי העולם. הפרוייקט מעוצב מחדש כל העת ורעיונות חדשים זורמים פנימה בקצב מהיר.

·           עדכניות: היקף העריכה וכמות העורכים מאפשרת למרבית המידע להישאר מעודכן בכל העת. יתרה מכך – אירועים רבים מוצאים את מקומם בויקיפדיה, אשר מספקת מידע רב אודותיו. בעת קריסת מגדלי התאומים בספטמבר 2001, ויקיפדיה סיפקה מידע רב אודות המגדלים, טיסה ועוד, אשר התעדכן בזמן אמת, בהתאם לדרישה.

·           היקף: כמות העורכים והפתיחות היחסית, מביאים להיקף עצום של מידע וערכים – הרבה יותר מכל אנציקלופדיה אחרת.

·           תחושת קהילה: כאשר אנשים רבים תורמים מידע יחדיו, ומשתפים רעיונותיהם בשיחות פעילות בקבוצות הדיון של ויקיפדיה, נוצרת תחושה של קהילה דינאמית ופתוחה.

היתרונות והחסרונות הרבים בויקיפדיה הם הסיבה העיקרית להיותה בכותרות ולפופולריות הרבה שלה, לטוב ולרע. כדי לבחון לעומק את הסיבות לכך ואת הביקורת המוטחת בויקיפדיה, יש קודם כל להבין מעט יותר לעומק את צורת העבודה בויקיפדיה.

 

3.2      עקרונות פרסום ועריכת תוכן

ויקיפדיה הינה פרוייקט מסודר למדי. למיזם קיימים עקרונות וקווים מנחים רבים, המסבירים כיצד, לדעת ראשי הפרוייקט, אמורים להיראות הערכים, כיצד יש לארגן את תוכנם, לקשר ביניהם ועוד. בכל גירסה של ויקיפדיה קיימים דפי הסבר רבים המרכזים את כל העקרונות וההסברים הדרושים: סגנון הכתיבה והעיצוב, זכויות יוצרים, תמיכה טכנית, עקרונות מיוחדים לכל שפה ועוד[100]. העקרונות המנחים של ויקיפדיה בכלל, ושל ויקיפדיה העברית בפרט[101], הינם (בין היתר): אחידות; איכות ואמינות; שימוש במושגים אנציקלופדיים; הימנעות מקלישאות; שמירה על נייטרליות; ושמירה על זכויות יוצרים. ויקיפדיה גם מסבירה מה היא איננה: היא אינה מילון, אינה בימת נאומים או פורום, ואינה מאגר של קישורים למקורות חיצוניים. ויקיפדיה מנסה להדגיש את החשיבות של נקודת מבט נייטרלית (Neutral Point Of View, או NPOV). כלומר, ויקיפדיה מנסה לשוות לעצמה אמינות ורצינות הדומה לזו של אנציקלופדיות אחרות, מודפסות וידועות. בהתאם למדיניות המוצהרת של ויקיפדיה, היא ניסיון להכתיב ניסוח ערכים בהתאם לכללים, שיצרו אחידות ורמה גבוהה.

ויקיפדיה מנסה להגדיר מספר כללים ועקרונות ספציפיים לכתיבת ערכים על אישים. אין ספק, לא כל אדם זכאי לערך על שמו, וזוהי אינה מטרתה של אנציקלופדיה (אחרת, כך נראה, תהפוך ויקיפדיה מאנציקלופדיה לגרסה מורחבת של "דפי זהב"). רק אדם שהשפיע באופן משמעותי כלשהו על העולם או האנושות זכאים לערך. ויקיפדיה מנסחת כמה קריטריונים כלליים, כגון הופעת הערך באנציקלופדיות אחרות או זכייתם בפרס חשוב. על הערכים לעמוד בכמה קריטריונים ספציפיים, כגון שימוש בשם אמיתי (ולא "שם עת" של סופר), מידת הפרסום אינה קריטריון בלעדי לטובת כתיבת הערך. אחד הקריטריונים העיקריים לפרסום ערכים, וערכים אודות אישים בפרט, הוא "מבחן גוגל" – עד כמה הערך נפוץ בחיפוש פשוט במנוע של "גוגל"[102], מבחן אובייקטיבי לכאורה, אולם מושפע רבות גם מ"טרנדים" תקופתיים. עד כמה הדבר נכון ומדוייק –על כך בהמשך.

בהתאם לעקרונות של ויקיפדיה, אמור להיות סינון (מינימלי, לכל הפחות) של ערכים, כדי שיפורסמו רק ערכים הראויים להיכנס לאנציקלופדיה. לכן, אחד הכללים הנוספים לפרסום ערך חדש הוא שהמידע פורסם במקום מוסמך קודם לכן – כדי שניתן יהיה גם לצטט ממנו ולהפנות אליו. בצורה כזו, ניתן יהיה בקלות רבה יותר לאמת את מקור הערכים.

 

3.3      "ויקיפדים", מפעילי המערכת וסמכויותיהם

"ויקיפדים" ("Wikipedians" בלעז[103]) הם אנשים הכותבים ועורכים ערכים שונים בוויקיפדיה. הויקיפדים הם למעשה עמוד השדרה של הפרוייקט, הם אלו הממלאים ומעדכנים את כל הערכים בויקיפדיה, ושהפכו אותה לאנציקלופדיה המצליחה שהיא היום. לפי הסטטיסטיקה של ויקיפדיה, במהלך חודש דצמבר 2005 היו כ-27000 ויקיפדים פעילים שתרמו 5 ערכים ומעלה במהלך אותו חודש, 17000 מהם פעלו בגרסה האנגלית[104]. מעניין יותר הנתון של 4000 משתמשים שתרמו מעל 100 ערכים במהלך אותו חודש (מספר מדהים לכל הדעות, המעיד על כך שויקיפדיה היא פרוייקט מצליח ביותר, ולא פחות מכך – ממכר). ויקיפדים יכולים להוסיף ערכים חדשים ולערוך ערכים קיימים. משתמשים רשומים (Logged In) יכולים בנוסף גם לשנות את השם של הדפים, להעלות תמונות, לשלוח הודעות דואר אלקטרוני למשתמשים אחרים ועוד. לאחר חודש פעילות ומאה עריכות יכול המשתמש גם להשתתף בהצבעות על מחיקת ערכים.

"מפעיל מערכת" (Administrator) הוא סוג של ויקיפד רגיל, בעל הרשאות רבות יותר, והוא יכול לסייע בתחזוקת האתר. מפעיל יכול למחוק ערכים, להגן עליהם, לחסום משתמשים סוררים (או את כתובות IP מהן הם פועלים), ולשחזר מידע. ויקיפדיה ממליצה להשתמש בזהירות רבה מאוד בסמכויות אלה, כדי שלא לפגוע באופיה החופשי והפתוח. המפעילים מתחילים את דרכם כויקיפדים רגילים, ולאחר שצברו ניסיון רב בעריכת תוכן, בחוקיה של ויקיפדיה ובממשק שלה, הם (או אחרים) יכולים להציע את עצמם כמועמדים לתפקיד מפעיל[105], ואף נערכת הצבעה על מינויים. הסמכות הסופית נתונה בידי ה"בירוקרטים" של המערכת, שלהם נתונות כל הסמכויות במערכת, כולל מינוי מפעילים[106].

למעשה, ניתן לראות כיום היררכיה מובנית וברורה במיזם ויקיפדיה. בתחילת דרכו של הפרוייקט, הרוח החיה מאחוריו ומנהלו היה גי`מי ויילס. הוא אף כונה "מלך-אל"[107] – רמז לכוחו הכל יכול של ויילס בפרוייקט, שהיה מתווה המדיניות והפוסק הסופי בכל נושא שעלה למחלוקת. גם ביקורת מגולמת בכינויו זה של ויילס – בפרוייקט פתוח וחופשי, המבוסס על שיתוף פעולה של אנשים מרחבי העולם, לא אמור לעמוד בראשו "דיקטטור". עם זאת, ספק גדול אם הפרוייקט היה מצליח באותה מידה אלמלא התערבותו הרבה של ויילס בראשית דרכו. ככל שויקיפדיה התפתחה וכמות הויקיפדים גדלה, כך ההיררכיה הארגונית שלה התפתח גם הוא.

כיום, כפי שניתן להתרשם, ויקיפדיה כיום היא "ארגון" מסודר יחסית: קיימים משתמשים פאסיביים – קוראים בלבד; משתמשים אקטיביים – עורכי התוכן; עליהם מופקדים מנהלי המערכת. הניהול האפקטיבי של הפרוייקט ברמה המקומית, בכל גרסה, מבוצע באמצעות הבירוקרטים – הם המכריעים בנושאי מדיניות, יישוב סכסוכים מורכבים ועוד. את האסטרטגיה הכוללת של הפרוייקט מתווה מעין "דירקטוריון", המורכב מראשי קרן ויקימדיה. ויילס רואה בחזונו את ויקיפדיה פועלת לפי המודל של המונרכיה הבריטית – הקהילה מסדירה את עצמה באמצעות מספר שכבות של בעלי תפקידים וסט חוקים וכללים, כשמעל "מרחפות" מספר דמויות-על שישתמשו בכוחן המיוחד רק במקרים קיצוניים ונדירים.


אחד הנושאים הבעייתיים ביותר בויקיפדיה הוא מחיקת ערכים. דף הסבר מיוחד מטפל במדיניות מחיקה של ערכים[108]. מחיקת דף היא צעד אותו יבצעו מפעילי המערכת במקרים חריגים, על ערכים שברור, באופן חד משמעי, שאין להם מקום בויקיפדיה. "ויקיפד" הרואה ערך שאינו ראוי, מסמן אותו בתבנית מיוחדת (המסמנת "הצבעת מחיקה"), והערך עובר לרשימה של ערכים המיועדים למחיקה. הליך זה, מודגש במסמכי המדיניות, אמור להתבצע בכובד ראש, לאחר בחינת מספר שיקולים. ישנם מספר מקרים בהם אין ספק שהערך אמור להימחק, ועליהם ככל הנראה אין ויכוח: הערך כולו מפר זכויות יוצרים, דף ריק, דף מושחת או המכיל הבלים, מידע הפוגע בבטחון המדינה ועוד – ערכים אלו יכולים להימחק ב"מחיקה מהירה". בכל מקרה אחר, בו קיים ספק אם על הערך להימחק, מתנהלת "הצבעת מחיקה". ניתנת אפשרות להצביע בעד או נגד המחיקה, ולכותב הערך (וגם לאחרים), ניתנת אפשרות "ללמד סנגוריה" על הערך, ולנסות לשכנע בחשיבותו. במידה ומושג רוב של 55% בעד המחיקה, מוסר הערך.

אין ספק שמחיקת ערכים היא פעולה דרמטית אך נחוצה בויקיפדיה. זהו מנגנון הנחוץ כדי להבטיח את רמתם הגבוהה של הערכים, כך שמשתמש סורר, קבוע או מזדמן, לא ינצל את החופש ויכתוב ערכים משמיצים, שקריים וכו`. עם זאת, שימוש תכוף ובלתי מבוקר בכלי רב עוצמה זה, עשוי להוביל לבעיות של קיבעון (סטגנציה), כאשר ערכים שאינם בלב הקונצנזוס עשויים להימחות מעל פני האנציקלופדיה. דוגמה לכך ניתן לראות בהמשך, בפרק העוסק בפרסום ערכים.

 

3.4      הבהרות משפטיות של ויקיפדיה ומדיניות הגנת הפרטיות

פרוייקט ויקיפדיה הוא חדשני ופורץ דרך. הוא אחד מנושאי הדגל של מהפכת ה"Web 2.0", כאשר את כל התכנים מספקים הגולשים. הם אלו שעורכים את התוכן ומשתמשים בו. למרות זאת, במקרה שבו יוגשו תביעות משפטיות בגין חומר משמיץ, מסית, שיקרי וכדומה, עלולה ויקיפדיה (או קרן ויקימדיה) להיות בצד הנתבע. ויקיפדיה שונה ממרבית אתרי האינטרנט המסורתיים במספר מאפיינים: זהו פרוייקט שיתוף פעולה (Collaboration), התנדבותי, בעל אופי בינלאומי, ומכיל כמות תכנים אדירה. האם הדבר רלוונטי, או שמא גורלה של ויקיפדיה אינו שונה מכל ספק שירות אחר? יתירה מכך, מתוקף היותה אנציקלופדיה (ופופולרית למדי, יש לציין), ניטעת בקרב הגולשים בויקיפדיה ציפייה בדבר רמת האמינות שלה. ציפייה זו עלולה להתברר כבעייתית מאוד עבור מיזם כמו ויקיפדיה, ולגרור שלל סוגי תביעות משפטיות.

בראשית ימיו של האינטרנט, פרסום התכנים התבצע כמעט בלעדית בידי בעל האתר. ככזה, בכל מקרה של עבירה על החוק (השמצה, פרסום מידע חסוי ועוד) האחראי הישיר היה כותב התוכן (על פי רוב בעל האתר). לאחר ש"נולדו" קבוצות-הדיון והתגובות (Talkbacks), החלו גם גולשים לפרסם תכנים באתרים שונים. הם יכלו להיות גולשים מזדמנים או מנויים של האתר. בשלב זה, האחריות המשפטית כבר לא הייתה ברורה, ותביעות שונות הולידו הלכות שונות. במקרה שבו פורסמה השמצה באתר כלשהו, למושמץ יש בשלב הראשון רק כתובת אחת: האתר בו פורסמה ההשמצה. דרך אתר זה יכול המושמץ לבקש את כתובת ה-IP של המשמיץ[109]. לאחר חשיפת הכתובת, היה על המושמץ לפנות לספק האינטרנט שדרכו גלש המשמיץ, ולתבוע את חשיפת פרטי הגולש המשמיץ. רק לאחר מכן, יכול היה לתבוע את המשמיץ.

ויקיפדיה אינה מסתפקת בנוהל זה. באתר מפורסמת הבהרה משפטית (Disclaimer) נרחבת למדי[110], באמצעותה מנסה ויקיפדיה למנוע מצב בו נחתם חוזה מכללא בינה לבין הגולשים או העורכים, או בינם לבין עצמם[111], ומנסה לפטור עצמה מאחריות למידע המפר זכויות יוצרים, הוצאת דיבה או כל דין אחר[112]. ויקיפדיה הינה ספק תוכן, גם על פי ההגדרה בישראל, ולכן ספק אם הבהרות מעין אלה תקפות בישראל, שכן הצהרה על אי-אחריות אינה מספיקה כשלעצמה כדי להימנע מאחריות. למרות העובדה שויקיפדיה היא מיזם המבוסס על שיתוף פעולה, התנדבות ורצון טוב של גולשים, במקרים בהם יפורסם מידע משמיץ (וכאלו אינם חסרים), סביר להניח שבישראל תחול על ויקיפדיה הלכת הייד-פארק[113]. לכן, ויקיפדיה נושאת באחריות לגבי התוכן המפורסם בה, למרות הניסיונות לטעון ב-Disclaimer שאין הדבר כך. מידת האחריות של ויקיפדיה נראית פחותה מאתרים עיתונאיים, כלומר – לא נרצה להטיל עליה אחריות מוגברת. כזכור, לפי הפסיקה כיום, לא נטיל אחריות על ספק סביר (כאשר הסבירות מוגדרת בידי בתי המשפט). כיצד, על כן, על ויקיפדיה לנהוג אם היא רוצה להימנע מאחריות, ולקבל חסינות מתביעות לפי מדיניות "נמל בטוח" (Safe Harbor, על פי הגדרות ה-DMCA האמריקאי)?

מרגע שהנפגע (או גולש אחר) יפנה את תשומת הלב של ויקיפדיה (ככל הנראה, ניתן להסתפק במנגנונים המקובלים בויקיפדיה לדווח על חומר מפר, כגון סימון הערך בתבנית מתאימה, הוספתו לרשימת הערכים החשודים בהפרה וכו`), על מפעילי המערכת לעשות ככל שביכולתם כדי לטפל בבעיה. ככל הנראה, מחיקת החומר בהליך מקוצר או לאחר הצבעה תעניק פטור לויקיפדיה. במקרים אחרים, בהם קיים ספק אם החומר מעוול, נראה שניתן יהיה להשאירו ולחכות להליך משפטי שיכריע בסוגיה. בדומה לקבוצות הדיון, גם ויקיפדיה היא סוג של "כיכר עיר" מודרנית[114], אליה כל אחד יכול להגיע ולומר את דברו. אמנם אין בה הבעת דעות אישית של הכותבים (או לפחות – לא אמורה להיות), אך בכיכר העיר חשוף האומר לעיני כל, בעוד בויקיפדיה (כמו במרבית האתרים האחרים), הוא מסתתר מאחורי כינוי או כתובת IP.

