Share
בית המשפט קבע כי אדם שפרסם בפורום אינטרנט טענות העוסקות בשחיתות של סגן ראש עיריית אילת ובנו מבלי שהיו בידיו ראיות לביסוס טענותיו, ביצע עבירה על חוק איסור לשון הרע.

תאריך: 12.02.2007
א` 1206/05
בית משפט השלום אילת
בפני:  כב` השופטת בלטמן-קדראי דפנה
אלי לנקרי ואח` נ` אורן קדוש
 
העובדות
התובעים הם סגן ראש עיריית אילת ובנו.
הנתבע שימש כעוזר לראש העיר הקודם שהפסיד בבחירות האחרונות לראשות העירייה.
הנתבע פירסם בפורום "עצם העניין", המשתייך לפורומים הקהילות החברתיות של אתר "תפוז", טענות על שחיתות מצידו של סגן ראש העיר ושל בנו.
התביעה היא תביעת דיבה לאור פרסומם של הדברים בפורום הפתוח לציבור, כאשר הנתבע טוען להגנת "אמת דיברתי".
 
נקבע
 
1. הנתבע אכן פרסם את המיוחס לו ועליו הנטל להוכיח כי אמת בפרסום.
 
2. לאור סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, אמירות הנתבע המייחסות שחיתות לתובע כאיש ציבור ובעל עסק, משפילות אותו בעיני הבריות, מבזות אותו בשל מעשים או תכונות שמיוחסות לו, ובעיקר פוגעות במשרתו ובמקצועו. כך גם לגבי בנו של התובע הנושא גם הוא בתפקיד ציבורי.
 
3. לפי סעיף 14 לחוק, מותר לפרסם דברים קשים כדוגמת אמירותיו של הנתבע, במידה ויש בהן אמת ועניין לציבור.
 
4. הראיה היחידה שהביא הנתבע היא עדותו שלו בלבד, ולכן לא הוכח מעשה שחיתות כלשהו שיש לייחס למי מן התובעים ולא עלה בידי הנתבע להוכיח הגנת "אמת דיברתי".
 
5. מנגד, הוכח כי הנתבע פרסם דברי בלע בעניין שחיתותו של סגן ראש עיר ובנו תוך יצירת מצג שווא כי הוא עשה זאת לאחר בדיקה ועל-פי מסמכים וראיות, כאשר בפועל לא הסתמך על דבר מלבד שמועות ששמע ולא ראה מסמכים רלבנטים להוכחת דבר מכל אלה.
 
6. הנתבע לא הוכיח הגנות אחרות מפני הוצאת דיבה - לא הוכחה חובה חוקית או מוסרית שהייתה על הנתבע לפרסם את דבריו; הנתבע אינו יכול לטעון שפרסם דבריו בתום לב; הדברים שפורסמו אינם מהווים הבעת דיעה.
 
 

   

 

א  001206/05

בית משפט השלום

ב  א  י  ל  ת

 

15/02/2007

תאריך:

כב` השופטת ד.בלטמן-קדראי-סגן נשיא

בפני:

 

 

1 . לנקרי אלי

2 . לנקרי עידן

בעניין:

 

התובעים

יובל

ע"י ב"כ עוה"ד:

 

 

 

נ  ג  ד

 

 

 

קדוש אורן

 

 

הנתבע

הכט

ע"י ב"כ עוה"ד:

 

 

 

 

 

פסק דין

הצדדים

1.      התובעים, אב ובנו, האב סגן ראש עירית אילת ומנהל עסק באילת והבן שחקן כדורסל בקבוצת הפועל אילת, מאמן כדורסל ומנהל בית הספר לכדורסל באילת, הגישו תביעה זו, שהיא תביעת דיבה נגד הנתבע.

2.      הנתבע, תושב אילת ומי ששימש כעוזר לראש העיר הקודם, אשר נכשל בהתמודדותו בבחירות האחרות בהן נבחר ראש העיר הנוכחי שהתובע 1 סגנו, עשה שימוש בפורום אינטרנט פתוח לציבור המכונה "עצם העניין" באתר אינטרנט הקשור לתחנת רדיו מקומי הפועלת באילת [אתר WWW.TAPUZ.CO.IL] [להלן: "האתר"], ושידר שם בחודש פברואר 2005 אמרות שונות, אשר בגינן הוגשה התביעה. אמרות אלה שידר הנתבע תחת שם העט "כתבנו בשטח מדווח".

הפרסום נשוא התביעה

3.      לראיות התביעה צורף תדפיס של הפרסומים בפורום במועדים הרלוונטיים [נספח א` לתצהיר התובע], הכוללים אמרות אלה מעטו של הנתבע:

”לאחר ההפסד בכדורסל.

לקצץ במשכורת של השחקנים ומר לנקרי בראשם האם יש הצדקה לתשלום של 100,000 ב- 8 חודשים “.

         במענה נשאל הנתבע על ידי מנהל האתר אם אפשר לראות מסמכים, תלוש משכורת, משהו, והנתבע השיב: 

”כן יאיר, אפשר. בנו של אלי לנקרי מקבל משכורת של למעלה ממאה אלף שקל בעונת המשחקים תרצה אני מוכן להראות לך"

במענה השיב משתתף בפורום בשם בן ארז כך:

"בתור אחד שהיה חלק מהקבוצה בשנה הקודמת ומכיר את עניין התשלום מבפנים, אני חייב להגיד שאם אתם רוצים ללכלך על כל ההנהלה הנוכחית ו/או הקודמת זה בסדר גמור אבל ליפול על עידן לנקרי?? זה הבחור האחרון שיקבל כסף על דברים שהוא לא עושה בלי שום קשר לאבא שלו. לפני שאתה זורק עובדות באוויר תציין את כל האמת... עידן לא מקבל 100,000 ש"ח הוא מקבל הרבה פחות ולהזכירך הוא לא רק משחק בקבוצה ומאמן אותה אלא גם מאמן קבוצה במחלקת הנוער של האגודה דבר שכרוך בהמון נסיעות ואימונים, כמו כן הוא גם מנהל את ביה"ס לכדורסל שזה כיתות א`-ו` דבר שגם דורש זמן השקעה והשנה הוא מסיים קורס מאמנים בוינגייט במסגרת הסכם ישן עם האגודה (כן כן עוד לפני שאביו נהיה סגן ראש עיר) ובנימה אישית הוא באמת אחד הבחורים המוצלחים שיש לנו כאן בעיר. אזד למה ללכלך בלי להכיר את כל העובדות. ובניגוד לכולכם אני גם יזדהה בשמי שלא יגידו שהכל מצוץ מהאצבע או שזה אחד מהנציגים של אבא שלו. בן ארז (דרך אגב הצבעתי לרפי בבחירות, מה תגיד על זה? “.

         ותשובת הנתבע היתה:

"זה כבר בטיפול אצל הגורמים הרלוונטיים “.

         ובהמשך השיב לפנייה נוספת כך:

"אתה תמשיך לכתוב ואני יעשה בלאגן, ונראה מי ינצח אני או אתה האיש מושחת כמו אבא שלו “.

         ובהמשך הביעו משתתפים שונים דעתם על השכר, הבן והאב, והנתבע שוב תרם תרומתו באמירה:

"ככה זה שיש אבא סגן ראש עיר “.

הטענות

4.      טוענים התובעים בכתב התביעה כי התבטאויות הנתבע בפורום מהוות פרסום לשון הרע, טענו כי שכרו של התובע 2 כולל תשלום בגין היותו שחקן קבוע בחמישיה הפותחת, קפטן הקבוצה ועוזר מאמן ועומד על סך של 1,500 ש"ח לחודש. כן הינו משתכר כמנהל בית ספר לכדורסל ומאמן קבוצות סך של 6,800 ש"ח נטו לחודש למשך 10 חודשים בשנה.

         כן נטען כי התובע 2 פעיל בכדורסל מגיל 7, ושחקן בקבוצת הבוגרים ובעל התפקידים השונים כבר זמן רב לפני תחילת כהונת תובע 1 כאיש ציבור, וכי תנאי השכר של התובע 2 לא השתנו לאחר מינוי התובע 1 לתפקידו.

         בנוסף טען התובע 2 כי הפרסומים אף היוו פגיעה אסורה בפרטיותו.

5.      כתב ההגנה אינו אלא מגילת אישום בוטה בגין מעשי שחיתות שמייחס הנתבע לתובעים, תוך שנטען בו כי שכרו של התובע 2 הועלה בקנונייה בין התובע 1 לראש עירית אילת, כאשר שני אלה הביאו לסילוק מנהל קבוצה קודם לצורך העלאת שכרו של התובע 2, ואף גרמו בכך להפסקת תרומות לקבוצה ותוך שגרמו בכך נזק לקבוצה, ומכל מקום עולה מתוך כתב ההגנה כי הגנת הנתבע היא "אמת דיברתי", ולחילופין כי אין בדברים שפרסם הנתבע משום לשון הרע.

         בסעיף 34 לכתב ההגנה נטען שהבסיס לתביעה הוא הטענה כי תשלום של 100,000 ש"ח לעונת משחקים הוא שחיתות, וכי בכך גזרו התובעים את מסגרת התביעה ודי לו לנתבע שיוכיח כי אכן זה שכרו של התובע 2 כדי שתידחה התביעה.

ההליכים והראיות

6.      בשלבים המקדמיים של הדיון הצהיר הנתבע כי אין בידו מסמכים, כי כל המסמכים הרלבנטיים לתביעה נמצאים בידי התובע וכי יוכיח הגנתו באמצעות עדים.

         בישיבת קדם משפט של יום 03.11.2005 הצהיר ב"כ הנתבע כי הגנתו היא "אמת דיברתי". על כן נקבע כי על הנתבע להחל בהבאת ראיות, וכן נקבע כי ראיות יוגשו בתצהירי עדות ראשית, אך גם נקבע כי במועד הגשת התצהירים ניתן להגיש בקשות לזימון עדים בהן יש לפרט את שמות העדים, את הסיבה לכך שלא הוחתמו על תצהיר ואת תקציר העדות הצפוייה.

         בשלב הבא, הוגש מטעם הנתבע רק תצהיר עדות אחת - תצהירו שלו. במועד הגשתו ביקש בא-כוחו הזמנת ארבעת עדים נוספים. בקשה זו הוגשה מלכתחילה ללא פירוט מספק, ומשהוגש הפירוט הנדרש נלמד ממנה כי שלושה עדים מתוך הארבעה, שזימונם התבקש לפי הנטען להוכחת נושא שכרו של התובע 2, לא נתבקשו כלל לחתום על תצהיר.