לפיכך, המודל הראוי לויקיפדיה הוא הטלת אחריות מופחתת, בדומה למקרה הייד-פארק. זאת, כיוון שויקיפדיה אינה אתר בלתי מפוקח (unmoderated) לחלוטין – קיימים בה בעלי תפקידים מסוגים שונים, שתפקידם לפקח על התוכן. יתירה מכך, גם מטעמי מדיניות משפטית, לא נרצה שפרוייקט גדול, חשוב ומשפיע כמו ויקיפדיה יתחמק מכל אחריות שהיא.

פטורים אשר נראה שאכן עשויים להתקבל הם הגבלת האחריות בנוגע לאמינות המידע. גם אם המידע אינו מהווה עוולה, הוא עשוי עדיין להיות שגוי, נגוע באי-דיוקים וכו`. במצבה הנוכחי של ויקיפדיה, ככל הנראה לא ניתן לסמוך לחלוטין על המידע המפורסם בה[115]. לכן, ויקיפדיה מדגישה במסמך ההבהרות המשפטיות שהיא אינה מתחייבת לתקפות או אמינות, ומזמינה את הגולשים להשתמש במידע, אך לאמתו גם מול מקורות אחרים. הגבלת אחריות זו נראית נכונה ונחוצה, וכך הדבר גם לגבי התניות בנוגע לייעוץ משפטי ורפואי. ברור שמידע רפואי או משפטי הנכתב בידי גולשים אלמונים אינו יכול להתקבל כמקור סמכותי. ייעוץ מחייב יכול להגיע אך ורק מאנשי מקצוע מוסמכים, כגון עורכי-דין ורופאים, ולכן מוקדשים לנושאים אלה פרקים ייעודיים בהבהרות המשפטיות. ככל הנראה גם בלא פרקים אלה האזהרה הכללית הייתה מספיקה, אבל הדגשות אלה עשויות לסייע לויקיפדיה בכל מקרה בו תימצא בהליך משפטי. ההבהרות הללו נגישות מכל עמוד בויקיפדיה בצורה נוחה, דבר שיכול לסייע לחיזוק הפטור.

אספקט מהותי נוסף הנוגע לפרסום ועריכת תוכן הוא מדיניות הפרטיות בה נוקטת ויקיפדיה[116]. נקודה חשובה ומעניינת היא, שהמידע בויקיפדיה אינו נמחק, ככל הנראה לעולם. גם אם המידע הוסר מהרשת, והעמוד אינו נגיש יותר, אין זה אומר שהמידע אינו קיים על שרתי ויקיפדיה.

ניתן לערוך מידע בויקיפדיה ב-2 צורות עבודה: "מצב מחובר" (Logged in) או כ"אלמוני". היתרונות בהרשמה ועבודה במצב "מחובר" הם ברורים עבור הגולש הממוצע – הוא מקבל שם משתמש, וכך יכול לקבל הכרה בתרומתו ולעקוב אחר הערכים שלו. דבר זה חשוב למרבית התורמים, שכן אחת הסיבות העיקריות לתרומה מעין זו לויקיפדיה היא הרצון לקבל הכרה והערכה ע"י הקהילה הרלוונטית, במקרה זה – קהילת ה"ויקיפדים". בנוסף, יכול המשתמש להציג את שם המשתמש במקום כתובת האינטרנט (IP) שלו (בגרסה העברית הדבר עוד אפשרי, בעוד בגרסה האנגלית כבר לא ניתן לערוך בלא כניסה למערכת ושימוש בשם משתמש). נקודה זו חשובה, משום שכתובת ה-IP של העורך עשויה לחשוף גם את ספק האינטרנט שלו. כך, הוא מתקרב בשלב נוסף לקראת חשיפה אפשרית של זהותו.

במסמך מדיניות הפרטיות, מפורטים המקרים בהם עשויה ויקיפדיה לחשוף את כתובת ה-IP של משתמש רשום. המקרה הפשוט הוא כאשר ישנה הסכמה של המשתמש (מקרה I)[117]. במקרה כזה, אין פגיעה בפרטיות לפי החוק הישראלי[118], הקובע תנאי סף לפגיעה בפרטיות – העדר ההסכמה[119]. גם חשיפת מידע בהתאם להוראת צו בית-משפט (מקרה 2) הינה מחוייבת המציאות, ולא נראה שבמקרה כזה יש שיקול דעת לויקיפדיה. אולם המקרים האחרים המפורטים במסמך נראים שרירותיים ואף בעייתיים: ויקיפדיה עשויה לחשוף מידע כאשר המשתמש הוא משחית סדרתי, לצורך הגשת תלונה לספק שירותי האינטרנט שלו (מקרה 5).

כאן הדבר כבר מצריך שיקול דעת, ואף למעלה מכך, שכן ויקיפדיה מנהלת למעשה מאגר נתונים עצום, הכולל בין היתר גם מידע אישי על הגולשים והעורכים בויקיפדיה, כהגדרתו בחוק[120]. שימוש פזיז ולא סביר במידע עשוי להוביל לתביעה מצד הגולש הנחשף בגין הפרת הפרטיות שלו. תביעה שכזו עלולה לחשוף את ויקיפדיה וראשיה לתביעה נזיקית[121] ואף סנקציות פליליות[122]. זהו המצב גם כשויקיפדיה מרשה לעצמה לחשוף הכתובת לראש קרן ויקימדיה, ג`ימי ויילס ואחרים (מקרה 3), לצורך בירור תלונות על השחתה או עבירה, וגם כשהמידע דרוש להגנה על זכויותיה של קרן ויקיפדיה (מקרה 6).

 


4       החופש בשינוי המידע בויקיפדיה ומגרעות הפרוייקט

ככל שויקיפדיה מתרחבת, כמות הערכים בה גדלה, ומצטרפים עוד ועוד עורכים. אט אט תופסת ויקיפדיה מקום חשוב יותר כמקור מידע. בשל הפופולריות הגדולה שלה, מנועי חיפוש מציגים תוצאות חיפוש מויקיפדיה בראש רשימת התוצאות. בד בבד עם הפופולריות, ככל שיותר אנשים נחשפים ומסתמכים על ויקיפדיה, כך גוברת הביקורת על הפרוייקט. רוברט מקהנרי, העורך לשעבר של ה"בריטניקה", טען שערכים רבים בויקיפדיה סובלים מחוסר דיוק[123]. ואם הנימה של מקהנרי נשמעת מעט מזלזלת, הרי שהכל יחסי: יורג קאוז, הנשיא של "בריטניקה", הולך צעד אחד רחוק יותר, וטוען שההשוואה בין ויקיפדיה לבריטניקה דומה להשוואה בין "כוכב נולד" לביה"ס הנודע לאומנויות "ג`וליארד"[124]. אולם אם את מקהנרי וקאוז ניתן להאשים בהטייה לטובת האנציקלופדיה הוותיקה אליה הם משתייכים, הרי שביקורת מצד לארי סאנגר, שותפו של ויילס בייסוד ויקיפדיה, מעידה אולי על כך שגם מתוך הפרוייקט לא חסרה ביקורת[125]. ויקיפדיה אולי יותר מידי פופולרית, אולם המאפיין העיקרי של אנציקלופדיה ככל הנראה חסר בה כרגע: האחריות לתוכן.

איסוף ביקורת על ויקיפדיה הפכה למעין "תחביב" ברחבי האינטרנט, וגם בויקיפדיה מודעים לביקורת הרבה, עד כדי כך שהם מייחדים ערכים שלמים לאיסוף ביקורת[126]. ויקיפדיה אינה יכולה לשמש כמקור למחקר, מודה גם ג`ימי ויילס. רוברט מקהנרי מזהיר משימוש במילה "אנציקלופדיה", אשר לדעתו טומנת בחובה אחריות לאמינות, כזו שויקיפדיה אינה מסוגלת להבטיח כיום[127]. חשש נוסף וכללי מפני ויקיפדיה הנוגע לרמת הערכים מופנה כלפי המשתמשים באנציקלופדיות – תלמידים המשתמשים באנציקלופדיה לצורך עבודותיהם יתעצלו ויסתפקו במידע מויקיפדיה, שלעיתים קרובות אינו מלא ומושלם. אולם בכך לא מסתפקים המבקרים: לטענתם, ויקיפדיה חשופה לונדליזם, מקורות המידע אינם אמינים דיים, קיימות בעיות בהגנה על הפרטיות, הכתיבה מוטה, ועוד בעיות רבות אחרות. אין אפשרות לדון ולנתח את כל הבעיות, חלקן חמורות ונוגעות לעצם המהות של הפרוייקט, וחלקן שוליות וניתנות לתיקון במאמץ סביר. חלק מהביקורות כבר אינן רלוונטיות, מאחר ותיקונים ושיפורים רבים נעשים כל העת, חלקם בעקבות הביקורת ובתגובה לה. אשתדל להביא את הבעיות העיקריות ולבחון את משמעותן בפרק זה, תוך השוואה לנעשה באנציקלופדיות אחרות.

 

4.1      האם כל אחד יכול לפרסם ערכים והאם ניתן לפרסם על כל נושא?

קריאה של מסמכי העקרונות של ויקיפדיה אמורה להוביל למסקנה חד משמעית – כל אחד יכול לפרסם ערכים בויקיפדיה, בתנאי שהוא אינו משחית ואינו מפרסם תכנים בניגוד לחוק. גם רשימת הנושאים לכאורה כמעט בלתי מוגבלת, וניתן לפרסם ערכים במגוון אדיר של נושאים. כל עוד הנושא חוקי ועומד בתנאי הפרסום והעריכה של ויקיפדיה (נייטרליות, אמינות וכולי), לא אמורה להיות בעיה. ויקיפדיה היא פרוייקט פתוח וחופשי, ולכן התשובה לשאלות היא לכאורה – כן, כל אחד יכול לפרסם ערכים על כמעט כל נושא.

עם זאת, כפי שקורה לעיתים במיזמים חופשיים, הם רק נראים כך. חלק גדול מאוד מן הערכים בויקיפדיה העברית נכתבו בידי כמה עשרות עורכים (ישנם ויקיפדים, גם בויקיפדיה העברית, שתרמו ל-1000 ערכים ויותר). הוויקיפדים רואים את עצמם כקהילה סגורה, הם לא רוצים שעוד אנשים יצטרפו ויכתבו[128]. מרוח הפרוייקט ניתן היה להתרשם בפרקים הקודמים, אולם האם המדיניות בפועל אכן תואמת את רוחו? האם המיזם סובל מאליטיזם (כפי שטוענים מידי פעם אנשים המנסים להכניס ערכים חדשים) או מאנטי-אליטיזם (כפי שטוען לארי סאנגר)?

כל מיזם, פתוח וחופשי ככל שיהיה, צריך מאחוריו גוף מכוון כלשהו. זה יכול להיות גוף בתשלום, ואף תאגיד גדול, או כמות מצומצמת של מתנדבים, "משוגעים לדבר". מאחורי ויקיפדיה, כאמור, עומדת "קרן ויקיפדיה", אולם הארגון והניהול בפועל מתבצע בעיקר בידי מנהלי המערכת והבירוקרטים. אין ספק שעבודתם קשה ועליהם לשמש כמעין "שומרי סף", ולוודא שהערכים ראויים ואמינים, אולם לעיתים – כך התלונות – הם קשוחים מידי, ומדכאים את החופש והפתיחות.

מקרה ידוע במיוחד בויקיפדיה העברית ידוע בשם "פרשת נמרוד קמר"[129]. נמרוד קמר, אמן צעיר, במאי של סרטים קצרים ו"איש סודוקו" (כהגדרתו), רצה להנציח את שמו בויקיפדיה. הוא כתב ערך על עצמו, הוסיף פרטים רבים הנושאים אופי של "פרסום עצמי" ב"דף המשתמש" שלו[130], ובו תיאר את פועלו. עד מהרה החלה להתנהל מלחמה עזה בין קמר למפעילי המערכת והבירוקרטים של ויקיפדיה העברית[131] (ובעוד שפות). לבסוף, מובס ונואש מנסיונותיו "לפצח" את חומת הבירוקרטיה של ויקיפדיה, פרסם קמר כתבה פרי עטו ברשת מקומוני שוקן על הנושא[132] (לטענת קמר, כל כתיבת הערך הייתה ניסיון לצרכי תחקיר עיתונאי. רבים ברחבי "קהילת הויקיפדים" לא מאמינים שזו הסיבה היחידה לכתיבת הערך, מה גם שכאמור אופי הטקסט היה בחלקו הגדול פרסומת עצמית).

בכתבה מתאר קמר את השתלשלות העניינים. הוא פרסם ערך על עצמו בויקיפדיה העברית, הרומנית, האנגלית והצרפתית. עד מהרה נמחק הערך העברי, מאחר שאינו מופיע ב-IMDB[133], כלומר – אין אודותיו כל מידע קונקרטי הנוגע לעבודת הבימוי שלו. דוד שי, הבירוקרט של ויקיפדיה הישראלית, מגיב על כך ואומר: "אם הוא ראוי, כל אזרח במדינת ישראל ראוי, כי לכל אחד יש שם ותחביב וחברים וחיית מחמד". גם כעבור כמה חודשים, ולאחר שביים את סרטו השני, וכאשר שמו מופיע בכמות נאה של אתרים בגוגל ואף ב-IMDB[134], נמחק הדף בטענה שאינו ראוי עדיין לערך על שמו. הפעם, נערכה הצבעה לפני המחיקה, ותוצאותיה: 26 (כולל קמר!) בעד המחיקה, מול שישה מתנגדים. נכון להיום, הערך אודותיו נמחק מויקיפדיה העברית, האנגלית, ואף הרומנית. רק בזו הצרפתית הערך קיים וערוך לשביעות רצונו של קמר.

מקרה זה הוא מקרה מבחן מעניין, היכול ללמד רבות על אופיה בפועל של ויקיפדיה. נמרוד קמר ניסה לפרסם מידע נכון ומדוייק, גם אם לכאורה חסר חשיבות ביחס לערכים מרכזיים אחרים. למרות שהזדהה בשמו האמיתי והמידע שפרסם לא הפר לכאורה אף כלל של ויקיפדיה הנוגע לערכים על אישים: האישיות "נמרוד קמר" עוברת בהצלחה את "מבחן גוגל" (רבות בשל פרשה זו, אולם הסיבה אינה רלוונטית כמובן). יתרה מכך, הערך מופיע ב-IMDB, "התנ"ך של הקולנוע", בלא ספק אתר נחשב שעובר עריכה קפדנית בידי אנשי מקצוע. האישיות מופיעה בשמה האמיתי, והיא אמנם אינה מפורסמת מספיק, אך, כאמור, אין זה קריטריון בלעדי. על פי המבחן ה"יבש" של תנאי הפרסום אותו מכתיבה ויקיפדיה, הערך סביר ובר-פרסום.

במציאות, לעומת זאת, המצב שונה לחלוטין. שם המשתמש של קמר נחסם, גם בויקיפדיה האנגלית, למרות שאינו משחית. הוא הזדהה בשמו האמיתי, ועמד מאחורי פרסומיו. למרות זאת, מנגנון הסינון של ויקיפדיה, המורכב ממשתמשים ותיקים ועורכים בכירים, סירב לקבל את הערך כלגיטימי. המסקנה המתבקשת היא, שויקיפדיה אינה חופשית כפי שהיא מנסה לצייר את עצמה. אמנם הרצון למנוע ערכים מיותרים ואף ערכי "זבל" בויקיפדיה הוא נכון ונחוץ להצלחת המיזם, אולם עשוי לעיתים להוביל ל"עריצות" של מפעילי המערכת. פרשת קמר אמורה להרשם דווקא כ"נקודה שחורה" בהסטוריה של ויקיפדיה העברית, המעידה על כך שהפתיחות של ויקיפדיה אינה גדולה כפי שנראה תחילה.

בויקיפדיה העברית ידועים גם מקרים אחרים, בהם נדחו ניסיונות להכניס ערכים בנושאים מעט שנויים במחלוקת. לדוגמא, הקהילה הישראלית מסרבת להתיר הוספת ערכים על כוכבות פורנו. מלחמתו של הגולש "חכם חנוכה"[135] להכנסת ערכים אודות הכוכבת "סילביה סיינט" וחברותיה נתקלו בחומה בצורה. עם זאת, יש לציין את העובדה ש"חכם חנוכה" הוא "טרול"[136], וגרם נזק לויקיפדיה – כולל השחתת דפי המשתמש של מספר מנהלי מערכת, דבר שכמובן השפיע לרעה על היחס של הקהילה כלפיו וכלפי הניסיון שלו להוסיף ערכים חדשים. דיונים סוערים נערכו על הנושא, ומהם עולה בבירור סלידת הקהילה מ"חנוכה" ומתוכן הערכים שהוסיף. למרות זאת, לשם השוואה (ובלי קשר להתנהגותו של "חנוכה"), בויקיפדיה האנגלית (ולא רק בה) מתנוסס שמה בגאון[137], בצירוף תמונה (ההולמת, יש לציין, ערך אנציקלופדי).