         לכן הותרה רק הזמנת עד  הגנה 1,  מר מישל אלחרר, יו"ר קבוצת הכדורסל הקודם, אשר לגביו הצהיר הנתבע כי סירב ליתן תצהיר, כי הינו בקי בפרטי שכרו של התובע וכי למיטב ידיעת הנתבע הנ"ל פוטר מתפקידו כיו"ר קבוצת הכדורסל לאחר שסירב לדרישת התובעים להעלות את שכר התובע 2.

         למרות שניתנה החלטה המתירה זימונו של עד זה, לא התייצב העד לדיון, זאת לאחר שהודיע כי יש לו התחייבויות אחרות (וכאשר בשל אי יעילות של ממש בהערכות ההגנה לקראת הוכחת טענותיה אף כנראה לא זומן מבעוד מועד). בהודעתו זו לבית המשפט אף הודיע העד כי הודיע שלא יהיה מוכן לחתום על תצהיר (מבלי שפורטו הטעמים לכך) וכי פרטי השכר של התובע 1 מצויים בידי אחר. אין בהודעה זו דבר בענין התכנים האחרים שבגינם הוזמן להעיד.

         הראיות נשמעו ביום 20.02.2006, במהלכן נשמעה רק עדות הצדדים.

         בתום שמיעת הראיות, ביום 20.02.2006, ניתנה אפשרות לב"כ הנתבע להגיש בתוך שבעה ימים בקשה מנומקת לזימון עדים נוספים.

         בקשה לזימון עדים לא הוגשה.

        

ביום 01.03.2006 הגיש ב"כ הנתבע בקשה לצוות על התובעים להציג מסמכים שונים וכן בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לזימון עדים.

         ביום 05.03.2006 נדחתה הבקשה מטעמים שפורטו.

         ביום 29.03.2006 הוגשה על ידי ב"כ הנתבע בקשה לפסילת המותב, אשר נדחתה ביום 15.05.2006.

        

         המשך הטיפול בתיק עוכב בשל הצהרת ב"כ הנתבע כי בכוונתו להשיג בפני הגורם המוסמך על החלטת בית המשפט שלא לפסול עצמו. רק לאחר זמן הוברר שלא הוגש ערעור לענין זה, ולפיכך ניתנו צווים לענין סיכומים.

        

התובעים בסיכומיהם טענו כי הגנת הנתבע לגבי אמיתות מלוא הפרסומים לא הוכחה.

         הנתבע לא חזר בסיכומיו על הטענה כי אין בדברים שפרסום משום לשון הרע, אך טען בסיכומיו להגנת "אמת דיברתי" וגם להגנת תום לב לפי סעיפים 15(2) ו- 15(4) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 [להלן: "החוק"]. כן טען לצמצום המחלוקת העומדת להכרעה לשאלת אמיתות הטענה בדבר גובה השכר של התובע 2.

דיון

7.      יריעת המחלוקת בתיק זה צרה. אין מחלוקת כי הנתבע פרסם את המיוחס לו, ועליו הנטל להוכיח כי אמת בפרסום, הכל על פי תנאי ההגנה שבסעיף 14 לחוק.

נתבע איננו יכול להכתיב את גדר המחלוקת. לכן, אין כל משמעות לסעיף 34 לכתב ההגנה שבו התיימר ב"כ הנתבע לקבוע כי המחלוקת היחידה בתביעה זו היא בשאלה אם  התובע 2 משתכר 100,000 ש"ח, וככל שיוכח כי כך הדבר יש לדחות התביעה.

המחלוקות מתגבשות על פי כתבי הטענות, ואלה הביאו בפני בית המשפט את הצורך להכריע באם דיבר הנתבע אמת בכלל הפרסומים נשוא התביעה.

8.      הפרסום נשוא התביעה הינו אמרות הנתבע באתר שפורטו בסעיף 2 לעיל.

         אמירות אלה כוללות אמירה לפיה הנתבע 2 מושחת כמו הנתבע 1 אביו, לפיה התובע 2 משתכר כשחקן 100,000 ש"ח בעונת משחקים, כי הדבר בטיפול אצל הגורמים הרלבנטים וכי ככה זה שיש אבא סגן ראש העיר.

         לשון הרע, כפי שמפורט בהוראת סעיף 1 לחוק, הוא דבר שפרסומו עלול -

"(1)  להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה לבוז או ללעג מצדם;

 (2)  לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

(3)    לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

(4)    ..... “.

         דרכי הבעת לשון הרע, כמוגדר בסעיף 3 לחוק, כוללים אף הבעה בדרך של התייחסות לנפגע מתוך משמעות הפרסום.

         בענייננו, האמירות בכללותן, כולל ההתייחסות ברב שיח שבפורום, מייחסות באופן ברור לתובעים מעשי שחיתות. לתובע 1 מיוחסת שחיתות באופן כללי, כתכונה, ואף בזיקה למשכורת של התובע 2, ואילו לתובע 2 מיוחסת שחיתות בקבלת משכורת בלתי סבירה כשחקן, הודות להיותו בנו של סגן ראש העיר, דבר שאף נמצא בטיפול אצל גורמים מוסמכים.

         יש באמירות והתייחסויות אלה הכוללות ייחוס שחיתות לאיש ציבור ובעל עסק, התובע 1,  בכדי להשפילו בעיני הבריות. יש בהן בכדי לבזותו בשל מעשים ותכונה (היותו מושחת) המיוחסת לו, ובעיקר יש בהן בכדי לפגוע במשרתו ובמקצועו. ייחוס שחיתות לאיש ציבור נעשה בהכרח בכדי להביא להדחתו מכל משרה ציבורית. ייחוס שחיתות לאיש עסקים בוודאי עשויה לפגוע במוניטין שיש לייחס לו כאיש עסקים.

         כך גם לגבי תובע 2, הנושא בתפקידים ציבוריים של אימון, הדרכה וניהול בית ספר לכדורסל באילת הפועל בחסות גופים ציבוריים (המתנ"ס) ומשחק בקבוצת ספורט עירונית. ייחוס שחיתות לנושא בתפקידים אלה בוודאי מחייב בחינת המשך העסקתו. העלאת טענה לגבי משכורות גבוהות כשחקן המפסיד במשחקים, וכי העלאת גובה משכורתו קשורה לקנונייה ולא לקריטריונים מקצועיים, מחייבת בחינת המשך תפקודו כשחקן ולפחות מחייבת בחינת פגיעה בשכרו.

         על פי סעיף 14 לחוק, מותר היה לנתבע לפרסם דברים קשים אלה ככל שהינם אמת ושיש בהם ענין ציבורי.

         סברתי כי בוודאי קיים ענין ציבורי בטוהר הליכותיו ומעשיו של סגן ראש העיר באילת, וכן בהתערבותו או השפעתו על שכרו של בנו.

לפיכך, יש לבחון באם הוכיח הנתבע כי היתה אמת בפרסום.

ראיות להוכחת "אמת דיברתי"

9.      הראיה היחידה אשר הביא הנתבע היא עדותו.

         מעדותו למדנו פרטים מעטים אלה:

         כי המקצוע שלמד הוא טבח (כך בלשונו), כי בשלוש השנים האחרונות תפקד כעוזר ראש העיר (הקודם), וכי נסיונו המקצועי הקודם היה בעסקתו כפקח של העיריה. כיום איננו מועסק עוד בעיריה, ונושא זה הובא לבירור בבית הדין לעבודה.

         הנתבע נוהג לצפות בכדורסל בטלויזיה, אך לא צפה לאחרונה במשחקים של הפועל אילת (צפה די מזמן במשחק של הקבוצה), מכיר בשמות רק שניים משחקני עבר של הקבוצה, מעולם לא נפגש עם התובע 2 ומעולם לא שוחח עמו (הכל משום שאיננו חושב כי היה מקבל ממנו תשובות אמיתיות).

         בידי הנתבע אין מסמכים כלשהם לבסס קביעותיו. לטענתו ראה את המסמכים (אך לא פירט אלו מסמכים, מתי ראה אותם ומדוע נמנע מהשגתם בצווים כלשהם שניתן היה לקבל בשלב הגילוי המוקדם. הנתבע ביאר כי את תלושי שכר של התובע מעולם לא ראה). 

         טענותיו של הנתבע לגבי שחיתות כללו הצהרות אלה:

         כי התובע 1 נהג להשתתף בישיבות וועדת התמיכות של קבוצת הכדורסל ולהביע עמדה, ואף השתתף והצביע בישיבות מועצת העיר בהן אושרו המלצות וועדת התמיכות.

         כי עיקר המימון של קבוצת הכדורסל היה מתרומות בשל היחסים האישיים של יו"ר הקבוצה, מר מישל אלחרר [להלן: "מישל"], עם תורמים קבועים.

         כי התובע 2 פנה במהלך שנת 2004, לאחר זכייתו בבחירות של ראש העיר דהיום, שהוא חבר קרוב של תובע 2, למישל בבקשה להעלות שכרו, כי מישל סירב ועמד בכל הלחצים שהופעלו עליו וכי לכן פנו התובעים לראש העיר ובתום המפגש הוזמן מישל אל ראש העיר ופוטר ותחתיו מונה יו"ר חדש בשם אטיאס, וכתוצאה מכך אף פסקו תרומות לוועדת התמיכות בשיעור של קרוב ל- 200,000 ש"ח, ובסמוך לאחר מינוי אטיאס היתה אחת מפעולותיו הראשונות העלאת שכר התובע 2.

         כן טען הנתבע שגובה השכר של התובע 2 הוא 100,000 ש"ח ברוטו לעונת משחקים, ואף טען כי למיטב ידיעתו זכאי התובע 2 ל- 50% מכל תשלום של משתתפים בבית ספר לכדורסל, ואף להכנסות מקייטנה שבניהולו שפעילותה באמצעות מתקני העיריה.

        

         בחקירתו הנגדית אישר הנתבע כי דבר מהדברים עליהם הצהיר אינו מידיעתו האישית, כי ידיעותיו הן ממישל וכי אף אינו יודע באם מישל יודע הדברים מידיעתו האישית. ידיעות נוספות שאב מחברי וועדת התמיכות, שלא פירט שמותיהם ושלא הבהיר מדוע לא זומנו להעיד.

         הנתבע לא מצא לנכון לבדוק את הדברים עם מקורבו, ראש העיר לשעבר וחבר מועצה נוכחי. הנתבע אינו יודע דבר אודות ניהול קייטנות על ידי התובע 2, איננו יודע ממה מורכב שכרו, אינו יודע להבחין בין שכר כמאמן לשכר כשחקן, ואין לו פרטים כלשהם לגבי מועד תחילת תשלומי שכר לשחקנים בקבוצה והסיבות לכך. הנתבע אף אישר כי יכול להיות שאנשים מהם דלה את המידע עליו הצהיר מנצלים אותו למלחמותיהם.