למרות שהקהילה מסדירה את עצמה, בצורה שהינה לרוב דמוקרטית (מתנהלות בה הצבעות, הקהילה מתווה מדיניות ועוד), כפי שניתן להתרשם (בניגוד למצופה) – חופש הביטוי וחופש הכתיבה אינן התכונות הדומיננטיות של ויקיפדיה, לפחות לא בגרסתה העברית. מהתבוננות בשיחות הארוכות המתנהלות במזנון בנושאים של מדיניות, ניתן לראות הרבה רצון טוב, בצד תחושה של קהילה סגורה, לעיתים צדקנית, בה כל עורך מתפקד כ"צנזור מטעם עצמו". הקהילה מתקשה לעיתים לערוך את ההבחנה בין הערך ובין תוכנו. לפיכך, נראה תמוה המצב בו בויקיפדיה האנגלית קיימים מאות רבות של ערכים על כוכבות פורנו[138], בעוד בויקיפדיה העברית לא ניתן למצוא ולו ערך אחד דומה. הפיקוח על הערכים הדוק, והקהילה מסרבת להוסיף תכנים החורגים מהקונצנזוס. הקהילה בגרסה האנגלית נראית חופשית ומתירנית יותר, וסובלנית הרבה יותר כלפי תכנים שאינם בלב הקונצנזוס, בעוד זו העברית שמרנית יחסית – וייתכן שהדבר נובע מצביונה וגודלה של הקהילה, המצומצמת יחסית. עם זאת, אין ספק שערכים רבים שנכתבים בויקיפדיה לא היו מוצאים את דרכם לשום אנציקלופדיה מסורתית, כגון "האנציקלופדיה העברית" – לדוגמה, ערכים אודות כוכבי תרבות עכשוויים (למשל – זוכי תחרויות הכשרונות "כוכב נולד"[139]), כך ש"שמרנות", כמו גם "מתירנות", הינם יחסיים, כמובן.

 

4.2      עובדות, בדיה וניצול לרעה בערכי ויקיפדיה

4.2.1      אמינות המידע בויקיפדיה

אנציקלופדיה היא מאגר כתוב של הידע האנושי הקיים[140]. מקור השם מיוונית, ובתרגום לעברית פירושה "הדרכה מקיפה". ויקיפדיה מנסה להגדיר מהי אנציקלופדיה, ומהם המאפיינים הכלליים שלה. עליה למלא חמש דרישות בסיסיות: כיסוי נאות של התחום שבו עוסקת האנציקלופדיה, הן מבחינת היקף הערכים והן מבחינת מידת הפירוט וההעמקה בכל ערך; הכלת קישורים פנימיים, כלומר הפנייה מכל ערך לערכים אחרים המוזכרים בתוכו; קישורים חיצוניים, למאמרים וספרים המשלימים ומרחיבים את המידע שבאנציקלופדיה; הפניות בשוליים לערכים אחרים באנציקלופדיה, העוסקים בנושא קרוב, כדי שהקורא יעיין בהם וישלים את ידיעותיו; ומפתח, המאפשר איתור מהיר של מידע נדרש. בנוסף, על אנציקלופדיה להיות מדויקת ונוחה לשימוש. את הערכים כותבים, בדרך כלל, מומחים מתחומים שונים.

עד לפני שנים לא רבות, כאשר היינו רוצים לקבל מידע אודות נושא מסויים – היינו פותחים את האנציקלופדיה שמונחת על המדף בבית. מכאן גם חשיבותה של האנציקלופדיה, והחשיבות של אמינות המידע שבה – היא מהווה בסיס לידע האנושי. כמובן שכמעט בכל תחום יש ספרות מעמיקה, שהמומחים פונים אליה, אבל המקור הראשוני להבנת תחום מסויים, להבנת מושגים בסיסיים וקבלת בסיס להמשך המחקר בתחום הוא האנציקלופדיה. כמו בכל נושא כמעט, גם בתחום האנציקלופדיות יש היררכיה מסויימת, כאשר ה"בריטניקה" נחשבת לאנציקלופדיה המובילה בעולם. הבריטניקה מאגדת מידע החל משנת 1768, ונחשבת מקור אמין כמעט בכל נושא[141]. הבריטניקה מעסיקה צי של בודקי עובדות, שתפקידם לוודא שכל מילה הנכתבת בכל ערך נכונה ומדוייקת. כל מהדורה שלה הוסיפה תיקונים, עדכונים וערכים חדשים. בזכות הבריטניקה ופועלה רב השנים, גם אנציקלופדיות אחרות זכו למוניטין של אמינות. כמובן שהמוניטין של הבריטניקה נחשב לטוב מכולן, אך בפועל המונח "אנציקלופדיה" מציין ידע ואמינות.

במהלך העשור האחרון התפתחה רשת האינטרנט בקצב הולך וגובר, וכמויות המידע שבה גדלו בצורה אקספוננציאלית. גוגל (וגם מנועי חיפוש אחרים) מפנים למיליארדי דפים ברחבי האינטרנט, ולמעשה החיפוש אחר מידע עבר מעיון באינדקס של האנציקלופדיה לחיפוש במנוע חיפוש. לכן ניתן לראות בגוגל כ"אינדקס" החדש של האנציקלופדיה שקרויה "אינטרנט". אולם מהי מידת האמינות של המידע ברשת? האם ניתן לייחס למידע הנמצא באתרים השונים אותה רמת אמינות כמו לבריטניקה? אין ספק שהשוֹנוּת (variance) באיכות ובאמינות היא גדולה מאוד. גם לגבי ויקיפדיה צצו ועלו שאלות מעין אלה. המיזם הפתוח והחופשי, בו כל אחד יכול ליצור ערך חדש ולערוך ערכים קיימים, טומן בחובו פוטנציאל אדיר – גם להרס והשחתה. חלק גדול מהביקורת כלפי הפרוייקט נוגע בחופש לערוך את המידע, גם כאשר העורך הוא אנונימי ומסתתר מאחורי כתובת IP.

כדי לבדוק את הנושא, ערכו מספר גורמים ניסויים מסוגים שונים בויקיפדיה. אחד מראשוני הבודקים היה העיתון סיראקיוז פוסט-סטנדרד[142], שפרסם מאמר אודות האמינות של המידע בויקיפדיה[143], לאור ניסוי שערך. הידיעה עוררה תגובות נסערות, ולא חסרו תגובות התוקפות את שיטת הבדיקה[144]. בעקבותיו החלו רבים לבצע ניסויים מעין אלה[145]. רובם השיגו את אותה התוצאה: ערכים מפוברקים הוסרו מויקיפדיה בתוך שעות ספורות עד ימים ספורים[146], אולם לא אחת קרה שחלפו חודשים ארוכים עד למחיקת הערך[147]. מסקנות דומות ניתן להסיק גם על ויקיפדיה העברית[148]. ספק אם המסקנות ניתנות להכללה, שכן הניסויים לא נערכו בשיטות מחקריות מקובלות, ועשויים להיות הבדלים גדולים בין ערך מפוברק כולו, לערך בו נפלו טעויות בודדות, וכן בין כותב מזדמן לכותב ותיק שלרוב תורם מידע אמין. קללות, לעומת זאת, מוסרות בתוך דקות ספורות מויקיפדיה, לפי מחקר מדעי שנערך באוניברסיטת MIT המפורסמת[149]. למרות ניסויים אלה, המבחן הגדול של ויקיפדיה הוא השוואת כלל הערכים שבה לאנציקלופדיה אחרת.

סערה גדולה במיוחד עורר המגזין Nature[150], אשר ערך השוואה בין ויקיפדיה והבריטניקה, וקבע[151] שההבדל בין האנציקלופדיות אינו כזה גדול. המחקר פורסם בגיליון דצמבר 2005 של כתב העת היוקרתי. המחקר בחן 42 ערכים זהים במגוון תחומים של המדע, אותם מסרו למומחים עצמאיים, שלא ידעו מה מקור כל ערך – אם פורסם בוויקיפדיה או בבריטניקה. הם בדקו ערכים כמו "עקרון ארכימדס", "הכבשה דולי" ועוד. המומחים מצאו 123 טעויות באנציקלופדיה בריטניקה לעומת 162 טעויות בוויקיפדיה, מהן שמונה שגיאות חמורות – ארבע בכל אחת מהאנציקלופדיות. בעקבות פרסום המאמר בוצעו תיקונים מסוימים, הן בוויקיפדיה והן בבריטניקה, אולם הבריטניקה לא השלימה עם הפגיעה בשמה הטוב והחלה במאבק לשיקומו.

באתר של הבריטניקה פורסם[152] מאמר מקיף בן 20 עמודים, הטוען כי המחקר של Nature "פגום באופן מהותי". אנשי הבריטניקה טוענים, כי המחקר של המגזין מתאפיין ב"דפוס של רשלנות, התעלמות מסטנדרטים מחקריים בסיסיים וכמות שגיאות כה גדולה עד כי יש בה כדי לעוות את התוצאות"[153]. הם טוענים למשל שבמקרים מסויימים מקטעים מתוך ערכים חוברו יחדיו, ועוד עשרות טעויות במחקר. אנשי המגזין סירבו לקבל את ההאשמות של הבריטניקה, ובהודעה לעיתונות[154] טענו שהם עומדים מאחורי המחקר, אך הביקורת על ההשוואה הגיעה גם ממקורות אחרים[155].

ככל הנראה, כפי שקורה במקרים רבים, האמת נמצאת באמצע. ברורה ההסתייגות של הבריטניקה מההשוואה – אנציקלופדיה הנהנית ממוניטין בן מאות שנים, ומעסיקה צי של עורכים ובודקים שתפקידה לבחון ולוודא שכל הערכים אמינים, נקראת תיגר בידי מיזם אינטרנטי בן שנים ספורות, בו לכל הדיוט בעל גישה לאינטרנט אפשרות לערוך ולשנות את המידע. אולם האם זה אומר בהכרח שהמידע אינו אמין? המחקר הזה מוכיח שכנראה ויקיפדיה אינה לוח מודעות אינטרנטי הנותן לגולשים הזדמנות להביע את עצמם, אלא מקור מידע לגיטימי, ואמין יותר מכפי שמקובל לחשוב. יתרה מכך, טעויות יש גם בבריטניקה המפורסמת. הבעיות במקורות אחרים אינם פיתרון לבעיות שהתגלו בויקיפדיה, אולם גם אם נצא מנקודת הנחה שנפלו שגיאות בהשוואה וכמות השגיאות בבריטניקה נמוכה בהרבה – אין כאן ניצחון ב"נוק אאוט" לבריטניקה.

בעיות האמינות כמובן לא נעלמו גם מראשי ויקיפדיה. באתר העברי נכתב מאמר גדול ומקיף אודות האמינות של ויקיפדיה[156]. אם לתמצת את המאמר במשפט אחד, הוא טוען ש"גם בעיתונים, ואפילו בבריטניקה, יש טעויות – אנחנו מנסים לתקן כל הזמן". המאמר המקיף מתחיל בסקירה של בעיות אמינות בויקיפדיה ובמקורות אחרים, ומביא דוגמא לכתבות בעיתונים ובאנציקלופדיות אמינים יחסית, הלוקים גם הם לעיתים בחוסר אמינות. דוגמא מביכה למדי עבור הבריטניקה הביא העיתון "גארדיאן" הבריטי, שפרסם[157] כתבה על ילד בן 12 שמצא שגיאות וחוסר דיוק בכמה ערכים, והפנה את תשומת הלב של העורכים.

המאמר אינו בא לשלול השימוש במקורות השונים, וכוונתו להראות שהעולם אינו מחולק ל"אמין" ו"כוזב". זו אולי נקודה נכונה, אולם היא נקודה "שחורה" לרעת מקורות אחרים, ועדיין לא מוסיפה אמינות לויקיפדיה. לאחר מכן דן המאמר בכתיבה מוטה, וטוען שלמעשה כל כותב משקף את תפיסת עולמו ואת תרבותו של הכותב. הדבר אולי נכון, אבל עדיין הסטנדרטים לנייטרליות גבוהים יותר כאשר אנשי מקצוע כותבים ערכים באנציקלופדיה, ולרוב יש להם נגישות רבה יותר למידע בתחום, אותו הם מכירים יותר מהעורך הממוצע בויקיפדיה. ייתכן שנייטרליות אינה ריאלית, היא אידיאל שאינו ניתן להשגה (האם ניתן, לדוגמא, להעריך את פועלו של הנשיא ג`ורג` ו. בוש באופן אובייקטיבי? נדמה שכל דעה על האיש ופועלו תלויה בהשקפה הפוליטית של הכותב). המאמר אף מדגיש את חוזקה הגדול ביותר של ויקיפדיה – היכולת לתקן ערכים. טעות בבריטניקה אולי תתוקן, אולם זה יקרה רק במהדורה הבאה – ועד אז הטעות תונצח במשך שנים[158]. מהירות זו שבה ניתן לתקן שגיאות, כמו גם כמות העיניים האדירה היכולה לבחון כל ערך – לאלו אין תחרות, וזהו אחד מסודות הצלחתה של ויקיפדיה.

 

4.2.2      אמינות ביוגרפיות

נדמה שאחת הבעיות הגדולות באמינותה של ויקיפדיה נוגעת לכתיבת ביוגרפיות. אחד המקרים הידועים ביותר המדגימים את הסוגיה הוא מקרהו של ג`ון סיגנת`אלר, מהעורכים-המייסדים של העיתון USA Today. סיגנת`אלר, עוזרו לשעבר של הנשיא ג`ון קנדי, פרסם בסוף 2005 כתבה בעיתון USA Today, בה הוא מתלונן על ביוגרפיה שקרית שנערכה עליו בויקיפדיה[159]. הערך אודותיו[160] ציין, שבעבר נחשד במעורבות ברצח ג`ון קנדי ואחיו, בובי[161]. בנוסף, נטען ב"ביוגרפיה", שבראשית שנות ה-70 נסע לברית המועצות, שם גר מעל לעשור. העובדה הנכונה היחידה, לטענת סיגנת`אלר – הוא אכן היה עוזרו של קנדי. הוא מתאר מספר שיחות שערך עם ג`ימי ויילס, בהן הוא התלונן על רצח האופי שנעשה לו, וטוען שהמידע הזה היה זמין במשך 132 ימים, עד אשר נמחק בידי ויילס. כיום הערך מכיל כמות רבה של אינפורמציה אודות סיגנת`אלר, הוא תקין (ואף הוצמד לו "תו איכות" של ערך טוב בויקיפדיה) – ונעול לעריכות.

סיגנת`אלר כמובן מתרעם על התופעה, ומעלה טענה עקרונית: הוא הצליח להשיג את כתובת ה-IP של מפרסם הערך. אולם מנקודה זו, כל מאמציו לאתר את הכותב כשלו, מאחר שספקית האינטרנט אשר דרכה כתב הגולש (BellSouth) סירבה לחשוף אותו. זוהי בעיה כללית, שאינה רלוונטית רק לויקיפדיה, אלא מקיפה את כל ספקיות האינטרנט, ובעייתית גם בישראל. לכן, הספקיות מתעלמות מבקשות לחשוף שמות גולשים משמיצים, עד לקבלת צו משפטי המחייב אותן. אין זה אומר שמדיניות זו שגויה – הספקיות אמונות על שמירת הפרטיות של לקוחותיהן, למרות שבמצב הדומה לזה של סיגנת`אלר, המושמץ עומד חסר אונים. את חוסר אונים הזה חווה גם ראש ממשלת נורבגיה, יינס סטולברג, ש"גילה" על עצמו את עובדת היותו פדופיל מורשע[162]. סטולברג, כמובן, מעולם לא הורשע ואף לא נחשד בפדופיליה.

בדיעבד, התברר שאת הערך כתב בריאן צ`ייס, מנהל תפעול בן 38 מנאשוויל, ארה"ב[163]. צ`ייס טען שמדובר בבדיחה לא מוצלחת, והתנצל על מעשיו. הוא אותר באמצעות כתובת ה-IP שהגיעה לידי סיגנת`אלר, בידי דניאל ברנדט, פעיל למען זכויות אדם, ואקטיביסט ידוע (ברנדט היה פעיל נגד מלחמת וייטנאם, ונחשב לאנטי-קונספירטור ותיק)[164]. ברנדט מפעיל אתר אינטרנט בשם Google Watch, אשר נועד לבקר את ענקית החיפוש גוגל ופגיעתה בפרטיות ובזכויות נוספות[165]. ברנדט הקים את Wikipedia Watch, המקבילה של האתר הידוע על גוגל, בעקבות מקרה דומה לזה של סיגנת`אלר[166]. גם ברנדט טוען שהערך אודותיו סילף פרטים אודותיו, אולם בניגוד לסיגנת`אלר – ויילס סירב למחוק את הערך. ברנדט הודה שהוא שקל לתבוע את ויקיפדיה, כנראה כמקרה מבחן בדרך לחלומו הגדול, לתבוע את גוגל.