         הנתבע הבהיר כי כאשר פרסם באתר שיציג הוכחות חותכות, התכוון להפנות את השואל למישל שכן מדובר באדם שעובד אצל מישל בחנות (יש להעיר כאן כי מישל הודיע בכתב לבית המשפט כי מסמכים ניתן למצוא דווקא אצל גורמים אחרים). כן העיד הנתבע כי וכי כאשר הצהיר ש"זה כבר בטיפול אצל הגורמים הרלבנטים" עשה כן משום שכך נמסר לו על ידי מישל.

10.    עדויות התובעים נשמעו לאחר פרשת ההגנה.

         התובע 2 העיד על פרטי שכרו כשחקן מוביל בחמישיה הפותחת בקבוצת הפועל אילת, קפטן הקבוצה ועוזר מאמן בסך של כ- 12,000 ש"ח לעונת משחקים, שכר שאין בו אף כיסוי הוצאותיו. כן העיד כי הינו משמש כמנהל בית הספר לכדורסל, מאמן בו ומאמן קבוצת הנוער של הפועל אילת (כבר שנים לפני מינוי אביו לסגן ראש העיר), והשתכרותו, כולל בונוס במשך 10 חודשי עבודה, כשבפועל הינו עובד 12 חודשים, היא בסך 6,800 ש"ח נטו לחודש. כן טען כי תנאי שכרו לא שונו לאחר מינוי אביו לסגן ראש העיר, טען להיות דברי הנתבע דברי בלע, בגדר עלילה של ממש, ועתר לפיצוי בגין כל אלה, בין היתר בגין תהודה גדולה אותה קיבלו אמרות הנתבע.

         בחקירתו הנגדית סירב התובע 2, על פי עצת בא-כוחו, למסור את תלושי משכורתו או את טפסי 106 של שכרו (שנמסרו קודם לדיון לידי ב"כ הנתבע, אשר אף קיים את החקירה הנגדית על פיהם).

         בהמשך חקירתו העיד כי למיטב זכרונו מעולם לא קיבל יותר מ- 9,000 ש"ח נטו.

         התובע 2 העיד כי לאחר אוגוסט 2004, אחרי עזיבתו של מישל החל לקבל שכר, והסביר בהמשך כי שינוי זה היה לאחר שהחל לאמן בשכר את הקבוצה הבוגרת, כאשר עד אז רק הדריך קבוצה זו.

         כן הבהיר (בחקירה החוזרת) כי באוגוסט 2004, שזה גם מועד הפסקת ניהול הקבוצה על ידי מישל, נוהל משא ומתן עם כל השחקנים על רקע עליית ליגה והרצון לעלות עוד ליגה, וכתוצאה מכך החלו כל השחקנים לקבל שכר, וכי תוספת נוספת לשכרו קשורה לעליית מספר התלמידים בבית הספר לכדורסל שבגין התווספותם על פי הסכם קיים קיבל 10% כבונוס.

         כן אישר כי ביקש בסוף שנת 2004 ממישל להתחיל לקבל שכר, לאחר שעבד שלוש שנים לפני כן בהתנדבות בקבוצה הבוגרת, טען כי מישל הציע לו סכום פחות מזה שביקש, אך גם העיד כי מישל הסכים לבסוף לבקשתו.

         כן טען כי כיום נתמכת אגודת הכדורסל על ידי תרומות רבות יותר מאשר בעבר.

         אף התובע 1 העיד. העיד הוא אודות כאב בנו וכאבו שלו על רקע ההכפשות שבפרסום. כן הצהיר כי פעילותו כאיש ציבור אינה קשורה כלל לפעילות התובע 2.

העיד הוא אף על לפגיעה חמורה בשמו הטוב, המתעצמת נוכח היותו איש ציבור וכאשר הפגיעה באה מפי עוזרו של פוליטיקאי מתחרה.

         בחקירתו הנגדית אישר כי הינו מנכ"ל של חברת דיזינגוף באילת, ונאלץ לענות על חקירה ארוכה ובלתי רלבנטית לאיזו מטענות ההגנה בענין הטבות מס, ניכויי מס, פעילות עמותות ועוד.

בהמשך הצהיר כי מעולם לא שוחח עם אדם בעיריה על השכר של בנו, טען כי ראש העיר אינו מתערב בנושא זה, ועוד טען כי ראש העיר לא מינה את מישל ליו"ר עמותת הכדורסל ואף לא פיטר אותו.

לענין נסיבות הפסקת עבודת מישל טען לדוח חקירות לגבי אי סדרים שונים בעמותת הכדורסל, חקירה שנעשתה על ידי מבקר העיריה, חקירה מראשית שנת 2004, שאין דבר בינה ובין נושאי שכר הנתבע 2 כשחקן בקבוצה. 

11.    למקרא ושמיעת כל אלה, לא יכולה להיות מחלוקת כי לא הוכח מעשה שחיתות כלשהו שיש לייחס למי מהתובעים.

         לא הובאה עדות כלשהי ובוודאי לא עדות בעלת משקל לפיה לתובע 1 היתה נגיעה כלשהי לתנאי השתכרותו ועבודתו של התובע 2.