ברנדט טוען, שאתרים שתוכנם מועתק בצורה כה נרחבת, כמו ויקיפדיה, חייבים לגלות אחריות רבה יותר. הוא טוען לפגיעה אפשרית בפרטיות, הנשקפת מויקיפדיה, כאשר כל אחד יכול לערוך ביוגרפיות לא מדוייקות אודות עצמו וגם על אחרים (ג`ימי ויילס עצמו ערך את הביוגרפיה שלו מספר רב של פעמים, ודאג לסנן פרטים רבים אודותיו[167]). לדבריו, "גם אם אני רוצה, אני לא בטוח את מי אפשר לתבוע, שכן אין אף גורם בויקיפדיה הנוטל עצמו אחריות". הוא קורא לויקיפדיה לערוך בדיקה מקיפה של כל ערכיה. ברנדט מוסיף וחוקר כל הזמן את ויקיפדיה, ולאחרונה גילה[168] עשרות ומאות ערכים המועתקים ממקורות ברחבי הרשת ומפירים זכויות יוצרים, בעזרת תוכנת השוואה אוטומטית שהכין תוך שימוש בגוגל.

עם זאת, יש הטוענים שפרשת סיגנת`אלר היא אחד הדברים הטובים ביותר שקרו לויקיפדיה. הפרסום העלה את נושא האמינות לכותרות, וגרם לשינוי המדיניות של ויקיפדיה: בעקבות הפרשה, חסם ויילס את האפשרות להוספת ערכים חדשים עבור משתמשים לא רשומים בויקיפדיה האנגלית. בנוסף, ייתכן שכעת משתמשים בויקיפדיה למדו לקח, ויבדקו את התוכן בצורה קפדנית יותר לפני שישתמשו בו. הויכוח הציבורי הזה הוא סוג של חשבון נפש שכל קהילה פתוחה צריכה לעשות, מה עוד שמקרה זה אינו האחרון שקרה, ואף לא בטוח שהוא החמור שבהם. נוסף לכך, הרעש התקשורתי גרם לעלייה דרמטית בכמות הכניסות לויקיפדיה[169]. כנראה שבאמת אין דבר כזה, "פרסומת שלילית"...

גם בישראל אירעו מספר פרשות דומות. הסופר והעיתונאי אמנון ז`קונט נדהם לגלות שאת פרטי הביוגרפיה שלו בויקיפדיה[170] עורך אדם שנטל את זהותו. "גניבת זהות" היא בעיה קשה באינטרנט, לא רק בהקשר של ויקיפדיה – הבעיה קשה במיוחד בעסקאות כספיות – אולם במקרה זה השתלבו כל הבעיות יחדיו בויקיפדיה. ז`קונט גילה שמישהו שתל פרטים בדויים בערך שכתב על עצמו בויקיפדיה. ז`קונט טוען, שהמשכתב גם חיקה היטב את סגנון הכתיבה שלו[171]. הדבר המוזר מכולם, כך גילה ז`קונט – המידע נכתב מכתובת האינטרנט שלו. לכן סירבו עורכי ויקיפדיה למחוק אותו, למרות בקשותיו של ז`קונט. לבסוף, לאחר חקירה נוספת, נחשפה פרשת "הסוס הטרויאני", אשר הסעירה[172] את מדינת ישראל חודשים רבים, ונסתיימה בקול ענות חלושה.

נראה שקיים שוני בין ביוגרפיות למאמרים רגילים, הנובע מהעובדה שמאחורי הביוגרפיה עומד אדם, בעל זכות יסוד לכבוד ולפרטיות. אחד התנאים לעוולת לשון הרע, למשל, היא דבר שפרסומו עלול לפגוע באדם[173]. בניגוד לערך המתאר עצם דומם או אירוע שהתרחש בעבר, מאמר המתאר אדם עשוי לפגוע ברגשותיו של נשוא המאמר. פגיעה ברגשותיו של אדם או בפרטיותו  חמורים הרבה יותר מתיאור שגוי של "עקרון ארכימדס" (אותו בדק הירחון "Nature" בהשוואה בין ויקיפדיה לבריטניקה), ומהווים הן עבירה פלילית והן עוולה אזרחית. תיאור אדם כפדופיל או רוצח, עשויים לגרום לו נזק תדמיתי רב, במיוחד אם הוא אינו מוכר ברחבי העולם, משום שהקוראים עשויים לקבל זאת כעובדה. בתחום הגנת הפרטיות, הצדקות לשמירה על הפרטיות נובעות מאישיותו של האדם, ולכן לתאגיד אין זכות לפרטיות. אם נשאיל הצדקות אלה ונשתמש בהן לקיטלוג הערכים בויקיפדיה, ניתן לומר שאישיותו של האדם היא הסיבה ליחס שונה בין ביוגרפיות לשאר סוגי המאמרים.

חשיבות הביוגרפיות ברורה גם לראשי ויקיפדיה, ולכן הם יזמו פרוייקט ל"הערכת ביוגרפיות" ("WikiProject Biography/Assessment")[174]. במסגרת הפרוייקט צוותי בדיקה מיוחדים בוחנים את כל הביוגרפיות בויקיפדיה, ומעריכים את איכותן, בסולם בן כמה דרגות, הנע בין ציון נמוך (Stub) שמקבלות הביוגרפיות הקצרות והדלות בפרטים, וכלה בביוגרפיות משובחות במיוחד המקבלות כוכב המעיד על איכותן (Featured Article). פרוייקט זה הוא חלק מפרוייקט "ויקיפדיה 1.0", לשיפור ודירוג ערכי ויקיפדיה (פירוט נרחב בפרק ‏5.3).

 

4.3      "מלחמות עריכה" ויישוב מחלוקות

נושאים רבים בעולם הינם שנויים במחלוקת. האמת אינה קבוע פיסיקלי, ואנשים שונים מגדירים בצורה שונה מהי ה"אמת". כאשר הנושאים במחלוקת מעוררים רגשות חזקים, וכאשר העורכים מסרבים להתפשר, מתפתחת לה "מלחמת עריכה". ויקיפדיה מגדירה מלחמת עריכה כ"מחלוקת על ניסוחו של ערך, בין שני משתמשים או יותר, מביאה לכך שבמהלכה כל אחד מהם מוחק את שינוייו של חברו, ואף דיונים בדף השיחה אינם מקדמים פתרון המחלוקת"[175]. הכנסת טעויות והתעקשות עליהן, אינם נחשבים כ"מלחמת עריכה" – אותן פשוט יש לתקן, ואם העורך מתעקש להמשיך להטעות – הרי שהוא משחית, וככזה יטפלו בו מנהלי המערכת.

ויקיפדיה ניסחה כללים לניהול מלחמת עריכה. תחילה, יש לנסות לפנות לתהליך "גישור" – פנייה למשתמש רשום כלשהו, שינסה להשיג הסכמה. במידה ואין הסכמה על זהות המגשר, מכריע בירוקרט על זהות המגשר. לאחר שנואש המגשר מלהשיג פשרה, הוא הופך ל"בורר", ומשכתב את הערך כרצונו. באם צעד זה לא מקובל על אחד הצדדים, הוא יכול לדרוש "הצבעה", כאשר רק ויקיפדים בעלי ותק יכולים להשתתף בה[176]. לאחר שהתקבלה הכרעה, היא סופית ואין לעבור עליה (עורך המפר אותה נחשב משחית).

ויקיפדים "סוררים" ומלחמות עריכה קיימים גם בעברית. מרבית הערכים המוגנים תמידית הינם תבניות וערכי הסבר אודות מדיניות ויקיפדיה. ערכים המוגנים חלקית או זמנית הם לרוב כאלו הנוגעים למחלוקות פוליטיות וחברתיות, המתגלעות שוב ושוב באזורנו: ראשי ממשלה (למשל – יצחק רבין, אהוד אולמרט) מעוררים מחלוקות רבות, ודפיהם נערכים כל העת, לעיתים תוך הוספת גידופים קשים. הערך אודות רבין מעורר תגובות קשות בכל שנה עם התקרב יום השנה להרצחו, וכך גם דף הביוגרפיה של רוצחו. גם מחלוקות בנושא דת ומדינה מעוררות תגובות קשות (הערך אודות המשיח, החסום חלקית; הערך אודות הומוסקסואליות; חסידי הרבי מלובביץ` משכתבים את הערך ומתייחסים אליו בלשון הווה).

הפתרון המקובל והיעיל ביותר למנוע מלחמות עריכה הוא נעילת הערך, ולו לתקופה מוגבלת. בויקיפדיה הוולשית, למשל, נעלו את הערכים אודות ג`ורג` ו. בוש וג`ון קארי לאורך חודשים ארוכים בשנת 2004, אז התנהל הקמפיין לנשיאות ארה"ב בין שני האישים הללו. נעילה זו מנעה השחתה הדדית של הערכים מחד, ואפשרות לקבל מידע אודותיהם מנגד. הבעיה העיקרית שעולה משיטת פעולה שכזו היא הפגיעה בחופש העריכה, עליו מבוססת ויקיפדיה.


5       תיקון ושינוי המצב הקיים

כאמור, חיצי הביקורת כלפי ויקיפדיה מגיעים מכיוונים שונים. חלקם תוקפים את מהות המיזם, חלקם את המדיניות המותווה בידי ראשי הפרוייקט, וחלקם את שניהם. מרבית הבעיות מאפיינות את הפרוייקט עצמו, כלומר – ספק אם ניתן לפתור אותן באמצעות שינויי חקיקה, למשל. הבעיות שמוזכרות בחלק הקודם, ואלו שעוד יוזכרו בהמשך, לא נובעות מהבעיות שטומנת בחובה זכות היוצרים. נכון הדבר, שעורכי המידע יכולים לנצל את זכות היוצרים או הזכות המוסרית ולתקוע טריז בניסיונות למחוק את הערכים אותם יצרו; הם גם יכולים לפנות ולבקש סעדים משפטיים, בטענה לפגיעה בזכויות יסודיות, כמו חופש הביטוי. למרות זאת, לא ידועים מקרים כאלה, אלא דווקא מקרים הפוכים, בהם נפגעו אנשים מהמידע הכתוב בויקיפדיה.

הבעיות כמובן לא נעלמו מעיני הגורמים הפעילים בויקיפדיה. בנוסף לשינויים אותם שוקלים ראשי הפרוייקט, הדיונים אודות הפעולות שצריכות להינקט הם מדפי השיחה הפעילים ביותר שיש. בויקיפדיה העברית, ה"מזנון" מלא במגוון של שיחות בנושאים שונים של אמינות והצעות לשיפור, שאף התפצלו לדפים ייעודיים בנושא, למשל: הצעה להקמת חברה מסחרית שתיתן הסמכה לגרסאות של ערכים מסויימים[177], ורעיונות נוספים. כמות ההצעות גדולה ובלתי אפשרי לסקור את כולן, מה גם שלא כולן ישימות. נראה שמרבית הפתרונות לא יהיו משפטיים טהורים, אלא יותר טכנולוגיים, ולכן אנסה לסקור את הרעיונות החשובים והמרכזיים.

 

5.1      מנגנון זיהוי משופר של גולשים

זיהוי אמיתי וודאי של גולשים הוא בעיה קשה ברחבי האינטרנט. אתרי אינטרנט העוסקים במסחר אלקטרוני מעוניינים, כמובן, לדעת שהגולש שמזמין את המוצר ומשלם בכרטיס אשראי הוא אמנם מי שהוא מתיימר להיות, ולא נוכל או האקר שהשיג מספרי כרטיסי אשראי בדרך לא חוקית. "גניבת זהות" ("Identity Theft") מעסיקה לא רק אתרי מסחר, אלא גם ממשלות[178], ורבים מנסים למצוא את הפתרון המתאים, שיאזן בין הנוחות והחופש היחסי באינטרנט, לבין הצורך בוודאות ושמירה על החוק.

הבעיה בויקיפדיה אינה חמורה כמו באתרי מסחר אלקטרוני, למרות שבדומה לקבוצות הדיון למיניהן, גם בויקיפדיה עולות בעיות של עבירות מסוגים שונים, מהפרות זכויות יוצרים ועד הוצאת לשון הרע והסתה. על ויקיפדיה למצוא פתרון למקרים בהם צד שלישי מגיע ותובע את חשיפת זהותו של מפרסם המידע. במקרה כזה, ברשות ויקיפדיה נמצאת רק כתובת ה-IP של הגולש, ולא את שמו וכתובתו. אלה נמצאים בידי ספקית האינטרנט, וגם לה יש מערכת שיקולים משלה. כדי למנוע מצב מסובך מעין זה, על ויקיפדיה לחזק את מנגנון הזיהוי, ולכך מספר פתרונות אפשריים, חלקם בעייתיים מאוד, ועלולים לפגוע קשות ברוח הפרוייקט.

פתרון אפשרי אחד הוא חיוב הכנסת מידע מלא ומדוייק יותר בעת ההרשמה. חיוב כל העורכים להרשם ולהוסיף פרטים כמו כתובת מייל ואף מידע אישי הוא התחלה, אולם ספק אם זהו הפתרון הדרוש – זהו מנגנון חלש ומסורבל. יתרה מכך, הסרבול עשוי לגרום לגולשים רבים לוותר על הרצון להשתתף בעריכת תכנים, תוך חשש מדליפת פרטיהם לרשת, ניצול המידע לרעה, או סתם מתוך חוסר סבלנות להקליד פרטים רבים כל כך. רתיעה של גולשים רבים מצעד כזה עשויה להביא לגוויעתו של הפרוייקט בטרם עת.

הפתרון אמור להיות כולל יותר, וודאי הרבה יותר: דרישת זיהוי חד ערכי מול ספקית האינטרנט. על ויקיפדיה להקים, בעצמה או תוך שיתוף פעולה עם אתרים דומים, מאגר מידע בו יש זיהוי מול ספקית הגישה – באמצעי טכני כלשהו. ספקיות האינטרנט יוכלו לחשוף כלפי שירותי אינטרנט דוגמת ויקיפדיה ממשק (API), שפנייה אליו עם כתובת IP (וגם שעה מדוייקת, במקרה הצורך) תחזיר את פרטיו האמיתיים של הגולש. שמירת הנתונים תיעשה רק עבור גולשים אקטיביים, כלומר – ויקיפדים העורכים את המידע, ולא רק צופים בו. מטעמי הגנה על הפרטיות, למידע אסור להיות חשוף לאף גורם (כולל ראשי הפרוייקט), וייחשף רק לפי צו שיפוטי. בנוסף, על ויקיפדיה להדגיש את מדיניותה זו, שכן יסוד ההסכמה חשוב (לפחות בישראל) במקרה של פגיעה אפשרית בפרטיות[179].

המודל עשוי להוות פתרון לסדרה שלמה של אתרים בעלי אופי דומה, כגון קבוצות דיון (פורומים) ותגובות באתרי תוכן (Talkbacks). המודל יחסוך את הבעייתיות במקרה בו נפגע מעוניין להגיש תביעה, ועובר מסכת ייסורים עוד לפני שזהות הפוגע נחשפת. בארה"ב החלה פרקטיקה של "תביעת אלמונים" ("John Doe lawsuits"), בה מגיש הנפגע תביעה כנגד "אלמוני", וכחלק ממנה דורש סעד של חשיפת זהותו של אותו אלמוני[180]. בצורה זו תבעו חברות התקליטים בארה"ב אלפי גולשים אלמוניים אשר הפרו, לטענתם, זכויות יוצרים ברשת[181]. פתרון במודל המוצע יותיר את ויקיפדיה ודומותיה מחוץ למשחק המשפטי, ויתן הגנה מקסימלית לגולשים – רק צו בית משפט יאפשר להן לחשוף פרטי גולשים. צו זה יינתן, לאור ההלכות האחרונות, רק כאשר קיים יסוד כמעט וודאי של הפרה. גולשים אשר יערכו את ויקיפדיה בהתאם לכללים המקובלים, יוכלו להיות רגועים באשר לחשיפת זהותם, בעוד משמיצים ודומיהם יחששו לפרסם את דבריהם – ובצדק.

 

5.2      פיקוח ואישור של התכנים

אחת הביקורות המשמעותיות, אולי המשמעותית ביותר, נוגעת לאפשרות שיש לכל אחד לערוך את המידע. לארי סאנגר טען כי ויקיפדיה חייבת לנטוש את מגמת ה"אנטי-אליטיזם", המרחיקה ממנה מומחים (ובעיקר אקדמאים וספרנים), היכולים לשפר את רמתה ואת תדמיתה[182] (זוהי גם ביקורת מרומזת על שותפו ויילס). ויילס דוחה את הטענה. לדעתו, ויקיפדיה אינה עויינת כלפי מומחים, אלא פשוט לא מוכנה להסתמך באופן עיוור על תארים. עם זאת, נראה שיש לשפר את רמת האמינות של הערכים, ולהפעיל מנגנון ביקורת משוכלל יותר מזה המופעל היום. ויילס רומז על כך שזהו הכיוון אליו הולכת ויקיפדיה. מזה זמן מה פועל במסגרת ויקיפדיה מיזם ניסיוני המכונה [183]Wikipedia 1.0.

המיזם מיועד להביא להשקת "גרסה יציבה 1.0", בה יהיו כל הערכים שרמתם גבוהה כבר היום, ושעליהם יוכלו חברי הקהילה, כמו גם קוראים מזדמנים, לסמוך לגמרי. תהליך דירוג וניתוח המאמרים כבר החל, אבל ייקח עוד זמן רב, כפי שקורה לעיתים קרובות במיזמי קוד פתוח. לפני התחלת הפרוייקט הנרחב הזה, עורכים בויקיפדיה ניסוי כלים בדמותו של פרוייקט מקדים, Wikipedia 0.5, בו הסתיים שלב איסוף המאמרים הנבחרים[184], ובכוונת ויקיפדיה לפרסמם על גבי תקליטורים.

כבר כיום מופעלים מנגנונים, המעריכים את איכות הערכים: בויקיפדיה קיימת קטגוריה של "ערכים מומלצים"[185], שנבדקו ונמצאו מוצלחים מבחינת הסגנון והתוכן. ערכים זוכים להיכלל בקטגוריה זו אם הם עומדים במספר קריטריונים, המפורטים באתר. ערכים המוצעים לקבלת התואר נבחנים בידי הקהילה, ונערכת עליהם הצבעה. קבלת התואר עשויה להשפיע על כמות הגישות לערך, ולתת לעורך (או העורכים של הערך) מוטיבציה להמשיך ולתרום לויקיפדיה. התמריץ חשוב לויקיפדים, שכן אחד התמריצים לתרום מזמנם ומהידע שלהם הוא ההכרה בפועלם וצבירת מוניטין.

מנגנון זה הינו ראוי, אולם אינו מספק. נכון לסוף 2006, כמות זעומה של ערכים בויקיפדיה האנגלית זכתה להכרה כ"ערך מומלץ" (כ-1200 מתוך כמעט 1.5 מיליון ערכים). בויקיפדיה העברית המצב טוב בהרבה (כמעט 500 מתוך כ-50,000 ערכים), אולם הדבר אינו מספק: מעל 99% מהערכים אינם מסומנים בשום צורה. ההמלצה הכללית של ראשי ויקיפדיה היא לא להסתמך על המידע בה בתור המקור היחיד, אך קיימות דרגות רבות של איכות בין ערכים מומלצים למפוברקים, ולכך לא נותנת ויקיפדיה תשובה.

פרוייקט "ויקיפדיה 1.0" נועד לתת מענה לבעייה של אימות נתונים ומקורות. כמות הערכים והשינויים הנעשים במערכת הינה עצומה, וקשה למצוא כיום את המקור למידע הנכתב – האם המקור עליו מתבסס הכותב הוא אמין, או יתרה מכך – האם ניתן בכלל להתחקות אחרי המקור הזה? כחלק מפרוייקט ויקיפדיה 1.0 התחיל תהליך דירוג של ערכים חשובים (בעיקר ביוגרפיות ומאמרים אודות נושאים מרכזיים בתחומים שונים, כגון אומנויות, מדעים, ספורט וכו`). חלק נכבד מתהליך זה הוא פרוייקט הערכת הביוגרפיות[186], ובו (בין היתר) הותוו הקריטריונים והסולם להערכת איכות הערכים. הצלחתו של הפרוייקט עשויה להוביל להערכה כוללת של איכות כל הערכים בויקיפדיה, תוך שמירה על סטנדרטים אחידים.

הפתרון כנגד ונדליזם אינו חייב להיות מקיף כמו פרוייקט ויקיפדיה 1.0. ניסיון מעניין בויקיפדיה הגרמנית עושה כעת את צעדיו הראשונים[187]. הרעיון שעלה בגרסה זו הוא לסמן את התכנים ה"תקינים", כלומר – תכנים שלא עברו ונדליזם – בסימון מיוחד. האפשרות לסימון הערכים תינתן רק בידי מנהלי המערכת, כך שרק לאחר שמנהל מערכת סוקר ערך מסויים הוא יכול להחליט האם להסיר את הסימון או להוסיפו. אמצעי פשוט זה יגרום להתעלמות יחסית מערכים בעייתיים עד שאלו יתוקנו, וימנע הסתמכות על ערכים בעייתיים.

יש לציין, שבעיה שעלולה להיגרם כתוצאה ממהלך כזה היא שינוי דרגת החבות של ויקיפדיה. לאחר שניתן אישור לגבי התוכן, כלומר – קיום סמכות המאשרת את התכנים, שוב לא תוכל ויקיפדיה להתנער מכל אחריות, כפי שהיא מנסה כיום לעשות בכתב הויתור (ה-Disclaimer). שיפור מנגנון הפיקוח על התכנים עשוי לשנות את מידת האחריות מ"אחריות מופחתת", בו היא חבה ככל הנראה לאור המודל כיום. ספק אם השינוי יוביל את ויקיפדיה למודל של "אחריות מוגברת", אולם ויקיפדיה תיאלץ לנקוט לאחר שינוי המודל בפעולות רבות יותר כדי לזכות בהגנה. לאור הפיקוח המוגבר, יוכלו צדדים שלישיים לטעון, שויקיפדיה "חייבת לדעת" כעת – "ידיעה קונסטרוקטיבית" (כלומר, במקרה של הפרה, יטענו הנפגעים שעל ויקיפדיה היה לדעת על התוכן המפר). שוב לא תוכל ויקיפדיה לחכות שקיומו של חומר מפר יובא לידיעתה.

כדי להימנע מבעיות כאלה, עולים קולות הטוענים שאל לויקיפדיה להמשיך בכיוון זה. הטענה היא, שויקיפדיה היא פרוייקט חופשי, בו תורמים אנשים מכל העולם מזמנם וממרצם, בלא קבלת תמורה פיסית-גשמית (כלומר – הם אינם מקבלים שכר). גם הארגון מאחורי הפרוייקט אינו חברה שכל מטרתה להרוויח כסף מהפרוייקט, למרות שייתכן שניתן לעשות זאת בקלות (מכירת פרסומות, חסויות וכו`). לפיכך, את ה"כפפה" צריכה ליטול חברה מסחרית, שתעתיק את המידע מהערכים המדוייקים והמלאים ביותר, תנצל אותם לצרכים מסחריים – וגם תתחייב על אמינותם. למרות שגישה זו מעניינת ועשויה להניב את התוצאות המקוות, לדעתי אין להסיר את החבות מויקיפדיה – עליה להמשיך בכיוון הנוכחי של שיפור התוכן, גם במחיר העלאת דרגת החבות. העובדה שחברות מסחריות עושות שימוש מסחרי בתכנים לא צריכה לרפות את ידי הגורמים השונים בפרוייקט. שני המודלים יכולים לעמוד זה לצד זה, כאשר המיזמים השונים עשויים להביא את ויקיפדיה לדרגת אמינות גבוהה יותר – גם אם לא לזו של בריטניקה.

 

5.3      דירוג התכנים והעורכים

לא רק ויקיפדיה מתמודדת עם היצף מידע ואמינות לא ידועה של גולשים. קיימים אתרים בהם הבעיה קריטית אף יותר מאשר בויקיפדיה. באתרי מסחר אלקטרוני, בהם מעורב כסף (ובגדולים שבהם מדובר במיליונים רבים), אמינות היא הכרח. ההתמודדות עם הבעיה אינה קלה בכלל, ולכן מספר מנגנונים פותחו כדי לסייע. ב-eBay[188], מאתרי המסחר האלקטרוני הגדולים בעולם, הבעיה חריפה במיוחד: eBay היא סוג של שוק, בו אנשים מרחבי העולם קונים ומוכרים מכל הבא ליד. כאשר המסחר מתבצע בשוק פשפשים, קשה לדעת מהו טיב הסחורה ומהי אמינות הסוחר, אולם לפחות ניתן לראות ולמשש אותה, והמוכר – גם אם הוא נוכל ערמומי – ניצב מול הקונה. באינטרנט לא יכול הקונה לאמת שום אינפורמציה אודות המוכר, אודות המוצר אותו הוא מציע למכירה – קניה ב-eBay היא הימור – קשה מאוד לבטוח בגורם עלום מהצד השני (גם אם הבעיה פסיכולוגית במידה רבה).

אין ספק שתנאי הפתיחה בעייתיים, אבל השורה התחתונה ברורה: eBay מצליחה מאוד, ומיליוני אנשים מרחבי העולם בוטחים בה וקונים בשוק אותו היא מנהלת. כדי לנסות ולהעלות את רמת הביטחון של הקונים (ואף המוכרים), מנהיגה eBay מנגנון דירוג מפותח: לאחר כל טרנסאקציה, יכולים גם המוכר וגם הקונה להעניק ציון לצד השני[189]. הם יכולים לתת ציון חיובי או שלילי. מוכר (או קונה) בעל אחוזים חיוביים גבוהים נחשב, כמובן, כאמין יותר, דבר שעשוי לעזור לו בעתיד למכור את מוצריו. מוכר (או קונה) בעל אחוזים נמוכים יתקשה לבצע עסקאות בעתיד.

כמובן שהשיטה אינה מדוייקת לחלוטין, וקיימות שיטות לעקוף אותה. גולשים בעלי נטיות להרוס או בעלי יצר נקמה יכולים לתת ציונים נמוכים מידי, להחליף זהויות, לנסות ליצור סקריפטים[190] שיעשו זאת במקומם ועוד. השיטה מצריכה פיקוח גם מצד eBay, כדי למנוע תופעות מעין אלה. באופן כללי, ניתן לומר שהשיטה עובדת בהצלחה, ושווי השוק העצום של eBay מעיד על כך. לא רק ב-eBay, גם בשירותים נוספים עושים שימוש במנגנונים דומים: למשל Google Answers[191], שירות השאלות והתשובות בתשלום של Google (שסגר את שעריו לאחרונה[192]), מאפשר לכל אדם לשאול שאלה ולקבל תשובה ממומחים לחיפוש מידע ברשת. השואל מציע סכום כסף עבור התשובה, ומומחה מתוך הפאנל הגדול עונה עליה. המנגנון מאפשר למקבל התשובה להעריך את איכות התשובה שקיבל, וכך מושפע גם דירוגו של המומחה (דבר העשוי להשפיע גם על סכומי הכסף אותם יקבל בעתיד). גם במקרה זה, נמתחה ביקורת על השירות, שפעל מספר שנים.

ניתן לחשוב על מנגנון דומה גם עבור ויקיפדיה. ניתן ליישם בויקיפדיה מנגנון דירוג דומה לזה של eBay או GA: מתן אפשרות לקוראים לדרג את איכות הערך. מתן ציון לערך יאפשר לקוראים אחרים להעריך את טיבו של הערך, ואולי יתמרץ ויקיפדים לשפר ולתקן ערכים בעייתיים. המנגנון יכול להתייחס לטיב הערך, להיקף המידע בו, כמות ההפניות (citations) שבו ועוד פרמטרים.

בצורה כזו, יוכלו המשתמשים הרבים בויקיפדיה להעריך טוב יותר מה מידת האמינות של הערכים, ולהימנע מהסתמכות על ערכים המדורגים בציונים נמוכים. יתרה מכך, הגולשים יכולים להשתתף בפרוייקט גם אם לא יערכו אותה בעצמם – הדבר יתרום לתחושת הקהילה ולפתיחות של הפרוייקט. מנגנון דומה יכול לתת הערכה לגבי טיב הויקיפדים, העורכים בתחומים שונים את ויקיפדיה – ויקיפד אשר תרומותיו יקבלו ציונים נמוכים במיוחד, יקבלו תשומת לב רבה יותר ממנהלי המערכת. במקרים כאלה ניתן גם לחייב אישור מנהל מערכת לפני הפרסום. דבר זה יעזור במניעת הכנסה של "זבל" לפרוייקט, ויסייע בסינון גולשים משחיתים. בצורה דומה, ויקיפדים המקבלים ציונים גבוהים יחסית יכולים לקבל עדיפות ב"מלחמות עריכה", או להתקבל ביתר קלות להיות "מנהלי מערכת", אם רצונם בכך. בנוסף, ההכרה והמוניטין לה הם זוכים בקהילה תגבר, דבר החשוב לויקיפדים רבים.

להצעה זו כמובן יש כמה בעיות אפשריות, ובראשן – ונדליזם. גולשים אנונימיים יכולים לגרום להרס, "לשחק" עם הציונים, ולתעתע בגולשים האחרים. גולש מתוחכם מסוגל לכתוב סקריפט שיחליף זהויות וידרג ערכים בציונים נמוכים/גבוהים מידי. הפתרונות לכך חייבים להיות ברמת הפלטפורמה (פלטפורמת ה-wiki, עליה מבוססת ויקיפדיה ואתרים רבים אחרים), ופיקוח הדוק של מנהלי המערכת – חיפוש מתמיד של פעילויות חשודות. על הקהילה לטפל בהרס מסוג זה בצורה דומה לטיפול ב"טרולים" ומשחיתים למיניהם. מתן הציונים יכול להיות מוגבל רק לגולשים רשומים, כך שמנהלי המערכת יוכלו לחסום "טרולים" למיניהם בצורה קלה יותר.

ג`ימי וולס מסרב בתוקף לשלב ב"וויקפדיה" מנגנון מוניטין של דירוגי גולשים בנוסח הציונים המוענקים למוכרים ב-eBay ובאתרים נוספים, על מנת לתגמל כותבים מצטיינים, לקדם תכנים איכותיים ולסנן מידע שגוי. בעת ביקורו בישראל טען[193] ויילס, שבניגוד ל-eBay ודומיו, הגולשים של וויקיפדיה הם חברי קהילה מצומצמת של שוחרי ידע המכירים אלה את אלה ומעמדם בקהילה ממילא נקבע על פי הערכת אחרים למקצועיותם. ייתכן ונימוק זה נכון כל עוד ויקיפדיה כוללת אלפים בודדים של עורכים פעילים, אך מה יקרה בעתיד, כאשר קהילת הויקיפדים תתרחב? נדמה, כי טיעונו לא יהיה עוד רלוונטי.

 

5.4      פרוייקט סיטיזנדיום

ויקיפדיה היא פרוייקט מצליח במיוחד, וככזה הוא כבר "הוליד" כמות נכבדה של פרוייקטים מסונפים, מהם מצליחים יותר ומהם פחות[194]. עקב הצלחת הפרוייקט והפלטפורמה עליה הוא מבוסס[195], גם פרוייקטים נוספים החלו להתבסס עליה[196]. לכן, ייתכן שלמרות כל הרצון הטוב והניסיון לשיפור תמידי, הפתרונות לא יבואו מתוך המיזם, אלא דווקא מחוצה לו. אחד מהפרוייקטים האמור לתקן את הבעיות של ויקיפדיה הוא פרוייקט "סיטיזנדיום"[197] (Citizendium, או בשמה המלא: "Citizens` compendium for everything". בתרגום חופשי: "תקציר האזרחים בכל נושא"). את הפרוייקט יזם לארי סאנגר, שותפו של ג`ימי ויילס. מטרתו המוצהרת של הפרוייקט הוא לתקן את כל הבעיות בויקיפדיה.

הפרוייקט אמור להמשיך, למעשה, את העבודה שנעשית בויקיפדיה, אולם לשנות כמה אספקטים של הפרוייקט. השינוי המהותי הוא הוספת תפקיד של "מומחה": בכל נושא אמורים להיות כמה מומחים, אשר יעברו על החומר המפורסם ויכריעו במחלוקות. ה"מומחים" הם אנשים שמציעים את עצמם לתפקיד בתחום מסויים, תוך הצגת המלצות (Credentials) מתאימות. תעודות אלה צריכות להיות ברות-אימות (כלומר – קיימת אפשרות לבדוק את אמיתות ההמלצות או התעודות שברשותם). ההחלטה האם לקבל את המועמדות של ה"מומחה" תיעשה בידי הקהילה, אשר תכריע האם המועמד ראוי לתואר. את תפקיד ה"שיטור" של הקהילה (ההתמודדות עם הנושאים האדמיניסטרטיביים) – יבצעו "שוטרים" (Constables).

כדי לחסוך את חבלי הלידה הקשים של פרוייקט עצום שכזה, אמור הפרוייקט להתבסס על המידע בויקיפדיה, ולשפרו. הדבר אפשרי, משום שהמידע בויקיפדיה מופץ ברישיון GFDL, אותו רישיון שגם בסיטיזנדיום בחרו לפרסום התוכן. המידע מויקיפדיה יכול להיות מופץ לצרכים שונים, אפילו עם פרסומות[198], ולכן ברור שגם העתקתו לסיטיזנדיום עומד בתנאי הרישיון. יש לשים לב, שגם פעולה דומה בכיוון ההפוך, העתקת תכנים מסיטיזנדיום לויקיפדיה, חוקית – ומלחמה כוללת מלווה בהשמצות הדדיות עלולה לפרוץ, כזו שאולי תפגע בשני הפרוייקטים. יתרה מכך, לא ברור כיצד תתבצע העתקת המידע מויקיפדיה, אם בכלל. כל שימוש במידע מחייב מתן קרדיט ליוצר התוכן, במקרה זה – ויקיפדיה. שיפור ושינוי התוכן לא יפטור את סיטיזנדיום מחובה זו, ולכן מעניין יהיה לראות כיצד עומד פרוייקט בסדר גודל כזה בפני עצמו אם מרבית התוכן שלו כולל הפנייה לאתר אחר.