         לא רק זאת, אלא שאף לא הובאה ראיה כלשהי לפיה קיימת אי סבירות בגובה התמורות שמקבל התובע 2 בגין מגוון פעילויותיו, ובוודאי לא הורם הנטל להוכחת שחיתות כלשהי הקשורה בהפרזה בשכר זה.

         כל שהוכח הוא שמעונת המשחקים שהחלה בספטמבר 2004 הוספו מרכיבי שכר מסויימים להשתכרותו הכוללת של התובע 2, הובאו מספר הסברים לכל אלה, ולא הוכחה זיקה כלשהי בין תוספות אלה לבין חילופי יו"ר עמותת הכדורסל.

         בוודאי לא הוכחו נסיבות פרישת מישל, יו"ר עמותת הכדורסל, וראוי לציין כי מישל עצמו בחר שלא למסור עדות כתובה כלשהי בענין זה, הגם שלכאורה נלחם הנתבע בפרסומים נשוא התביעה, לטענתו לפחות, את מלחמתו של מישל.

         בוודאי לא הוכח כי גורמים כלשהם מטפלים טיפול כלשהו באיזו מטענות הנתבע נשוא הפרסום.

         הוכח דווקא כי הנתבע פרסם דברי בלע בענין שחיתותו של סגן ראש עיר עובד ציבור ושל בנו, העוסק בפעילות ספורטיבית ציבורית מגוונת, כאשר לא הסתמך על דבר מלבד שמועות ששמע, חלקן ממי שלא נאות לאשרם בתצהיר וחלקן מאחרים שזהותם לא הובררה. כן הוכח כי הנתבע פרסם דברים אלה למרות שלא ראה מסמכים רלבנטים להוכחת דבר מכל אלה, כאשר לא פעל לפני או  אחרי לבדוק אמיתות חשדותיו או השגותיו, וכאשר פרסם דבריו הבוטים כיודע דבר, תחת שם העט המהימן לכאורה "כתבנו בשטח מדווח", ותוך שטען כי יש בידיו ראיות להוכחת טענותיו, וכי הגורמים המוסמכים כבר מטפלים בשחיתויות הנטענות.

         גם לענין משכורתו של הנתבע 2 כשחקן, שהיא נשוא הפרסום, לא הוכח כלל כי הינה בסך 100,000 ש"ח לעונת משחקים. הנתונים שעלו בחקירות לא היו מלאים, אך לימדו כי הנתבע לא ידע כלל את מרכיבי השכר ובאם שולם לתובע 2 כשחקן או כמאמן, ומתוך עדות התובע נלמד כי סכומי הנטו שהינו מקבל כשחקן בוודאי אינם יכולים להיחשב כגבוהים.

         אוסיף בהקשר זה כי לא קבלתי את טענת ב"כ הנתבע לפיה המנעותם של התובעים מלהגיש לתיק תלושי שכר של התובע 2 או מסמכים נוספים אודות תנאי השתכרותו מהווה חיזוק ראייתי לאיזו מטענות הנתבע.           הנתבע פרסם אמירות ללא בדיקה וללא הסתייגות, תוך התיימרות לאחוז בראיות להוכחתן. לא היתה על התובעים בנסיבות אלה חובה לספק לו את הראיות לבחינת אמיתות טענותיו.

12.    לפיכך, לא רק שלא עלה בידי הנתבע להוכיח הגנת "אמת דיברתי", אלא גם הוכח  ששידר באתר דברי בלע בוטים וקשים כלפי התובעים, ללא בדיקה או חקירה, ללא הסתייגות, מבלי שהביאם בשם אומרם והכל תוך יצירת מצג שווא כי עושה הוא זאת לאחר בדיקה, על פי מסמכים וראיות. אף הוכח כי לא עשה כן מתוך ענין מיוחד (או כלשהו) שיש לו בקבוצת הפועל אילת, שאיננו מכיר כלל את פעילותה, אלא מתוך שיקולים אחרים, כנראה חשבון פוליטי עם התובע 1.

13.    בסיכומי ב"כ הנתבע נטענו טענות הגנה לפיהן עומדת לנתבע גם הגנת תום הלב מכוח הוראת סעיפים 15(2) או 15(4) לחוק.

         בסעיף האמור נקבע כך:

"במשפט פלילי או  אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה אם הנאשם או הנתבע עשה את הפרסום בתום לב באחת הנסיבות האלו:

(1)   ...

(2)   היחסים שבינו לבין האדם שאליו הופנה הפרסום הטילו עליו חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשות אותו פרסום;

(3)   ...

(4)   הפרסום היה הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד שיפוטי, רשמי או ציבורי, בשירות ציבורי או בקשר לענין ציבורי, או על אופיו, עברו, מעשיו או דיעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה התנהגות “.

         ב"כ הנתבע לא ביאר כיצד עומדות הגנות אלה בענייננו.

         בכל זאת אקבע כי לא הוכחה חובה חוקית או מוסרית על עוזר לראש עיר קודם, שהופסקה עבודתו, וחובב צפייה מזדמנת בכדורסל בטלויזיה לפרסם אמירות מגנות בלתי מוכחות או בדוקות (לא לפני הפרסום ואף לא אחרי הגשת התביעה), ואף לא ראיתי כיצד ניתן לטעון לכך שמדובר בפרסום בתום לב בענין זה.