סיטיזנדיום הוא התשובה של סאנגר ל"אנטי-אליטיזם" בויקיפדיה. סיטיזנדיום, כך הוא מקווה, תהיה מריטוקרטית כמו ויקיפדיה, אולם יותר "אליטיסטית", כך שלא כל הדיוט יוכל לתרום את "הגיגיו", וכך לשפר את אמינות הפרוייקט[199]. אם להשוות בין הפרוייקטים, נראה שויקיפדיה יותר "דמוקרטית" – כל ה"אזרחים" בה שווי זכויות מבחינת היכולת לערוך, בעוד סיטיזנדיום יותר "מריטוקרטית", מעלה על נס את המוכשרים, בעלי הידע, ונותנת להם זכויות עריכה גדולות יותר – הם יהיו מוערכים יותר. דפי ההסבר של הפרוייקט אינם מהססים "לעקוץ" את ויקיפדיה, וטוענים שאלו שירצו לפעול "מחוץ לחוק", יוכלו לעשות זאת בויקיפדיה[200]. לפי דף ה"שאלות ותשובות" (FAQ) של סיטיזנדיום[201], הם לא מעוניינים "לסגור" את ויקיפדיה, אלא "למנף" את מאגר המידע העצום שלה ולשפרו.

ה"אליטיזם" של סיטיזנדיום עלול גם להיות אחת הבעיות של הפרוייקט: קשה להאמין שאפריקאי, לצורך הדוגמא, יצליח להוכיח את מומחיותו – הוא יתקשה להוכיח שההמלצות שלו אמינות. עורך-דין בוגר "סטאנפורד" מוויסקונסין יכול להציג את מספר רישיון עריכת הדין שניתן לו בידי ה"BAR"[202], ומרבית הגולשים יקבלו את מומחיותו בתחום המשפט. לא בטוח שאותם גולשים יכירו במומחיותו של עורך-הדין מחוף השנהב. נקיטת מדיניות כזו עלולה לגרום לכך שחלק מרוחה של ויקיפדיה יאבד: חלק גדול מהצלחתה השל ויקיפדיה נובע, כאמור, מהיכולת של כל אחד, הדיוט או אינטלקטואל, לתקן ולשפר את התוכן.

ברוב המקרים, תחרות היא דבר רצוי וחשוב – היא מדרבנת יחידים וארגונים להשתפר, לייעל תהליכים, לחסוך ולנסות להמציא דברים חדשים. האם יתרונות אלה תקפים גם לגבי פרוייקטים של מידע פתוח? כאשר מדובר בשיתוף פעולה של אנשים ובתרומה המבוססת על רצון טוב, תחרות יכולה לגרום גם נזק. אמנם בניגוד לפרוייקטים של קוד פתוח, בהם נדרש ידע נרחב בתחום המחשבים והתכנות, בפרוייקט כמו ויקיפדיה כל גולש יכול לתרום, כך שפוטנציאלית כל אדם בעל גישה לאינטרנט הוא עורך פוטנציאלי. עם זאת, פיצול כוחות בין פרוייקטים דומים עשוי לגרום נזק רב, ואולי לקריסת כל הפרוייקטים.

 


6       סיכום

פרוייקט ויקיפדיה הוא מהמרשימים והמוצלחים בתולדות האינטרנט. הוא מייצג את המגמה החדשה באינטרנט, המכונה Web 2.0 – אתרים ומיזמים מבוססי מידע, בהם הגולשים עורכים של התוכן תוך שימוש בפלטפורמה נוחה המאפשרת שיתוף פעולה. הפרוייקט הצליח מעל ומעבר למשוער: ויקיפדיה הפכה לאנציקלופדיה פופולרית מאוד, מיליוני אנשים משתמשים בה ברחבי העולם, וכמות הערכים גדלה בהתמדה. הפרוייקט לא מתנהל רק באנגלית – עשרות גרסאות בשפות שונות נוספו לויקיפדיה, חלקן מצליחות (יחסית) לא פחות מהגרסה האנגלית.

ויקיפדיה החלה כפרוייקט קטן של "משוגעים לדבר", שראו בחזונם אנציקלופדיה בקנה מידה גלובאלי. אין ספק, רק אנשים בעלי חזון דוגמת ג`ימי ויילס מסוגלים לחלום על יצירת מיזם פתוח שיתחרה בענקים בעלי מוניטין של מאות שנים דוגמת בריטניקה, אולם הפלטפורמה החדשנית בה משתמשת ויקיפדיה טומנת בחובה מספר יתרונות משמעותיים: דינאמיות, עדכניות, שיתוף פעולה של גולשים מכל רחבי העולם, ואלו רק העיקריים שביניהם. יתרונות אלו הביאו את ויקיפדיה למעמדה הנוכחי, כאשר במרבית מנועי החיפוש היא נהנית מדירוג גבוה במיוחד, המביא לכך שתוצאות החיפוש מויקיפדיה ממוקמות בראשית הרשימה.

עם הגידול המרשים בהיקפי המידע בויקיפדיה ובפופולריות שלה, עולה גם כמות התלונות. הבעיות בפרוייקט הן רבות ומגוונות: ויקיפדיה חשופה לונדליזם, גולשים המשחיתים תוכן או שותלים תוכן שקרי (כשהגרועים שבהם מכונים "טרול אינטרנט"), וכמו באתרים רבים אחרים, גם בויקיפדיה עולים חששות בנוגע לרמת האבטחה והשמירה על הפרטיות. אולם עיקר הביקורת המופנה כלפי ויקיפדיה נוגעת לרמת התוכן ולאמינותו. אחד הרעיונות המרכזיים העומדים מאחורי ויקיפדיה הוא חופש לתרום ולשנות את המידע, וזכות זו נתונה לכל גולש, בין אם הוא רשום בויקיפדיה ובין אם לאו.

לצד התוצאות החיוביות הרבות, מדיניות זו מובילה לכך שלעיתים הגולש אינו מבין מספיק בנושא אותו הוא עורך, ומכניס מידע שגוי, לא מדוייק, מוטה לכיוון זה או אחר ועוד – ואלו רק הבעיות שלהן גורמים גולשים תמימים. קיימים גם גולשים בעלי יצר זדוני להרוס. הבעיה ידועה גם לראשי ויקיפדיה, ולכן ממליץ גם ראש הפרוייקט, ג`ימי ויילס, לא להסתמך על ויקיפדיה כמקור המידע היחיד או אפילו העיקרי, במיוחד לא בעת כתיבת עבודות אקדמיות. ייתכן שבשנים הקרובות תגיע ויקיפדיה למצב בו תשונה ההמלצה, במיוחד אם כמה מהמיזמים לשיפור התוכן עליהם עובדים כרגע יצאו לפועל. כיום, קיימים ערכים בעייתיים רבים בויקיפדיה – בחלקם חסרים פרטי מידע רבים, בחלקם המידע שגוי.

בצד ערכים שגויים, קיימים מספר רב של ערכים שנויים במחלוקת. רובם עוסקים באישים (כמו היטלר, ג`ורג` בוש, יצחק רבין ואחרים), חלקם עוסקים בסכסוכים איזוריים ומחלוקות עולמיות (כמו הבעיה הדמוגרפית במזרח התיכון או הומוסקסואליות). ערכים בעיתיים כגון אלה מעוררים אמוציות רבות ועמוקות, שתוצאתם היא "מלחמות עריכה" קשות – למשל בין עורכים יהודים וערבים, בין תומכי הקונספירציות לבין מתנגדים. אולם אין צורך להגיע לסכסוכים כלל עולמיים כדי להבחין בתופעה – גם ביוגרפיות של אנשים מן היישוב יכולים לגרום לשערוריות הממלאות את כותרות העיתונים, במיוחד אם הן מפוברקות ושקריות.

ברוב המקרים הערכים מתוקנים במהירות ובלא רעש תקשורתי – הכותרות בעיתונים מגיעות לרוב ממבקרים בעלי עניין של ויקיפדיה (במקרהו של סיגנת`אלר – חובב השערוריות דניאל ברנדט), בעלי עניין אישי בפרסום (נמרוד קמר), או גניבות זהות (הסופר ז`קונט). בד בבד עם הנזק התדמיתי שמסבות השערוריות הללו לויקיפדיה, הן גם תורמות לפופולריות שלה, ומדרבנות את הגולשים לחפש מידע שגוי ולתקנו. מקרים מעין אלה מכריחים את ויקיפדיה לחפש דרכים חדשות ולהשתפר, כדי לסגור את הפרצות, ולא לקפוא על השמרים, אך ברור שהם מחזקים את המבקרים.

הביקורת הקשה ביותר והמזלזלת ביותר מגיעה, מן הסתם, מכיוונה של המתחרה הגדולה והוותיקה, ה"בריטניקה". הרטוריקה בה משתמשים המבקרים מכיוון זה ברורה – ויקיפדיה היא פרוייקט נחמד, אבל לא בליגה של בריטניקה. לדעתם (ולא רק אנשי הבריטניקה מחזיקים בדעה זו), אנציקלופדיה רבת מוניטין המעסיקה בשכר בודקי עובדות, לעולם תהיה מדוייקת יותר, ותציג את העובדות בצורה נייטרלית ונכונה יותר מאנציקלופדיה הנערכת בידי אלמונים מרחבי העולם. אין ספק, לבריטניקה מוניטין מעולה אותו היא הרוויחה בזכות, ומרבית הביקורת כנגד ויקיפדיה מוצדקת גם היא. אולם לזכותו של ג`ימי ויילס יש לומר, שהוא לא נבהל מהביקורות הרבות, ומוכן להשיב לכל המבקרים.

כפי שמדגימים מספר ניסויים, גם הבריטניקה לא חפה משגיאות, למרות מספרן הנמוך יחסית. מבחנים השוואתיים שנערכים בין הבריטניקה (ומקורות אחרים) לויקיפדיה מוכיחים, שהבריטניקה ממשיכה לעמוד בגאון בראש מקורות המידע האנציקלופדיים, אך לא ניתן להתעלם מהעובדה שמעמדה של ויקיפדיה עולה – מיליוני העורכים הפוטנציאליים של ויקיפדיה וקצב השינויים המהיר בה הופכים את ויקיפדיה לעדכנית ומקיפה במיוחד, ובזאת הבריטניקה (ודומותיה) לא מסוגלת להתחרות. שיפור והעמקת ההיררכיה בויקיפדיה הוביל לגידול משמעותי בכמות הבירוקרטים ומנהלי המערכת, ומבטיח בדיקה מעמיקה יותר של כל ערך העובר שינוי. הצלחתה הגדולה של ויקיפדיה אינה רק בגודלה האדיר ובמספר הקוראים הרב שלה – בגלל אופיה, כל אחד ממיליוני הקוראים בויקיפדיה הוא זוג נוסף של עיניים בוחנות, ונתונה לו הזכות לשנות ולתקן את הדרוש תיקון.

למעשה, כבר כיום איכות המידע טובה בהרבה ממה שניתן היה לצפות מפרוייקט שבו גולשים אלמונים מרחבי העולם הם שעורכים את המידע. בכך אין להסתפק, ועל ויקיפדיה להוסיף מנגנונים נוספים לשיפור התוכן, דוגמת מנגנונים לדירוג איכות המידע. כבר כעת עובדים בויקיפדיה על בחינה מקיפה של כל הערכים הקיימים, במסגרת יוזמת "ויקיפדיה 1.0". הוספת "דירוג איכות" לכל הערכים, ולא רק למוצלחים מבין הערכים כפי שנעשה עד עתה, תוביל לעליית מדרגה נוספת בפרוייקט, בדרך להגשמת החזון של יצירת מקור ידע כלל עולמי ואמין. למרות כל יתרונותיה, ואף אם יתוקנו מרבית חולשותיה, ספק אם ויקיפדיה תוכל יום אחד להחליף את הבריטניקה, שכן מדובר בשני סוגים שונים של מקורות מידע, בעלי אופי שונה. בדיון שערך העיתון וול-סטריט ג`ורנל בנושא[203], הסכימו ג`ימי ויילס ודייל הויברג (סגן נשיא הבריטניקה) כי מדובר ב"חיות שונות", ולכל אחת נקודות חוזק וחולשה אחרות.

כדי להילחם בגולשים המשחיתים, במיוחד באלו המפרסמים תוכן המהווה עוולה (למשל הוצאת דיבה), על ויקיפדיה לשפר גם את מנגנון הזיהוי של הגולשים. ויקיפדיה חייבת לשתף פעולה עם ספקיות הגישה לאינטרנט, ולאפשר זיהוי וודאי של גולשים העורכים תוכן, וזאת כדי להימנע מחבות במקרה של הגשת תביעה. מסמך הגבלת האחריות הנוכחי אינו מספק, ולא יעמוד במבחן המשפטי במקרה של תביעה נגד ויקיפדיה, למרות היותה פרוייקט התנדבותי ותפקידה הפאסיבי (יחסית) של הנהלת ויקיפדיה במלאכת עריכת התוכן. שמירת מאגר מוגן של כתובות IP תוך שיתוף פעולה עם הספקים וחשיפת כתובת ה-IP של גולש מעוול לפי קריטריונים מוגדרים ומקובלים תפטור את ויקיפדיה מחבות משפטית, בהתאם לחוק האמריקאי ולפסיקה הישראלית (שכנראה תעוגן בעתיד בחקיקה מתאימה).

 

הצלחתה של ויקיפדיה מפתיעה ומעוררת הערכה. לויקיפדיה לא קמו מתחרים לאורך השנים למרות הביקורת המוטחת בה, דבר המעיד על כך שבכל זאת מדובר בפרוייקט מוצלח. עם זאת, המתחרים כבר מתחילים לקום – פרוייקט "סיטיזנדיום" השאפתני הולך וקורם גידים. פרוייקט זה בא לתקן חלק מהפרצות והבעיות הקיימות בויקיפדיה, תוך שימוש במומחים שיפקחו על התוכן. העובדה שויקיפדיה משתמשת במודל של תוכן פתוח, תחת רישיון GFDL, עלולה להיות דווקא לרעתה – כל מיזם חדש יכול להעתיק את כל התוכן מויקיפדיה ולשפרו, ובכך לחסוך את חבלי הלידה הקשים. רעיונות אחרים לאנציקלופדיות מבוססות מומחים עולים גם הם לאוויר[204], ולמרות שהם עוד בחיתוליהם יש לזכור שגם ויקיפדיה התחילה בתור פרוייקט קטן, ונסמכה על פרוייקט גדול יותר, עד שנטלה את הבכורה.

על ויקיפדיה לתקן במהירות את הבעיות ולסתום את הפרצות, לפני שתאבד את הבכורה, או גרוע מכך – תעמוד בפני גל תביעות שימוטטו את הפרוייקט המצליח. לעת עתה, ויקיפדיה לא קופאת על השמרים, ונראה שהיא הולכת בכיוון הנכון לקראת הגשמת החזון לפיו היא הוקמה. ההצלחה המרשימה מעודדת רבים אחרים ליצור מיזמים של שיתוף פעולה, בתחומים מגוונים – חדשות, ציטוטים, מילונים מקוונים, וגם בתחום העסקי – בתוך ובין ארגונים. המגזין טיים מכנה את התופעה הזו בשם "שד הויקי", וטוען שבלא קשר להצלחתה העתידית של ויקיפדיה, השד הזה יצא מהבקבוק.



[1] אתר הבית של הארגון: http://www.fsf.org.

[2] הטקסט הוצג ברובו באמצעות פורמט הידוע בשם HTML. פורמט זה בנוי מתגים ובתוכם מידע ומלל, ומהווה עד היום את הבסיס להצגת מרבית אתרי האינטרנט. למידע נוסף מאתר ה-W3C: http://www.w3.org/TR/html401.

[3] מאמר סקירה חיובי מאוד על השפעת טכנולוגית Web 2.0 ניתן למצוא באתר the.co.il מיום 7 במרץ 2006: http://www.thecoils.com/2006/03/page/2.

[4] http://www.paulgraham.com/web20.html.

הגדרה אלטרנטיבית ומשעשעת ל-Web 2.0 נותנים ג`ף קלאוויר (Jeff Clavier) ופול קדרוסקי (Paul Kedrosky): "Web 2.0 = chmod 777 web". ההסבר ל"לא גיקים" (כהגדרתם) הוא ש- chmod הוא פקודה ב-Unix לשינוי מצב הגישה לספרייה או קובץ, 777 אומר שכל אחד יכול לקרוא/לכתוב/לבצע – כלומר לכל אחד כיום יש גישה מלאה ברשת. http://www.readwriteweb.com/archives/cease_and_desis.php.

[5] http://www.oreilly.com.