         כן לא ראיתי כיצד אמירות כמו "הנושא בטיפול הגורמים המוסמכים" או "ככה זה שאתה בן של ראש עיר" וכדומה הן הבעת דיעה. המדובר בטענות עובדתיות ובלתי מוכחות שאין הן דיעה אלא קביעת עובדות, שנוכח כל שפורט לעיל אף ניתן לקבוע כי לא נעשתה בתום לב.

         לפיכך, לא הוכחו גם הגנות אחרות מפני הוצאת הדיבה.

14.    הוכחה הוצאת לשון הרע של הנתבע כלפי התובעים.

         לא הוכחה כל הגנה מפני העוולה, ולפיכך על הנתבע האחריות בפיצוי התובעים בגין הנזק אשר נגרם להם.

         על פי סעיף 7(א) לחוק איסור לשון הרע ניתן לקבוע פיצוי עד לסך 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק.

         בשורת פסקי דין נקבע כי לשון הרע היא עוולה חמורה אשר פגיעתה רבה, עד אשר לא פעם אין בפיצוי כספי כלשהו בכדי להביא לתיקון נזקיה.

         כן נפסק כי מטרת פסיקת הפיצויים בגין הוצאת דיבה כפולה, הן למען השבת נזקים שנגרמו מהפרסום והן למען מתן הכרה לשמו הטוב של הנפגע אשר ניזוק [ראה בע"א 802/87, נוף נ` אבנרי, פ"ד מה(2) 489]. בתי המשפט אף רואים בפסיקת פיצויים ממשיים בתביעת דיבה משום גורם הרתעתי למניעת זילות בכבודם ושמם של אנשים בקלות שלעתים בלתי נסבלת באמירת ובפיזור אמירות הדיבה.

         בעת קביעת גובה הפיצוי יש להתחשב בכלל הנסיבות:

         בסוג האמירות, מקום פרסומן, במידת פגיעתן בתובעים והשפעתן עליהן, כך גם במעמדם של התובעים, בנסיבות ומניעי הפרסום ומידת היענות המפרסם לדרישות פיצוי והתנצלות [וראה בענין קריטריונים שונים לפסיקת פיצויים גם בספר דיני לשון הרע/ אורי שנהר, הוצאת תשל"ז].

         על  פי ההלכה הפסוקה, רב הנזק כאשר נעשה הפרסום באמצעי תקשורת, כך היה בענייננו (אתר אינטרנט עירוני) [ראה רע"א 4741/00, אמר נ` יוסף, פד"י נה(5) 510]. מקובל אף לראות בלשון הרע המייחסת שחיתות לאיש ציבור כגורמת נזק רב. המנעות מהתנצלות אף היא נחשבת למגדילת הנזק והפיצוי לשפותו, וכך גם התנהלות לא ראוייה של הגנת "אמת דיברתי" שנמצאת מופרכת.

         בענייננו מלמדות הנסיבות על חומרה מיוחדת:

         הוכח כי הרקע לפרסומים הינו יריבות פוליטית, ומתוך הנסיבות שהוכחו עולה כי הנתבע ביקש, ללא בדיקה מינימלית וללא ענין של ממש בנושאים בהם פרסם את דברי הבלע, להתנגח בתובע 1 ואגב כך גם בבנו תובע 2. הכל, כאשר טען לעובדות לא מוכחות ולא בדוקות, התחזה כמקור מהימן יודע דבר ומחזיק מסמכים, והמשיך במצגים אלה גם במהלך ניהול משפט, תוך שניצל את כתב ההגנה כבמה להטחת אשמות שווא ותוך שאת משפטו עצמו ניהל ללא ראיות, ללא הכנה, תוך זלזול במועדים, תוך המנעות מהערכות ראוייה בנושא הראיות, תוך הגשת בקשות דחיה רבות (שהובררו בדיעבד כבלתי מתאימות: בקשה לדחיית הראיות בשל אי יכולת ב"כ הנתבע להופיע, שעה שהלה הופיע לדיון שלא נדחה. בקשה לדחיה בשל כוונה להגיש ערעור על החלטת פסלות, שעה שערעור כאמור לא הוגש. בקשה להגשת סיכומי תשובה שנעתרה ובכל זאת לא הוגשו סיכומי תשובה, ועוד ועוד).

         ואם לא די באלה, בוודאי יש לייחס חומרה יתרה לכך שגם כאשר הודה הנתבע בחקירתו הנגדית כי אין בידו להוכיח טענותיו הקשות מידיעתו או ממסמכים, וגם כאשר הודה כי פרסם דברים מפי אחרים, דברים שלא בדק בעצמו, סירב להתנצל ועמד על טענותיו הבוטות כלפי התובעים.

         הפגיעה באיש ציבור ובאיש עסקים בפרסום בלע באתר אינטרנט עירוני היא בהכרח פגיעה קשה. איש ציבור חייב ליתן הדין בפני כל ביקורת, אך זכאי הוא להגנת החוק על שמו הטוב ולפיצוי ראוי בגין פגיעה בלתי חוקית בשמו. כך גם הפגיעה באדם פרטי, שכל חטאו הוא היותו בנו של איש ציבור, אשר נמצא חשוף להשמצות בוטות וחסרות ביסוס, שפורסמו באתר הקהילה בה הוא חי ואשר יש בן בכדי לפגוע במקצועו ובהכנסותיו. הנתבעים הצהירו אודות עוגמת הנפש הרבה ואי הנוחות הרבה שנגרמה להם כתוצאה מהפרסום, ושוכנעתי כי הצהרותיהם אלה הן אמת.