[6] http://en.wikipedia.org/wiki/Social_networking_sites.

[7] http://en.wikipedia.org/wiki/Wikis.

[8] הד"ר אשר עידן טוען, ש-Web 2.0 היא פתח לדמוקרטיה מסוג שונה, חדש ויעיל יותר, ויש לה מאפיינים רבים ויחודיים:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3332625,00.html.

[9] http://www.selfgrowth.com/articles/Diva4.html.

[10] http://gigaom.com/2006/05/29/social-networks-are-the-new-media.

[11] ליתר דיוק, מרבית היוצרים לא מקבלים תמורה כספית ישירה. אמנם המפרסמים מתחילים כיום לראות את הפוטנציאל הגלום בפרסום בבלוגים, וכותבי בלוגים פופולריים מקבלים יותר ויותר הצעות לפרסם מוצרים בבלוג אותו הם כותבים, אולם ככל הנראה אין זו הסיבה העיקרית (או המקורית) לכתיבתם. מרבית הכתיבה מבוצעת מסיבות של רצון להתפתחות עצמית, שאיפה להכרה ואגו, אולם לכך לא אתייחס.

[12] http://wikipedia.org.

[13] http://en.wikipedia.org/wiki/Wikipedia:Size_of_Wikipedia.

[14] ויקיפדיה:ברוכים_הבאים/http://he.wikipedia.org/wiki.

[15] מתוך עקרונות היסוד עליהם מבוססת ויקיפדיה: http://en.wikipedia.org/wiki/Wikipedia:Five_pillars.

[16] מריטוקרטיה: שלטון המוכשרים, שלטון המיומנים והראויים, שלטון שאינו שייך לאנשים שנולדו למשפחות "הנכונות" אלא לאנשים המתאימים ביותר לתפקיד על בסיס היכולות וההישגים האינטלקטואלים שלהם.

[17] http://www.google.com.

[18] http://www.answers.com/topic/criticism-of-wikipedia. מאמר זה מרכז את הביקורת אודות ויקיפדיה. בהמשך ייוחד לביקורת חלק נרחב.

[19] מקהנרי כותב מאמר ביקורת נרחב על ויקיפדיה, בו הוא מבקר את הפתיחות והחופש, המוגזמים לדעתו:

"The user who visits Wikipedia to learn about some subject, to confirm some matter of fact, is rather in the position of a visitor to a public restroom. It may be obviously dirty, so that he knows to exercise great care, or it may seem fairly clean, so that he may be lulled into a false sense of security. What he certainly does not know is who has used the facilities before him."

http://www.tcsdaily.com/article.aspx?id=111504A.

[20] אמנת ברן להגנת יצירות ספרותיות ואמנותיות, כתבי אמנה 737, כרך 21, עמ` 581; וכן צו זכויות יוצרים (אמנת ברן(.

[21] בהעתקה מילולית נדרשת זהות מוחלטת: ת.א (ת"א) 190227/02 פרחי גורדון בע"מ נ` פרחים כפר רות בע"מ.

[22] בהעתקה לא מילולית: פס"ד אינטרלגו, לעיל בהערה 30.

[23] העתקה זמנית (Caching):MAI Systems Corp. v. Peak Computer, Inc. U.S. Court of Appeals, Ninth Circuit, April 7, 1993 991 F.2d 511, 26 USPQ2d 1458. בפס"ד זה נקבע שגם העתקה זמנית היא העתקה.

[24] זכות שנועדה לאפשר ליוצר לשלוט בשוק, כאשר הוא יהיה זה שיקבע את ההיצע בשוק. בישראל מוכרת זכות לפרסום ראשון. זהו חלק מדוקטרינה רחבה, המוכרת כ"דוקטרינת המכירה הראשונה". בנוסף, מוגנות זכויות הפצה דיגיטלית (השכרה והשאלה של תקליטור ותוכנות) בסעיף 3 לחוק.

[25] זכות הרלוונטית בעיקר ליצירות מוסיקליות. הזכות מעוגנת בחוק זכויות מבצעים ומשדרים התשמ"ד-1984, ובסעיף 1(2) לחוק זכויות יוצרים.

[26] סעיף 5 לחוק זכות היוצרים.

[27] חוק זכות יוצרים, 1911, חוקי א"י, כרך ג`, עמ` 2633. להלן – החוק.

[28] פקודת זכות יוצרים, חוקי א"י, כרך א`, עמ` 364. להלן הפקודה.

[29] סעיף 7ב לפקודה.

[30] ע"א 513/89 Interlego A/S נ` .Exin - Lines Bros S. A פ"ד מח(4), 133.

[31] שם, בעמ` 154-155, וכן: ת.א. (י-ם) 41/92, קימרון נגד שנקס, פ"מ תשמ"ג ג` 10.

[32] סעיף 4(2) לפקודה.

[33] צרפת נחשבת למדינה בה הזכות חזקה במיוחד, אך גם במדינות אחרות בעלות מסורת קונטיננטלית יש הכרה דומה.

[34] Wheaton v. Peters, 33 U.S. (8 Pet.) 591, 8 L. Ed. 1055.

[35] סעיף 6bis לאמנה קובע:

"Independently of the author`s economic rights, and even after the transfer of the said rights, the author shall have the right to claim authorship of the work and to object to any distortion, mutilation or other modification of, or other derogatory action in relation to, the said work, which would be prejudicial to his honor or reputation." Berne Convention for the Protection of Literary and Artistic Works, September 9, 1886, art. 6bis, S. Treaty Doc. No. 27, 99th Cong., 2d Sess. 41 (1986).

[36] Visual Artists Rights Act of 1990 (VARA), 17 U.S.C. § 106A.

[37] פס"ד Carter v. Helmsley-Spear Inc מוכיח זאת (למרות שנהפך מאוחר יותר):

"…the author of a work of visual art has the right to prevent intentional alteration of the work that would prejudice the artist`s honor or reputation, and to prevent destruction of a work of recognized stature." Carter v. Helmsley-Spear Inc. 861 F. Supp. 303 (S.D.N.Y. 1994).

[38] http://bigpicture.typepad.com/comments/2005/07/declining_movie.html.

[39] ארגון ה-BSA, המרכז את הטיפול בפיראטיות בתוכנה: http://www.bsa.org/usa/antipiracy.

[40] הצעת חוק זכות יוצרים (מדיה דיגיטאלית), התשס"ו-2006 מגדירה בסעיף 4 ש"העמדה לרשות הציבור של אמצעים דיגיטאליים לרבות תוכנת מחשב כהגדרתה בדיני זכויות יוצרים, שמיועדים להעלאה או להורדה או לניתוב של יצירות מוגנות ללא קבלת הרשאה מבעלי זכויות היוצרים, מהווה הפרת זכויות יוצרים". "העלאה של יצירה" מוגדרת בסעיף 1: "העתקה או אחסנה בכל צורה שהיא על גבי רשת תקשורת דיגיטאלית, או העמדה לרשות הציבור באמצעות תוכנה או כל אמצעי אחר שמאפשר העתקה של יצירה שמוגנת בזכות יוצרים שמאוחסנת באופן דיגיטאלי, בין זמנית ובין קבועה".

[41] Recording Industry Association of America: http://www.riaa.com.

[42] הבלוג "Recording Industry vs The People" מסקר את התביעות הללו בצורה ביקורתית (ה-Tagline של הבלוג הוא " A blog devoted to the RIAA`s lawsuits of intimidation brought against ordinary working people"). http://recordingindustryvspeople.blogspot.com.

[43] Digital Rights Management. הכוונה לכל סוגי ההגנות אשר מיועדות למנוע הפצה פיראטית של תוכנות ותוכן המוגן בזכויות יוצרים, כגון דיסקים של מוסיקה או וידאו. DVD, למשל, מוגן באמצעות מנגנון הצפנה בשם CSS.

[44] זכורה במיוחד הפרשה בה סוני שתלה, ללא ידיעת לקוחותיה, תוכנת הגנה מיוחדת בתקליטורי המוסיקה שמכרה, ואשר הסרתה הייתה מסובכת ואף מסוכנת למחשב. את הפרשה חשף מארק רוסינוביץ, בבלוג הטכנולוגיה אותו הוא מנהל:
http://www.sysinternals.com/blog/2005/10/sony-rootkits-and-digital-rights.html

[45] Joost Smiers, Abandoning Copyright: A Blessing for Artists, Art, and Society http://www.culturelink.org/news/members/2005/members2005-011.html.

[46] הערה 1 לעיל.

[47] Laurence Lessig, "Free Culture": http://www.free-culture.cc/freeculture.pdf.

[48] (Jessica Litman, Sharing and Stealing, 26 COMM/ENT L.J. (2004. http://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=472141.

[49] בישראל, תקופת ההגנה נמשכת לאורך כל תקופת חייו של היוצר, ואף 70 שנה אחרי מותו (כאשר הזכויות עוברות ליורשיו), בהתאם לדברי סעיף 5(4) לפקודת זכות יוצרים: "על אף האמור בסעיף 3 לחוק זכות יוצרים, 1911, ובכפוף לאמור מפורשות בהוראות האחרות של אותו חוק, תהא ההגנה לאחר מות המחבר שבעים שנה..."

[50] "The public domain is a `lawyer-free` zone". הערה 47 לעיל, בעמוד 24.

[51] "Public domain in the fields of literature, drama, music and art is the other side of the coin of copyright. It is best defined in negative terms. It lacks the private property element granted under copyright in that there is no legal right to exclude others from enjoying it and is “free as the air to common use". Krasilovsky, Observations on Public Domain, 14 BULL. COPYRIGHT SOC’Y 205 1967.

[52] (Pamela Samueslon, Enriching Discourse on Public Domain, 55 Duke L.J. 783 (2006. http://www.ischool.berkeley.edu/~pam/papers/enriching%20PD%202d%20edit.pdf

[53] "The effect of section 105 is intended to place all works of the United States Government, published or unpublished, in the public domain". U.S. Code collection § 105 Title 17 Chapter 1.
http://straylight.law.cornell.edu/uscode/html/uscode17/usc_sec_17_00000105----000-notes.html

[54] חלק 18 לחוק מ-1911 קובע:

"…without prejudice to any rights or privileges of the Crown, the copyright in any work prepared or published by or under the direction or control of His Majesty or any Government department shall, subject to any agreement with the author, belong to His Majesty".

[55] Dastar Corp. v. Twentieth Century Fox Film Corp., 539 U.S. 23 (2003).

[56] http://en.wikipedia.org/wiki/Open_content.

[57] אתר הבית של סטולמן: http://www.stallman.org.

[58] הערה 1 לעיל.

[59] http://www.gnu.org.

[60] http://news.com.com/Sun+picks+GPL+license+for+Java+code/2100-7344_3-6134584.html.

[61] שמו המלא של הרישיון הוא GNU General Public License. הרישיון מפורסם באתר הבית של ה-FSF: http://www.fsf.org/licensing/licenses/gpl.html.

[62] GNU Free Documentation License. הרישיון מפורסם באתר הבית של ה-FSF: http://www.gnu.org/copyleft/fdl.html.

[63] http://opencontent.org/opl.shtml.

[64] http://opencontent.org.

[65] http://ocw.mit.edu/index.html.

[66] http://creativecommons.org.

[67] http://en.wikipedia.org/wiki/GNU_Free_Documentation_License.

[68] "The purpose of this License is to make a manual, textbook, or other functional and useful document "free" in the sense of freedom: to assure everyone the effective freedom to copy and redistribute it, with or without modifying it, either commercially or noncommercially". (GFDL, Preamble)

[69] "Secondarily, this License preserves for the author and publisher a way to get credit for their work, while not being considered responsible for modifications made by others". (GFDL, Preamble)

[70] "The Document may include Warranty Disclaimers next to the notice which states that this License applies to the Document". (GFDL, sec. 1)

[71] "This License is a kind of "copyleft", which means that derivative works of the document must themselves be free in the same sense". (GFDL, Preamble)

[72] "גרסה עם שינויים" מוגדרת בסעיף 1 של GFDL כ"כל עבודה שמכילה את המסמך או חלק ממנו":

"A "Modified Version" of the Document means any work containing the Document or a portion of it, either copied verbatim, or with modifications and/or translated into another language."

[73] "You may copy and distribute the Document in any medium, either commercially or noncommercially, provided that this License, the copyright notices, and the license notice saying this License applies to the Document are reproduced in all copies…" (GFDL, sec. 2)

[74] Nathanael Nerode, "Why you shouldn`t use the GNU FDL", 24 Sep. 2003.
http://home.twcny.rr.com/nerode/neroden/fdl.html.

[75] "You may not use technical measures to obstruct or control the reading or further copying of the copies you make or distribute". (GFDL, sec. 2)

[76] הערה 43 לעיל.

[77] כמו למשל רישיון MIT License: http://www.opensource.org/licenses/mit-license.php.

[78] http://pedia.walla.co.il.

[79] שיחת ויקיפדיה:וואלה! פדיה/http://he.wikipedia.org/wiki.

[80] 47 United States Code § 230, (Communications Decency Act of 1996, § 509).

[81] שם, בסעיף c(1).

[82] ת.א. 37692/03 (שלום תל אביב) איציק סודרי ואח` נגד ארנון שטלריד [להלן – פרשת הייד-פארק].

[83] חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, בסעיף 11(א) (אחריות בשל פרסום באמצעי התקשורת): "פורסמה לשון הרע באמצעי תקשורת, ישאו באחריות פלילית ואזרחית בשל לשון הרע, האדם שהביא את דבר לשון הרע לאמצעי התקשורת וגרם בכך לפרסומו, עורך אמצעי התקשורת ומי שהחליט בפועל על הפרסום, ובאחריות אזרחית ישא גם האחראי לאמצעי התקשורת".

[84] א (כפר סבא) 7830/00 בורוכוב נ` פורן.

[85] Digital Millennium Copyright Act of 1998. החוק קובע בסעיף 17, חלק 512(c)(1):

"A service provider shall not be liable for monetary relief, or . . . for infringement of copyright by reason of the storage at the direction of a user of material that resides on a system or network controlled or operated by or for the service provider." 

ספק שירות מוגדר כ:

"A provider of online services or network access, or the operator of facilities therefore…entity offering the transmission, routing, or providing of connections for digital online communications, between or among points specified by a user, of material of the user`s choosing, without modification to the content of the material as sent or received." 17 U.S.C. § 512(k)(1).

[86] תזכיר חוק מסחר אלקטרוני, התשס"ו-2005, קובע בסעיף 15: "(א) לא יגלה ספק שירותי אירוח או ספק שירותי גישה כל פרט שיש בו כדי לזהות מחבר מידע, אלא אם הסכים לכך המחבר במפורש ובכתב או אם נדרש לכך לפי הוראות כל דין. (ב) על אף האמור בסעיף קטן א, הוכח להנחת דעתו של בית המשפט, כי קיים חשש של ממש לביצועה של עוולה או עבירה, רשאי הוא להורות לספק שירותי אירוח וספק שירותי גישה, לבקשת מי שטוען כי הפצת תוכן של מידע שנמצא על שרת של הספק מהווה עוולה כלפיו או עבירה, למסור למבקש את הפרטים שברשותו שיאפשרו את זיהוי מחבר המידע".

[87] בש"א (י-ם) 4995/05 פלונית נ` בזק בינלאומי בע"מ. מדברי השופטת מיכל אגמון-גונן: "אני סבורה, כי לעניין גילוי שמות הגולשים, רק במקרים מהסוג האחרון, כלומר רק במקרים בהם עשויה לקום אחריות פלילית, יש להגביל את חופש הביטוי של הגולש באינטרנט, וליתן לניזוק סעד בדמות חשיפת שמו של הגולש. במקרים בהם לא עשויה לקום אחריות פלילית, לא ראוי בשל כל הטעמים שפורטו לעיל, להגביל את חופש הביטוי של הגולש, ולחשוף את שמו. קביעה זו עולה בקנה אחד עם מגמת הפסיקה, אשר נהגה להגביל את חופש הביטוי באינטרנט, כאשר נפגע אינטרס הציבור או שלום הציבור".

[88] מתוך אתר ויקיפדיה: "ויקי (Wiki באנגלית) היא שיטה לבנייה פשוטה ומהירה של מאגרי מידע ואתרי אינטרנט, בהם התוכן נכתב ונערך על ידי כלל הגולשים. מקור המילה היא בשפה של ילידי הוואי שם פירושה "מהיר". בשם ויקי מכונים גם אתרים שנוצרו בגישה זו וכן תוכנות שבאמצעותן מפעילים אתרים כאלו". ויקיhttp://he.wikipedia.org/wiki/.

[89] הערה 13 לעיל.

[90] http://he.wikipedia.org. מעתה, הפניות בהערות שוליים לגבי תכנים כלליים בויקיפדיה הנוגעים למהות הפרוייקט ולעקרונותיו יפנו, מטעמי פשטות ונוחות, לגרסה האנגלית בלבד. עם זאת, ציטוטים מתוך ערכים אלו עשויים להילקח מהגרסה העברית, ובלבד שהם תרגום מדוייק. במרבית העמודים קיימות הפניות לשפות השונות.

[91] http://c2.com/cgi/wiki?WikiWikiWeb.

[92] Time Magazine, "It`s a Wiki, Wiki World", 29/05/2006.
http://www.time.com/time/magazine/article/0,9171,1066904,00.html.

[93] עמוד הבית הרישמי: http://larrysanger.org.

[94] אנציקלופדיה חופשית הסטורית, אשר אינה קיימת עוד. נופדיה פעלה בצורה שונה מויקיפדיה, ועל כל תחום היו ממונים מומחים. התוכן היה נבחן לפני פרסומו. למידע נוסף: http://en.wikipedia.org/wiki/Nupedia.

[95] הבלוג הרישמי: http://blog.jimmywales.com.

[96] הערה Error! Bookmark not defined. לעיל.

[97] http://www.nrg.co.il/online/10/ART/851/960.html.

[98] ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים/http://he.wikipedia.org/wiki.

[99] בגרסה האנגלית מופיע הציטוט המקורי של לארי סאנגר:

"Our goal with Wikipedia is to create a free encyclopedia. Hence it is common on Wikipedia for policy itself to be debated on talk pages, on Wikipedia: namespace pages, on the mailing lists, on Meta Wikimedia, and on IRC chat. Everyone is welcome to participate".

http://en.wikipedia.org/wiki/Wikipedia:Policies_and_guidelines

[100] באנגלית: http://en.wikipedia.org/wiki/Help:Contents.

[101] הערה 98 לעיל.

[102] ויקיפדיה:מבחן גוגל/http://he.wikipedia.org/wiki.

[103] http://en.wikipedia.org/wiki/Wikipedia:Wikipedians.

[104] http://en.wikipedia.org/wiki/Wikipedia.

[105] http://en.wikipedia.org/wiki/Wikipedia:Requests_for_adminship.
בויקיפדיה העברית הערך קרוי "מפעיל נולד", ככל הנראה על משקל תוכנית הטלוויזיה הפופולרית "כוכב נולד".

[106] נכון לסוף שנת 2006 ישנם 14 בירוקרטים בגרסה האנגלית, ועוד כ-10 בירוקרטים לא פעילים, ביניהם כמה מראשי קרן ויקימדיה. בגרסה העברית, נכון לסוף 2006, קיים ביורוקרט אחד, דוד שי.

[107] http://www.nrg.co.il/online/10/ART1/074/696.html.

[108] http://en.wikipedia.org/wiki/Wikipedia:Deletion_policy.

[109] כתובת IP (Internet Protocol) מורכבת מארבעה מספרים המייצגים את כתובת האינטרנט של אתר או גולש.

[110] http://en.wikipedia.org/wiki/Wikipedia:General_disclaimer.

[111] "אנא וודא שאתה מבין כי המידע המסופק כאן מובא בצורה חופשית ובחינם, ולא נערך כל הסכם או חוזה בינך לבין הבעלים או המשתמשים של אתר זה..."

[112] "אין ויקיפדיה אחראית להפרה של זכויות יוצרים, לשון הרע, הוצאת דיבה, או הפרה של כל דין אחר, לרבות גילויים של סודות מדינה, מסמכים פרטיים, מדגמים, פטנטים וסודות מסחריים, ואחריות בגין מעשים אלה מוטלת על הכותבים לבדם".

[113] הערה 82 לעיל.

[114] בדומה להשוואה של פרסום ב"כיכר העיר" לבין פרסום ב"עיתון", אותה עורכת השופטת רות רונן בפסק דין הייד-פארק.

[115] פרק שלם מוקדש בהמשך לאמינות המידע בויקיפדיה, אשר באופן כללי הינו אמין ומדוייק, אולם ערכים רבים אינם אמינים דיים.

[116] http://wikimediafoundation.org/wiki/Privacy_policy.

[117] הערה 116 לעיל, בסעיף "מסירת מידע על משתמשים לצדדים שלישיים".

[118] חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981.

[119] שם, בסעיף 1: "איסור הפגיעה בפרטיות: לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו."

[120] שם, בפרק ב`.

[121] שם, בסעיף 4.

[122] שם, בסעיף 5.

[123] הערה 19 לעיל.

[124] Schiff, Stacy. "Know It All", The New Yorker, 31/07/2006.

[125] Larry Sanger, "Why Wikipedia Must Jettison Its Anti-Elitism". http://www.kuro5hin.org/story/2004/12/30/142458/25.

[126] http://en.wikipedia.org/wiki/Criticism_of_Wikipedia.

[127] הערה 19 לעיל.

[128] http://www.nrg.co.il/online/10/ART1/035/382.html.

[129] ויקיפדיה:הומור/פרשת נמרוד קמר/http://he.wikipedia.org/wik.

[130] משתמש:נמרוד_קמר/http://he.wikipedia.org/wiki.

[131] "דף המשתמש" של קמר היה מועמד למחיקה, ובתום דיון סוער הוחלט להשאירו, לאחר שהטקסט עבר דילול, מחשש שגולשים תמימים יטעו ויחשבו שזהו ערך על שמו.

[132] http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=skira20061006_45454.

[133] Internet Movie Database, האתר הגדול והמפורסם בעולם למידע על סרטים וקולנוע. http://www.imdb.com.

[134] http://www.imdb.com/name/nm2010008.

[135] משתמש:חכם_חנוכה/http://he.wikipedia.org/wiki.

[136] "טרול" הינו כינוי בסלנג אינטרנטי למשתתף בפורומים, שמטרתו להזיק ולשבש את מהלך הדיון בצורות שונות. למידע נוסף: http://en.wikipedia.org/wiki/Internet_troll.

[137] http://en.wikipedia.org/wiki/Sylvia_Saint.

[138] כה רבים, עד שהוקמה קטגוריה שלמה לנושא זה: http://en.wikipedia.org/wiki/Category:Female_porn_stars.

[139] יש לציין שגם בויקיפדיה היתה הצבעת מחיקה אודות חלק מהערכים הללו, למשל: הצבעה על מחיקת הערך על "הראל סקעת" – ויקיפדיה:רשימת מועמדים למחיקה/:הראל סקעת/http://he.wikipedia.org/wiki.

[140] אנציקלופדיה/http://he.wikipedia.org/wiki.

[141] הבריטניקה מצהירה: "…from the origins of the universe to current events and everything in between". http://corporate.britannica.com/about.

[142] http://www.syracuse.com/poststandard.

[143] שם, "Librarian: Don`t use Wikipedia as source", מיום 25.8.2004.

[144] למשל, "?Who Do You Trust, The Wiki Or The Reporter", מתוך Techdirt: http://techdirt.com/articles/20040827/0132238.shtml.

[145] רבים מהניסויים מתוארים בבלוג של ארנסט מילר, עו"ד המתמחה בדיני רשת: http://importance.corante.com/archives/005925.php.

[146] תיאור מעניין של אחד הניסויים מפורט בבלוג "Dispatchers from the frozen north", מיום 4.9.2004, תחת הכותרת "How Authoritative is Wikipedia". הכותב מתאר מספר ניסויים שערך, בהם הכניס בזמנים שונים טעויות בכמה ערכים. מרביתן הוסרו בתוך ימים, טעויות שוליות לא התגלו בכלל, עד אשר הוא נאלץ להסירם.
http://www.frozennorth.org/C2011481421/E652809545.

[147] בניסוי מעניין התווסף (כספק בדיחה/ספק ניסוי) ב-1 באפריל 2005 ערך על "ג`ק המקפץ", שהוסר רק בינואר 2006: http://en.wikipedia.org/wiki/Wikipedia:Articles_for_deletion/Climbing_jack.

[148] בניסוי דומה שערכתי בויקיפדיה העברית, הוכנס על ידי ערך פיקטיבי אודות הוגה דעות יהודי בן המאה ה-19. למרות ניסיונות להגן על הערך, הוא הוסר מויקיפדיה העברית בתוך שעות ספורות.

[149] http://www.time.com/time/magazine/article/0,9171,1066904-3,00.html.

[150] http://www.nature.com.

[151] http://www.nature.com/news/2005/051212/full/438900a.html.

[152] http://corporate.britannica.com/britannica_nature_response.pdf.

[153] שם, בעמוד 3.

[154] http://www.nature.com/press_releases/Britannica_response.pdf.

[155] Orlowski, Andrew. "Nature mag cooked Wikipedia study", The Guardian, 26/03/2006.
http://www.theregister.co.uk/2006/03/23/britannica_wikipedia_nature_study.

[156] ויקיפדיה:אמינות/http://he.wikipedia.org/wiki.

[157] Education Guardian, "Schoolboy spots errors in Encyclopedia Britannica", January 26, 2005.
http://education.guardian.co.uk/schools/story/0,5500,1399038,00.html

[158] במשך כמעט 250 שנות קיומה של הבריטניקה, היו רק 15 מהדורות – מעל 15 שנים הפרש בין המהדורות, בממוצע.

[159] http://www.usatoday.com/news/opinion/editorials/2005-11-29-wikipedia-edit_x.htm.

[160] http://en.wikipedia.org/wiki/John_Seigenthaler,_Sr.

[161] מתוך הערך אודותיו, כפי שמצטט אותו סיגנת`אלר:

"John Seigenthaler Sr. was the assistant to Attorney General Robert Kennedy in the early 1960`s. For a brief time, he was thought to have been directly involved in the Kennedy assassinations of both John, and his brother, Bobby. Nothing was ever proven."

[162] "Why I Won`t Trust Wikipedia", http://www.jorgenarnor.com/item/356.

[163] http://www.nrg.co.il/online/10/ART1/019/050.html.

[164] http://en.wikipedia.org/wiki/Daniel_Brandt.

[165] http://www.google-watch.org.

[166] http://www.wikipedia-watch.org.

[167] http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3187826,00.html.

[168] http://www.siliconvalley.com/mld/siliconvalley/news/editorial/15923664.htm.

[169] גרף המדגים את התופעה ניתן לראות בדף השיחה של הערך אודות סיגנת`אלר.

[170] אמנון ז`קונט/http://he.wikipedia.org/wiki.

[171] http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3091782,00.html.

[172] http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-3439,00.html.

[173] חוק לשון הרע (הערה 83 לעיל), בסעיף 1.

[174] http://en.wikipedia.org/wiki/Wikipedia:WikiProject_Biography/Assessment.

[175] ויקיפדיה:מלחמת עריכה/http://he.wikipedia.org/wiki.

[176] משתמש בעל ותק, לצורך העניין, הוא משתמש בעל 100 עריכות לפחות, ופעילות סדירה במשך חודש לפחות. במקרים חריגים ביותר יוכל הבירוקרט למנוע גם ממשתמשים אשר מקיימים תנאים אלו להשתתף בהצבעה, אם ימצא לנכון.

[177] למשל: ויקיפדיה:מזנון/סמוך על סמוך/http://he.wikipedia.org/wiki.

[178] משרד המסחר האמריקאי הוא מהמובילים: http://www.consumer.gov/idtheft.

[179] חוק הגנת הפרטיות (הערה 118 לעיל), בסעיף 1.

[180] מידע על הפרקטיקה: http://www.chillingeffects.org/johndoe.

[181] http://digitalmusic.weblogsinc.com/2006/08/07/the-riaa-vs-john-doe-a-laypersons-guide-to-filesharing-lawsui.

[182] הערה 125 לעיל.

[183] http://en.wikipedia.org/wiki/Wikipedia:Pushing_to_1.0

[184] http://en.wikipedia.org/wiki/WP:V0.5.

[185] http://en.wikipedia.org/wiki/Wikipedia:Featured_articles.

[186] הערה 174 לעיל.

[187] http://news.bbc.co.uk/2/hi/technology/5286458.stm.

[188] http://www.ebay.com.

[189] http://pages.ebay.com/help/feedback/evaluating-feedback.html.

[190] "סקריפט" הוא קובץ המכיל פקודות המורצות בידי מערכת ההפעלה או באמצעות תוכנה ייעודית. שפות סקריפטים נפוצות מאוד ביוניקס/לינוקס, וגם באינטרנט (למשל – Java Script).

[191] http://answers.google.com/answers. (להלן: GA).

[192] http://googleblog.blogspot.com/2006/11/adieu-to-google-answers.html.

[193] http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3031367,00.html.

[194] כגון "ויקי-ציטוט" (http://www.wikiquote.org), ו"ויקי-חדשות" (http://www.wikinews.org), הידועים שבהם, אולם עוד רבים אחרים: http://en.wikipedia.org/wiki/Category:Wikimedia_projects.

[195] הפלטפורמה היא מוצר של חברת JotSpot: http://www.jot.com, שנרכשה בידי גוגל.

[196] אחד המעניינים הוא התשובה ההומוריסטית לויקיפדיה, אין-ציקלופדיה: http://uncyclopedia.org/wiki/Main_Page.

[197] http://citizendium.org.

[198] כפי שעושה זאת וואלה!פדיה, הערה 78 לעיל.

[199] ביקורתו של סאנגר, לעיל בהערה 125.

[200] “Those who want to work in a system committed to the maximum empowerment of amateurs should always be able to do so on Wikipedia”.

[201] http://www.citizendium.org/#wikiciti.

[202] American Bar Association, לשכת עורכי הדין האמריקאית.

[203] The Wall Street Journal, "Will Wikipedia Mean the End Of Traditional Encyclopedias?" 12/09/2006
http://online.wsj.com/public/article/SB115756239753455284-A4hdSU1xZOC9Y9PFhJZV16jFlLM_20.

[204] אחד מהם הוא פרוייקט "The Encyclopedia of Earth", של "Digital Universe". http://www.digitaluniverse.net



16/04/2007



חדשות
ארצות הברית  | פלישה ל-Space של משתמשי MySpace  
ארצות הברית  | MySpace פותחת שירות חדשות חדשני  
סין  | סין מסירה מגבלות שפה בגישה לויקיפדיה  

מאמרים
ישראל  | על פשעי מחשבה ועל פשעי משטרת ישראל  
ישראל  | צרפתים, נא לא לגעת בחוקה האמריקנית  
ישראל  | מה? סוביודיצה כבר לא קיים?  

פסיקה
ישראל  | בש 919/06 (שלום תל אביב) שידורי קשת נגד מדינת ישראל  
ישראל  | עתמ 45606-10-10 איגוד האינטרנט הישראלי נ ניצב מפקד מחוז תל אביב ואח  
ישראל  | תא 22992-09-09 (שלום תל אביב) מכון התקנים הישראלי נ` פלוני אלמוני ואח`  

חקיקה
ישראל  | הצעת חוק פרסום שם נפטר, התשס``ה 2005  
ישראל  | הצעת חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון (באינטרנט), התשס``ד 2004  
ישראל  | הרשות לאינטרנט ואבטחה מקוונת - 2009  

מקורות מקוונים
אלבמה  | המרכז לטלויזיה ורדיו ציבוריים  
אלבמה  | הרדיו הציבורי של אלבמה - APR  
אלבמה  | הטלויזיה הציבורית של אלבמה - APT  






מדורים

 

קניין רוחני

לשון הרע

מידע כללי

הגנת הפרטיות

מסחר אלקטרוני

זכויות יוצרים

לשון הרע

אילון ושות` עורכי דין

דואר זבל

מניות, ניירות ערך

סימני מסחר

תביעת לשון הרע

אודות דיני רשת

משרדי עורכי דין

מונופולין, הגבלים עסקיים

פטנטים

לשון הרע בפייסבוק

ניהול משברים

קניין רוחני

שמות מתחם

 

 

חוקרים פרטיים

סקס פורנוגרפיה

דואר אלקטרוני

סוגיות בזכויות יוצרים

פלילים

מומחים יועצים

שיתוף קבצים

עבודה

זכויות יוצרים בתמונות

עבירות מחשב

עו"ד אביב אילון

מנהל סחר אלקטרוני

ריגול ומעקב

זכויות יוצרים במוזיקה

עבירות אינטרנט

יעוץ משפטי

הימורים

ספקי שירותים

זכויות יוצרים בתוכנה

הונאה

 

סמכות שיפוט

טרור קיברניטי

זכויות יוצרים בוידאו, סרטים וטלויזיה

פלילים

 

בורורות גישור

מנועי חיפוש באינטרנט

זכויות יוצרים בפרסום

 

 

פדופיליה

ילדים

רישום זכויות יוצרים

 

 

אתיקה

נשים

שמירת זכויות יוצרים

אינדקס ויזואלי


בחירות אלקטרוניות

גברים

 

קטעי וידאו


מילון מונחון

משפחה

 

חדשות עיתונות


אנונימיות

פורומים

 

משרדי עורכי דין


נוטריון

חברת המידע

 

משפטים


חוזים הסכמים

ננו טכנולוגיה

 

 


מכשירים חכמים

גירושין

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

          שותפי תוכן 

 

 

פטנטיםתאונת אופנוע | תאונות דרכים | תוכנית עסקית

 

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אביב אילון 1999-2018