         לאחר כל אלה מצאתי כי התנהלותו של הנתבע מחייבת פיצוי של ממש, ומשלא הוכחו נזקים מיוחדים הנני מחייבת אותו בתשלום סך 50,000 ש"ח לכל אחד מהתובעים.

15.    נוכח מסקנתי זו, סברתי כי אין עוד צורך לבחון את זכאותו של התובע 2 לפיצוי מכוח חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981.

         התובע טוען כי פרסום פרטי משכורתו מהווים פגיעה בפרטיות מאחר והינו אדם פרטי.

לא הובא טיעון  מהצד האחר לטענות אלה, אך בכל זאת       סברתי כי טענת התובע להגנה על פי חוק זה איננה נקייה מספקות.

לא ראיתי צורך להיזקק לעילה זאת. ממילא נטען כי הפרסום אינו נכון וממילא בגין כך עילת התביעה המתאימה לענין הינה על פי חוק איסור לשון הרע.

         ממילא, ככל שמורה הייתי על פיצוי אף מכוח חוק הגנת הפרטיות, לא היה הוא עולה על זה שפסקתי על פי החוק.

16.    לפיכך, מצאתי את הנתבע אחראי בגין הוצאת לשון הרע על התובעים, והנני מחייבת את הנתבע לשלם לכל אחד מהתובעים סך 50,000 ש"ח, אשר יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

         כן יישא הנתבע בהוצאות המשפט של התובעים, ביחד ולחוד, ובנוסף בשכר טרחת בא-כוחם בסך 20,000 ש"ח. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. התחשבתי בפסיקת ההוצאות גם באופן ניהול הדיון על ידי הנתבע.

ניתנה היום כ"ד בשבט, תשס"ז (12 בפברואר 2007) במעמד הנ"ל.                                                                               

ד. בלטמן קדראי, שופטת       

סגן נשיא

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי

001206/05א  136 קרן שטרית

 



12/02/2007



חדשות
ארצות הברית  | נתבעת עקב תלונה שפירסמה בטוויטר  
ארצות הברית  | פרסמה תגובה בבלוג ונכלאה  
אנגליה  | בלוגר שלא פעל להסרת תגובה לא יוכל לתבוע בגין לשון הרע  

מאמרים
ישראל  | הזכות לשם טוב ולשון הרע  
ישראל  | האם מותר להשמיץ בני זוג לשעבר ברשת?  
ישראל  | מפיק בתחום מוסיקת המטאל תובע גולשים על דיבה  

פסיקה
ישראל  | ת``א 19072-08 (השלום תל אביב) ד``ר דוד כנען נ` וואלה תקשורת בע``מ ואח`  
ישראל  | תא 2402-01-08 (שלום הרצליה) רן לפיד נ` שי אלבינצר  
ישראל  | תא 15145/07 (שלום תל אביב) גלורי היכל התהילה בע``מ נ` זוהר דרוקמן  

חקיקה
ישראל  | הצעת חוק אחריותן המשפטית של הנהלות אתרי האינטרנט על דברי הגולשים  
אנגליה  | חוק לשון הרע 1996  
אוסטרליה  | חוק לשון הרע 1995  

מקורות מקוונים
קנדה  | Defamation in Canadian CyberSpace  
ישראל  | האח הקטן-הבלוג של עו``ד אבנר פינצ`וק  
שוויץ  | פורום בינלאומי למסחר  





מדורים

 

קניין רוחני

לשון הרע

מידע כללי

הגנת הפרטיות

מסחר אלקטרוני

זכויות יוצרים

לשון הרע

אילון ושות` עורכי דין

דואר זבל

מניות, ניירות ערך

סימני מסחר

תביעת לשון הרע

אודות דיני רשת

משרדי עורכי דין

מונופולין, הגבלים עסקיים

פטנטים

לשון הרע בפייסבוק

ניהול משברים

קניין רוחני

שמות מתחם

 

 

חוקרים פרטיים

סקס פורנוגרפיה

דואר אלקטרוני

סוגיות בזכויות יוצרים

פלילים

מומחים יועצים

שיתוף קבצים

עבודה

זכויות יוצרים בתמונות

עבירות מחשב

עו"ד אביב אילון

מנהל סחר אלקטרוני

ריגול ומעקב

זכויות יוצרים במוזיקה

עבירות אינטרנט

יעוץ משפטי

הימורים

ספקי שירותים

זכויות יוצרים בתוכנה

הונאה

 

סמכות שיפוט

טרור קיברניטי

זכויות יוצרים בוידאו, סרטים וטלויזיה

פלילים

 

בורורות גישור

מנועי חיפוש באינטרנט

זכויות יוצרים בפרסום

 

 

פדופיליה

ילדים

רישום זכויות יוצרים

 

 

אתיקה

נשים

שמירת זכויות יוצרים

אינדקס ויזואלי


בחירות אלקטרוניות

גברים

 

קטעי וידאו


מילון מונחון

משפחה

 

חדשות עיתונות


אנונימיות

פורומים

 

משרדי עורכי דין


נוטריון

חברת המידע

 

משפטים


חוזים הסכמים

ננו טכנולוגיה

 

 


מכשירים חכמים

גירושין

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

          שותפי תוכן 

 

 

פטנטיםתאונת אופנוע | תאונות דרכים | תוכנית עסקית

 

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אביב אילון 1999-2020